<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>story_teller</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 story_teller. All Rights Reserved.</copyright><image><title>story_teller</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357</link><url></url></image><item><title>my now york life :</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11291758</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק שלישי : חשיבה מהירה.

לינדזי וג&apos;ני נכנסו למעבדת הכימייה :&quot; טוב אז בואי ניהייה שותפות &quot; אמרה לי ג&apos;ני ושנינו ישבנו אחת ליד השנייה .
במיהירות רבה גליתי שאני מאוד טובה בכימהה ואפילו מעולה , המורה קידם אותי לתלמידים הגבוהים ואמר שאם עד סוף הסמסטר אני ימשיך כך אני יעלה לתחרות הכימייה הארצית ! .
אחרי שיצאנו מהשיעור הלכנו הבייתה , פנינו לתחנת האוטובוס וחיכינו שם , לפתע ראינו את ג&apos;סיקה וחבורת השפוטות שלה מתקרבות אלינו במהרה :&quot;אז ג&apos;ינג&apos;ית חנונית שכמותך , ראיתי שאת ושון מכירים די טוב !&quot; היא אמרה ופתחה את עינייה הגדולות , טאז בחלקיק שנייה כיווצה אותם והתמקדה בי &quot;שלא תחשבי על להיתקרב אליו &quot;יותר מדי &quot; !&quot; היא אמרה ואז הלכה .
&quot;איככס עיזבי אותה , היא סתם מקנא כי הוא מקדיש לך תשומת לב , ככל הנראה בעוד כמה ימים הם יפרדו , זה תמיד ככה הוא ניפרד ממנה הוא חוזר , היא נפרדת היא חוזרת הם זוג מוזר &quot; 
נעמדתי מול ג&apos;ני ואז המשכנו ללכת &quot;היי נראה לי שאני יחזור הבייתה ברגל &quot; אמרתי לה .
&quot;למה ?! , באיזה רחוב את גרה ?&quot; שאלה אותי ג&apos;ני מבולבלת .
&quot;במייין סטריט 250/36 למה ?!&quot; שאלתי אותה .
&quot;וואי את שכנה שלי , כל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 04 Oct 2009 15:49:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11291758</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11291758</comments></item><item><title>פרק תשיעי : הרכלנית והנווד .</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11284255</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק תשיעי: הרכלנית והנווד .

הכל התכוננו לנסיעה , המזוודות והדברים היו מוכנים , קים בההתה בספינה המרחפת הגדולה .
ג&apos;ק , ג&apos;וליה , וספארקי היו בתוכה ג&apos;ו עמד לידה ובחן את ה&quot;ספינה&quot; עים חיוך כובש הוא לא ממש חשב שדווקא אותה הוא מחבב גישתה הסנובית והעוקצנית הציקה לו , אבל משהו בה משך את תשומת ליבו !
&quot;אז אתם מתכוונים לבהוות בנו או שאתם נכנסים ?&quot; שאל ג&apos;ק בתימהון 
&quot;כן אנחנו נכנסים אל תידאג &quot; אמר ג&apos;ו שהחזיק את ידי ושנינו נכנסנו לספינה .
&quot;טוב אז ככה לפי החישובים שלי אנחנו נגיע בעוד שלוש שעות וארבעים וחמש דקות &quot; אמרה קים בבטחוון היא החזיקה מפה ומצפן , ובחור הקטן שהייה במפה היא יכלה להשקיף על דמותו המעניינת של ג&apos;ק מבלי שישים לב.
ג&apos;וליה הביטה בקים שנראתה לה כחנונית למופת , אבל משהו בה ידע שהיא מיוחדת שהיא תצליח לקחת ממנה את ג&apos;ק למרות שהוא לא מודע לכך .
&quot;אז את בטוחה שאנחנו הולכים לכיוון הנכון או שאת סתם מנסה להשוויץ בידע שלך ?!&quot;אמרה ג&apos;וליה בקנאה היא לא יכלה לשאת את תשומת הלב הרבה שג&apos;ק מקדיש לה .
