http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915אנשים שנותנים בנו את אמונם המלא, מאמינים שמגיע להם שלנו. ההנחה הזו שגויה; מתנה לא מביאה זכויות. heCopyright 2026 olivia :P. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11568081<div align="right" dir="rtl">הדמויות- איימי מטאון- נערה קשוחה,מצחיקה,נדיבה,לעיתים תמימה אך רעה, שובבה,אוהבת לעשות צרות והרבה. בת 16 סיארה ג'ונסון- חברתה הטובה של איימי,תמימה,אדיבה,נחמדה,מאוהבת בביל היא לא אוהבת להיגרר אחרי הצרות שאיימי עושה. בת 16 טוםובילקאוליץ-(לא צריך להסביר הכל,נכון?אני בטוח שאתם יודעים לבד XD) </div>Thu, 04 Feb 2010 07:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11568081http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11568081http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11566561<div align="right" dir="rtl">העבירו לי שרבבייט D: סופ||Humanoid 7 עובדות עליי: 1.ילדה מוזרה. 2.היה לי פעם חתול,אבל הוא קפץ מהחלון (*יש לי תחושה שאני יודעת למה*) 3.אני וואנבי (רוצה להיות) 4.אני אוהבת שוקולד (מי לא?..) 5.אני אוהבתלחפור 6.אני ילדה מבריזנית XD 7.עישנתי פעם. והשרביט עובר ל... אהבה מטמטמת|| סיפורי ט"ה Alex, that's all דני||סיפורי ט"ה <p style="text-align: center;</div>Wed, 03 Feb 2010 15:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11566561http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11566561http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11368845<div align="right" dir="rtl"> פרק2- הגעתי הביתה ואבא,אמא עמדו מולי.. "קייטי"מלמל אבא. "אנח-.."אמא השתעלה מעט. "אנחנו צריכים לדבר איתך"ענה במקומה אבא. "בסדר"גיחחתי. "על מה הדרמה?"שאלתי מתיישבת על השרפרף הגבוה-.. בעודי מורידה את התיק מהכתף אל הרצפה. "את יודעת שאת ילדה מיוחדת,נכון?"שאלה אמא כמוודאת. "ובגלל זה כל הטלנובלה שהרמתם פה?"שאלתי. "תקשיבי עד הסוף חמודה"אמר אבא כמשתיק אותי. "טואוב"סיננתי מגלגלת עיניים,ושילבתי ידיים כמצפה שימשיכו. "את ילדה מאוד מיוחדת..מכל הבחינות"לחשה אמא. "מה זאת אומרת?"לא הבנתי. "זוכרת שבגיל 6 הייתה לך בובת חרסינה?"שאל אבא. "נו.." "את הבובה הזאת..ובכן..הבובה הזאת לא אנחנו קנינו"מלמל. "אלא היא הופיעה אצלך בחדר"הוסיפה אמא. "ואת אמרת שממש ממש רצית אותה וחשבת עליה כל היום"אמר. "כן"חייכתי. "זאת הבובה שראיתי בקניון"צחקקתי. "רגע..לא קניתם לי אותה?..אז איך היא הופיעה אצלי?"שאלתי. שניהם הביטו בי כמצפים שאקלוט. "די!..באמת?"שאלתי. "כן"לחש אבא. "אבל אם כל מה שאני רוצה קורה לי אז-.. איך זה שלא קרה כלום לקלייר?"שאלתי קצת לא מבינה "כי את עוד לא שולטת בכוחותייך"מלמלו השניים</div>Thu, 05 Nov 2009 16:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11368845http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11368845http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11359291<div align="right" dir="rtl">פרק 1- 12 לנובמבר 1995: זה היה יום גשום-.. הרחובות היו ריקים מאדם-.. ואילו בבית החולים ע"ש רודולוף קרוליין טיפות קלות טפטפו על החלון-.. "מזל טוב גברת ג'נט,זאת בת"חייך הרופא. 12 לנובמבר 2005: "היום יום הולדת,היום יום הולדת לקייטי" קראו ההורים הנרגשים. "היום את בת 10,יקירה"לחש, גאה. "שון..אתה לא תברך את אחותך הקטנה?"