<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Fake Plastic Trees</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849</link><description>A friend in needs a friend indeed,
My Japanese is better</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Backdrifts. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Fake Plastic Trees</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849</link><url></url></image><item><title>המלאך שלך מזייף..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11660770</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבלוג הזה לא נכנסתי כבר כמה שבועות, ובכלל סתם ניסיתי לרגע לשחזר סיסמה בנסיון השני העיניינים הסתדרו והנה אני כותבת פה שוב.

החודש האחרון. מה-20 לפברואר עד להיום. כולו אמוציונאלי לחלוטין, ואני איכשהו עדיין קצת במצב שהוא השאיר אותי לפני חודש, לא יודעת מה לעשות עם עצמי, בעיקר כי הוא עדיין אצלי בראש.
יש לי המון מה לספר לו, אבל אין שם אוזן שתקשיב.
זאת רק אני וכל האנשים האלה שהם לא הוא, ולא יקשיבו לי כי דברים קטנים זה לא דבר חשוב.
באמת אם יש משהו שאני מתגעגעת אליו. זה שמישהו ירצה להקשיב לי, בלי שום סיבה אנוכית,בלי הדדיות או רצון לומר גם.
רק אני והבחור שהמקשיב כי ככה זה.

מצאתי את עצמי אתמול מבלה עם חברה טובה וחבר שלה. אני לא בטוחה למה אבל הם דיי התעקשו שאני אבוא, אז באתי, סוג של גלגל שלישי ביניהם.
הלכנו למקום קטן בדרום-דרום תל אביב. השתעממנו ונטשנו למוסד.
בסופו של דבר מצאתי את עצמי עם בחור רנדומלי, חודש ימים בדיוק מהפעם האחרונה שראיתי את הבחור שהשפיע עלי כל כך בחורף האחרון, וכל מה שאני יודעת על בחור רנדומלי זה איך קוראים לו ומאיפה הוא בארץ. 
ממתי אני כזאת, ועוד יוזמת, ולא איכפת לי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Mar 2010 16:20:00 +0200</pubDate><author>ghilmichal@walla.com (Backdrifts)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11660770</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=645849&amp;blog=11660770</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11122327</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני עייפה ומותשת תמידית.
הקייטנה מוצצות כל טיפת אנרגיה שהיתה בי לפני.
אין לי כוח ליותר מידי.
העיניין שרק אני לא התחלתי ללמוד נהיגה, ולידי ישכאלה שכבר עוברים טסטים,הופך אותי לממש מתוסכלת.
אין לי שום מוטיבציה לעבור תיאוריה, למרות שקיבלתי כבר שלוש פעמים סיסמאות בחינם.
אין לי מה לעשות בבית, ואין לי עם מי להיפגש.
אין לי ספרים לקרוא, או סרטים לראות.

תיסכול.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 03 Aug 2009 16:22:00 +0200</pubDate><author>ghilmichal@walla.com (Backdrifts)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11122327</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=645849&amp;blog=11122327</comments></item><item><title>עייפות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11098290</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מחלישה אותי באופן קיצוני.
כל הגוף כואב לי , עיניים שורפות ואין לי כוח לזוז.
ישנה במקרה הטוב שלוש שעות הלילה.לא בגלל שלא הצלחתי להירדם,דווקא כי הייתי צריכה לקום היום ב7 בבוקר.
חזרתי בשלוש הביתה מהופעת מחווה לרדיוהד, וקמתי בשבע לא מבינה מה הולך סביבי.
אכלתי שוקולד, הלכתי בעיניים עצומות לקייטנה חצי מתפקדת.
נרדמתי קצת בצהריים, אבל לא הצלחתי לשחזר את השינה הזו.

הכל שווה את זה.

ואם היה יום שגם לי להבין למה אני כל כך שונאת את שכונת המגורים הישנה שלי זה היה אתמול ב3 לפנות בוקר.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 26 Jul 2009 18:21:00 +0200</pubDate><author>ghilmichal@walla.com (Backdrifts)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11098290</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=645849&amp;blog=11098290</comments></item><item><title>חיי פאי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11095108</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;3.14. כי ככה אני אמרתי. פאי, לא פיי. כי לי זה נוח.
הרבה זמן לא יצא לי לקרוא ספר ולקבל ממנו כזו כאפה בסוף.
יוצא לי לקורא הרבה, שזה תמיד טוב. 
בדרך כללאני עובדת (דיי הרבה אם לומר את האמת, מנווטת לי בין שתי עבודות), ישנה , מבלה ובעיקר עושה המון כלום.
. זו המשמעות האמיתי של &quot;החופש הגדול&quot; על פי דעתי.

