<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>סתם עוד בלוג חסר משמעות!                          </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567</link><description>                                                                                                                                                                                                                                                          </description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ענברברה (מקורי ביותר!!)                           . All Rights Reserved.</copyright><image><title>סתם עוד בלוג חסר משמעות!                          </title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567</link><url>                                                                                                                                                      </url></image><item><title>אחרי כמעט חצי שנה ללא עדכון... (אולי פחות..)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=7938029</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;וואוו וואו ווואא מה קרה בחמישה חודשים האלה...
אני לא חושבת שאני יכולה בכמה מילים כמה דברים עברו עליי בתקופה הזאת בין העדכון האחרון לעכשיו...
סיום לימודים
נשף 
איה נאפה
כנרת
ובראש ובראשונה החוויה הכי רעה והכי טובה גם יחד- הגיוס.
אני עד עכשיו לא קולטת שאני חיילת... כבר שלושה וחצי חודשים.. חיילת עם מדים וכל השטויות האלה... חיילת שקמה כל בוקר בחמש בבוקר הולכת לישון בעשר בלילה נמצאת בבית רק בשישי שבת וגם זה לא תמיד, חיילת בקורס מ&quot;כים. 
קורס מ&quot;כים-קו&quot;מ כ&quot;ה-פלוגת דולומיט-מחלקה1 תדהר-כיתה 2 .
לא קולטת ולא נראה לי שאף אחד קולט ממש כמה עבר עליי... כמה רע היה לי כמה צחוקים היו לי כמה אנשים טובים כמה בכי כמה הכל מהכל באמת... הכל מהכל!
אתמול באתי הבייתה ישירות לבית ספר... לתיאטרון... לחדר ולמסדרון שהיו כמו בית בשבילי מין מקום מפלט מכל החיים האלו במשך שלוש שנים, נכנסתי לשם עם מדים והכל הרגשתי כלכך שייכת כלכך במקום הטבעי שלי... אבל מצד שני כלכך אחרת כלכך שונה כולם היו כלכך שונים ראיתי דברים הכי קטנים שם שנראו לי הכי מוזרים... בקיצור מסגרת שונה - מוזר ... 
מוזר לי להיות בבית עם החברים מהבית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 Nov 2007 22:08:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=7938029</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=7938029</comments></item><item><title>היא אומרת תבוא אפילו כשרע ידיים למעלה....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6813390</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
חופש חופש חופש :-)
כיף,שיחת הבהרה קלה והבייתה.
זהו אבל כיף כיף חח 

שלום
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Jun 2007 11:53:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6813390</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6813390</comments></item><item><title>שנים שנים שלא היה עדכון יום אחרי יום חח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6804190</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

אחחח היה אחלה :-)
למי אכפת אם ימשיך או לא??? לא לי זה בטוח חח

עולם קטן!!!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 24 Jun 2007 04:38:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6804190</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6804190</comments></item><item><title>....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6796032</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
מרגישה די פטתית מצד אחד...
מצד שני.. למה לא?
זה כזה קריטי?
צריכה לקפוץ למים? צריכה להישאר על הסף?

מצד אחד עמוק מצד שני מזה לא!!!

אני גוזמנית.. אבל מפחדת מהמצב, מהתגובות, מעצמי, מהדחייה?

לילה טוב...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Jun 2007 04:01:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6796032</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6796032</comments></item><item><title>....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6777012</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה לכתוב פוסט סיום... אבל אין לי על מה.. לא מרגישה מוכנה.. מתכחשת טיפה...
יש לי מלא דברים בראש ובבטן ובלב ואין יל כרגע דרך להוציא אותם..
מקווה שזה יבוא כי לא מעט זמן אחרי שאני מסיימת אני מתגייסת... חודש בדיוק אפילו...
2.8.2007- אני עומדת להיות חיילת בצבא הגנה לישראל..

אני כבר מתגעגעת... או שלא פשוט יש לי רגשות מוזרים מאוד בקשר לפרידה הזאת..

ענבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Jun 2007 19:33:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6777012</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6777012</comments></item><item><title>&amp;quot;אם אלה החיים לאן כולם רצים..&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6677020</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מין בועת סבון שמתפוצצת...בפנים..
ככה זה הרגיש ביומיים האחרונים..לא ראיתי את חברים שלי או אנשים שאני מכירה ככה אף פעם ..
כולם בשוק כולם שבריריים ..
באותו רגע יצאתי מאיפוס לכל אותו יום.. בכיתי הלכתי בכל הבית ובעיקר בעיקר רציתי לראות את רעות..רק לחבק אותה, לנסות להיות החזקה לא יודעת אם הצלחתי אבל ידעתי שהייתי צריכה לנסות...
ילד בן 18, לא הספיק לעשות שום דבר להתחתן, להיות אבא.. לא יכולתי ללכת לבית של אמא שלו.. מתברר שבאמת היה שם קשה ברמות שאני לא חושבת שהייתי עומדת..
לא הייתי חברה שלו.. אני לא אשקר ואגיד שכן ואיזה ילד הוא היה וכו&apos; וכו&apos;.. מה שאני כן יודעת מחברים שלו שהוא היה ילד מצחיק וחמוד ומלא שמחת חיים 
אני רואה את כל החברים שהוא השאיר מאחוריו ונשבר לי הלב.. הוא היה בן יחיד אבל החברים שלו היו כמו אחים שלו ובאמת שהלב שלי מתפרק שאני רואה אותם.. בכלל את כל החבורה הזאת שברגע התפוצצה להם בועה מסויימת.. שהייתי אצל חבר שלו יכולתי לראות שהם כאילו התבגרו בשניות...

