http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378הכל על החיים המעניינים שלי. הרהורים, רגשות, מחשבות, דילמות וכו'. הכל מאת בית היוצר של צעיר בן 18.heCopyright 2026 Golan_A. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11247512<div align="right" dir="rtl">והנה הגיעה נקודת השפל. כיף לחזור אליה אחרי שבועיים שלא ביקרתי בה. התנודתיות של החיים זה משהו מעצבן והכרחי כאחד. עלינו להיות למטה מדי פעם כדי ללמוד להעריך מחדש את כל הטוב שיש לנו בחיים. רק אתמול אמרתי לעצמי כמה אני אוהב את עצמי, וכבר היום זה מתערער (באופן זמני). כמה אנחנו שבריריים.. אז נכון, כבר ממזמן למדתי שזה זמני, ולכן זה מוסיף המון לחוזק הנפשי שלי. לא סתם אמרתי "כיף לחזור", כי נקודת השפל הזאת נותנת לך להרגיש מאוד אנושי. אתה מרגיש חלק מהבדידות הקיומית הקולקטיבית. הכל נראה כל כך שחור מלמטה, וכל כךצחור ויפהמלמעלה. טובלדעת שניתן להסתכל על הדברים מהצד ולהבין שכל המחשבות הרעות האלו נובעות לא אחרת מאשר מצב רוח ירוד. הזמן עושה את שלו, והוא יעשה, אם מחר ואם מחרתיים, אחזור למיטבי. בינתיים, אומרים לבאסה "וולקאם מיי דיר פרנד" וממשיכים. ההסכמה ופתיחת הדלת הזו שאנו נותנים לבאסה להכנס לתוך חיינו, אינה לדעתי פוגעת בדימוי העצמי אלא להיפך, היא שבה ומחזקת אותו. אדם השלם בנפשו יכול להיות סמוך ובטוח שהבאסה שנכנסת לחייו לא תפגע בו במהומה לטווח הרחוק. הבטחון הזה, והידיעה שהבאסה תחלוף, רק</div>Thu, 17 Sep 2009 01:30:00 +0200golan_aa@walla.com (Golan_A)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11247512http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657378&blog=11247512http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11230599<div align="right" dir="rtl">אני צריך משהי בחיים שלי. אני צריך אהבה בחיי. אני רוצה אהבה בחיי. אבל זה פשוט כל כך קשה למצוא אהבה. משהי שאתה באמת אוהב.. מכל הלב והנשמה.</div>Thu, 10 Sep 2009 00:42:00 +0200golan_aa@walla.com (Golan_A)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11230599http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657378&blog=11230599http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11226479<div align="right" dir="rtl">ככה זה שסיימת י"ב ויש לך מספר מכובד של חודשים עד הגיוס. בתחילת כל הסיפורהייתיאמור בכלללהתגייס ביולי! ממש לא רציתי, קיוויתי שידחו לי - ומהר. בקשתי התמלאה ויום בהיר אחד אני רואה באתר "עולים על מדים" למתגייסים, תאריך גיוס חדש - ה-13 בדצמבר! התמלאתי באושר!! זה אמנם שבוע וחצי אחרי שימלאו לי 19 שנים אבל זה היה זניח לעומת הרצון לקצת חופש אחרי הלימודים. התחלתי את החופש (המאודדד ארוך שלי) עם סיום הבגרות האחרונה (ביוני), כאשר לפני עומדים להם בענווה 5 וחצי חודשים לא ממומשים. הו הו! בהתחלהכל כךנהנתי מהחופש הזה, הייתי באמתזקוק לו.. ביולי יצאתי המון עם חברים - ים, סנוקר, באולינג, סרטים וכו'. אוגוסט כבר הרבה פחות. ועכשיו בספטמבר? נו.. עכשיוכבר נמאס, מתחיללהרגיש שזה חופש שנמרח יותר מדי. כן, נכון, אני עדיין נהנה - יש לי חברים מדהימיםשכיף לי איתם רצח ואני רק צריך לציין אותם לטובה לפני כסא הוד מלכותו היושב במרומים :) הערה קטנה ומעט צינית - הם, חברי המושלמים,בכלל מתגייסים במרץ/אפריל!!! ברגע זה הפכתי ל"קוטר" שהרי להם יש עוד 4-5 חודשים בנוסף אלי! ועכשיו לגבי המטרות: הנ"ל מתחלקות לשלוש: 1.</div>Tue, 08 Sep 2009 13:44:00 +0200golan_aa@walla.com (Golan_A)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11226479http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657378&blog=11226479http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11224293<div align="right" dir="rtl">11:00 אני ישן, ומנגד המאמן האישי מחכה לי במכון. כמובן שאני לא מגיע. הטלפון מצלצל וכנראה שאני לא שומע. השעון המעורר צלצל ממזמן... וכנראה שגם אותו לא שמעתי. 