http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295heCopyright 2026 אותיות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14391489<div align="right" dir="rtl">מרגיש ש כבר כמה חודשים שלא ישנתי כמו שצריך שלא נחתי שלא הרפתי חייבת לתפוס הכול, אסור לשחרר אסור לאבד וזה בכלל לא משנה אם זה חשוב תחזיקי חזק לפני שייפול ולפעמים בכול זאת נופל ואת מגלה שלא נפלת עם זה אבל ראבק אלוהים אני רוצה להרפות לשחרר כבד עליי כול המחשבות כול הניתוחים כול החרדות כול הפחדים אני רק רוצה לישון לישון באמת כמו סלע 7 שעות בלילה אולי 8 יש לי הרבה להשלים זהו רק תן לי לישון</div>Sat, 10 Oct 2015 21:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14391489http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14391489http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14374999<div align="right" dir="rtl">אני עוד לא שתו ממני ולא הדליקו לא טעמו אני מונחת שלמה על השולחן מחכה בואו תיקחו תזיזו בי משהו כמה אפשר לשתוק על עצמי לאיים שאם לא תעשי כלום לא יקרה ואני מה כבר נשאר לי לעשות חוץ מלכתוב אני אשים את הכול בשורות שורות אדמיין אותך קורא ומרגיש קצת ממני וגם אם לא וזה לא יקרה מה נשאר לי חוץ מלדמיין זה דווקא נעים</div>Mon, 31 Aug 2015 19:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14374999http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14374999http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14370894<div align="right" dir="rtl">על מה תבכי עכשיו כשהוא אומר שהוא אוהב אותך וממה תפחדי עכשיו כשאת יודעת שלא יילך בקרוב ומה תבקשי עכשיו שנתנו לך אהבה וממה תברחי עכשיו אולי מזאת מול המראה לכי תספרי שהיא לא מספיק טובה לכי תשקרי שאת עדיין אבודה אני כאן ובאמת ש רוב הזמן זה טוב ובאמת ש אני לומדת לאט את הקרוב ובאמת ש לפעמים אני עדיין משוגעת לפעמים אני כבר לא יודעת שהעייפות תלך וכול השקט הזה שכאילו רגוע אבל בעצם צועק לי למה את עומדת במקום תזוזי לא יודעת לאן אבל תזוזי</div>Sat, 22 Aug 2015 00:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14370894http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14370894http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14352257<div align="right" dir="rtl">"יש לך עט?" "כן, שנייה" אחרי שכתבת בי תחושות, כתבת בקיר מילים יפות. כתבת שאני כמו הקצף בגלים, כנף הנשרים, הפרח בין עלים, ועוד כמה מילים. כתבת שאתה רוצה לומר לי שאיננך בורח, כי בסה"כ אתה איתי פורח. עברו שלושה חודשים וברחת, ברחת כמו מאש, ונבלת, נבלת כמו מת. והתבלבלת, התבלבלת מאוד, האשמת אותי, ואני נתתי הכול, גם את מה שלא רציתי. נתתי. מי ידע שתברח. מי ידע שתשאיר אותי ככה ריקה. כמו המילים היפות-ריקות האלה שלך. אף פעם לא האמנת שהן באמת בשבילי. לא הרגשתי פרח בין עלים וגם לא קצף בגלים, ולא הצלחתי לשמור לך כמה רגעים, כמו שכתבת-ביקשת על הקיר. עברה כמעט חצי שנה. אתמול עליתי לקומה הרביעית במדרגות חירום. 14/1/15 חרוט על הקיר ומתחת כתוב לו שיר שלוש בתים לערך, באמצע הדיו נגמר וכשלא הספקת לסיים חרטת את מה שנשאר. וזה עדיין שם, מילים של לפני חצי שנה נחות בשקט על הקיר, כאילו לא התהפך העולם מאז. כאילו לא לקחת את כול האותיות וזרקת לי בפנים. אבל שתדע, דניאל, שאתמול עליתי לשם עם מישהו אחר. הוא לא חרט לי שיר על הקיר אבל הוא גם לא חרט לי פצעים בלב. </div>Fri, 10 Jul 2015 18:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14352257http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14352257http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14349532<div