יהי זכרו ברוך.


אני בהתלבטויות.. מנסה לחשוב על העתיד אבל מפחדת.. נראה.. יש לי עד יום ראשון להחליט.
ענבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 07 Jun 2007 15:58:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6677020</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6677020</comments></item><item><title>אם יש גן עדן..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6178820</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נתחיל בזה שהרגע חזרתי מהסרט בופור... וואוו ... וואווו... וואוו! אין לי מילים... קראתי את הפרק הראשון של הספר ואני כבר ממש רוצה להמשיך והסרט רק הגביר את הרצון שלי אז זה יקרה בקרוב.
ואוו וואוו וואו. הסרט וואו.. החברה.. החברה הייתה לי מחולקת... פה ושם כיף פה ושם לא כיף.. הרגשתי בצד וגלגל שלישי.. אבל כמובן שגם נהניתי ועשיתי כיף. 
אז החופש הולך לו אט אט ונגמר... הכל מעורבב בעבודה שיעורים שלא נעשים ים המלח שהיה מושלם! מעט חברים...וזהו פחות או יותר... 

אני מתחילה להיות תלויה שוב באנשים אני לא אוהבת את זה... אבל מה אני יכולה לעשות שאנשים מתייחסים אליי בדרך מסויימת נותנים לי לפתח ציפיות ואז נעלמים? אולי זאת לא רק אני... אבל ברור לי שזה לא טוב להם ומכאן שגם לא לי אז אני עושה ככל שביכולתי להפסיק.

מחר ליל סדר... בטוח שיהיה נחמד אחלה משפחה חחח 

אני ממש ממש מבולבלת... מכלכך הרבה דברים.. ובתוך זה אני מרגישה שהכל עובר לידי... שאני לא מייחסת חשיבות לדברים חשובים.. לא יודעת למה.. אולי התכחשות... מי יודע?

חג שמח
שתמיד תהיו חופשיים :-)
ענבר
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Apr 2007 03:37:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6178820</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6178820</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6056518</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני יותר חזקה ממה שחושבים..
אבל אני הרבה הרבה יותר רגישה, חלקה, מתפרקת,צריכה שיבינו אותי, צריכה שלא ינסו לצאת מידי חובה איתי, 
צריכה שידעו מה שאני רוצה גם בלי שאני אומרת, צריכה שיזכרו אותי ואת מה שאני אומרת עם כל הכוונה, צריכה שיראו שרע לי,צריכה שיתמכו שלא טוב לי, 
צריכה שיגידו מילה טובה , אפילו לא.. אני אקבל גם סתם מילה של אכפתיות...
אבל לפחות שיבינו, רק יבינו, שאני לא סלע. 
שיבינושגם אני יכולה לכעוס, ולכאוב, ולהיפגע, ולרצות שמשהו יהיה שלי ורק שלי לא משנה כמה אנוכי זה..
לכולם מותר להראות נפילות,בכל אחת מהנפילות האלה של כולם אני מרגישה אשמה... תמיד זה מגיע אליי (נכון זה נשמע אנוכי זה מה שאני מרגישה..)
כל פעם אני מנסה לחפש את האשמה שלי בעניין הולכת ליד כולם על ביצים ולגבי... לגבי כולם עושים מה שמתאים להם באותו רגע.
תסתכלו עליי! ענבר שמבפנים... לא זאת שמחופשת בחוץ... תחפשו.. מי יודע מה תמצאו....

*התמוטטות*
ענבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Mar 2007 21:57:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6056518</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6056518</comments></item><item><title>שוב חוזר הניגון... (בלי ההמשך של השיר...)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6044165</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למרות שירד לי, הכל אותו דבר, פלשבק לכל החיים המשעממים שלי.
כנראה שזה משהו בי, אני לא יודעת מה לשנות 
אבל אני לא בטוחה שאני רוצה לשנות, 
כי וואלה אני מה שאני וזה אמור להספיק לא?
אז עד עכשיו זה לא קרה ועד עכשיו לאף אחד לא הספיק...
אז טוב מה אני יכולה לעשות אה?
כלום נכון? נכון...
ענבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 17 Mar 2007 02:44:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6044165</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6044165</comments></item><item><title>תפילת השלווה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6029901</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי יום עמוס פיזית ורגשית...
ואחרי כמה ימים שהתפילה הזאת צצה לה בכל מקום אליו אני הולכת...

אלי, 
תן בי את השלווה
לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם
הכוח לשנות את אשר ביכולתי
והתבונה להבחין בין השניים.


ענבר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 14 Mar 2007 22:01:00 +0200</pubDate><author>inbarbara@hotmail.co.il                            (ענברברה (מקורי ביותר!!)                           )</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=64567&amp;blogcode=6029901</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=64567&amp;blog=6029901</comments></item></channel></rss>