&quot;לא אני בטוחה שאם הייה לך טיפת אייקיו כמו שיש לי היית מבינה איך פועלת מפה , שלא לדבר על מצפן !&quot; אמר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 01 Oct 2009 20:20:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11284255</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11284255</comments></item><item><title>teen life diary in noe york life .</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11276863</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק שני : בלונדינית .

הילדה הג&apos;ינג&apos;ית יצאה מהאוטובוס , היא בההתה בשלט הגדול של בית הספר החדש &quot; תיכון אזורי ניו יורק היילנד היי !&quot; 
היא קראה את השלט בליבה ופעימותיה האיצו , היא נכנסה לבית הספר הגדול .
המקום הייה עמוס אנשים שמיהרו לכיתות בדיוק כאשר היא נכנסה נישמע הצלצול היא נראתה מבוהלת ומבולבלת , למרבה המזל אישה חיוורת ורזה הבחינה בהבעתה המבוהלת היא פנתה אלייה ואמרה :&quot; שלום לך ! , אני המנהלת של בית הספר הזה שמי אנה א נראית די אבודה וכככל הנראה את הילדה החדשהה פה נכון?&quot; אמרה האישה וחייכה חיוך רחב .
&quot;אמ . . כן קוראים לי לינדזי &quot; אמרה הילדה המבולבלת בגימגום קל , מנהלת בית-הספר הובילה אותה ללוקר שלה ואז אמרה :&quot; אהמ כן , אז קחי את הספרים שלך ולכי לכיצה קומה שנייה כיתה ראשונה אני כבר ידבר עים המורה שלך לגבי האיחור &quot; אמרה המנהלת בחיוך לבבי והלכה במהירות .
&quot;אוקיי אז היסטוריה , אזרחות , מתמתיקה , ספורט . . . . אוקיי שיעור ראשון היסטוריה ! &quot; אמרתי לעצמי לקחתי את הספרים ורצתי לכיתה מרוב המיהרות לא שמתי לב לאן אני הולכת ואז בוםםםםםםםםםם !!! חבטתי את ראשי במשהו או שזה לא משהו אלא מישהו !!! &lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Sep 2009 22:20:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11276863</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11276863</comments></item><item><title>פרק שישי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11262167</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק שמיני : הו ג&apos;וליה ג&apos;וליה חלק ב&apos;
קים הרימה את ראשה הקטן אל ג&apos;ו שככל הנראה הייה מבוהלל ממה שקרה :&quot;טוב אני ילך לטיול בפארק &quot;אמרה קים .
:&quot;נבוא איתך ?&quot; שאל ג&apos;ו , קים הנידה את רראשה בשלילה ואמרה :&quot;אני ילך לבד אני צריכה לחשוב קצתת &quot;.
בדרך החוצה מהמוטל היא ראתה את ג&apos;ק :&quot; לאן את הולכת ולמה רצת שם מקודםם ?&quot; הוא שאלל , :&quot; לא , רצתי כי שכחתי משהו במוטלל לא קרה כלום ואני הולכתת לטייל העיר הזאת נחמדהה &quot; היא אמרה וחייכה חיוך מזוייף .
&quot;אה .. אמ יש לי ידידה שראית זאת ידידה שלי ישנהה מלפני שעברתי לכפר שלך &quot; אמר ג&apos;ק בגמגום קל .
&quot;טוב לא ממש אכפת לי אבל אני הולכתת ליםם אל תבואא איתי אני צריכהה לחשובב &quot; אמרה קים .
&quot; טוב &quot; הוא אמר טיפה מבוייש והלך .