12:35 קולות הקידוח ודפיקות הפטיש שמרעידות את כל קירות הבית העירו אותי. אתמול החלו שיפוצים במרתף של הבית, ההורים שלי בונים שם דירת 2.5 חדרים. שיהיה.. להשכרה.. כולי מאושר לקראת יום חדש מלא פעילות נמרצת (כן בטח על מי אני עובד...) אני בא להתכונן לאימון הכושר של הבוקר, אך לא לפני שאבדוק מה השעה, הרי לא יכול להיות שהשעון לא צלצל, כנראה שהקדמתי אותו! מה??? לא יכול להיות!!! כבר 12:35 אני לא מאמין! שיט! כנראה שהיום שלי מתחיל ברגל שמאל. מיד שלחתי אסמס למאמן שאני מצטער ואם אפשר לבוא מיד, אך הוא עדיין לא ענה לי. 13:00 אני מתקשר למרכז תוספי תזונה בקשר לאבקת מסה. החלטתי שדי! הגיע הזמן לעלות במשקל!! אני מתקשר לאיזו אילנה בקשר לרפידות גובה... על בעיית הגובה שלי אדבר בפווסט אחר. החלטתי שדי! הגיע הזמן לעלות את הגובה!! אני מתחיל להשלים עם הגוף שלי, חדר הכושר עוזר לי עם זה. 14:00 אמא לקחה לי את האוטו, כך שגם אם היו לי סידורים, עכשיו</div>Mon, 07 Sep 2009 14:23:00 +0200golan_aa@walla.com (Golan_A)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11224293http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657378&blog=11224293http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11223885<div align="right" dir="rtl">אני טוחן את הסדרה הזאת ברמות מטורפות.סדרה ענקית. נחשפתי אליה רק לפני 4 ימים ואני כבר בפרק 14. אני חושב שזה נותן לי הרגשה שאני מכיר אנשים חדשים מבלי באמת להכיר אותם במציאות. אני מכור. אולי אני מנסה לפענח איך אישה חושבת? חח אני יודע שזה לא אפשרי, אבל תמיד אפשר לנסות. ראיתי עכשיו שני פרקים ואני מתלבט אם לראות עוד אחד. עוד אחד וזה יחשב שראיתי שליש מהפרקים. מה יקרה שהחומר יגמר? מה יספק אותי? כנראה שאני צריך להכיר אנשים חדשים על באמת. אז מה אתם אומרים? עוד פרק? טוב ברור לי שאני לא אצליח לעמוד בפיתוי. אז.. עוד אחד. </div>Mon, 07 Sep 2009 01:23:00 +0200golan_aa@walla.com (Golan_A)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11223885http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657378&blog=11223885http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11223376<div align="right" dir="rtl">אנירוצה להכיר אנשים חדשים. זה לא שאין לי חברים. למען האמת יש לי חברים מושלמים, כאלה שתמיד יקשיבו לך ויעזרו לך בכל דבר שתבקש. אבל בזמן האחרון אני מרגיש שאני מכיר רק סוג מאוד מסויים של אנשים. פתאום בא לי הצורך לראות עולם, להכיר את השוני, לפגוש במשהו מעט מוזר או שונה ולהנות מזה שזה מיוחד. אבל אני לא יודע איך להתחיל? לאן ללכת? מה לעשות? אולי בשביל זה פתחתי את הבלוג? אני באמת לא יודע. יש לי כל כך הרבה מה לתת, מה לומר, אני רק מחפש את הבן אדם הבא להכיר. פעם ראשונה שבאמת חשוב לי להכיר משהו במובן השלם של המילה. אני רוצה לדעת מה הוא אוהב ללבוש, לאכול, מה השקפת עולמו, ומה השגעונות הכי שרוטים שלו. בא לי. יש לי רצון עז לראות משהו שונה. אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל.</div>Sun, 06 Sep 2009 21:57:00 +0200golan_aa@walla.com (Golan_A)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11223376http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657378&blog=11223376http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11223212<div align="right" dir="rtl">לאחרונה הגעתי למסקנה שהחיים הם כמו פירמידה. אתה נולד כאשר אתה מחובר לטבע, לאדמה,לחיק אימך, וליניקה האופיינית לכל היונקים. בתור תינוק אינך "מזובל" עדיין בחרא של המאה ה-21. אך ככל שאתה גדל אתה בונה את חייך כפירמידה. אתה מתנתק מהטבע, מתנתק מההווה ובונה את עתידך. אתה חיי למען חלומות שנמצאים אי שם במרומים וככל שעוברות השנים אתה מתקרב אל אותו חלום יותר ויותר, לפעמים אתה אף זוכה לגעת בו. שיאה של הפירמידה נוגע בעננים, ולשם אתה מגיע בסופך, מתנדף דרך חוד הפירמידה אל השמיים החוצה מן העולם. כל החיים אנו מנסים להגיע לאיזשהו שיא, שסופו ידוע מראש. וזאת במקום לחיות את ההווה ואת הרגעים הקטנים והיפים שבחיים. אז מה אתם אומרים? נחפש משהו אמיתי?</div>Sun, 06 Sep 2009 21:17:00 +0200golan_aa@walla.com (Golan_A)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657378&blogcode=11223212http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=657378&blog=11223212