http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334heCopyright 2026 Nevermind.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/34/93/65/659334/misc/19493397.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12190296<div align="right" dir="rtl">כשאתה שומע את השיר "אלחנדרו" בוקע מתוך פלאפון של מנקה רוסייה בגיל העמידה, אתה מבין שליידי גאגא השתלטה סופית על העולם. </div>Fri, 03 Dec 2010 17:21:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12190296http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=12190296http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12168445<div align="right" dir="rtl">כוסית-"מילת סלנג עברית המשמשת להתייחסות לאישה מושכת מינית. המילה נגזרת ממילת הסלנג "כוס" (שמקורה בערבית), המשמשת לתיאוראיבר המין הנשי." ההגדרה היבשה של המילה (בחסות ויקי). המילה "כוסית" היא לא המצאה חדשה של סוטים מהעשור האחרון. השימוש בה נעשה עוד מסרטי אסקימו לימון ("סטלה מגמרת מותק!"), שצולמו החל מסוף שנות ה-70. אבל רק בשנים האחרונות אפשרלמצוא ילדות בנות12, שמתלבשות כמו נערות ליווי עםקבלות, שואלות את חברה שלהןבטון נרגשאת השאלה הגורלית-"אני נראית כוסית?". אין לי בעיה עם הגסות או הוולגריות של המילה עצמה, כמו לחלק מהאנשים. אומנםהיא מתייחסת לאישה כאל אובייקט מיני, אבל מה תגידו על המילה "יפה"? כמו כוסית, המילה מתייחסת לחיצוניות בלבד ולא אומרת דבר על האופי. כשאומרים למישהי שהיא יפה, זה לא אומר שהאופי שלה חרא, זה בסך הכול מבטא רצון לתת מחמאה. כנ"ל לגבי המילה המלבבת "כוסית". אממה? כוסית זאת המילה האחרונה שמישהו/מישהי יכנה אותי, ויישאר בחיים. ושוב, לא מפריע ליכל הקטע של הבוטות, אלא פשוט התוכן של המחמאה.אני באמת ובתמים מבקשת את סליחתכם על כך שאני חושבת שאני נראית קצת יותר טוב ממשולש</div>Sun, 21 Nov 2010 00:11:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12168445http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=12168445http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12144725<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא כתבתי כאן. ולא בגלל חוסר השראה. להפך, היו לי יותר מידי מחשבות שהתערבבו אחת בשנייה ושיגעו אותי. היה חסר לי זמן עם עצמי, זמן לנקות את הראש מכל החרא שמאכילים אותו, זמן לטוס לאי בודד ולזרוק את הפלא למים על הדרך. אני כבר בקושי זוכרת איך כותבים פוסט, ולא אני לא מדברת על הפוסטים העמוקים רצח () שיצאו לי לאחרונה. אני מדברת עלפוסט שלם עם התחלה, חפירה וסוף. ולזה אני מתגעגעת. אני מתגעגעת גם לאנשים כאן. רוב האנשים שסביבי לא מעניינים אותי ולא מזיזים לי את הביצית השמאלית (או שזה הולך רק עם ביצה?). הנושאים שעולים בשיחות שלהםגורמים לילהתחרט שלא נולדתי חירשת. לפעמים אני מקנאת באותם אנשים שהחברה מחשיבה כבעלי מום. יש להם כפתור mute תמידישמידי פעםהייתי רוצהשיהיה לי. להתנתק ככה מהסביבה. לא להקשיב.</div>Sun, 07 Nov 2010 07:35:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12144725http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=12144725http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12091911<div align="right" dir="rtl"> כואב לי הראש אנשים מדברים יותר מידי לישון 14 שעות כבר לא עוזר ודי תשאלו את הקולות בראש שליאם היה כדאי אני רעבה ואין לי כוח לבלוס נשארתי עם אפס כוחות סוס המחשב עובד בינתיים אחרי הפסקה של שנתיים ובטח יפסיק שוב כשיישבר לו ה*** (צונזר למען צ'אבי) אבל עד אז נקווה שבו לא יחבלו ויש לי הרגשה שפוסט נורמאלי כבר לא תקבלו אבל זה לא מונע ממני להמשיך לחפור כיאין פוסטינור. נ.