http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681heCopyright 2026 נאות. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14905786<div align="right" dir="rtl"><p>לכלוא אותו בתוך כלוב האנרגיות שלה</p> <p>לטלטל אותו כספינה, שיהיה לו קשה לעמוד יציב</p> <p>שהרגליים שלו ירעדו שהיציבת המדומה הזו שלו&nbsp;</p> <p>תתרסק מתחתיו.&nbsp;</p> <p>להעלות מתוכה את כל הכאב&nbsp;</p> <p>שיכאב לו לשמוע, לראות </p> <p>שיכאב לו לנשום.&nbsp;</p> <p>להעלות אותה מהאוב.&nbsp;</p> <p>אותה- שהוא כלא בכלוב של צדקנות.&nbsp;</p> <p>של שקרים שלו, שלה. של העולם הזה.&nbsp;</p> <p>לדרוש להחיות את ההיא שמתה בגללו.&nbsp;</p> <p>לנסות להחיות אותה </p> <p>פעם אחת. </p> <p>פעם שניה. </p> <p>פעם שלישית.</p> <p>עד שהיא תמות שוב.&nbsp;</p> <p>לא לדרוש אל המתים.&nbsp;</p> <p>הוא נכנס לבדו לכלוב של עצמו.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Thu, 06 Jul 2017 12:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14905786http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14905786http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14905780<div align="right" dir="rtl"><p>ניגון פסנתרנית משוגעת.&nbsp;</p> <p>באמצע יער חשוך,</p> <p>אשה, נערה, ילדה שנשארת מאחור לבד.&nbsp;</p> <p>והרעש שבשקט מכסה את הלב.&nbsp;</p> <p>צעקות של זיכרונות שעולים מתוך עיניים שנשארו מאחור.&nbsp;</p> <p>כל חיות הלילה גועשות.&nbsp;</p> <p>ורק היא ילדה, נערה, אשה.&nbsp;</p> <p>עוצמת עיניים, סוגרת אוזניים וצועקת.&nbsp;</p> <p>פוצעת זיכרונות ונשרפת.&nbsp;</p> <p>צלילים של יער גורמים גם לפסנתנית משוגעת להפסיק לנגן.&nbsp;</p></div>Thu, 06 Jul 2017 01:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14905780http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14905780http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14905727<div align="right" dir="rtl"><p>ניגון פסנתרנית משוגעת.&nbsp;</p> <p>באמצע יער חשוך,</p> <p>אשה, נערה, ילדה שנשארת מאחור לבד.&nbsp;</p> <p>והרעש שבשקט מכסה את הלב.&nbsp;</p> <p>צעקות של זיכרונות שעולים מתוך עיניים שנשארו מאחור.&nbsp;</p> <p>כל חיות הלילה גועשות.&nbsp;</p> <p>ורק היא ילדה, נערה, אשה.&nbsp;</p> <p>עוצמת עיניים, סוגרת אוזניים וצועקת.&nbsp;</p> <p>פוצעת זיכרונות ונשרפת.&nbsp;</p> <p>צלילים של יער גורמים גם לפסנתנית משוגעת להפסיק לנגן.&nbsp;</p></div>Thu, 06 Jul 2017 01:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14905727http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14905727http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14414083<div align="right" dir="rtl"><p style="text-align: left;">כו' כסלו התשע"ה</p> <p>כאלו שסוחפות אותנו למקומות רחוקים.</p> <p>עמוקים וכואבים יותר.</p> <p>להסחף איתם כמה שיותר רחוק.</p> <p>להרפות.</p> <p>שקיעה בתוך ים של כאב.</p> <p>&nbsp;</p> <p>להעלם, להשבר, להרוס, לבנות, להיבנות להיוולד.</p> <p>האושר תלוי בנו. אם רק אפשר היה לאחוז בו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>דמעות שנהפכו לים של שמחה מתאדות מחדש.</p> <p>ושוב, ים של דמעות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אטימות.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>עיניים שקרניות. היא מצליחה אפילו דרכן לשקר.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>והגעגוע היפה הזה עם הניגון המיוחד. שהיא אף פעם <strong>לא </strong>באמת שמעה.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>וההבנה שזהו.</p> <p>&nbsp;</p> <p>הן יפגשו בקרוב כמו פעם. והיא תספר לה הכל..</p> <p>על העיניים השקרניות, על פעימות האלו שמכאיבות לה ועל ההבנה.&nbsp;</p> <p>ההבנה שעל טעויות משלמים.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לכתוב ולמחוק.</p> <p>וכל הכאב הזה שמצטבר בדיוק במרכז הגוף.</p> <p>מחכה שהלב הזה שלא מפסיק להרגיש פשוט יעצור.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>והידיעה שהכאב הזה יש לו הורים. &nbsp;</p> <p>ואם אלוהים היפה הזה לא היה באמת קיים זה היה נעלם.&nbsp;</p> <p>אבל הוא מחבר אותה לכאב.</p> <p>ועד שהלב ההוא שלא מפסיק להרגיש יעצור.</p> <p>זה ישאר ככה. היא תכתוב ותמחוק.</p> <p>&nbsp;</p> <p>לשחרר את כל האחיזות.</p> <p>ולפרוש כנפיים, מעלה מעלה..