align="right" dir="rtl">אני חושבת עלייך אולי קצת יותר מידי, ומדמיינת אותנו שוכבים. אתה נכנס אליי בפעם הראשונה ואנחנו מסתכלים בעיניים וקצת מחייכים. אתה מתרגש מאוד ואני פחות, זו לא הפעם הראשונה שלי. אבל אני מאוד מתרגשת בשבילך ושמחה להיות לך בית חם בפעם הראשונה. אני תוהה אם תמשיך לרצות בי ככה חזק עוד שבוע או שבועיים. אני עכשיו רוצה בך חזק מאוד כי אתה רחוק. אני מדמיינת אותנו שוכבים, אותך בין הרגליים, אתה מעליי ואתה הגבר הפעם, שולט לי בתחושות, מתקשה לי בתוך הגוף, מפזר נשימות שלך אליי לריאות. אני מדמיינת אותנו שוכבים ואני לא רוצה שזה יקרה. לא עכשיו. אני מדמיינת אותנו שוכבים וזה כיף נורא אבל אני גם מדמיינת אותנו מכירים עמוק, אותי לומדת מה זה ביחד למרות שרחוק. אני מדמיינת אותנו מתאהבים ואותך מלטף אותי בלילות. אותי מנשקת אותך בבקרים. אבל אתה יודע זה בכלל לא מחזיק לי, זה לא תופס. איך שקט ואהבה, אני לא מבינה. איך נשיקה בבוקר וליטוף בלילה והכול בסדר. אם לא תפגע ואם לא אשתגע לא אדע איך להתנהג. אני מדמיינת אותנו שוכבים ומתפרעים כי זה הרבה יותר קל מלדמיין אוהבים, מלדמיין ביחד אמיתי. זה מרגיש לא הגיוני. בלי להשתגע, אפשרי?</div>Sat, 04 Jul 2015 21:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14349532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14349532http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14349179<div align="right" dir="rtl">הכרתי בחור מדהים. הוא לא ידע את השם המלא שלי, רק שאני גרה בבית החייל בתל אביב. אז הוא בא לחפש. מהבסיס ביום חמישי, עם תיק ענק ונשק וזקן וחיוך יפה, הוא בא לחפש אותי. ואני בדיוק הייתי בבסיס, תורנות שמירות. הוא התקשר וסיפר, שבכול תל אביב חיפש. ואיפה את? עד שמצאתי את המקום הזה. את פה? לא אני לא פה. אני בבסיס. שמירות. טוב, אני צריך לחזור לירושלים, איבדתי את הפלאפון. תשלחי הודעה בפייסבוק. אראה את זה עוד שעתיים בערך. אני שולחת. אני רוצה לראות אותך. טלפון. נוסעת לירושלים בערב. אני רוצה לתת לך הכול. אתה לא לוקח. אני רוצה לזרוק עלייך כול מה שעקום. אתה לא נבהל. אני הפעם לא רוצה לברוח ואתה אולי נשאר הלוואי</div>Sat, 04 Jul 2015 01:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14349179http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14349179http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14347686<div align="right" dir="rtl">כתבתי במחברת, ופתאום יצאה לי שורה מפעם. איך נישקתי אותך בעצם הבריח כשעמדנו בדלת, וזה היה מוזר לנשק בשפתיים. והיית גבוה ולשם הגעתי. נישקתי וברחתי לתחנה מרכזית, לתפוס אוטובוס למגן בלשון. ואיחרתי ופספסתי והסכימו לי לעשות יום אחרי. ודיברנו באס-אמ-אסים וכתבתי לך שאיזה כיף. גם היה לילה כיף וגם לא פישלתי עם המגן. אני במקום יותר טוב עכשיו. אבל שוב לבד. והלבד ירדוף אותי עד שאסכים לפתוח לו את הדלת, לארח ברוגע ובנעימות. לדבר לפטפט ולתת לו להשאר קצת, אולי אפילו לישון, אולי אפילו שישיאיר מברשת שיניים על יד הכיור. אולי אפילו שישים כמה בגדים בארון. </div>Tue, 30 Jun 2015 22:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14347686http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14347686http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14347684<div align="right" dir="rtl">כתבתי במחברת, ופתאום יצאה לי שורה מפעם. איך נישקתי אותך בעצם הבריח כשעמדנו בדלת, וזה היה מוזר לנשק בשפתיים. והיית גבוה ולשם הגעתי. נישקתי