http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592"כעת חיה היי האשה של עצמך חיי את הרוח של חייך לבשי בגדי תפארתך והיי לך מזור" heCopyright 2026 Gilda . All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592http://f.nanafiles.co.il/upload/92004/IsraBlog/6592/misc/662872.jpg http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2657365<div align="right" dir="rtl">לכל אחד שמגיע לכאן, טוב נו, לא לכל אחד, בעיקר לרווקים ולרווקות ... בעצם;לכל דוס\ית רווק\ה מצוי\ה , יש חלום.גם לי היה החלום ההוא. של איך אני מחזיקה מעמד, מושכת עוד ועוד עם שפע עלילות בדיחות וחוטים דקים של חסד מרגש עד לפוסט שהוא האמא של הפוסטים .האמא של הפוסטים, במיקרה שלי לפחות, הוא;למעשה 4 אימהות מבשר על ביאת המשיח- שהוא כולו חלום כי בטח מישהו ברוטר כבר יקדים אותי ויפרסם את הידיעה לפני השני מספר על זכיה בלוטו רכישת;נענע, NRG , קשת;והשתלטות על המדיה ; בעיה קטנה היא שאינני ממלאת לוטו כלל , צרות של מובטלים השלישי מתאר בפרוטרוט;כיצד הצלתי את מדינת ישראל מאבדון ע"י חשיפת רשת פשיעה בינ"ל- עזבו שאני דוסית פרובנציאלית שהכי קרוב לפשע היה להכיר את ההוא מההתנתקות שעכשיו במעצר ביתהאחרון איך לא- בשורה משמחת שדי במילה אחת כדי לתאר אותה . מילה שהיא בדרך כלל;נגזרת של בנין התפעל ומורכבת;מן האותיות אלף ריש סמך או; חית תף ונון בדמיוני ראיתי כיצד הבלוג כולו ילבש מלמלה ולבן, מנגינת עוד ישמע תתלווה לרקע והמילה תופיע בגדול כטפט ענקילצערי ואולי, בעצם לא לצערי;לא תתקלו בזה כאן .~אנחות אכזבה מן היציע ~אני ל</div>Sun, 16 Oct 2005 06:55:00 +0200bugbug2@walla.co.il (Gilda )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2657365http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6592&blog=2657365http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2568190<div align="right" dir="rtl"> מזמן לא הייתי פה וכאילו כלום לא קרה אבל קרה המון . זה מדהים, אבל אפילו שעבר חודש מאז , עדיין הפצע חשוף וכואב ועדיין אין בי מילים לתאר לספר להרגיש את גודל הזוועה . הבית חרב ועימו נסדקו עמודי התווך של לבבי . אבל ברגע בו נחרב, נוצר לו עולם חדש ומבריק שמואר באלפי נרות זעירים של תקווה ואמונה . קצרה היריעה מספר כיצד זה קרה אבל בכ"ז מצאתי עצמי אחרת ושונה מאז . בדלת מתדפקת לה השנה החדשה, מבקשת להיכנס ולשאתנו פנימה לתוכה , תחת מעטה חלוקה העלום . "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" אני מברכת אותה עם כניסתה "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" ,שבות שפתיי וממלמלות תוך כדי הצטנפות בקרבה , הידבקות בחומה האימהי, המבטיח, הטוב <P class=MsoNormal</div>Sun, 02 Oct 2005 02:03:00 +0200bugbug2@walla.co.il (Gilda )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2568190http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6592&blog=2568190http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2247882<div align="right" dir="rtl"> את שירן הכרתי לפני 4 שנים . אני עמדתי לי בטרמפיאדה המאולתרת שפתחתי בחניון הרכבים ליד האוניברסיטה והיא בדיוק יצאה מהחניון והעמיסה אותי לסיטרואן שלה . "אני ממש לא אחת שלוקחת טרמפיסטים" היא אמרה לי אז , ואני מצידי חייכתי וחשבתי- מזלה שאני לא גנבת שתגרום לה להתחרט על הכל . בשבועיים שבאו אח"כ אספה אותי ערבייה ישראלית שגרה באזור. היא נראתה יהודיה לגמריי , עם התספורת