http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=655019heCopyright 2026 מלך הארגמן. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=655019http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=655019&blogcode=12079032<div align="right" dir="rtl">אני יושב ליבסלון ורואה טלוויזיהובא ליהביתה, אני שוכב לי על החוף ומסתכל על הגליםובא לילברוח לאנשהו, ועכשיו אני חייל משוחרר ואני רוצה להיות בן אדם חופשי. אז עד מתי? עד אוקטובר 10'?כנראה שזה ייקח קצת יותר זמן...</div>Sun, 03 Oct 2010 01:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלך הארגמן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=655019&blogcode=12079032http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=655019&blog=12079032http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=655019&blogcode=11265833<div align="right" dir="rtl">לצערי הרב הפוסט האחרון שכתבתי נמחק משום מה,דבר שהוריד לי מאוד את החשק להמשיך לכתוב בבלוג. אך כעת אני כבר מעבר לכך ולמען האמת גם השעמום שאני נמצא בו כרגע נתן לי קצת פוש. אני הגעתי למסקנה שאין דבר כזה רצון חופשי. כל מעשה שאנו עושים הוא תוצאה של גורמים חיצוניים וגורמים פנימיים שאלו הם התכונות שלנו או הגנים שלנו. בואו ניקח רצח כדוגמא. בן אדם שרצח מישהו רצח מסיבה מסוימת כמו שנאה, כעס, פחד. אז נכון, אנשים רבים חשים את התחושות האלה ובכל זאת לא רוצחים אבל יש המון פקטורים שונים כגון: עוצמת הרגש שדחף את אותו אחד לרצוח, החינוך שקיבל הרוצח ובכלל העבר שלו, רמת האמפתיה שלוואני מתאר לעצמי שיש עוד המון דברים אחרים. מה שאני רוצה להגיד בזה הוא שברגע שלבן אדם אין חופש בחירה, אז אלוהים (במידה וא</div>Thu, 24 Sep 2009 17:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלך הארגמן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=655019&blogcode=11265833http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=655019&blog=11265833http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=655019&blogcode=11189185<div align="right" dir="rtl">בסוף זה קרה.פתחתי בלוגבניגוד לכל הציפיות. האמת שאף פעם לא כל כך התנגדתי לזה, פשוט ראיתי בזה כפעילות חסרת תועלת. גם חשבון בפייסבוק חשבתי שאני לא אפתח, אמרתי שזה בזבוז של זמן, אמרתי שכל הדבר הזה מטומטם אבל בסוף נאלצתי להכנע לממסד. האמת שאני עדיין חושב שזה חסר מטרה אבל בכל זאת אני מוצא עצמי משוטט שם מדי פעם כשאין לי מה לעשות. אני חושב שהרבה מאיתנו בדרך כלל מתנגדים למה שנחשב כמיין סטרים, כפופולרי כיוון שהתפקיד הזה של האאוטסיידר נותן לנו מן ייחוד, זהות פרטית משלנו שאף אחד לא יכול לקחת לנו. ברור שיש הרבה זבל בתרבות הפופולרית, הרבה מאוד אפילו אבל חלק גדול מההתנגדות כלפיה היא בגלל שאנחנו פשוט אוהבים לשנוא. קחו למשל שנאה בין עמים שונים. באמצעות השנאה הזאת כלפי עם אחר הם מחזקים את תחושת העצמי שלהם ואת תחושת ההזדהות עם העם שהם שייכים אליו. למעשה החלטתי לפתוח לעצמי בלוג לאחר תורנות מטבח שבה שוחחתי עם בלוגר ותיק בישראבלוגשהראה לי כמה קטעים שהוא כתב וזה מה שבעצם נתן לי החשקלפתוח בלוג. אני חושב שפה אפסיק לבינתיים, נתראה בפוסט הבא </div>Tue, 25 Aug 2009 20:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (מלך הארגמן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=655019&blogcode=11189185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=655019&blog=11189185