My notebookhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408סיפורי אהבה מרגשים. כי כשהאהבה קיימת רק באגדות נתנחם בלקרוא סיפור אהבה סוחף עד דמעות.heCopyright 2026 פורקת רגשות. All Rights Reserved.My notebookhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408זריחות בקיימברידג' - פרק 10http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11314983<div align="right" dir="rtl">תזכורת מהפרק הקודם: החיים באחוזה נמשכו באותו אופן שבו הם התחילו, שגרת העיסוקים של קריסטין המשיכה לרדוף אותה גם אחרי שילדה את אלכס, הימים המשיכו לעבור מהר. עכשיו, אלכס מילא את החלל הריק שהיה חסר בשגרה שלה. כעת בזמן שמרקוס היה בעבודה היא טיפלה בבנה מסרבת לכל הצעה של מרקוס לשכור אומנת כדי שתעזור לה בטיפול בתינוק. "אף אחד לא יטפל בבן שלי כמוני." "אני לא אומר שהאומנת תטפל באלכסנדר, היא רק תעזור לך, את עובדת מספיק קשה." "לא." לאחר שהציע זאת מרקוס בפעם השלישית והוא זכה לאותה תשובה נחרצת הוא הפסיק לנדנד לאישתו והוא הבין שקריסטן נקשרה מאוד לבנם והיא לא מסוגלת לדמיין מישהי אחרת חוץ ממנה שתטפל בו. פרק 10: ינואר 25, 1987 <P class=M</div>Mon, 12 Oct 2009 21:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11314983http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11314983זריחות בקיימברידג' - פרק 9http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11294524<div align="right" dir="rtl">תזכורת מהפרק הקודם: המשפט הזה גרם לקריסטין לחזור לעבר, למחשבות על ג'ון, מעניין אם הוא כאן, בדירה, קריסטין תהתה אם ירצה לראותה שוב. "הוא נסע לליברפול." "מי?" "ג'ון." קריסטין הסתובבה בהפתעה, איך אימה יודעת על ג'ון? פרק 9: "איך-" "שרי סיפרה לי." מסתבר שאחת מהשכנות הרכלניות העבירה</div>Mon, 05 Oct 2009 17:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11294524http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11294524זריחות בקיימברידג' - פרק 8http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11268479<div align="right" dir="rtl">תזכורת מהפרק הקודם: ידיו של מרקוס נעו על גופה מלטפות את גבה, את צידי גופה ואת בטנה. דקות ממושכות הם המשיכו להתנשק וקריסטין כבר יכלה להרגיש בבירור שמרקוס מעוניין להמשיך. לרגע מרקוס התנתק מקריסטין מתנשף בכבידות מסדיר את נשימותיו לאחר הנשיקה שלהם, הוא הרים את פנייה אליו והביט בה בסימן שלה, תוהה אם היא מרשה לו להמשיך. פרק 8: כשקריסטין חייכה לעברו הוא לא יכל להסתיר את הבעת האושר מפניו. מהר מאוד חזר לעיסוקיו, גורם לקריסטין להיאנח קלות, שוכחת לגמרי מאותה מחשבה מקוללת שהטרידה אותה, מחשבה שמא היא בוגדת בג'ון עם בעלה. באותו לילה מרקו</div>Fri, 25 Sep 2009 18:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11268479http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11268479זריחות בקיימברידג' - פרק 7http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11256210<div align="right" dir="rtl"> תזכורת מהפרק הקודם: קריסטין המשיכה לחייך, גם כשניקולאס סיפר לה סיפורים מצחיקים על ילדותו של מרקוס, על כל הפעמים בהם נהג לברוח מהבית ולנסוע לעיר הגדולה כדי לטעום קצת מטעם החיים הטובים עליהם חלם מאז היותו ילד צעיר. פרק 7: המזוודה של קריסטין עדיין נחה בקומה הראשונה של ביתה החדש, מרקוס התקדם לעבר המזוודה הגדולה והשחורה, הוא הרים אותה במאמץ רב והעלה אותה עד הקומה השנייה, משאיר את קריסטין להתפעל מהבית שאמור היה לשמש כביתה החל מעכשיו, משהפכה לגברת פיירה. "לא היית צריכה להביא את כל הבגדים