http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182heCopyright 2026 oh, fame. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=12853155<div align="right" dir="rtl">fuckheads.</div>Sat, 05 Nov 2011 18:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=12853155http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=12853155http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=12458428<div align="right" dir="rtl">מה קורה? אני חיה. יכול להיות. מצאתי חיים , נדמה לי , סוג של . בי.</div>Thu, 28 Apr 2011 16:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=12458428http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=12458428http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11722759<div align="right" dir="rtl">אולי שילוב של הכל. כן, כנראה שזה מה שזה.בתוספת בורות וחוסר רגישות, צורת התבטאות מורבידית ומלחיצה שנובעת כתוצאה מחוסר מודעות עצמית והתנהגות על גבול הלא-אנושית.אני לא יודעת למה נולדתי דווקא למשפחה הזאת. לפעמים אני מרגישה שאלו לא החיים שלי. שאני כאן בטעות.ולמה זה? כי אני יכולה לראות את הבעיות. אני יכולה ממש לפרש אותן ולראות אותן בצורה שקופה, ולא יהיה מוגזם להגיד אפילו נייטרלית.בגלל זה אני יודעת שאני לא שייכת לפה. כי אני לא חלק מהבעיה, אני רואה אותה מהצד, אני פאקינג מבינה אותה.אני יודעת מה היה צריך להיות, וזה פשוט לא זה.אני צריכה להיות במקום אחר עם אנשים אחרים, אין לי מושג איך להסביר את זה.כאילו אני מאומצת או משהו.לא, זוהי לא עוד שנאת-מתגברים רגילה למשפחתם, אלו הם לא מצבי רוח משתנים ולא הורמונים משתוללים.פשוט תחושה תמידית של ניתוק, ניכור וחוסר שייכות.יפתיע אותי אם מישהו יבין על מה אני מדברת. (לעומת זאת, לא יפתיע אותי אם מישהו חושב שהוא יבין על מה אני מדברת).ככל הנראה אני לא אפתור את הבעיה בקרוב, אלא רק אמשיך לצפות בה מהצד ולנתח אותה עד שאתייאש.תקווה? אמונה?, כבר דיי סגרנו את הפינה הזאת, -א</div>Fri, 16 Apr 2010 21:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11722759http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=11722759http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11712989<div align="right" dir="rtl">Believingאמונה זה שקר, ודת זה אמונה.לא, זה לא שקר כי יש Lie בתוך Believe. זה פשוט משהו קטן שמראה את זה..זה גם לא בגלל ש"אם היה אלוהים, הוא היה נותן ל-6 מליון יהודים להירצח ככה?"זה פשוט בגלל שזה ככה,בגלל שהמדע הוא הרבה יותר חזק.בגלל שאפשר להוכיח שאין אמונה.</div>Sun, 11 Apr 2010 23:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11712989http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=11712989http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11708450<div align="right" dir="rtl"></div>Sat, 10 Apr 2010 04:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11708450http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=11708450http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11687227<div align="right" dir="rtl">Aspider web, and I'm caught in the middleSo I turn to run - The thought of all the stupid things I've done The future's already written. I can't explain it, I just know No, It's not "faith" or "destiny", It's simply a feeling that i get whenever I think about it I ask myself questions about the future, then I feel like, somewhere, there is an answer it has to be. because the present is the future of the past. and the present has answersfor questions we might have asked in the past - when the present was just the future, the unknown future, and nothing more And it means, that someday, our present will be the future of the past, which means it'll have all the answers to our "future questions", as I call them. And if the present=the future, once you know present is actually the future of the past, and has answers to the questions from the past, Then you MUST understand, and it'sproven and verified now, that THE FUTURE IS WRITTEN, אוקיי בכלל לא התכוונתי לכתוב את כל הקטע הזה!