קים וספארקי הלכו לים היא ישבה על ה חול ובההתה בשקיעה איש אחד עברר וישבב לידה ואחרי כמה דקות נעמדד ואמרר :&quot;אוייאיפה הנימוסים שלי קוראים לי אוסקר , ותיזכרי מה שאמרתי לך &quot;למרות כל הקשיים גם מחר תזרח השמש ליום חדש&quot; ויש לי עוד אחד חחח &quot;יש הרבה דגים בים &quot; &quot; האיש הזקן צחק והלך לדרכו .
&quot;אוייש אני עיייפה &quot;אמרה ג&apos;וליה והרימה את רגל על רגל , &quot;ממה ? לא עשית כלום&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Sep 2009 21:31:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11262167</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11262167</comments></item><item><title>now york teen diary :</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11258775</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
פרק ראשון : עוד מעבר .

היא הביטה החוצה , דרך זכוכית המכונית מבטה השתקף מולה ילדה ג&apos;ינג&apos;ית עים שיער גלי עד הכתפיים ,
עים פוני בובה ועיניים ירוקות וטיפה נמשים על האף התגלתה מולה .
אך לא בזה היא בההתה במשך כל הזמן הזה היא בההתה בבית &quot;החדש &quot; .
בית בז&apos; גדול עים חלונות שחורים ומרפסת כמעט בכל חדר .
טיפות הגשם ניטזו בזו אחר זו על גג המכונית כולם יצאו מהמכונית אמא אבא ו מייקל אחיה הצעיר בן ה 13 .
היא הייתה גדולה ממנו רק בשנתים וגם ככה הוא לא הייה משהו , גבוהה ושיער שחור ועיניו ירוקות , למה רק היא הייתה צריכה לקבל שיער אדמוני מחשבה זו התרוצצה בליבה אך לא הפריעה לה כולם ניכנסו לבית שאמא כבר סידרה לפני כמה חודשיים.
ניכנסתי לבית הגדול ועליתי במדרגות מדרגות זכוכית עים מעקה כסף ועלים משונים בקצהופתחתיאת הדלת לחדרי הדלת הייתה שחורה , טוב כל הדלתות בבית היו שחורות .
חדרה הייה אדום עים מיטה במצעים שחורים , וארון שחור עים מנעול , שידה בצבע שחור ולידה כיסא אדוםבסוף החדר עים פח אדום קטן.
שתי דלתות שחורות עים וילונות אדומים שקופים סגרו את המירפסת שלה בקומה השנייה ,וסקייטבורד מגניב הייה תלוי מעל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Sep 2009 14:51:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11258775</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11258775</comments></item><item><title>הקדמהה :</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11258661</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי אז ככה השבועיים האלהה הבנתי משהווו 
שהסיפור והנוסחח שלי לא היו מספיקק טובים החלטתי לפתוחח התחלה חדשהה ומרעעננת כמו התחלת שנהה חדשהה 
אז הינה ספור חדשש בשבילכם וסליחה לכולל הקוראיםםם !!!....
אוקיי אז זהו סיפורר שירענןן לכםם את היום לכלל המשועעממים והמשועממות : 
(טוב אני במקום זה שומעתת GREEN DAY כשאני כותבת את הפרק חחחחח ואני כותבת את הפרקים בבית או בשיעור על דפים ככה שלוקחח לי זמן לכתובב אותםם במחשבב :] אכן מוזר 0_0 )
טוב תהנוו........... 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Sep 2009 12:53:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11258661</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11258661</comments></item><item><title>פרק שישי ושביעי :יום על ספינה מרחפת , הוו ג&apos;וליה ג&apos;וליה חלק א&apos;.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11209191</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק שישי : יום על ספינה מרחפת .
רוח קרה הייתה באוויר עננים אפורים גדולים ריחפו בשמיים , החורף הגיע ואיתו גם הגשם טיפות קלות של גשם ניטזו מהשמיים האפורים הגדולים. 
קים ישבה לה בתוך החדר בספינה המרחפת וג&apos;ק ישן לידה , היא הביטה בו ,שערו השחור והקוצני דיגדג את מרפקה העדין 
וידייה הועברו בעדינות על שערו כמו מברשת תינוקות עדינה .
