http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128heCopyright 2026 much better-סיפור הג'ונאס שלי.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11399506<div align="right" dir="rtl">נשארתי בבית כי אני לא מרגישה טוב. פתאום עלה בי הדחף להמשיך את הסיפור. למרות שלא כתבתי כבר קרוב ל4 חודשים.. נהנתי מאוד. אני יודעת שהפרק גרוע.. גם בגלל שאני חולה גם בגלל שלא כתבתי מלא זמן וגם בגלל שאני גרועה בכללי XD אז מי שזה מעניין אותו שיקרא מי שלא שלא יקרא. כמו שהבטחתי-דמות חדשה נכנסת לתמונה. מקווה שתהנו. פרק 4: נראה כאילו היא הבן אדם המאושר ביותר בעולם. לראשונה יכולתי לראות בה את הילדה הקטנה שמסתתרת בתוכה, שמתרגשת משיחת טלפון או SMS שהוא שולח. בכל פעם שחזרה מבילוי איתו היינו יושבות על המיטה שלה ומדברות. היא הייתה מספרת לי כמה הוא מצחיק וחמוד, כמה שהוא רגיש ומבין. למרות שעוד לא הייתה בינינו פגישה רשמית כבר ידעתי בצורה מופשטת מאוד איך הוא נראה. מדי פעם כשהוא היה בא לאסוף אותה הייתי מציצה מהחלון בתקווה לראות מיהו האדם שגרם לשינוי הזה בה. <P</div>Thu, 19 Nov 2009 12:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (much better-סיפור הג'ונאס שלי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11399506http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646128&blog=11399506http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11323810<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא כתבתי, לא היה מי שיקרא.אני לא יודעת אם אני ימשיך.. אני האמתי שבכלל לא בטוחה אם מישהו בכלל קורא מה שאני כותבת פה.. בחודש האחרון נרא לי הייתה כניסה אחת.. וזה די באשמתי.. אני לא מעדכנת ולא נכנסת.. בכל מקרה אם כן יש איזה נפש חייה בבלוג &gt;&lt;אני רק רוצה לבקש משהו..מכל הבנות שנכנסות ורושמות בתגובות: "העלתי פרק" "תיכנסי ותגיבי" ובכלל לא קוראות את הפרקים..אני מבקשת שתפסיקו.. אני יודעת שזה נשמע מגעיל.. אבל זה ממש מעליב שבנות נכנסות אפילו לא קוראות את הסיפורים ומפרסמות את הבלוגים שלהם בשביל עוד קוראת...אתן לא רוצות לקרוא? לא מעניין אותכן? אז אל תקראו ;)בגללשאני גם כותבת אני מבינה את הרצון לזה שיקראו ויגיבו.. יראו את מה שאת חושפת ממך.. שיגלו אותך..אבל זאת לא הדרך.. להיכנס לא לקרוא בכלל ורק לדאוג לבלוג.. פשוט עדיף שלא תגיבו.מצטערת שאני יוצא ככה.ולאלה שכן קוראות, מבחירה, אני מקווה שאתן אוהבות.. ואם אתן רוצות וחשוב לכן.. אני ימשיך לכתוב.. (תכננתי להכניס את האחים לפרק הבא).אז מי שרוצה שתגיד לי..אבל בבקשה לא לפרסם את הבלוגים שלכם.תודה.</div>Fri, 16 Oct 2009 19:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (much better-סיפור הג'ונאס שלי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11323810http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646128&blog=11323810http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11040753<div align="right" dir="rtl">מקווה שתאהבו. הפרק לא יצא לי כל כך מוצלח ראיתי שיחסית אין לי כל כך הרבה תגובות ואני יודעת שזה בלוג חדש ואני לא צריכה לצפות פתאום ל100 תגובות. אבל עד עכשיו הלתי כל יום פרק, החלטתי מעכשיו שרק מ20 תגובות אני מעלה פרק, גם אם זה יקח שבוע. יום ראשון אני טסה,מה שאומר שיום שבת יהיה הפרק האחרון לשבועיים האלה. ככל שיהיה יותר תגובות, ככה יהיה יותר פרקים פרק 3: אמא שלי חיכתה לי באוטו האדום והמוכר ולשם שינוי, מאוד שמחתי לראות אותה שם מחכה לי, הכל נשאר בדיוק אותו הדבר. "היי אמא!" אמרתי מאושרת ונשקתי לה קלות על הלחי. "היי." היא אמרה בקול רועד בזמן שניסתה