http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=651761זוהי לא עוד קלישאה, הסיפור אינו דומה בשום אופן לרב המכר המוכר דימדומים גם לא לסדרה חצויה, זהו סיפור מקורי המביא מבט חדש על עולם הערפדים המוכר לנו.heCopyright 2026 כותבת צ'יבית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=651761http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=651761&blogcode=11129591<div align="right" dir="rtl"> הנסיעה העירה נמשכה שעה קלה. בדרך חלפנו על פני יערות, ואגמים אך במהרה הכל התחלף לנוף מתועש, המון בניינים גבוהים וחנויות יקרות עם הרבה נוצצים בפנים, גברות מטופחות שלא נראו בדרך כלל ליד נופי הכפר שבו גרתי. באוטו שרר שקט, חברתי קלריסה שישבה לידי במושב האחורי לא העזה לפצות את פיה, ככל הנראה הייתה מתוחה לקראת ההגעה. אימי שנהגה גם היא הייתה שקטה מן הרגיל, במראה הקדמית יכולתי לראות את הדמעות שעלו בעיניה. מעולם לא נפרדנו ליותר מיומיים כשנסעתי העירה להכיר את סבתא שלי מצד אבי וכעט עמדנו להיפרד לשנה שלמה. המכונית נעצרה. "הגענו" אמרה אימא בקול צרוד והסתובבה אלינו. יצאנו מהמכונית ופנינו להוציא את המז</div>Wed, 05 Aug 2009 23:54:00 +0200ilana1248@walla.co.il (כותבת צ'יבית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=651761&blogcode=11129591http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=651761&blog=11129591