לפתע נשמעה דפיקה על הדלת :&quot; זה אני ג&apos;ו אפשר להיכנס ?&quot;אמר ג&apos;ובקול רועד .
&quot;איך הוא מרגיש ? את צריכה עזרה במשהו איתו להביא לו משהו ?&quot;אמר ג&apos;ו בדאגה . 
&quot; תודה על הדאגה אבל החום שלו עוד לא ירד הוא ממש רותח תוכל להביא מטלית קרה כדי לצנן את ראשו ?&quot; אמרה קים .
רוח קרירה פרצה בחדר , קים הושיטה את ידייה כדי לסגור את החלוןואז שמה את ספארקי על ג&apos;ק .
ג&apos;ו ניכנס לחדר עים דלי מים וכמה מטליות &quot;טוב אני הולך אם תיצטרכי משהו תיקראי לי &quot; אמר ג&apos;ו ומבט מודאג הייה על פניו .
קים לקחה את המטליות שמה אחת במים הקרים ושמה על ראשו של ג&apos;ק .
&quot;~ ג&apos;ק למה עזבת אותי למה !!! בוא לקחת אותי אני לא יכולה לסבול יותר , תוציא אותי מכאן !!! ~&quot; 
&quot;~ הוא לעולם לא יבוא להציל אותך את תישארי כאן לנצח ואף&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 01 Sep 2009 14:44:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11209191</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11209191</comments></item><item><title>פרק חמישי :הבריחה .</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11182221</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק חמישי : הבריחה
לאור הבוקר המסנוור פקחה קים את עינייה הכחולות והתבוננה בתקרה מחשבות רבות התרוצצו בראשה 
היא נעמדה והלכה לחדרו של ג&apos;ק ,&quot;היי ג&apos;ק אתה ער ?&quot; שאלה קים בעודה מנערת את ג&apos;ק בידה . 
&quot;אבא רק עוד כמה דקות אני עייף!!!&quot; אמר ג&apos;ק מתוך שינה 
&quot;חחחח זה לא אבא שלך זאת קים !&quot;אמרה קים וצחוק קל יצא מפייה . 
&quot;אה!!! קים מה את עושה פה?, מה רצית ?&quot; אמר ג&apos;ק שהתעורר בבהלה 
&quot;איך אנחנו נצא מהעיר אנשי העיר לא ירשו לנו !&quot; אמרה קים 
&quot;&apos;ג&apos;וני אמר שיש לו תוכנית אבל הוא ישן די חזק שם &quot; 
&quot;מה? אבל איך זה שאין שם נשימה זה לא זז !&quot; אמרה קים היא התקדמה למיטה של ג&apos;וני והרימה את השמיכה 
אבל לא הייה שם כלום חוץ מכריות שהיו מכוסות בשמיכה &quot;הוא כנראה הלך בבוקר מוקדם ולא רצה להעיר אותנו !&quot; אמרה קים שדי נבהלה מכך שג&apos;וני נעלם.
&quot;אני בטוח שהוא למטה לכי להיתלבש וניפגש בחדר האוכל טוב ?!&quot; אמר ג&apos;ק הוא הביט בקים שלבשה פיז&apos;מה כחולה שהבליטה את עינייה הכחולות הוא הייה מהופנט ואז התעשט על עצמו .
לאחר כמה רגעים , הם ניפגשו בחדר האוכל &quot;הי דוק ראית את ג&apos;ו?&quot; אמרה קים 
&quot;לפי מה ששמעתי הוא בחוץ מחכה לכם הכנתי לכם אוכל לדרך&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 23 Aug 2009 15:55:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11182221</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11182221</comments></item><item><title>פרק רביעי :העיר התחתית.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11169518</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק רביעי :העיר התחתית.
 ג&apos;ק פתח את השער הגדול של העיר ושניהם נכנסו העיר הייתה הרוסה ריח של שרפות עלה בכל פינה הבניינים והבתים היו הרוסים השדות היו שחורים , המקום הייה הרוס . 
