http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360.heCopyright 2026 פאנפיקית #. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11313462<div align="right" dir="rtl">הולה פיפול P: תהנו אני אהבתי אותו **** "ארבע מגשי פיצה, אחד עם תירס, אחד עם זיתים, אחד עם אנשובי, ואחד עם פטריות ותוסיף לזה חבילת בירה." דני הזמין מהדלפק וחזר לשבת עם שאר הבנים. "חה! דני! נתקעת עם הבלונדה!" דאגי אמר מצחקק. "עדיף מאשר המפחידה ההיא שדרכה לך על הרגל." דני אמר וצחק. "מה?! לא!" דאגי אמר ואז הלבין כסיד. "המפלצת!" הוא קרא והצביע אל מעל הראש של דני. "על מה את-" "הולי שיט זה הן!" דני אמר ובהה בדיאנה, מחייכת ומשלבת ידיים עם קייט, דריה ואן הלכו אחריהן, נכנסות לפיצרייה. "באמת! לא היה לך דייט כבר כמה? חצי שנה" דיאנה אמרה לאן. "רק אל תתחילי שוב עם השידוכים." אן הביטה בה במבט קורע לב, דיאנה צחקה, "טוב אז אני בונה עליך דריה." "אני ל-" "תשתקי." כולם אמרו פה אחד, "אוקי אוקי." היא וויתרה על ההתנגדות וחיפשה מקום לשבת בין כל האנשים. "היי התפנה שם שולחן," קייט אמרה והצביעה על השולחן שמולו ישבו הבנים. "מכל השולחנות שיש פה, דווקא שם?" הארי הסתכל למעלה בתחינה, מתפלל שהידיים שלו גדולות מספיק כדי להסתיר את הפנים שלו, הבנות התיישבו ודיאנה הלכה להזמין. "כמה זמן לא יצאנו!"</div>Mon, 12 Oct 2009 09:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (פאנפיקית #)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11313462http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650360&blog=11313462http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11300607<div align="right" dir="rtl">OMG אני כל כך מצטערת על ההזנחה (תאשימו את הטכנאי המשוגע) אבל אני פפהההה , משועממת וחמודה מתמיד D : אל דאגה אני אפצה אתככככםםם (אופטימיות חבובים) ושתדעו לכם שלקח לי י(ו)בלות לזכור מה השם המשתמש והסיסמה של זה, שרק שתדעו לכם! וזה רק מוכיח כמה אני משקיעה ואוהבת אתככככםםםם! רק שתדעו לכם! או-קי זיהו גמרתי לחפור, יאלללה לקרוווווא D: **** "אם הייתם מפסיקות להבהיל אותי אולי הייתי נרגעת!" דריה אמרה והסתובבה, ממשיכה לסדר את הכלים. "את יודעת, זה לא יעזור שאת ככה.. את לא מפסיקה להיות עצבנית מאז.. ג'וש.." אן אמרה וכולם שלחו לעברה מבטים נוקבים, רומזים לה לשתוק, אבל היא הביטה בגבה של דריה והמשיכה. "הוא הלך, ושום דבר מזה לא היה באשמתך.. את צריכה להבין את זה ולהמשיך הלאה, הוא אהב אותך, והיית לו לתאומה הכי מדהימה אני בטוחה שאיפה שהוא לא יהיה הוא רוצה שתשמחי." דריה הפסיקה ונשענה על השיש, היא נשמה והסתובבה. "זה לא עניינך." "זה ועוד איך ענייני, את חברה שלי, והוא, הוא היה אמור להיות האבא של הילד הזה שעמדתי לגדל, תפסיקי לחשוב שהכל סובב סביבך כל הזמן! תפקחי עיניים! לא רק לך כואב!" אן אמרה וקמה</div>Wed, 07 Oct 2009 20:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (פאנפיקית #)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11300607http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650360&blog=11300607http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11127811<div align="right" dir="rtl">"זה לא קצת מסוכן להפגש כולנו ביחד?" אן שאלה בחכמה ונשענה על הקיר, מביטה במפקד שלה. המפקד התעלם מההערה שלה, "בנות בואנה לפה ועמדו לצידי." הוא אמר והן עמדו לצידו, מעבירות מבט מסביבן ולבסוף מביטות בבנים. "דאגי, הוא קרא לך" הארי אמר וצחקק. "חה מצחיק מאוד" דאגי אמר ובעט בהארי, הארי הרביץ לו בראש וטום הרביץ לשניהם, מרחיק אותם אחד מהשני. "אוקי" פלטצ' אמר וכחכח בגרונו מעביר את זכות הדיבור למפקד. "אני אדיסון, אני הולך לפקח על כל הנושא הזה מההתחלה ועד הסוף, אני רוצה שתכירו את ארבעת הבנות האילו, זה דריה, דיאנה, אנאבל וקייט." הוא אמר מצביע על כל בת בתורה, כולם חייכו חוץ מדריה ודיאנה, שהיו רציניות. "אתם כבר יודעים את הסיבות לכן אין לי זמן וצורך לחזור עליהם, זה לא תפקידי, ניגש ישר ולעניין, בחרנו לכם כל אחד, את השומרת שלו, בין אם תרצו ובין אם לא אתם תאלצו לחיות בתוך התחת של השני לכמות בלתי מוגבלת, או לפחות עד שכל העניין הזה יחלוף, זה יכול לקחת חודש ויכול לקחת חצי שנה או שבוע, זה לא מעניין, כל עוד מדובר פה על חיים, אני, והצוות שלי ל-א מתייחסים לרצונות." הוא אמר מביט בפניו האומללות של דאגי. </div>Wed, 05 Aug 2009 13:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (פאנפיקית #)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11127811http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650360&blog=11127811http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11116996<div align="right" dir="rtl"> "מקפליי.." אן גמגמה. "מה איתם?" קייט שאלה. "ה-הם.. אנחנ-נו.. - " "צריכים לשמור עליהם." דריה אמרה, "סוף סוף משימה נורמלית!" דיאנה הביטה בה במבט אומללות "זה לא נורמלית! המשימה הזאת בכלל לא נורמלית! את יודעת טוב מאוד איך ג'ק יגיב כשהוא ידע שאני צריכה להעמיד פנים שאני-" "חברה של דני..." אן חנקה צווחת התלהבות וכולם הביטו בה מקפצת עם המכתב בעוד שקייט קוראת את המכתב הראשון ומנסה לתפוס את הדף השני מאן. "תני לי את זה!" "תירגעי זה חלק מהעבודה." דריה אמרה "אני בטוחה שהוא יבין." היא הרגיעה אותה. "לכם קל לדבר! אין לכם חבר כבר שנה!" דיאנה אמרה. "למה מיום ליום אני מצטערת על זה שעזבתי את הדוגמנות בשביל אבטחה?" דיאנה שאלה באומללות והתחפרה מתחת לכרית. "בטח יתנו לנו הומואים כמו פעם שעברה" הארי אמר בחלחול כשהוא מעביר ערוצים בטלוויזיה. "מתי הם מתכננים לבוא בכל מקרה?" "עוד חמש דקות פלטצ' אמור להגיע" טום אמר, "יש לי מזל שג'יו נסעה לאיטליה דווקא בתקופה הזאת." הוסיף בינו לבין עצמו. "באמת מזל אם הייתי חברה שלך אוו מה הייתי עושה לך" דאגי אמר בחיוך ערמומי וליטף לעצמו תלחיים, נושך את השפתיים ו</div>Sat, 01 Aug 2009 21:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (פאנפיקית #)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11116996http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650360&blog=11116996http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11107867<div align="right" dir="rtl">היי חבר'ס. אוקי, לאור האהדה המרובה שזכיתי לה, בזאת אני מעלה את הפרק השני בסדרת מה-שמו. בקיצור, בגלל שאני קצת בספק בנוגע לכתיבה שלי ועוד דברים אני קצת נתקעתי. אבל אל דאגה, זה בטח בגלל שאני רעבה. יאללה תהנו. 3: *** "אתה מודע לזה שיש לי חברה נכון?" שוב כולם שאלו פה אחד חוץ מדני, נזכר מתי הפעם האחרונה שהוא יצא לדייט. "זה הקטע המסובך, אני מצטער אבל אין לנו שום ברירה. זה יהיה רק לחודש, או לפחות עד שניתפוס אותם, זה לא יימשך הרבה זמן.." פלטצ' אמר. "אנחנו יודעים אבל פלטצ'! אנחנו מסכנים פה את חיי הזוגיות שלנו! זה הכל עד לפה! נכנסתם יותר מדי לחיים שלנו!" טום רטן וכולם הנהנו כאות הסכמה. "ועוד מעט לא יהיה לכם לא חיים ולא בטיח שנוכל להכנס אליהם אם לא תשתפו פעולה!" פלטצ' אמר וכולם השתתקו. "אנחנו עוד צריכים לחשוב על זה.." הארי אמר וגירד בראשו. "אין על מה לחשוב. זה או זה או החיים שלכם אתם תחליטו. תחשבו שאתם עלולים לאבד אחד מכם, אתם באמת מוכנים לקחת את הסיכון הזה ולא להסכים לפעולה הזאת?" פלטצ' אמר בתוכחה וכולם שתקו. "תחשבו על זה. אני צריך לזוז, מחר באחד בצהריים אני אתייצב פה עם</div>Wed, 29 Jul 2009 22:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (פאנפיקית #)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11107867http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650360&blog=11107867http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11105004<div align="right" dir="rtl">הללווו פיפול אינ די אירט . D: אני מאוד מקווה שתאהבו את הסיפור הזה, למרות שהוא קצת הזוי, ואני מזהירה "קצת"D; אני אמ במקרה חשבתי אוהבת לכתוב ויש לי מלא מלא סיפורים על מקפליי אז החלטתי קצת לשתף אתכם. נ.ב- אני נורא מצטערת מי-שזאת-לא-תהיה שלקחתי ממנה את העיצובים ברשימה. (אם את במקרה קוראת את זה עםמבט של רוצח - אני מצטערת!) קיצר תגידו לי. וזה וזה אם זה מפריע. אוקי הנה זה בא. טה דא דא דאמ D: (הייתי מקדישה את הפרק למישהו אם הייתי מכירה מישהו שיקרא את זה אבל תמיד יש פעם ראשונה .) קיצר תהנו ותגיבו אםם יש הערות או משהו. **** "דאגי בשם התחת קום כבר!!!!" טום צעק בפעם החמישית והתקרב למיטה, דאגי, מרוח על כל המיטה בבוקסר בלבד מלמל דברים לא מובנים. "שמה שמה.. " הוא אמר בקול צרוד והתהפך. "החדר שלך מסריח ועכשיו צהריים ונופלים עלי חתיכות אנשובי מהתקרה!" הארי אמר, לוקח כמה צעדים אחורה כשמספר ג'וקים נכנסו מהחלון. "נו קדימה אחי אני אלווה לך את האקס בוקס החדש אם תקום." טום אמר "או-קי" דאגי קם במהירות וטום נבהל מאיך שדאגי צץ לפתע מהשמיכות "מה כל כך דחוף לכם אני לא מבין את זה אי א</div>Tue, 28 Jul 2009 22:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (פאנפיקית #)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650360&blogcode=11105004http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650360&blog=11105004