<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>שקיות הפתעה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488</link><description>&quot;הנהרות יודעים: לא צריך למהר, בסוף הם יגיעו לשם - איך שלא יהיה.&quot; -פו הדב</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ברנדי,.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>שקיות הפתעה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488</link><url></url></image><item><title>איסלנד מחכה לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13971868</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר הרבה זמן...&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 Nov 2013 15:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13971868</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13971868</comments></item><item><title>במבה וקולה זירו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13970585</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר כמה שבועות שיש לי בחדר ריח של מחנק לימודים ובמבה. אני מדליקה קטורת ואם יש אנשים בבית הם אומרים שחנקתי אותם. יש לי כאבי ראש כבר כמה ימים. יכול להיות שאני לא שותה מספיק, אבל האמת היא שאני חושבת שאלה דווקא המעברים הקיצוניים בין אופטימיות להיסטריה. בא לי לסיים כבר עם הפסיכומטרי העלוב. מאסתי בתחושה שאני רק ציון
:(&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Nov 2013 20:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13970585</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13970585</comments></item><item><title>אז...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13964766</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מתי גשם?&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Nov 2013 19:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13964766</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13964766</comments></item><item><title>סופרת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13962219</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דקות עד סיום הבייביסיטר
שעות שיש לי לישון הלילה
סימולציות שנותרו עד סוף הקורס
ימים עד הבחינה
שבועות עד יום ההולדת

ואז אני שואלת את עצמי מתי יגיע הרגע בו לא ארגיש צורך לספור כל כך הרבה, ואוכל פשוט להנות מהדרך
מהגשם, מחיוכים, חיבוקים, אהבה, דיסני ומכתבי אהבה שאולי מתישהו יגיעו גם אליי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Nov 2013 17:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13962219</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13962219</comments></item><item><title>איזה סופ&amp;quot;ש משעמם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13960545</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כן.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 08 Nov 2013 20:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13960545</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13960545</comments></item><item><title>the luckiest</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13958889</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אור, יקירתי, אהובתי, החברה הכי טובה שלי, משוש חיי, קול ההגיון שלי והחלק השפוי היחיד בחיי...



כמה שאני עצובה בשנתיים האחרונות, זה כמעט בלתי ניתן לתיאור. וזה לא כיף להיות בחברת מישהו שעצוב כל הזמן, אני יודעת. אבל את נשארת ונשארת... ורק רציתי להגיד תודה. תודה שאת חברה שלי, שאת תמיד פה גם כשיש לך עוד מליון דברים אחרים על הראש, שאת לא מוותרת עליי.

אין לי אף פעם מספיק מילים להגיד בקול, ואף פעם לא הצלחתי למצוא מילים שיהיו יפות מספיק, נכונות מספיק כדי להגיד לך כמה שאני אוהבת אותך.

בלי ציניות, סרקזם, או הטון הנרגן שהצטרף בשקט-בשקט לצחוק המתגלגל שפעם היה טבוע כל כך חזק בי.

פשוט אוהבת אותך, אהבת אמת טהורה ונקייה.

אני תמיד יודעת שאת נחמדה מדי, אבל תמיד יש לך נימוקים משכנעים לזה שהיום, ממש היום, דווקא כן נראיתי טוב במיוחד (אפילו שגם בשבוע שעבר אמרת את אותו דבר).

את תמיד יודעת, אלוהים יודע איך, לגרום לי להרגיש שפויה. כאילו צורת המחשבה שלי בעצם רגילה לחלוטין, ואלה השאר שפסיכים.



