<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>&quot;לעולם אין אדם שמח בחלקו במקום המצאו.&quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 אנטואן דה סנט אכזופרי. All Rights Reserved.</copyright><image><title>&quot;לעולם אין אדם שמח בחלקו במקום המצאו.&quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359</link><url></url></image><item><title>לא משתפר ולא עובר \:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11138128</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך זה שאני יודעת שהכל טוב ועדיין הכל חרא?
איך זה שהוא לא יוצא לי מהראש ורק בגללו זה המצב..?
איך זה שכל פעם שאני חושבת עליו או שמזכירים את השם שלו הלב שלי דופק מהר כל כך?
איך יכול להיות שהוא כזה אידיוט?
למה אני עדיין חושבת עליו?
והחלק הכי גרוע זה שהחברה הכי טובה שלי רבה איתי בגללו..
בגלל שאני מדברת עליו..
בגלל שאני לא ממשיכה הלאה..
בגלל שאני &quot;לא לוקחת שומדבר בפרופורציה&quot;..
כואב לי, פשוט כואב לי..
למה עד שמצאתי מישהו שחשבתי ששווה את זה הוא התברר בתור אכזבה אחת גדולה?
ולמה מאותו רגע יש לי רק זוגות מול העיניים?!
אוף..
נגמר לי הכוח ויצא לי כל המיץ..
הייתי טובה מידי?
נדיבה מידי?
אמיתית מידי?
איפה הייתי לא בסדר?
עשיתי הכל כמו שצריך..
לא לחצתי עליו ונתתי לו מרחב מחיה..
פינקתי אותו והקשבתי לו..
זה היה כל כך אינטנסיבי שהייתי בטוחה שזה הולך מעולה..
איפה טעיתי?
אני רוצה אותו..
או שאני רוצה שהוא יצא לי מהראש?
אני כבר לא בטוחה בכלום..
התקשרתי אליו, הוא לא ענה..
אז שלחתי לו הודעה..
אני לא פתטית..
אני צריכה להוריד אבן מהלב..
אני צריכה לדבר איתו בשביל לסגור את כל הפינות..&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Aug 2009 23:16:00 +0200</pubDate><author>adinemeth@walla.co.il (אנטואן דה סנט אכזופרי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11138128</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650359&amp;blog=11138128</comments></item><item><title>דיי..!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11120611</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דיי!
אני לא יכולה או רוצה יותר לבכות!
לא רוצה להרגיש את הכאב כל פעם שאני חושבת עליך!
לא מגיע לך שאני ארגיש ככה..
או שאני אחשוב עליך בכלל..
אתה שקרן ואפס של בנאדם!
אז למה אני כל כך רוצה להתקשר אליך?
למה אני כל כך רוצה לראות אותך?
ולנשק אותך?
דיי!
דיי דיי דיי!
תצא לי כבר מהראש!
אני כל כך רוצה אותך..
למה!?
איזה טיפשה אני אוף..
למה הריח שלך נמצא בכל מקום?
למה הפרצוף שלך נמצא בכל מקום?
והקול שלך?
תעזוב אותי..
למה אתה רודף אותי? למה אתה לא מניח לי?
אני רוצה לדבר איתו..
להגיד לו כמה שהוא חרא!
כמה שהוא מניאק וזבל!וכמה לא גבר הוא!
אבל אני לא יכולה לעשות את זה..
למה אני כל כך רוצה שהוא יתקשר אליי?
למה כל כך איכפת לי?
דיי!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Aug 2009 23:33:00 +0200</pubDate><author>adinemeth@walla.co.il (אנטואן דה סנט אכזופרי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11120611</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650359&amp;blog=11120611</comments></item><item><title>אל תאמיני לו הוא לא יבוא, הוא לא יבוא סינדרלה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11118748</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;איך?
בלי בושה..
לא יאומן...
נכון הבחור הזה שיצאתי איתו?
ונכון התלבטתי אם להתקשר או לא?
התקשרתי והוא אמר שאין לו זמן לנשום כי הוא עובד מלא מלא מלא...
אז הנחתי לו לנפשו אמרתי לו סבבה דבר איתי כשיהיה לך זמן..
אתמול יצאתי לפאב עם החברה הכי טובה שלי ופתאום..
הוא נכנס עם מישהי.. הוא ראה אותנו..
והוא אפילו לא בא להגיד שלום..
הם ציחקקו והוא חיבק אותה ולחש לה באוזן..
זה כאב כל כך.. 
לפחות תהיה גבר ותבוא ותגיד לי שאתה לא מעוניין..
ואל תשקר לי שאין לך זמן..
כי האמת תמיד יוצאת לאור זה הרי ידוע שלא כדאי לשקר..
הוא וחברה שלי ניתקלו אחד בשניה בשירותים והיא שאלה אותו מה הקטע שלו..
הוא אמר לה שהוא אמר לי מלכתחילה שהוא מבולבל ולא יודע מה הוא רוצה מעצמו..