שאלה האם-.. מביטה בנער בן הארבע עשרה,אשר יושב בחיבוק ידיים. "מזל טוב קייטי"חייך וניגש לחבקה. כעבור 4 שנים: "שון!"הצרחה הדהדה ברחבי הבית. "תחזיר לי את הפלאפון"קראתי מביטה בפלאפון אשר צלצל. "בואי ותיקחי אותו,אם תצליחי"גיחך. "הלו?"שאל עונה. "הוו היי מייקל"הדגיש את שמו,מחייך. "תחזיר לי את הפלאפון"צווחתי,רודפת אחריו ברחבי הבית. "הייתם צריכ</div>Sun, 01 Nov 2009 08:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11359291http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11359291http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11342298<div align="right" dir="rtl">פרק 4- ישבתי בחדר..לא האמנתי שאמא של לילי חברה של אמא שלי. "אמה!!"קריאה נשמעה למטה. "ארוחת ערב מוכנה"צעקתו של ביל נשמעה בשנת. גיחחתי..בטוח שהוא לא הכין את הארוחה הזו.. אצלקנדי: "שיט,שיט!"קראה מיואשת. "אני שוב מאחרת"נאנחה והתחילה להתארגן במהירות. "קנדי!..תירגעי!"צחקקה שאיין מביטה בקנדי אשר הלכה הלוך חזור בעודה מחפשת אחר משו. "את מבינה שזאת העבודה שאני הכי צריכה???...אני כבר פוטרתי מ-5 עבודות אם לא יותר"צרחה. "ואני ממש ממש צריכה את הכסף הזה!!"הוסיפה. "ביי"הוסיפה כאשר התארגנה. היא תפסה את נעלי הספורט ויצאה כשהנעליים בידייה. שאיין מצידה החלה צוחקת. אצל אמה: ירדתי למטה משועשעת וראיתי איזה בלונדה עומדת על יד המקרר, מוציאה ביצים. "יש ספגטי...שעזרנו לקנדי להכין"חייך ביל מצביע על צלחת המלאה. "ויש סלט והיא מכינה חביתה"חייך טום. "יופי"גלגלתי עיניים,מבי</div>Sat, 24 Oct 2009 20:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11342298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11342298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11305061<div align="right" dir="rtl"> אנשים!!!!פרק 3 למטה!! שאאאאאאאאאאלום פיפס D: כאן אירנה הסעעעקס בפריצה סעעעעקסית ביותר לאווווווולי D: חלקכם מכירים אותי מהבלוג עם הסיפורים 'חילופי תלמידים' ו'אהבה מטמטמת' שחוזרת בקרוב *האמפרסומתסמוייה^ ^""* טוב אול'קי סידרתי לך פה טיפה XD ממממ....... חובה על כולם! לקרוא ת'פאקינג סיפור המעלף שלה ולהגייייב$^#%&amp;% יאאאאאאאאאלה יאאאאאאאלה לכו לקרוא ותגיבווווו &gt;~&lt;" אולי ?D: אוהבת אותך המונים ^~^ תגיבו בפררררררררררררררררררק למטטטטה DDDD; בעעעעעי 333333333&gt; 3&gt;</div>Fri, 09 Oct 2009 13:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11305061http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11305061http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11302397<div align="right" dir="rtl">האלוו אנשים יפים פרק 3- - בלילה,כשכולם ישנו החלטתי החלטה גורלית. ירדתי למטה,כבר לבושה ומוכנה לצאת לדרך. פתאום נדלק האור ונשמע קולו הצרוד של ביל: "אמה?..לאן את הולכת בשעה כזאת?"שאל. "האאמ.."לא ידעתי מה להמציא לו,הרי-.. בגללו אני החלטתי לעזוב,ופתאום הוא מתעורר?.. "לך לישון"קראתי. "טוב"מלמל ובא לחזור. הסתובבתי חזרה-כבר נגעתי בידית הארורה. "רגע אחד!זה גם הבית שלי!.. אז אל תגידי לי ללכת לישון,אני לא רוצה"רקע ברגלו. ולפתע הוא קלט. "לאן את הולכת?"שאל. הבטתי אחורה והשפלתי מבט. "אוה"מלמל,נראה כי הבין. "מה שקרה היום בצהריים זה היה מתוך תסכול-.. וכשאני מתוסכל אני מוציא את זה בלי כוונה על אלה שאני אוהב-.. תשאלי את טום"קרא מצביע על דלת חדרו של טום. "אתה אוהב אותי?"