http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933איך הזמן טס. אני כבר אוטוטו בן 32 ועדיין תקוע עמוק בארון. מת לצאת - ולא יודע איך.heCopyright 2026 הארוניסט. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11356492<div align="right" dir="rtl">הייתי כלוא בבית כלא שיש בו תאים ללא סורגים. שהסוהרים בו אינם בני אדם אלא מסתרי הנפש והומופוביה גם. שאין בו מקקים או שירותים תורכיים אלא אוכל של בית ואסלות צחורות שאמא צחצחה. ושאת החברים שבאים לבקר בו אי אפשר לשמוע ולראות בדרכים רגילות, אלאבחדר מיוחד, מבעד לזכוכית עבה ועכורה, שבצידהשפופרת שחורה. </div>Sat, 31 Oct 2009 07:53:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11356492http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11356492http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11344169<div align="right" dir="rtl">הפעם אחרוג ממנהגי, ואכתוב פוסט על סרטן השד, לרגל יום המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד. לפני מספר שנים, פנתה אמא שלי לרופא המשפחה לאחר שהרגישה שיש לה גוש קטןבשד. בתום סדרה ארוכה של בדיקות, כולל בדיקת ביופסיה,הודיע הרופא לאמא שלי: יש לי שתי בשורות עבורך. אחת טובה ואחת רעה. הבשורה הרעה היא שאת חולה בסרטן השד. הבשורה הטובה היא שבגלל שפנית אלינו בשלב מוקדם, מייד כשהבחנת בגוש,ניתן יהיה לרפא את המחלה בקלות ובמהירות יחסית, וכל זאת בלי לכרות את השד. בימים הראשונים אמא שלי הייתה בהלם נוראי, אבל לאט לאט קלטה שהשד לא כל כך נורא. 3 פעמים בשבוע הייתי מסיע את אמא שלי לבית החולים, שם עברה הקרנות כנגד הסרטן. בתקופת הטיפולים,הייתי מגיעעם אמא שלילמחלקה וממתין איתה בתור עד תום ההקרנות. בזמן ההמתנה פגשתי באישהמבוגרת, אף היא חולה בסרטן השד,אשרלמרבה הצערנפטרה מהמחלה. משיחה עם בני משפחתה התברר, כי האישה ידעה במשך כמה שנים על גוש גדול בשד שלה, אבל מרוב בושה, פחד וחשש, לא פנתה לרופאים. הגוש גדל מאוד והגיע למשקל של כמעט2 ק"ג! רק אז אזרה האישה אומץ, פנתה לרופא וגילתה לו את הסוד הנורא. מתברר שבשלב הזה</div>Sun, 25 Oct 2009 19:14:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11344169http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11344169http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11341150<div align="right" dir="rtl">הפעם הראשונה שגיליתישאני הומו, הייתה ביוםבו נכנסתי לארון האפל והחשוך של חיי. הארון שנצר את הכנות אךאיפשר לשקרים לצאת מבעד לחריצים. הארון שהמיט עליי בדידות, אך גם העניק לי תחושת ביטחון מדומה. הארון המיותר ביותר בעולם.</div>Sat, 24 Oct 2009 16:06:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11341150http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11341150http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11336570<div align="right" dir="rtl">נוסע בכביש הערבה בדרך לאילת ורואה מדבר מכל הכיוונים שמקיף אותי בחומו הלוהט והמאובק. מרחבים אינסופיים של שממה. והשממה - כמו החיים שלי.</div>Thu, 22 Oct 2009 17:32:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11336570http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11336570http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11332448<div align="right" dir="rtl">לבי אינו משלים את פעימותיו כי מעצורים שקופים סוגרים עליו. דמי פוֹקק את עורקיי כי לבי אינו פועם במלוא תפוקותיו. הקרדיולוג חסר אונים כי אינו יודע מדוע דמַי אינם זורמים, בורידים ובעורקים. אך אני יודע בתוך תוכי כי מעצורים בלתי נראים את מחלת הלב יוצרים ואתיום מותי מקרבים. </div>Tue, 20 Oct 2009 18:04:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11332448http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11332448http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11331126<div align="right" dir="rtl">הדמעות מנסרות את הלב, ומבתרות אותו לפיסות קטנות. והתוגה, מניחהכל פיסה, במדף נפרד, בארון הפחד. וכאשר ייגדעו מן הארון המדפים, ייפלו העליות והחדרים ויתמזגו בתא המצעים. * שיר ישן מאוד, לא להיבהל.... אני בסדר... </div>Mon, 19 Oct 2009 22:19:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11331126http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11331126http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11328612<div align="right" dir="rtl">הפעם רציתי להמליץ לכם על סרט מדהים, אחד הטובים שראיתי בזמן האחרון. מדובר על סרט גרמני בשם "סופת קיץ" שאפשר לראות ב- VOD של HOT תמורת סכום צנוע של 15.90 ש"ח. הסרט מתרחש במחנה קיץ של קבוצות שייט. גיבור הסרט (אשר מגלה אתנטייתוהמינית ההומואית אך כלפי חוץ מתנהג כסטרייט ואף יוצאעם אחת מבנות המחנה)מתאהב בחברו הטוב ביותר, שהוא סטרייט גמור! עם תחילת המחנה מתברר, כי הקבוצה המתחרה היא קבוצת בני נוער גאים.