http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549heCopyright 2026 היולטה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11769880<div align="right" dir="rtl"> "יום אחד מגיעים פועלים עצבניים. התנועות שלהם חדות. אחד מהם מחזיק מוט מתכת. בידי הפועל השני יש שוקר חשמלי. הם פותחים את דלת התא ומזרזים את העגל שלי לצאת. מבועת, הוא נדחק לפינה, והפועלים תופסים בדבר הראשון שנופל לידיהם: אוזן, פרווה, זנב. תוך כמה דקות הוא לכוד בין עשרות עגלים אחרים במשאית, בדרך לגרמניה או להולד. המסע ייקח עשות שעות, אולי כמה ימים. המשאית מזדחלת באחד ממעברי הגבול. איפה נמצא הגעל שלי? אין מקום טוב במשאית: במרכז צפוך, חם ומחניק, ובשוליים נושב ומקפיא החורף האירופי. מרוב מתח, העגל עומד במשך כל הנסיעה, נאבק בטלטלות הדרך על הרצפה החלקלקה, עד כדי אפיסת כוחות. בר מזל: אם היה כורע, סימן שרגליו נפצעו, נשברו, או שהוא חולה מאוד. האם היה עגל כזה לידו? בנמל התעופה העגלים עדיין לכודים במשאיות, תשושים ורעבים. כעבור שעות ארוכות, נפתחות דלתות המשאית והכל קורה מהר. האם טרחו המובילים להניח שיפוע מתאים בירידה מהמשאית, או שהעגל המפוחד שלי החליק, או אפילו נאלץ לזנק מגובה רב כאשר מכים בגבו? בבטן המטוב, הצפיפות גדולה יותר מאי-פעם: מקום ההובלה באוויר יקר. למרות המאווררים, בקושי ניתן לנשום. כול</div>Sat, 08 May 2010 12:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (היולטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11769880http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648549&blog=11769880http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11262240<div align="right" dir="rtl">חייהם של התרנגולים בישראל, חשוב לקרוא ולעורר את המודעות! הם נולדו לגורל שהמין האנושי קבע להם. מרגע שהם נולדו הם מויינו, למוות או לחיים קצרים ואומללים בכלוב שקטן מהם שבו הם נדחסו עם כמה "חברים" אומללים גם הם. חייהם של התרנגולים בישראל פשוט נוראיים. הרבה אנשים מדברים על אנשים אחרים שלא ראו חג, שלא חגגו יום הולדת או לא היה להם כסף למחשב נורמלי. החיות המסכנות האלו לא ראו צבע ירוק במשך כל החיים שלהם. כלוב אפור, כואב. הן נדחקות לצדדים בזמן שחברותיהן שורטות אותן. במשך כל היום הן סובלות מהפצעים ומהצפיפות והחנק. בלילות מופעלות מנורות שנועדו לבלבל אותן ולגרום להן להשאר ערות בשביל לספק עוד מוצר. וזהו, ככה עד שהן מתות. ללא אפשרות לפרוש כנפיים אפילו פעם בחיים, ללא אפשרות לנשום אוויר צח אפילו פעם בחיים. ויש גם כאלה שפוגעים הורמונלית בתרנגולים ומגדלים להם חזה ענקי עד אותו מצב שהם לא יכולים לקום. מענים אותם והם סובלים עד למצב שהם לא יכולים לקום עד מותם. אני לא מצדיקה התעללות באף אחד, אבל אני שומעת הרבה אנשים מודאגים ממצבם של ילדים רבים שלא רואים עולם. החיות המסכנות האלה לא רואות כל</div>Tue, 22 Sep 2009 21:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (היולטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11262240http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648549&blog=11262240http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11141256<div align="right" dir="rtl">ניצן הורוביץ החליט לעלות הצעה לאיסור סחר הפרוות בישראל. אני כל כך מכבדת את האדם הזה שבעצם הגיע למעמד ולא חושב רק על עצמו אלא גם עליהם. הקואוליציה הבינלאומית ערכה וידאוקליפ שתומך בהצעה הזאת שממש ממש ממש ממש חשוב לראות! הקליפ הצעת החוק נדחתה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, וערעור בעניינה יעלה בקרוב בפני מליאת הממשלה. כדאי לכתוב לחברי הממשלה ולבקש מהם לתמוך בהצעת החוק!