וברחתי לתחנה מרכזית, לתפוס אוטובוס למגן בלשון. ואיחרתי ופספסתי והסכימו לי לעשות יום אחרי. ודיברנו באס-אמ-אסים וכתבתי לך שאיזה כיף. גם היה לילה כיף וגם לא פישלתי עם המגן. אני במקום יותר טוב עכשיו. אבל שוב לבד. והלבד ירדוף אותי עד שאסכים לפתוח לו את הדלת, לארח ברוגע ובנעימות. לדבר לפטפט ולתת לו להשאר קצת, אולי אפילו לישון, אולי אפילו שישיאיר מברשת שיניים על יד הכיור. אולי אפילו שישים כמה בגדים בארון. </div>Tue, 30 Jun 2015 22:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14347684http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14347684http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14334950<div align="right" dir="rtl">בחלון לאט לאט נהיה חושך. היה אור ושמש, ואז עננים ושמש, ואז עננים בלי שמש, ועכשיו שחור. אמרתי לעצמי שאלמד להתמודד עם החושך, ככה לשבת שעה ועוד שעה ולראות איך מאור נהיה חושך ולהמשיך לשבת עוד שעה ועוד שעה בחושך עד שכבר לילה ואני מפהקת ועושה פיפי והולכת לישון וחושבת עלייך וכואבת בלב ומספרת שהכול עובר ואתה בכלל לא שווה את זה ומתהפכת מצד לצד ועוצמת ופוקחת ונושפת ושואפת ועוד שעה אולי קצת יותר ונרדמת. ואתה מציע לי לבוא ברכבת או לארגן לי איזה טרמפ עד אלייך ואני מושכת את היום עד שאני מחליטה, אני אוכלת ארוחת ערב ואז שותה כוס נסטי מהמקרר המסריח הזה שאני לא מצליחה להבין מה כול כך מסריח אותו ואני מעשנת סיגריה ומחוספס לא נעים קצת בגרון אבל אני מעשנת כמעט עד הסוף כי אני זוכרת ימים שלא היה סיגריות בכלל. אתמול למשל. אני מחכה שנהיה חושך ורואה סדרה שכבר לא מעניינת אותי במחשב, מפסיקה באמצע ובוהה בחלון. מגלגלת עוד סיגריה ממשיכה את הסדרה מפסיקה מנסה שלא להזכר ואתה כמו אור של מכונית בלילה שעוברת ב200 קמ"ש אתה שורף לי בעיניים ואתה מבהיל ולא נעים וגונב לי פעימה או מוסיף לי שלוש. ובכלל לא מגיע לך להחזיק בזכות</div>Mon, 01 Jun 2015 20:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14334950http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14334950http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14331379<div align="right" dir="rtl">רטובה כמו כלב אחרי אמבטיה וסוודר ומזגן וסיגריה אמיתית. קוראת את המערבולת של אתמול וחושבת; העיקר לכתוב, כשרע, כשטוב. העיקר לכתוב ולסגור ולפתוח ולהוציא. העיקר לא להתנוון להתייבש להאטם. לחזור לכתוב בכול מקום שאפשר, כי זה מה שיציל אותי. אני נקייה יותר עכשיו. אני מריחה טוב. אני לא בוכה. לא נשברת. דברים שכתבת לי מפוזרים בערימה בצד. מפחדת לגעת. יש לי מישהו חדש ואני מפחדת לגעת. אמרתי שאהיה לבד. שאלמד להשתגע מחדש. אבל אלוהים שלח. ואני לא יודעת להגיד לא. לא יודעת להפסיק להאמין. אתה צוחק עליי כמה שאני מבולבלת, וזה מקטין את כול הפחדים והסערות שפנים. אתה לא כותב לי שירים ואנחנו לא עפים לכול הכיוונים. אבל אצלי בפנים הכול קורה כול כך מהר. זה מרגיש שהכי יציב בבדידות. זה מרגיש שכול שורה שאני כותבת מנותקת מהקודמת לה קצת כמוני אני נוגעת בהכול ומהר רצה קדימה ואז נופלת אחורה ונמאס לי לכתוב כאלה דברים על עצמי אולי אני לגמרי בסדר נמאס לי לכעוס ולשנוא ולהשתתק מכול הקולות בפנים שאומרים שזה מטומטם זה מטומטם איך שאת פועלת וכותבת ומפחדת מהכול אולי זה מטומטם ובאמת שכבר חשבתי שהבנתי מי אני ואי</div>Mon, 25 May 2015 15:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (אותיות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=653295&blogcode=14331379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=653295&blog=14331379