http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773לכולנו יש דברים סתמים ואפילו טיפשים שמצקים לנו.. כאן תוכלו לשמוע את הדעות שלי על כל הדברים שמציקים, וכאלה שפחות. הבלוג שבו תוכלו לקרוא את כל מה שחם עכשיו, וגם מה שקצת פחות.הבלוג הכי מעניין הכי תל אביבי והכי ללא צנזורה שיש.heCopyright 2026 The walking man. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11088436<div align="right" dir="rtl">את הפוסט של היום, החלטתי להקדיש לתוצאות המשפט של מה שנודע, כ"משפט האברך הדורס".לא אל תדאגו לא הפכתי להיות רציני, אבל זה משהו שמחייבתגובה. כמו שהזכרתיכבר, או לא. אני סטודנט למשפטים. ובתור אחד כזה באמת הקביעה וצורת ההתנהגות של השופט דרורי, לא היו מקובלות עלי. אבל לאהפילה אותי גם מהכסא.הבנתיכבר אזשזהו ראי של החברה שלנו. חברה שסועה שכל אחד בה הוא אמנם לא "אדם לאדם זאב",אבל בהחלט קבוצה לקבוצה זאבים. חברה שבה יש קבוצות, שדואגות לאלו שהן מוקירות , "בני מינם" ניתן לומר. זה הכעיס אותי, לא התייחסתי למקרה זה, כאל מקרה גזענות כנגד זואריש הקופאית. אל בתור מקרה העדפה של שופט דתי, אל אברך שביצע עברה חמורה. האם שופט אתיופי בהתאם לנסיבות היה פוסק אחרת, כנראה שלא נדע לעולם, אבל אני לא חושב שלא. קבוצה דואגת לשלה, ורואה עצמה במאבק אל מול שאר הקבוצות, זה אנחנו הישראלים. זואריש אמרה די. היא גם לא הגנה לדעתי בשם הגזענות, אלא בשם הפרוד, לא אתן שקבוצה תשפיל קבוצה אחרת. הגיע הזמן לקום ולהגיד די. כולנו אחד. לא קבוצה כנגד קבוצה, אלא ביחד אחד. היא קראה לכל מי שחושב כמותה, לקום להתנגד , לא לשתוק. לא לחשוב שהם בנ</div>Thu, 23 Jul 2009 13:52:00 +0200adir_b@015.net.il (The walking man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11088436http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647773&blog=11088436http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11085313<div align="right" dir="rtl">אתמול יצאנו לשתות. זה לא שזה משהו חריג במיוחד, כל יום אנחנו יוצאים לשתות. כל ערב באמצע שבוע. מתחילים ללכת, מדליקים את הג'וינט המגולגל מלפני, ומדברים. מדברים על החיים וצוחקים. הגענו. אתמול הינו בפולה, היה נחמד. אבל כשאתה מסטול מחשיש זול, אתה מסתכל על הדברים אחרת. פתאום הכול נראה מעצבן במיוחד, או אצל האופטימים יפה במיוחד, או השמנים טעים במיוחד, טוב זה אצל כולם כשמעשנים. אבל מה נפסיק? ולא לראות הכול במיוחד? אין סיכוי. ישבתי שם עם חבר שאני מכיר כבר שנים. ישבנו על הבר הזמנו גולדסטאר, והתחלנו לדבר. לחבר שלי יש המון תאוריות על החיים, בעיקר על בחורות ויחסים.לידנ ישבו זוגבחורות חמודות, והזמינו משהו לאכול. תסבירו לי איך זה שבחורות נראות נורא מנומסות ועדינות שהן מזמינות לאכול, אבל כשמגיע הרגע לאכול... הסרט מכתבים מאיו ג'ימה יותר נעים לעין. בקיצור הן היו קצת פלצניות וחבר שלי טען שהן נראות כאילו השמש זורחת להן מהתחת. באמת שלא הבנתי את זה, אבל נראה לי הוא התכוון לזה שהן פלצניות. הוא טוען את זה על כל ת"א יאפית באשר היא. צ'יסר. עוד בירה. מולי ישבה בחורה חמודה, זרקתי לה קצת עיינים, היא החזירה</div>Wed, 22 Jul 2009 13:21:00 +0200adir_b@015.net.il (The walking man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11085313http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647773&blog=11085313http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11071292<div align="right" dir="rtl">אני יושב ממש עכשיו בבית הקפה ליד הבית שלי. אני יודע ששישי בערב, אבל כבר הפנמתי שבגילי שישי זה לא הזמן לצאת. כל הפאבים מלאים בחיילים, פרחות וחסרי תועלת אחרים (לא קשור לחיילים). אני יושב עכשיו, מחכה לחבר. ביינתים מכלה את שארית הג'וניט שהתחלתי בבית, ושותה קפה, אתם כבר יודעים, לאטה גדול ופושר. אני מסתכל על העוברים ושבים, מלא בחורות מדהימות. חשבתי על זה, לא מספיק שחם בקיץ, הם צריכות ללכת עם המכנסונים הקצרים