</div>Thu, 01 Apr 2010 01:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11687227http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=11687227http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11685964<div align="right" dir="rtl">.That's all i've ever wanted. I think. And love </div>Wed, 31 Mar 2010 16:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11685964http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=11685964http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11679752<div align="right" dir="rtl">אני מוכנה לחכות. הבנתי כבר מזמן שאני מאלה שצריכים לחכות. אני מחכה. אני אחכה כמה שייקח. הבנתי כבר... רק שמישהו יגיד לי כבר, שמישהו כבר יגלה לי! זה בכלל יגיע? שאלון משו... איזה חג הוא האהוב עליכם? היכן פסח ממוקם ברשימה הזו? לא יוצא לי הרבה לחשוב על זה. בכללי פסח הוא החג הכי הכי בגלל שהחופש הארוך ביותר... [= מה עדיף? לצאת לחופשה ארוכה של שבועיים מבית הספר - אבל בשביל לעזור לנקות בבית, או ללמוד עוד שבוע ולא לנקות? מי מנקה בבית?! האם אתם שומרים על כשרות בפסח? אם כן - עד מה? האם יש לכם כלים מיוחדים בשביל פסח? האם אתם מגעילים כלים, או רק מנקים את הכלים הרגילים? פיתה בפסח זה הכי אחי. (וכן, הכלים מגעילים. כל השנה.) יש שני סוגים של אנשים: אלו שאוהבים מצות ואלו ששונאים אותם. איזה סוג של אנשים אתם? מה?! יש אנשים שאוהבים מצות?! מה הדבר הכי כיף, שאתם אוהבים לעשות בפסח? לאכול חמץ D; אם אתם גונבים / מוצאים את האפיקומן, מה תבקשו בעבורו? (מה זה גונבים?) אעלק תבקשו... "מצאתי!" -"יופי תגידי תודה וסתמי." האם אתם אוהבים את ליל הסדר, או שזה סך הכל יום ארוך ומתיש, עם הרבה דודות שצ</div>Sun, 28 Mar 2010 21:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11679752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=11679752http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11644283<div align="right" dir="rtl">מה יהיה שאני באמת אהיה בת 70? אני כזאת זקנה באמאשלי. פאקינג יום שישי היום ואין לי כוח לצאת. מילא היום, אבל דאמט, כמעט כל יום שישי זה ככה. ועד שיש לי חשק לצאת בסוף אני לא עושה כלום. פשוט אין לי כוח להתחיל לארגן מוניות כי אני גרה רחוק מהכל ועד שאני מוצאת מישהו שרוצה לבוא, ועד שאני מוצאת לאן ללכת ואז מה ללבוש ולהתארגן והכל.. כבר יוצא לי כל החשק. השבוע בבצפר פשוט מעייף אותי. כיתה יא' זאת הכיתה הכי קשה, בחיי. כל השבוע חורשים ועד שרוצים לצאת קצת להינות ביום שישי כבר אין כוח לנשום. סעמק עם מערכת החינוך הדפוקה הזאת והממשלה המסריחה הזאת והמדינה שתלך קיבינימט. C'est la vie.</div>Fri, 12 Mar 2010 18:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11644283http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=11644283http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11640452<div align="right" dir="rtl">חשבתי על זה היום... תמיד מדברים שאנשים רוצים לממש את עצמם ולהגיע לקצה גבול היכולת שלהם. תמיד ידעתי את זה, כולנו יודעים את זה, אבל אף פעם לא חשבתי על זה לעומק. היום חשבתי על זה וזה היה נראה לי קצת מאיים? מה אם אני לא אגיע ל-100% שלי? הכל תלוי בטיימינג. להיות במקום הנכון בזמן הנכון, לבצע את ההחלטה הנכונה. ומה אם יש יותר מדי דברים שאני רוצה להיות? שחקנית, במאית, עיתונאית, רופאה... ומה אם אני לא אהיה אף אחד מהם? ומה אם אני אהיה אחד מהם אבל אני לא אהיה טובה בו? I wanna shine.</div>Wed, 10 Mar 2010 20:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (oh, fame)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=647182&blogcode=11640452http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=647182&blog=11640452