לאורך כלהסרט מתוודעים הצופים לאינטרקציהשמתפתחת בין הקבוצות ולהתמודדות של כל הצדדיםעם הדעות הקדומות. מאחר שאני לא רוצה לעשות ספויילר ולקלקל את ההנאה מהסרט,אני אסתפק בלהעלות כמה שאלות,שהתשובה להן מצויהבסרט: - האם כל מי שנמצא ב"קבוצת הסטרייטים" הוא אכןסטרייט? - האם כל מי שנמצאב"קבוצת ההומואים" הוא הומו? - מה קורה לגיבור הסרט כשחבריו מגליםכי הוא הומו? - האם האינטראקציה של הסטרייטיםעם ההומואים תגרום לשינוי הדעות הקדומות שלהם? -מה קורה לחבר קבוצת ההומואים שמתאהב בנער מקבוצת הסטרייטים ? - כיצד תגיב חברתו של גיבור הסרט כשתגלה שהחבר שלה הוא בעצם הומו ששיקר לה כל הזמן ? - כיצד ירגישו</div>Sun, 18 Oct 2009 20:18:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11328612http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11328612http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11324760<div align="right" dir="rtl">לא להאמין באיזו מהירות הבלוג שלי התחיל לתפוס פופולאריות כזו תוך פחות מ-3 חודשים הספקתי להכיר כאן חברים וחברותנפלאים וגם לצאת סוף סוף מהארון. אמנם "בקטן" בפני חברה אחת בלבד, אבל מדובר ביציאה בכיוון אחד וזה רק עניין של זמן עד שארחיב את מעגל האנשים שיודעים. וכמובן - אני עוד צריך לעשות דבר "קטנטן" וזה לספר להורים (אם היהבישראבלוג אומוטיקון של אדם משתעל הייתי שם אותו פה...) בתחילת הדרך תכננתי לבסס את עיקר התכנים בבלוג על הררי השירים והחיבורים שכתבתי במהלך השנים. אבל בזמן האחרון אני מרגיש שהבלוג והתגובות הרבות והחמות יוצרים אצלי דחף מטורף לכתוב המוןדברים חדשים, כך שבשבועות האחרונים כמעט לא השתמשתי בחומרים ישנים ולמרות זאתפרסמתי פוסטיםבאופן קבוע כמעט בלי לדלג על אף יום. וכדאיגםלהזכיר שהיוימים בהם פרסמתי יותר מפוסט אחד! אז אנצל את ההזדמנות לומר תודה לכל האנשים הנפלאים שמבקרים אותי ומגיבים. ובעיקר לקוראים הקבועים פה (קאינה, להדם, פוליטיקלי קורקט, אורכידאה וסליחה עם שכחתי מישהו) ולקוראים הקבועים והלא קבועים שעוד יצטרפו. אני גם אגיד תודה ל-2 המנויים הנאמניםשיש לי בבלוג, שאני עדיין לא יוד</div>Sat, 17 Oct 2009 08:57:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11324760http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11324760http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11323460<div align="right" dir="rtl">הי שלום לכולם, מצטער אם השארתי אתכם במתח. האמת היא שהשתהיתי בפרסום הפוסט הזהכי לא כל כך ידעתיאיך לגשת לכתיבה על פגישתי עם ש' בארומה, אתמול אחה"צ. זופעםראשונה ממש שאני מרגיששאני רוצה לכתוב על משהו ולאכל כך מוצא את הדרך... ב-3הימים שקדמו לפגישה,חשבתי ללא הפסקה,ביני לביני, מה לומרומה לעשותבפגישה הזו. איך לפייס את ש' ולגרום לה לסלוח לי על זה ששיקרתי לה כל כך הרבה זמן. "נאומים" כבר התחילו להרוצץ לי בראש. בלילות חלמתי על תרחישים שונים להתפתחותה של הפגישההזו. כברכמעט "שכחתי"שעשיתי כזה צעד גדול ושיצאתי מהארון בפעם הראשונה כי הכל התגמד אל מולסצינת ה"סרט הערבי" שהתפתחהבפגישה שבסיומה ננטשתי על ידי ש' (ואח"כ סוננתי על ידה כמה ימים). אז ברגע זהאני אפסיק"לחפור" ולהחזיק אתכם במתח. הפגישהעם ש' הייתהבסופו של דבר כל כך סתמית וכל כך "רגילה", כמעט דומה לכל אותןפגישות רבות שעשינו לפני שיצאתי מהארון. ממש בתחילת הפגישה,ש' כברהתנצלה על סצינת הנטישה ואמרה לי שמבחינתיאני אותו אדם שהיא הכירה קודם ושהיא לא כועסת אלא שמחה ומרגישה כבוד גדול שהיא האדם הראשון בעולם שסיפרתי לו על עצמי בכנות כזאת. כמובן שגם אני</div>Fri, 16 Oct 2009 17:17:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11323460http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11323460http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11321271<div align="right" dir="rtl">היא: אתה לא נראה כמו הומו, לא מדבר כמו הומו, לא מתלבש כמו הומו, לא אוכל כמו הומו, לא עובד כמו הומו, ולא שומע מוזיקה של הומואים. אתה? הומו? לא יכול להיות...... הוא: איך בדיוק נראים הומואים? ואיך הם מדברים? וכיצד הם צריכים להתלבש, לאכול ולעבוד? ואיזו מוזיקה הם צריכים לשמוע? היא: אה או אי דה הוא: את כנראה לא יודעת כלום על הומואים... * "פרוטוקול" הדקה הראשונה שלפגישתי עם ש' היום אחה"צ בסניף ארומה אי שם במרכז הארץ. הפגישה ארכה יותר מ-4 שעות. אני עייף רצח אז מחר בבוקראפרסם את ההמשך. </div>Thu, 15 Oct 2009 18:58:00 +0200aronist100m@nana10.co.il (הארוניסט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654933&blogcode=11321271http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654933&blog=11321271