הופתעתי. "מה?,לא,זתומרת כן,ב-בת-ת-בתור אחות קטנה"גמגם לפתע. "אה"חייכתי. "עכשיו בואי,אני אעזור לך עם המזוודה הזאת-.. ותלכי לישון,מחר יש לך ללכת לבצפר,אם שכחת,גברת צעירה"צחקק ועזר לי לעלות עם המזוודה. "תודה"לחשתי. הוא סובב את מבטו אליי בחיוך. <P ali</div>Thu, 08 Oct 2009 14:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11302397http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11302397http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11291336<div align="right" dir="rtl"> לאחר 5 שנים &lt;&lt;...פרק 2. *טומי מה זה חמוד המושי הזה!!!!!!!!!* פרק 2- בארוחת הערב שלושתנו ירדנו למטה. "אז.."מלמל ביל כמנסה לפתוח שיחה. "אז..?"שאלתי אני כלא מבינה. "עכשיו כשאני חושב על זה,יש לך את הגוף בשביל דוגמנות"לפתע טום דיבר. "מה?"שאלתי,הבחנתי בביל אשר גלגל את עיניו. "אל תשימי לב אליו,סתם ילד מפגר"אמר. "אבל אני החמאתי לה!!"קרא טום. "כשאתה מנסה להחמיא לבחורה,שנינו יודעים איך זה נגמר בסוף"גיחך ביל. טום רק חייך וליקק את הסייד שלו. הבטתי בו במבט שואל. "למה אתה מלקק את העגיל שלך?"שאלתי כתמימה. שניהם הביטו בי,ופרצו בצחוק מתגלגל. עדיף-..שלא-..תדעי-.."ביל ניסה לעצור את צחוקו. "עובדה!,שאלתי!"נהייתי כועסת. יצאתי מהמטבח ונכנסתי</div>Sun, 04 Oct 2009 12:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11291336http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11291336http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11291095<div align="right" dir="rtl">שיניתי את דעתי!.. הסיפור הזה ימשיך!! סופסוף כמה מהקוראים הביעו עניין. וזה נתן לי מוטיבציה ככה ש...חכו להמשך:)</div>Sun, 04 Oct 2009 12:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11291095http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11291095http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11288176<div align="right" dir="rtl">פרק 1- "אתם עשיתם מה?"שאל דיוויד המום. הוא הביט בביל בתוכחה. "אל תסתכל עליי,תסתכל על מר גאון פה ליד"אמר מצביע בעצלנות על טום. דיוויד העביר מבטו אל טום. "טום ה-קאוליץ עושה מעשי צדקה?,ואוו!! אני כבר רואה את הכותרות: 'טום קאוליץ שלנו צדיק,אוסף נערה מהרחוב לביתו"הגזים דיוויד בתנועות ידיו "היי!,היא לא מהרחוב"קרא טוםבכעס. "נכון?"מיהר לפנות אליי. "לא,לא,מה פתאום"קראתי. "יופי,רואים?"שאל. "רגע,אם את לא חסרת בית אז מה את עושה כאן בעצם?"דיוויד פנה אליי. "אני כאן כי.." *פלאשבק* "אם אני אסכים שאמה תתחתן איתך,אתה תשחרר את חובותיי?" "כן"חייך קול "את כל החובות?"שאל כמוודא. "כן"ענה במהירות,מתיישב על הכורסא שנחה באמצע הסלון. "יופי,אמה!"צעקה נשמעה מהדהדת ברחבי הבית. "כן"הגחתי מאיזשהי פינה בחדר. "תכירי את קול אדמונד"אמר מצביע על האיש שישב. חייכתי אליו. "את תתחתני איתו בעוד חודשיים"חייך אבא,ללא כל רגש מיוחד. "מ-מה?"שאלתי המומה. "כן"חייך קול. הבטתי בשניהם המומה. "אני לא רוצה"קראתי ויצאתי מהבית בסערה. *ס.פלאשבק* "ואו"מלמלו התאומים בהתאמה. הבטתי בהם.. "טוב נו...לפחות י</div>Sat, 03 Oct 2009 11:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (olivia :P)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657915&blogcode=11288176http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657915&blog=11288176