</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: left;">יט' כסלו התשע"ו</p> <p style="text-align: left;">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">זה כיאילו מקרי, אבל זה לא.<br />כמעט שנה אחרי אני מגיעה לכאן, שוב, למקום הקטן שלי..<br />עוד קשה לי קצת לכתוב, מרגישה כמו ילדה שלא זוכרת איך רוכבים על אופניים.<br />פותחת את הטיוטה האחרונה ומחדשת אותה, <br />קוראת ואני זוכרת במדוייק, אבל זה לא כואב לי כבר..<br />שיחררתי את האחיזות, פרשתי כנפיים.</p> <p style="text-align: right;">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">תודה אבא. תודה שלא וויתרת עלי.&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">&nbsp;</p> <p style="text-align: right;">הסופות עברו.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Tue, 01 Dec 2015 23:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14414083http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14414083http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14409399<div align="right" dir="rtl"><p>לא התרחק.</p></div>Tue, 24 Nov 2015 00:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14409399http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14409399http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14246804<div align="right" dir="rtl"><p>אני כותבת ומוחקת.&nbsp;</p> <p>וכל הכאב הזה שמצטבר בדיוק במרכז הגוף.</p> <p>מחכה שהלב הזה שלא מפסיק להרגיש פשוט יעצור.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>היום אני יודעת שהכאב הנורא הזה הוא רק באשמתך.&nbsp;</p> <p>ושאם אלוהים היפה שלך לא היה קיים זה לא היה כל כך נורא.&nbsp;</p> <p>אתה אשם. ועד שהלב ההוא שלא מפסיק להרגיש יעצור.</p> <p>זה ישאר ככה. אני אכתוב ואמחוק. מיליון פעם.&nbsp;</p></div>Sat, 06 Dec 2014 22:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14246804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14246804http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14124548<div align="right" dir="rtl"><p>האם היא מחייכת? בטח, בתמונות.</p> <p>עיניים שקרניות. היא מצליחה אפילו דרכן לשקר.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>והגעגוע היפה הזה עם הניגון המיוחד. שהיא אף פעם לא באמת שמעה.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>וההבנה שזהו. אחרי כל כך הרבה שנים..סוף סוף ההבנה..</p> <p>ואולי חבל. לא יודעת. לא אולי. בטוח. חבל.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>הן יפגשו בקרוב כמו פעם. והיא תספר לה הכל..</p> <p>על העיניים השקרניות, על פעימות האלו שמכאיבות לה ועל ההבנה.&nbsp;</p> <p>ההבנה שעל טעויות משלמים.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Thu, 29 May 2014 13:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14124548http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14124548http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14124546<div align="right" dir="rtl"><p>תפילות ואנרגיות חיוביות שחוסמות את דרכי הנשימה.&nbsp;</p> <p>חלאס עם זה. חלאס.&nbsp;</p> <p>אין לי כבר אוויר.</p> <p>&nbsp;</p></div>Thu, 29 May 2014 13:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14124546http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14124546http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14012433<div align="right" dir="rtl"><p>להגיד תודה. על החיים האלו.</p><BR><p>הנפלאים, העמוסים וגדושים בטוב. </p><BR><p>על רגעי האושר מיוחדים ועל האנשים המהממים שקיימים בהם. </p><BR><p>על הכל. פשוט תודה. <br></p></div>Wed, 08 Jan 2014 22:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=14012433http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=14012433http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=13857772<div align="right" dir="rtl"><p><br />הסוד הוא לדעת לפרוש אותן בשעת הצורך ולעוף.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>זה יכול להיות הכאב הכי גדול בחיים שלנו,</p> <p>אבל זה גם יכול להתחיל את אותם חיים מחדש.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Tue, 23 Jul 2013 17:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (נאות)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=652681&blogcode=13857772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=652681&blog=13857772