&quot;אני לא מאמינה תראה את העיר הזאת ! מה נעשה עכשיו?&quot; שאלה קים שהייתה בהיסטריה .
&quot;אני לא בטוח אבל נראה לי שיש פה עוד אנשים חוץ מאיתנו &quot;אמר ג&apos;ק .
פלאפי נבח והתחיל לרחרח , &quot;בואי הוא מצא משהו &quot; אמר ג&apos;ק ושניהם עקבו אחרי פלאפי .
&quot;~ מה נעשה עכשיו אנחנו לעולם לא נמצא את המקום הזה , אין כאן בכלל אנשים שיעזרו לנו !~&quot; חשבה לעצמה קים בעודה רצה אחרי פלאפי , ואז נתקעה בגב של ג&apos;ק , ג&apos;ק נעצר והביט בילד גבוהה עים סרט שחור על המצח הייה לו שיער קצוץ שחור ועיניים חומות .
&quot;סליחה אתה אולי יודעאיפה יש עוד אנשים של העיר קוסטה ?&quot; שאל ג&apos;ק , הילד בחן אותו בזהירות ואז אמר :&quot; למה אתם צריכים אותם ?&quot; 
&quot;זה עניין אישי &quot; אמר ג&apos;ק בביטחון , &quot; בבקשה אנחנו צריכים אותם לעניין חשוב &quot; אמרה קים בעיניים כמעט דומעות , הילד הביט בה ואז ישב על אבן גדולה ואמר :&quot;אני רואה שאתם לא אנשים רעים אבל אם אני יוביל אתכם אל אנשי קוסטה יהייה אסור לכם לצאת ממנה לנצח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Aug 2009 11:24:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11169518</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11169518</comments></item><item><title>פרק שלישי :חלק מן העבר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11124495</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פרק שלישי :חלק מין העבר .&quot;נו אז מה אתה אומר&quot; שאלה קים בעודה מתיישבת הפוך על המיטה ומסתכלת על ג&apos;ק בעיניים בוחנות .&quot;אני לא יודע , אני חושב שכדי לנו לחכות אנחנו לא יודעים איפה המערה נימצאת ואנחנו לא רוצים אנשים אחרים יעזרו לנו כי &quot;רק מישהו טהור עים כוונות טהורות יכול להיכנס&quot; את לא יכולה לדעת איזה מן בנאדם יכול להיות זה שתבקשי ממנו עזרה , את לא יודעת איזה מן אנשים יש על הסיפון הזה , הם יכולים להיות חמדנים ולהרוס את המערה , וככה לעולם לא תוכלי לעזור לאמא שלךבינתיים אני מציע שלא נפנה לאף אחד&quot; אמר ג&apos;ק שנראה רציני ביותר .השמיים נהיו אפורים וקודרים וטיפות אחדות של מים ירדו מהם &quot;עומד לרדת גשם &quot; אמרה קים בהתלהבות ומבטה חוקר את השמיים , &quot;זה בדיוק כמו באותו יום&quot; אמר לעצמו ג&apos;ק ,
&quot;מה כמו באותו יום ?&quot; שאלה קים ששמעה את דבריו למרות שלא התכוונה .&quot;כמו ביום הההוא שהיא נעלמה &quot; אמר ג&apos;ק שעיניו נצצו ומבטו התמקם בפנייה העדינות של קים &quot;זה הייה בספינה בדרך לכפר שלנו , השמיים נהיו קודרים , בדיוק ביום הראשון של הסתיו כמו עכשיו אנה הסתכלה דרך החלון ופתאום נישמעה צפירה מחרישת אוזניים זה הייה ספינת שודדים הם פרצו לס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 04 Aug 2009 11:36:00 +0200</pubDate><author>yovel153@walla.com (story_teller)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=650357&amp;blogcode=11124495</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=650357&amp;blog=11124495</comments></item></channel></rss>