והכי חשוב, ואולי הייתי צריכה לכתוב את זה בהתחלה, תודה על זה שגם בשפל הכי גדול שלי, אני יודעת שאת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 06 Nov 2013 21:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13958889</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13958889</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13955940</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה עושים כשהחברה הכי טובה כועסת, כי היא מרגישה שהיא בעדיפות אחרונה? וזה בכלל לא נכון, זה פשוט ששמתי את עצמי בעדיפות ראשונה, לקצת.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Nov 2013 13:47:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13955940</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13955940</comments></item><item><title>אלף שנים לחכות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13950928</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז הוא אמר כן, והתחרט. שאני יפה, חכמה, מצחיקה ומוצלחת; אבל אין לו זמן כרגע. מגיע לי הכל והוא יכול לתת לי רק חלק.
זה היה עצוב ממש בימים הראשונים אבל עכשיו אני בסדר. זו רק תחושת הפספוס והחוסר אונים
והכעס. איך בנשימה אחת הוא גם יכול להגיד שאני מושלמת וגם שאין לו זמן לזה כרגע? אז למה יצאת איתי מלכתחילה?
הוא אמר שחלק בו רוצה להגיד לי לחכות לו, אבל שהוא לא יודע כמה זמן זה יהיה. אז הוא לא יבקש. ואני גם לא אחכה
וחבל
כי גם לי, לשבועיים, היתה תחושה שהוא מושלם


חוזרת מלוויה (אומרים לוויה או הלוויה?). כמה מוזר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Oct 2013 18:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13950928</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13950928</comments></item><item><title>נצנצים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13906111</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ניצוצות קטנים של מי שהייתי פעם מנצנצים סביבי בימים האחרונים. אני לא יודעת עדיין אם זה טוב אבל אני לא לוקחת יותר כדורים. אני לומדת לפסיכומטרי די הרבה, ואני לחלוטין נחושה להוציא את הציון הכי גבוה שאני יכולה להוציא, שזה טוב.
עשיתי קרחת. פחות חם בלי השיער ואני יכולה לשים כובעים וקשתות לשיער, וסיכות. מצד שני בחורים לא כל כך מתחילים איתי.
אבל זה בסדר, אני מניחה...
כואב לי קצת הגב ולפעמים עדיין קשה לי להרדם אבל אני חושבת שאני בסדר.
אם אור ושירי היו בארץ זה היה מושלם. זה קשה כששתי החברות הכי טובות לא נמצאות לתקופות כל כך ארוכות, אבל אני גם שמחה לדעת שהתחזקתי. העולם לא התמוטט לי, ואני חושבת שהיה חשוב לחוות גם את זה.
זאת פשוט אחת הפעמים הראשונות בשנתיים האחרונות שאני מוכנה להודות שיכול היה להיות נחמד לישון סוף סוף עם מישהו שאוהב אותי...

ערב שמח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Sep 2013 21:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13906111</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13906111</comments></item><item><title>אף אחד</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13875183</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;החיים זה לטוס לאנגליה וסקוטלנד אחרי הצבא. זה לחזור ולישון, ללכת לטיפול ולעשות יוגה כמה שעושה לי טוב.
החיים זה להתחיל קורס פסיכומטרי, לסיים ולהיבחן.
שיסמין באה לבקר ביום הולדת עשרים ואחת שלי ועשרים-ושלוש של אביתר.
לנסוע לסטראוד ולהיות האופר של קונרד ורוזה הקטנה לכמה חודשים. החיים זה למצוא תעסוקה במדינה אחרת מחוץ לעבודה, ולזכור שהחיים זה גם שם. לקחת רכבת ללונדון רק כי אפשר, ולהיות עם יסמין כי היא המשפחה שלי; ולזכור שאם אני רוצה, אני יכולה גם לנסוע לפריז או לבלגיה.
החיים זה לחזור לארץ ולנסוע שוב, לארוז ולפרוק ולשתות קפה עם שירי צוף אור מיה וירין
החיים זה כל מה שקורה ממש ממש עכשיו...
ואני בדרך כלל גם זוכרת את זה, כל עוד אני מצליחה לישון בלילות
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 Aug 2013 03:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (ברנדי,.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=644488&amp;blogcode=13875183</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=644488&amp;blog=13875183</comments></item></channel></rss>