</div>Sun, 09 Aug 2009 22:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (היולטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11141256http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648549&blog=11141256http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11089609<div align="right" dir="rtl"> עשרות מליוני בעלי חיים נשחטים ונטבחים בסין בכל שנה, לפרוותם יש ביקוש רב בעולם והסינים מספקים את הסחורה, מה שלא מיוצא אל מחוץ לגבולות סין מגיע בדרך כלל אל הצלחת. העובדה הכואבת היא שבדרך עוברים בעלי החיים ייסורים שלא יתוארו. הם נלכדים ברחובות ומובלים בתוך כלובים קטנים, דחוסים עשרות בתוך כלוב אחד, ללא יכולת תנועה. הכלובים הדחוסים מושלכים מתוך משאיות אל הקרקע. כמו חפצים, נחבטים זה בזה בעלי החיים ובברזלי הכלובים. אותם כלובים נארזים בהמשך בערמות האחד על השני. אז מתחיל הסיוט האמיתי, את בעל החיים מוציא העובד מתוך הכלוב בברוטליות, קושר אותו על מנת שלא יתנגד ומכה בו בראשו. החבטה נועדה רק להמם את החיה ובעצם להשאירה בחיים כשהיא לא מסוגלת להתנגד לקראת השלב הבא. לעתים אם בעל החיים לא כל כך כבד מחזיק אותו הפועל מרגליו האחוריות, מניף אותו אל האויר ומטיח את ראשו בקרקע, לאחר שבעל החיים נכנע מתחיל שלב חדש ובלתי נתפס בסיוט המתמשך, באחוריה של החיה מבצע הפועל חתך זעיר ואז בצורה יסודית מתחיל הוא לקלף מן החיה את עורה, תהליך שנמשך כדקה בערך. העור מושל מן החיה בשלמותו, כל אותה עת דואג הפועל להשאיר את החיה בח</div>Thu, 23 Jul 2009 20:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (היולטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11089609http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648549&blog=11089609http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11082026<div align="right" dir="rtl">אני פשוט יושבת כאן ובוכה, ימים אני לא מסוגלת להפסיק לבכות. אנא מכם, תמליצו על הקטע, אני לא מוצאת דבר יותר חשוב לי כיום ואני בטוחה שזה נוגע גם ללבכם! מה המחיר ליופי שלך? אני לא הולכת לדבר כמה אנחנו מזיקים לשער עם החלקות, כמה אנחנו מתאמצים כדי להראות טוב. אני לא אדבר על כמה קורבנות זה לוקח מאיתנו אלא כמה קורבנות זה לוקח מחייהם של יצורים מקסימים וחמים אחרים. איך נראה יום רגיל בחיי בחורה (כדוגמה)? קמה, מתקלחת בשמפו ומרכך מיוחדים לסוג השיער שלה, יוצאת מהמקלחת, מורחת קרם נספג במהירות שמועיל לעור שלה, שמה קרם פנים, ואחרי זה קונסילר ומייק אפ ופודרה ומסקרה ושפתון, לובשת את המגפיים האופנתיות לוקחת את התיק החדש ויוצאת מהבית בהרגשה זוהרת מתמיד. כשבעצם? אני בטוחה שאם הרבה בחורות היו יודעות כמה סבל עומד מאחורי פעולות יומיומיות פשוטות כאלה אני משערת שהרבה היו מפסיקות. כל החומרים שהזכרתי בדרך כלל מוזרקים לאיבריהם של אחינו הקטנים וחסרי האונים שלא מסוגלים לעמוד ולהגן על עצמם. החומר שבדרך כלל נמצא בתוך סבוני היופי שלנו, מוזרק לעיניהם של ארנבים קטנים שאחר כך עיניהם נתפרות והזמן שבו עינים נאכל</div>Tue, 21 Jul 2009 10:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (היולטה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=648549&blogcode=11082026http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=648549&blog=11082026