האלו, ועם החצאיות העוד יותר קצרות. חם לי גם ככה!!! הם צריכות עוד יותר לחמם אותי. ואז נופל האסימון. עברו שבועיים, כבר שבועיים לא שכבתי עם מישהי. האמת גם להביא ביד לא היה לי ממש כוח. שניה נכבה לי הג'וינט. איפה הייתי. אהה כן, כבר שבועיים עברו. אין לי זמן. באמת שאלו היו שבועיים לחוצים. ודווקא הכרתי איזה כמה, אבל סקס לא יצא מזה ממש. ככל שמתבגרים הבחורות מושכות אותך יותר. הם רוצות חתונה או משהו רציני ולוקח להן יותר זמן "להיפתח" או בתרגום חופשי, לתת לך. האמת שאני לא ממש נמשך לבחורות זולות ונותנות, ולא ממש קשה לי להכיר כאלו, אני נראה דיי טוב, אפילו ממש טוב.חשבתי מה אני עושה עכשיו? איך אני י</div>Fri, 17 Jul 2009 23:59:00 +0200adir_b@015.net.il (The walking man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11071292http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647773&blog=11071292http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11066697<div align="right" dir="rtl">קמתי בבוקר, היום החלטתי לעשות סוף סוף מעשה ולהתחיל את החיים. זה לא שאני לא חיי גם עכשיו, אני הולך למסיבות, שותה, ואז מתבזה. יוצא לפאבים הכי שווים ואוכל את האוכל הכי זבל אבל הכי טעים שיש בעיר. להתחיל את החיים אומר להכנס למעגל העבודה. זה גם לא שאני מובטל אבל אין לי עבודה אמיתית כזו שבאמת אתה צריך להיות רציני ואכפת לך ממנה. אני כמעט 25 סטודנט למשפטים, אז מה נתחיל? נכנס למעגל? ננסה. החלטתי למצוא משהו בתחום. אז השבוע הייתי בראיון במשרד עורכי דין דווקא דיי גדול ומכובד, נכנסתי כולי במרץ, ומזיע. המשרד נמצא לא רחוק ממני ברוטשילד בת"א. אז הנסיעה גם לא ארכה יותר מידי. בדרך שמעתי את הדיסק החדש של גלעד כהנא, כבר הזכרתי שהוא מצוין? אבל אני סוטה מהנושא. בקיצור הגעתי לראיון נכנסתי, הוא שאל אני דיברתי, היה נחמד, בסוף הדלקנו סיגריה, שאלתי אם הוא גמר? ... לא חשוב בקיצור אחרי הכול הוא אמר תשמע, אנחנו עושים בדיקה גרפולגית, אז אני רוצה שתכתוב חצי עמוד לא משנה מה. אני דיי בטוח שעיקמתי את הפרצוף שלי. מה הקשר? מה זה אומר עלי? מה הוא ממציא שטויות. רשמתי את מה שרשמתי וניסיתי לעשות את זה בכתב דיי קריא אפילו</div>Thu, 16 Jul 2009 15:30:00 +0200adir_b@015.net.il (The walking man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11066697http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647773&blog=11066697http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11063543<div align="right" dir="rtl">לפני הכול, אני רוצה לאחל לעצמי המון בהצלחה. אתם שואלים למה בהצלחה? זה בסך הכול בלוג! אז זהו שאני חייב שתהנו, אני רוצה שתהנו אני משתוקק לזה!!! לפני יומים חרגתי ממנהגי ובמקום לצאת לבית הקפה השכונתי, נשארתי בביתי וראיתי את תוכנית הריאלטי כוכב נולד. התיישבתי לי בדירה הקטנה שלי, פתחתי את הטלוויזיה, ואז זה התחיל. בין גיבובי השטויות של צביקה הדר וחבורת השופטים המזעזעת הזו, עלו להם כל מיני חובבנים, ורוצים להיות למינהם (באנגלית זה נשמע יותר טוב אתם יודעים), ופשוט שרו בצורה מזעזעת כשברקע עשרות נערות צעירות צורחות ואז גם מסמסות את חשבון הפלאפון שלהן למוות. באמצע התוכנית נבהלתי והחלטתי בהחלט לוותר על התענוג המזעזע הזה, ולחזור לשבת בבית הקפה. התיישבתי באותו המקום כהרגלי, הזמנתי לאטה גדול ופושר, גם כרגיל. ואז התחיל להתנגן ברקע דיסק, הקול והמנגינה הייו מוכרים, ואחרי כמה שניות הבנתי שמדובר בגלעד כהנא,אתם יודעים סולן הג'ירפות. הוא הוציא אלבום סולו חדש. ואני חייב להגיד לכם הוא פשוט נפלא!!!!! הלחן השירה והמילים אוו המילים. אחרי כמה שירים הגייע חבר טוב לשבת איתי, והתחלתי לספר לו את מה שקרה לי הערב, ואז</div>Wed, 15 Jul 2009 14:28:00 +0200adir_b@015.net.il (The walking man)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647773&blogcode=11063543http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647773&blog=11063543