ב- התגעגעתי *בחילות* וכו'. בקרוב פוסט עם תוכן, הלכתי לעשות חוקן. Nevermind</div>Sat, 09 Oct 2010 19:13:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12091911http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=12091911http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12047080<div align="right" dir="rtl">ואני אומרת- למה לדבר כשאפשר לשכב?</div>Sat, 18 Sep 2010 18:16:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12047080http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=12047080http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12006901<div align="right" dir="rtl">אמא: "מיצי בואי לראות חדשות, אומרים שmp בשלל צורותיו מזיק לשמיעה". מיצי: "מה אמרת?". אמא: "נו, בואי לראות איזה נזקים את עושה לעצמך". מיצי: *מגלגלת עיניים* "יכולתי לקחת סמים קשים, אבל לזה את נטפלת". סבתא: "אני מכירה מישהי שטסה לאפריקה, התאהבה שם בכושי ועברה לגור איתו. אבל אפשר להבין אותה, הם יפים, גזעיים כאלה...". מיצי (במונית באילת): "הנה הדגל של סודאן". נהג המונית: *מגחך*"אבל זאת ירדן!". מיצי: "אני יודעת, אבל זה הדגל של סודאן!". קרצייה (סיסטר) לאחר שיצאנו מהמונית: "זה באמת היה הדגל של סודאן". מיצי: *גרגור זועם* "אז למה לא אמרת כלום?" קרצייה: " לא רציתי שהוא יצחק גם עליי..." בחיים לא הייתי גאה יותר במשפחה שלי. Nevermi</div>Sun, 29 Aug 2010 02:19:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=12006901http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=12006901http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=11983069<div align="right" dir="rtl"> זמן: אחת ומשהו בבוקר (יש שיגידו בצהריים), לפני שעה וחצי בערך. מקום: ביתי הקט והמסכן. סיטואציה: מיצי (בתפקיד אני)נוחרת בשלווה, חולמת חלומות כחולים כנראה, כשלפתע נשמע צלצול צורם ואימתני באינטרקום. מיצי מתעצבת על חוסר ההתחשבות שבדבר, עד שסוף סוף יכלה להתפנק קצת בשינה מיותרת, חייבים להעיר אותה מהחלום היישר לגיהינום המציאותי. מיצי קמה בחוסר רצון. היא מתקדמת לדלת, לוחצת על כפתור הדיבורית (או איך שלא קוראים לממזר), ושואלת את שאלת הקודש- "מי זה?" היא שומעת באוזנה קול צוויצי ולא גברי בעליל, ומשייכת אותו לצוציק של השכנה ממול. הוא מלמל משהו לא ברור, או שמיצי עדיין התקשתה בשעה זולחבר את המילים אחת לשנייה, ופתחה לו בהנחה שזה כבר קרה בעבר, ובכך יסתיים הסיפור. טיפ של קמצנים: כאשר מצלצלים בדלת, ולא הזמנתם אף אחד, אל, אבל אל תפתחו. גם אל תשאלו מי זה. תסכימו לפתוח רק במידה והוא מציע לכם סוכרייה ופגישה במקום מבודד איתו ועם מיסטר פושפוש. המשך סיטואציה- אך טה טה טה טאם. מיצי שומעת הפעם ד</div>Tue, 17 Aug 2010 15:16:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=11983069http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=11983069http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=11964705<div align="right" dir="rtl">כי יש סיכוי של 100% שהייתם תאונה. כיהעולם שייך לצעירים. כי פראייר מי שנכנס ראשון. כי אין לכם מהפדיחות של מי ללמוד. כיגם אם יש לכם מנטליות של ילד בן 4,אוטומטית יחליטו שאתם בוגרים יותר. כי חזיר קטן אוכל הרבה, חזיר גדול אוכלים