לזייף חיוך קטן. "אמא הכל בסדר?" שאלתי בזמן שבחנתי את התגובה הבאה שלה, אבל בלי לומר דבר היא החלה לנסוע. אחרי מספר דקות של שתיקה, התבוננתי בה שוב והפעם הבחנתי בכך שעיניה אדומות ולחייה חסרות כל צבע. <P class=M</div>Wed, 08 Jul 2009 14:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (much better-סיפור הג'ונאס שלי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11040753http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646128&blog=11040753http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11038090<div align="right" dir="rtl">פרק שני. מקווה שתאהבו 33&gt; פרק 2: את חצי השנה הראשונה בתיכון העברתי בחברתו של רובי, אפשר לומר שהיינו החברים הכי טובים, לפחות מבחינתו. הוא היה האהבה הראשונה שלי, אבל לא כל אהבה אמורה להתממש.ימים וחודשים עברו באיטיות בבית הספר, כשאני בלתי נראית.יש אנשים שהיו רוצים לשנות את זה, אבל אני לשם שינוי אפילו נהנתי מהיכולת שלי להיות בלתי נראית.שלושה חודשים לפני סיום הלימודים, הכרתי אותה.היא ניגשה אלי בזמן ההפסקה השנייה, 7 דקות לפני הצלצול.הוצאתי את הספרים לשיעור הבא מהלוקר שלי והיא ניגשה אלי מחויכת.תחילה היא רק אמרה שלום, אבל אחרי 5 דקות של היכרות היא הזמינה אותי אליה הביתה ליום המחרת בשעה שש.תחילה חשבתי לדחות את ההזמנה הנדיבה, אבל היא נראתה כמו מישהי שכדי להכיר.ביום המחרת התייצבתי בביתה. אני זוכרת שנכנסתי ונדהמתי מגודל הבית, מהחדר המאובזר שלה, מארון הבגדים הענקי. ישבנו על המיטה הגבוה והלבנה שלה עם צלחת פופקורן ענקית ודיברנו במשך שעות. תחילה התברר לי שהיא גדולה ממני ב3 שנים, היא סיפרה על זה שהיא לומדת משחק כבר קרוב ל-9 שנים בבתי ספר ידועים ושהיא אפילו כיכבה בכמה פרסומות קטנות ואפילו השתתפה</div>Tue, 07 Jul 2009 17:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (much better-סיפור הג'ונאס שלי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11038090http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646128&blog=11038090http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11035373<div align="right" dir="rtl">בלוג ראשון שלי כאן בישרא. זה סיפור ראשון שאני מפרסמת, אבל לא הראשון שאני כתבתי. יכול להיות שקראתן סיפורים שלי תחת שם של בנות אחרות. בכל מקרה אני מקווה שתאהבו. פרק 1: לפני 4 שנים גיל 14.5 "ביי אמא.." אמרתי בפעם האחרונה לעבר המכונית הקטנה והאדומה בה אמי הדואגת ישבה.עברתי בגינה שממוקמת בכניסת בית הספר ויכולתי להרגיש כל מבט ומבט שהופנה לעברי.אני שונאת להיות במרכז העיניים, גם מחוסר הרגל וגם בעקבות העובדה שאני לא יכולה להתמודד עם זה שמסתכלים עלי, פשוט לא.נכנסתי במהירות האפשרית למבנה שהיה גדול ומוזנח, נראה כאילו עמד כאן מאז ומעולם."חדר 23.. חדר 23.." מלמלתי לעצמי בזמן שעברתי בין הכיתות.בצידי המסדרון התגודדו ילדים ודיברו, לא היה ברור על מה כי רעש הדיבורים היה חזק מדי וכל מילה של אחד נקטעה בשל אחר, אבל דיברו. בזמן חיפוש הכיתה, ניסיתי להבין איך משולש המעמדות מתחלק פה.טוב יש פה כדורסלנים ושחקני כדור-רגל מה שאומר שיש גם מעודדות, בטח גם ילדים מחוג דרמה, שירה, ילדים רגילים, פריקים ואז בטח בסוף המשולש, ילדי המדעים. בית ספר רגיל ונורמאלי לגמרי.לבסוף מצאת את הכיתה שלי, שניות לפני בואו של הצלצו</div>Mon, 06 Jul 2009 20:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (much better-סיפור הג'ונאס שלי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=646128&blogcode=11035373http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=646128&blog=11035373