אבל זה לא קשור אחד לשני יא חתיכת אידיוט!
זה לא מהקטע שהיית עם מישהי אחרת, זה מהקטע ששיקרת לי!
שלא היו לך את הפאקינג ביצים לבוא ולהגיד לי שאתה לא רוצה להיות רק איתי, או לא רוצה להיות איתי בכלל..
כמה בכיתי אתמול.. כמו מטומטומת התפרקתי על הבר, מול העיניים שלו..
והוא לא הלך.. הם נשארו שם ונהנו מהדייט שלהם..
רציתי לקום וללכת אבל חברה של&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Aug 2009 12:59:00 +0200</pubDate><author>adinemeth@walla.co.il (אנטואן דה סנט אכזופרי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11118748</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650359&amp;blog=11118748</comments></item><item><title>game over</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11106124</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;התסכול יכול לשגע בנאדם ולגרום לו לעשות מעשים שבמצב רגיל הוא לא היה עושה..אני מתוסכלת, זוכרים שאמרתי שאני בחורה שנוטה להאכיל את עצמה סרטים? אז הנה.. זה קורה..אני לא יודעת מה לעשות ז&quot;א.. נכון בדר&quot;כ כשגבר מכיר אישה יש להם נטיה לשחק בהתחלה מן משחק כוח שכזה שיוכיח מי יותר חזק? אז אני לא מהמשחקות.. לא כי אני לא יודעת איך אלא כי אני לא נהנית מזה ולא רואה בזה דבר הכרחי, האם אני טועה?בני אדם מעדיפים אתגרים הם רוצים לקבל כל מה שהם לא יכולים נכון? הם רוצים את כל מה שבלתי מושג ואת כל מה שיש לאחרים ולהם אין..אז וואלה אני לא צריכה את המשחק הזה אני לא מעוניינת בו הוא לא מלהיב אותי..אם אני רוצה לדבר עם מישהו אני אתקשר ולא אחכה שהוא ייתקשר כי אני התקשרתי אחרונה, הרי אין בזה כל היגיון.. מצד שני יש אנשים שלא אוהנים את זה וצריכים את המרחב מחיה שלהם ואת הרדיפה ההזויה הזאת אחרי אותו אדם שהם מעוניינים בו.. אמא שלי מאז ומתמיד אמרה לי &quot;כשרודפים אחרייך, פיזית.. מה תעשי? תהני מזה ותישארי שם או שתברחי?&quot; ואני תמיד אמרתי לה - &quot;אברח&quot;אתם מבינים? אני לא אוהבת שרודפים אחרי בעיני זה דבילי, הרי כששני אנשים מעוניינים אחד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 29 Jul 2009 11:51:00 +0200</pubDate><author>adinemeth@walla.co.il (אנטואן דה סנט אכזופרי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11106124</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650359&amp;blog=11106124</comments></item><item><title>&amp;quot;מה שעיני רואות אינו אלא הקליפה, העיקר סמוי מן העין&amp;quot; - אנטואן דה סנט אכזופרי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11104979</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אי פעם יצא לכם לשבת עם אדם שקרוב אליכם ולהבין כמה דברים על עצמכם ועל החברה של ימינו?אם כן אני בטוחה שתסכימו איתי לגבי כמה דברים, אם לא.. חבל זאת יכולה להיות שיחה נהדרת מלאה בתובנות ומסקנות..טוב אז בוא נתחיל מזה שאני התחלתי לצאת עם מישהו שמאוד מוצא חן בעיני, לא בגלל איך שהוא נראה אלא בגלל מי שהוא, בחור חכם ומצחיק שלימד אותי דבר או שניים.. ובאמת שאין לי בעיה להודות שאני לא יודעת הכל, אני לא מתיימרת לדעת. לכן אני בראש פתוח להכיר אנשים חדשים.. תמיד אפשר ללמוד מהם משהו.. אפילו את הדבר הכי קטן כי כל אחד בא עם מטען כלשהו, מחשבות, השקפת עולם שונה משלך.. אבל אני לא צריכה לספר לכם את זה אתם בטוח יודעים את זה..בכל מקרה.. קרה מצב שהוא לא דיבר איתי יומיים ואנחנו מדברים כל יום ונפגשים כל יום, ומעצם היותי בחורה שנוטה להאכיל את עצמה סרטים התקשרתי לידיד שלי שירגיע אותי, כי הוא אחד מתוך אולי שלושה אנשים שיודעים איך לעשות את זה..סיפרתי לו הכל ואמרתי לו שאני מבואסת ממש, כי אני מתגעגעת אליו ואני רוצה להתקשר אבל מצד שני בנאדם צריך את מרחב המחיה שלו אין מה לעשות, אני לא יכולה לשבת לו על הוריד.. ואני לא בחורה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 28 Jul 2009 22:20:00 +0200</pubDate><author>adinemeth@walla.co.il (אנטואן דה סנט אכזופרי)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650359&amp;blogcode=11104979</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650359&amp;blog=11104979</comments></item></channel></rss>