שלך," קריסטין הרימה מבטה לעבר גרם המדרגות כששמעה את קולו של מרקוס מהדהד בחלל הבית. "את יכולה לקנות בגדים חדשים." חייך ממשיך לצעוד לכיוונה. <SPAN lang=HE style="FONT-SIZE: 10pt;</div>Sun, 20 Sep 2009 14:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11256210http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11256210זריחות בקיימברידג' - פרק 6http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11246925<div align="right" dir="rtl">תזכורת מהפרק הקודם: מרקוס סיים את השיחה והתרומם ממקומו במהירות, "קדימה." הושיט ידו לקריסטין שבחרה לקום בכוחות עצמה. "אנחנו נוסעים לבית החולים." תפס את ידה וגרר אותה אחריו. "מה?" קריסטין לא הבינה מה מתרחש. "אבא שלך," מרקוס דיבר בהתנשפות בעודו צועד צעדים מהירים לכיוון המכונית שלו. "הוא עבר התקף." קולו בקושי נשמע. פרק 6: <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 0pt; DIRECTION: rtl; u</div>Wed, 16 Sep 2009 21:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11246925http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11246925זריחות בקיימברידג' - פרק 5!http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11234260<div align="right" dir="rtl">מממ... זה דיי פתטי להתחנן לתגובות, אבל זה באמת יישמח אותי לדעת שיש אנשים שקוראים את הסיפור הזה שאני שמה את הנשמה שלי בו. תודה. תזכורת מהפרק הקודם: "קריסטין." לחש. "מה?" היא הנתנקה מהחיבוק מביטה אליו בתחינה. "איך נברח?" מילותיו פילחו את ליבה כסכין חדה. בזמן שג'ון העלה חרס בנסיונותיו למצוא רעיון, קריסטין גם ידעה שהיא פלטה מפיה שטות, שרק גרמה לשניהם להפריח תקוות שווא. "אני לא יודעת." עינייה תרות אחר נקודה מסוימת ברצפה. "נמצא משהו." כמעשיה של קריסטין ג'ון גם סרק את הרצפה, מחפש אחר אותה נקודה נחשקת. "איך?" <P class=MsoNorm</div>Fri, 11 Sep 2009 17:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11234260http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11234260זריחות בקיימברידג' - הפרק הרביעי!http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11219014<div align="right" dir="rtl">בוקר טוב! (: מממ.. את האמת, אני לא רואה טעם בהלמשיך את הסיפור עם קוראת אחת, למרות שאני באמת מתחילה להתחבר יותר ויותר לעלילה ואני ממש רוצה להמשיך לכתוב את הסיפור, בכל מקרה. זה תלוי רק בתגובות. תזכורת מהפרק הקודם: "אני מאוד מעריך את זה שאתה נותן את ברכתך לזה, אדוארד, זה חשוב לי אפילו יותר מהסכמתה של קריסטין." מרקוס זכר להתחנף מעט אל אדוארד, חנופה תמיד תשיג לו את מבוקשו. "איך לא? אני אמשיך להיות אסיר תודה לאל שהעניק לבתי גבר כמוך." פרק 4: דקות מעטות לאחר שהשיחה נותקה, מרי וקריסטין נכנסו מהדלת הראשית ושקיות רבות לידיהם, קריסטין מיהרה לעלות לקומה העליונה עם שתי שקיות. "קריסטין, רדי הינה, אני רוצה לדבר איתך." הפציר בה אביה בקול צורם וחד בטרם הספיקה לפרוק את תכולת השקיות על מיטתה. קריסטין קיוותה שאת הערב הזה תנצל כדי לבקר את ג'ון, ימים עברו מאז אותו ביקור, והיא ייחלה שהוא כבר הספיק להיר</div>Sat, 05 Sep 2009 10:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11219014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11219014זריחות בקיימברידג' - הפרק השלישי!http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11202479<div align="right" dir="rtl">בוקר טוב! (: אני מאוד אסירת תודה לכל מי שמגיב, התגובות שלכם באמת מחממות את הלב אני לא רוצה להאריך, אז ניגש ישר לפרק תזוכרת מהפרק הקודם: מרקוס התרומם ועזר לקריסטין לקום מהישיבה שלה, היא נאחזה בו בלית ברירה, מהסיבה הפשוטה שגופה לא יכל להחזיק אותה עוד. "הינה." הושיט אליה את נעלי העקב השחורות שנחו להן על האדמה, "תישעני אליי." ציווה עליה להיעזר בו בזמן שתנעל אותן. "לא." סוף סוף פיה נכנע לפקודותיו של שכלה. "הו, איזה כיף לי שאני זוכה לשמוע את קולך," צחק מרקוס. "אל תהי טיפשה, בואי אני אעזור לך ללבוש אותן." המשיך לדבר בקול מזלזל, הוא ניסה לקחת את הנעליים מידה אך היא לא נתנה לו. "אני אלך כך." קבעה והחלה לצעוד בצעדים כבדים חזרה לנקודה בה עזבה את הוריה ורצה אחר ג'ון. 'הו! ג'ון! מה איתו? מה יהיה עכשיו? הוא חייב להבין, הוא מוכרח!' חשבה בליבה והרגישה את רגלייה רועדות, בקושי מחזיקות את גופה הזעיר, מרקוס מיהר להשעין אותה עליו, לעזור לה ללכת. "ההורים שלך מחכים לנו במכונית שלי," מרקוס הדריך אותה לכיוון החניון, מחייך את אותו חיוך מתנשא ושחצן שגרם לקריסטין לסלו</div>Sun, 30 Aug 2009 10:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11202479http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11202479זריחות בקיימברידג' - הפרק השני!http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11190995<div align="right" dir="rtl">תודה לכל מי שהגיב לפרק הראשון (: אני אשמח לקרוא עוד תגובות שלכם, בגלל שאני משקיעה המון בעת כתיבת הפרקים, אני מבטיחה לא להתעכב בפרסום הפרקים הבאיםאם אראה עוד תגובות D; ובכן, לענייננו, הפרק.תזכורת מהפרק הקודם: קריסטין קיפלה בחזרה את המכתב והחזירה אותו למגירה. היא כבר הספיקה לשנן את מילותיו של ג'ון. הו, כמה התגעגעה אליו, אל עיניו הכחולות הכהות, אל תווי פניו שזכרה בעל פה, אל שיערו הבהיר שתמיד נהגה ללטף, להעביר יד בין קצוותיו בזמן שג'ון שכב לידה על המיטה. כאילו נס מהשמיים, המכתב הגיע אל יעדו בשלום, מבלי שייפול תחת ידיו של מרקוס. קריסטין ידעה שהגורל החליט לתקן את העול שנעשה לשני אוהבים אלו, אם קבע כי שלושה ימים לאחר שהיא קיבלה את המכתב, מרקוס, בעלה יחליט לנסוע ביחד עם משפחתו לאיטליה. לנפוש שם למשך שבועיים, להירגע מכל הלחץ והתשישות. פרק 2: <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0in 0in 0pt; DIRECTION: rtl; u</div>Wed, 26 Aug 2009 14:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11190995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11190995זריחות בקיימברידג' - פרק ראשוןhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11182464<div align="right" dir="rtl">התעוררתי היום בהרגשה מוזרה והייתי חייבת פשוט, לכתוב! מזמן לא הרגשתי כך לגבי רעיון חדש לסיפור, אני לא יודעת מה יהיה עם "מפלטים", אבל להמשיך לכתוב את הסיפור החדש ניראה לי הדבר הנכון לעשות. הסיפור הזה ממש שנה מהסיפור הקודם, בכל מובן המילה, ואת השוני כמובן תוכלו לגלות בין שורותיו. השקעתי מאוד בפרק הראשון. וניראה, אם תאהבו אני אמשיך מהר (: פרק 1: "תמיד אשאל את עצמי אם לכל אחד קיימת אותה נפש תאומה, אותו אחד ויחיד שיגרום לנו אושר. לעולם אמשיך לתהות אם קיים בעולם החצי השני של העיגול, אותו חצי שרק איתו יושלם המעגל של החיים. ואם נמצא את אותו אחד, אם הגורל ירצה ולא נוכל לחלוק את החיים איתו, האם בכך נגזר עלינו ייסורים וכאב לעולמים? מבלי אפשרות לתקן את הגורל בתקווה למצוא את האושר שלנו, שוב?" &</div>Sun, 23 Aug 2009 17:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (פורקת רגשות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=654408&blogcode=11182464http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=654408&blog=11182464