אותו. כי תאלצו לשמש מיניבוס לפרחח הקטן. כיגם בגיל 50 הוא יישאר החמוד מביניכם. כי עליכם ינסו לראשונה את שיחת "איך נוצרתי?". כי לא קיים פרס סטייל"השחיין הכי מהיר ברחם". כי על ההיריון שלכםאמא התחילהגמילה מאלכוהול וסיגריות. כי יש תור, קחו מספר. כי הפרחח לא ייתן לכם לסיים אפילו פוסט אחד בשקט. כי ההיסטריה של האם הטרייה דפקה גם לכם כמה ברגים בשכל. כי אם הייתם בהמה בכורה בימי התנ"ך, היו מקריבים אתכם. כיכנ"ל אם הייתם הבכור של אברהם (גם חווית ה"כמעט" מספיקה לטראומה לכל החיים). כי עד שלא תתחתנו, ההתעניינות המשפחתיתתחול רק עליכם. כי אבא ינסה לחתל אתכם לראשונה בדפי מדפסת ונייר טואלט. כי אמא ואבא חשבו באותה תקופה, שזה י</div>Sun, 08 Aug 2010 14:24:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=11964705http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=11964705http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=11949895<div align="right" dir="rtl">כמה ספרים כבר נכתבו על היחסים שבינו לבינה? או יותר טוב, כמה פוסטים? רוב הפוסטים עוסקים בפענוח ההתנהגות הלא הגיונית של האישה, ובצורך לנסות להבין מה היא באמת רוצה, ומה עובר במוחה המטורלל. אז הבעיה שלי היא לא מה אני רוצה, אלא מה שאתם רוצים.אותו מהשגורם למוט ההילוכים שלכם להזדקף במהירות האור. מבחינתי העולם מתחלק לשני סוגי גברים: אלה שחושבים על סקס כל הזמן, ואלה שלא מודים בזה. נראה לי שאני מעדיפה את הסוג הראשון, כי לוקח זמן עד שאת מבינה שהסוג השני לא באמת מתעניין באוסף הארנבונים הורודים שמסודרים על השידה שלך לפי רמת הפרוותיות, אלא חושב איזו תנוחה תגרום לו לשיר הללויה. תאמינו או לא, זה לא ביג דיל לגבר לרוקן את מוחו הדל מכל מחשבה אפשרית (חוץ מאחת, אהמ), בזמן שהפה שלך עובד שעות נוספות. תהיי בטוחה שגם החברה הכי טובה שלך הצטרפה ברגע זהלפנטזיה. וכמו עודתיאוריה טובה, אין כמו ניסוי ארוך שנים בכדי להוכיח אותה: <SPAN style="FONT-FAMILY</div>Sun, 01 Aug 2010 03:04:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=11949895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=11949895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=11940148<div align="right" dir="rtl">אנשים מעריכים יותר מידי ערכים. אנחנו אומנם מפותחים קצת יותר מקוף ממוצע, אבל בתכלס אנחנו שיבוטים מכאניים של זרמים והורמונים שנולדו להשריץ שיבוטים נוספים לעולם. המטרה שלנו בטבע היא להיוולד, ולהוליד את הדור הבא. ומשום מה עדיין יש אנשים שמתעקשים למצוא בכך משמעות. אז כל אחד שיעשה מה שבראש שלו, ואם הוא מפרש את קיומו המסתורי בעולם כמכת ברק מתוכננת וגורלית שאמורה לשנות, להשפיעולגבור על הטבע, אז שיהיה לו בכיף. אני אצחק מהצד. אבל עזבו משמעות. האדם הוא יצור חברתי, ולכן טבעי שיחיה בחמולות שאוהבות לסרס אותו. לאתרצח, לא תגנוב, לאתנאף וכו'- קיבלתי. אבל יש גםדיברות חדשות-לא תגיד את מה שאתה באמת חושב, לא תירק לבאר שהרעילה אותך, לא תחיה בלי פייסבוק ולאתערער על הנורמות הנ"ל. יכול להיות שלרוב האנשים זה מתאים, או שהם לא רוצים לחיות באוהל מבודד עם גמל בשם מוחמד. והכול מתחיל וחוזר לערכים ומוסכמויות וכו'.זה מה שקורה כשאנשים לא מקבלים את הקיום שלהם כמו שהוא, נוצרסירוס עולמי.</div>Tue, 27 Jul 2010 04:00:00 +0200ayalas10@013.net (Nevermind.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=659334&blogcode=11940148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=659334&blog=11940148