והדיבור והכל וגם כשטרקתי את הדלת של המכונית עוד לא הבנתי מה ומי . כשהנהגת סירבה לקחת פלייר מנערה צעירה שעמדה בצומת וחילקה חומר שדיבר נגד משהו שהיה הרבה לפני שבכלל חלמנו על התנתקות חשבתי שסתם אין לה כוח אבל דקה אח"כ , ברמזור קלטתי פתאום שהמוזיקה שמתנגנת לי באוזניים היא לא מנגינה פרסית עתיקה אלא ניגוני תפילה מוסלמיים , ושהשפה שדיברו בה הבנות ברכב באמת מזכירה את שיעורי ערבית בבי"ס . האינסטינקט הראשוני ש</div>Mon, 08 Aug 2005 12:10:00 +0200bugbug2@walla.co.il (Gilda )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2247882http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6592&blog=2247882http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2163106<div align="right" dir="rtl"> קורים דברים נוספים בחיי אבל בימי מצרים שכאלה אני חשה צורך להתמקד דווקא בדברים הללו, לפחות עד שהסכנה תפנה את מקומה לדברים אחרים, טובים יותר או פחות . יסלחו לי הקוראים ימים טובים עוד יבואו אבל בינתיים , רוצה אני לתאר שלושה ימים בהם למדתי שיעור בתולדות עם ישראל, בנחישות באהבה . נדמה שהכל כבר נכתב , בזיכרון הפרטי ובזיכרון הלאומי אבל בכ"ז, למען עצמי הבנתי שאחרי כמה ימים של רגיעה, גם זמני שלי וסיפור עיתות ימי מחייבים את הנדרש . מספר לילות שלא ישנתי , מתכננת תכנונים . התחפרתי בלילה במ</div>Mon, 25 Jul 2005 13:15:00 +0200bugbug2@walla.co.il (Gilda )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2163106http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6592&blog=2163106http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2101328<div align="right" dir="rtl"> הרבה פעמים אני מרגישה שאני מבינה אותם. אחרי הכל, גם אני מיעוט .מיעוט שולי, סהרורי, מסוכן . אני מדברת על אנטישמיות. אנטישמיות לא חיצונית אלא פנימית טבועה ומושרשת . ההיסטוריה כיוונה אותה לנדוד ולחלחל פנימה וכך יצאנו מותקפים משני הכיוונים . היא גרמה לאנשים בני אותו עם לשנוא זה את זה שינאה תהומית ולבטל כל מימד דתי אתני שקיים אצלם . זאת ע"י הצפת הארץ במיליון וחצי גויים ועמי ארצות חלקם אנטישמים ממש וביטול הזהות היהודית האישית והקולקטיבית ע"מ להפוך את הבית הקטן , היחיד שיש ליהדות לבניין רב קומות . להשמיד אותו וכך לנצח . <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT:</div>Thu, 14 Jul 2005 14:10:00 +0200bugbug2@walla.co.il (Gilda )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2101328http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6592&blog=2101328http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2007342<div align="right" dir="rtl"> בחורף כשעוד היתה תקווה, זה היה פוך עם נוצות אמיתיות וריח של סדינים נקיים וגשם מרגש שדופק על המרזב של השכנים ותחושה של בית . קיץ עכשיו , ואת השמיכה העבה מחליפה שמיכת פיקה דקיקה שמגנה עליי בקושי מהרוח הקרירה ביוני של ארבע לפנות בוקר בעוד לילה לבן שיורד עליי . אני עוצמת עיניים, מתחפרת ומתפנקת לי במיטה, מסניפה את ריח המצעים עמוק , מושיטה יד לקירות ומלטפת ונוגעת וחושבת שכמה טוב שיש לי בית . ריבויינו עדי כמה לילות שאני בוכייה ועיניי יורדות מים . <</div>Tue, 28 Jun 2005 03:15:00 +0200bugbug2@walla.co.il (Gilda )http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6592&blogcode=2007342http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6592&blog=2007342