<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>eliyaho miyao pau</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=658786</link><description>מחשבות ודברים על החיים</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 eliyaho. All Rights Reserved.</copyright><image><title>eliyaho miyao pau</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=658786</link><url></url></image><item><title>Day drimer</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=658786&amp;blogcode=11247664</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני עוד זוכר מילדות את החלום שלי להיות צייר מפורסם אן לפחות לעשות איזו תערוכה פרטית אחת או שתיים, וליהנות מההכרה של כל העבודה הזו וגם עכשיו שאני חושב על זה. זה עדיין מושך אותי.
קיץ 2009 25 שנים של חלום חלפו להם ואני נשארתי באותו מקום אחרי תערוכה או שתיים קבוצתיות אבל מרגיש לא ממומש, חסר תכלית ועצוב, עצוב על זה שלא השגתי את כל המטרות שרציתי להשיג וכנראה יכולתי אלמלא הטיפשות שמקננת בי אותה טיפשות של חלום בהקיץ. זוהי ממש מחלה קשה אבל מי שיודע להשתמש בה יכול להפיק הרבה טוב, וזה ממה שראיתי,
באנגלית החולים האלה נקראים day drimer אלה האנשים שיודעים לחלום ולעשות לא מפחדים לחלום ולא מוותרים לעצמם, ובמה אני שונה מהם. הרי מעולם לא הייתה לי מספיק מוטיבציה לעשות את מה שאני חולם עליו, הרי לday drimer יש לא רק חלום אלא גם מוטיבציה חזקה ואמונה שלמה במה שהם עושים ובשבילי דרך אגב זה די כואב לדעת את זה ולראות שאני לא משתמש בזה מספיק להשיג את מה שאני חולם עליו. אז זה מוביל אותי למחשבה חדשה שאולי צריך להיות פה עוד משהו מעבר לתכונות הבסיסיות האלה אולי צריך גם גנטיקה ואופי?, הרי יש מיליוני חולמים בכל העולם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 17 Sep 2009 09:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (eliyaho)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=658786&amp;blogcode=11247664</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=658786&amp;blog=11247664</comments></item></channel></rss>