הלכתי ביום ראשון לרופא עור, הוא רשם לי רואקוטן, והאסוטיאציה הראשונה שעולה לי בראש זה שהשם של הכדורים מזכירים לידינוזאור.
בכל מקרה ביום שלישי קמתי מוקדם מידי כדי לעשות בדיקות דם (לראות אם אני כשירה לקחת את הכדורים)
הגעתי , נכנסתי לחדר כשילדה קטנה (שנתיים +-) צועקת בהיסטריה וקצת מכניסה אותי למין הלם שכזה.
האחות דיברה איתה ברוסית ומשכה לה את האצבע כדי ללקט עוד קצת דם.
אני לעומת זאת מילאתי חמש מבחנות בזמן שהאחות מזכירה לי לנשום, צחקתי. צחקתי עליה בפנים, אבל היא שמחה שאני צוחקת.לא הבינה בכלל.
התוצאות הגיעו כבר. יש לי ברזל נמוך מידי, מחוץ לממוצע באופן קיצוני.
אני מקווה שיתנו לי בכל זאת לקחת את הכדורים. 

_____

ביום ראשון אני מתחילה לעבוד בקייטנה ( T_T) 
במקום שאני עובדת בו יש פגישה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 25 Jul 2009 17:56:00 +0200</pubDate><author>ghilmichal@walla.com (Backdrifts)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11095108</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=645849&amp;blog=11095108</comments></item><item><title>מועד ב&apos; אנד שיט חלק ב&apos;.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11053453</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה מצחיק שאני שוב כותבת על זה, כאילו שזה הדבר היחיד שקורה בזמן האחרון.
אבל אני יהיה הרבה יותר רגועה אחרי יום שלישי.
כמה צעקות חטפתי אתמול מאבא, הוא גילה שהבגרות עוד יומיים.
בכל מקרה, קיבלתי 63 במועד א&apos; ככה שיהיה לי ציון סופי בסביבות 70 ב005. 
ואין לי עם מי לדבר.
אף אחד לא עונה לי.
פף.
מעניין כמה קיבלתי במשכורת.
יש לי את העבודה הכי דפוקה ומשתלמת כנראה.
אני משגיחה על ילדים בג&apos;ימבורי ומקבלת כסף.
והמכוערים לא נותנים לי לקרוא ספר בשקט שם. פיי טובע לו בספינת הצלה עם טיגריס וצבוע, והם הולכים להם מכות שם. מזדיינים קטנים.

טוב הלכתי ללמוד כדי לרצות את אמא.ביוש.
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 12 Jul 2009 12:11:00 +0200</pubDate><author>ghilmichal@walla.com (Backdrifts)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11053453</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=645849&amp;blog=11053453</comments></item><item><title>מועדי ב&apos; אנד שיט.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11037173</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני באמת שצריכה להתחיל ללמוד.
אבל זה חופש,ומועדי ב&apos; זה רק כדי לתת אשליה שבאמת יש סיכוי שנצליח.
אני אגש בחורף וזהו.

אם להגיד את האמת. החלטתי לפתוח בלוג חדש, אחרי בלוג שבאמת הפך חסר ערך אחרי שלוש שנים של כתיבה דלה.
הלכתי בפארק הלאומי ביום שבת כי אמא התחילה לצעוק עלי, והייתי חייבת לצאת מהבית.
אני לא עושה את זה בדרך כלל. אני הולכת ברגל רק אחרי שהשמש יורדת,ויש לזה סיבה טובה.
אבל יצאתי בחמש בצהריים, ולא בשמונה באותו יום.
הלכתי והקשבתי להמון מוזיקה. בסופו של דבר החלטתי לפתוח בלוג חדש.
יותר בוגר.יותר מתוחכם.יותר שנון.יותר מעניין.יותר חכם.
בעיקר לא כמו הישן.

זה מצחיק כי אבא חושב שאני כבר שבועיים מתכוננת למבחן, שבעצם אני רק עובדת וישנה.

הלכתי לעשות רשימות.



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Jul 2009 12:03:00 +0200</pubDate><author>ghilmichal@walla.com (Backdrifts)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11037173</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=645849&amp;blog=11037173</comments></item><item><title>My Sweet Prince.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11030682</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;My Sweet Prince

Placebo

Never thought you&apos;d make me perspire.Never thought I&apos;d do you the same.Never thought I&apos;d fill with desire.Never thought I&apos;d feel so ashamed.Me and the dragon can chase all the pain away.So before I end my day, remember..My sweet prince, you are the oneMy sweet princeyou are the oneNever thought I&apos;d have to retireNever thought I&apos;d have to abstainNever thought all this could back fireClose up the hole in my vainMe and my valuable friendcan fix all the pain awaySo before I end my dayrememberMy sweet princeyou are the oneMy sweet princeyou are the oneyou are the oneyou are the oneyou are the oneyou are the oneNever thought I&apos;d get any higher
Never thought you&apos;d fuck with my brainNever thought all this could expireNever thought you&apos;d go break the chainMe and you baby,still flush all the pain awaySo before I end my dayrememberMy sweet princeyou are the oneMy sweet princeyou are the oneyou are the oneyou are the oneyou are the oneyou are the oneyou are the oneyo&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Jul 2009 13:02:00 +0200</pubDate><author>ghilmichal@walla.com (Backdrifts)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=645849&amp;blogcode=11030682</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=645849&amp;blog=11030682</comments></item></channel></rss>