http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768heCopyright 2026 SignedForLife. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=15013309<div align="right" dir="rtl">עברו שנים מאז הפוסט האחרון שלי, הרבה דברים השתנו, חזרתי לעבוד עם סוסים, נולד לי ילד, התגרשתי.אני מוצא את עצמי לבד, לא רק פיזית אלא מנטלית, מרגיש מרוחק מהסביבה שלי.בימים שאני עובד או בימים שיש לי בהם תוכניות אני לא מרגיש את התחושה הזו, אבל כשיש פתאום חופש מכל סיבה כזו או אחרת אני נתקף בדידות עמוקה, געגועים לתחושת שייכות.אני יודע שהבדידות שאני חווה נובעת מהמקום שאני לא בזוגיות, אני לא מוכן להתפשר על מישהי לתווך קצר.לקראת הגירושים כבר הרגשתי לבד, הבדידות כשישנים באותה מיטה היא נוראית, הרבה יותר גרועה מהמצב כרגע.יש בי פחד ותקווה במקביל, תקווה שאני אמצא מישהי שבאמת תתאים לי, מישהי שתרצה לבלות את החיים שלה איתי בזכות מי שאני, פחד שאני אשאר לבד, שאני אשאר כואב, בודד, פחד שאני משקיע כל כך הרבה בשביל להיות מוכן לזוגיות ועדיין לא אמצא אותה.היו נשים שמצאתי בהן עניין בחצי השנה האחרונה, לכל אחת מהן נמשכתי מסיבה שונה, לאט לאט מצאתי את עצמי מכוון יותר טוב ובאמת מחפש מישהי שאני ארצה לחיות איתה ולא רק מישהי שאני אסתדר איתה, לצערי הרב זה לא היה דו צדדי.יכול להיות שאני אחזור לכתוב יותר, יכול להיות שנתראה</div>Thu, 25 Sep 2025 00:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=15013309http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=15013309http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14986551<div align="right" dir="rtl">בזמן האחרון היה לי קשה למצוא את עצמי מרוצה מהמקום שלי בחברה שבה אני עובד, כבר משיחת השכר הראשונה ידעתי שאני שווה הרבה יותר ולא הראו לי את ההערכה של החברה במשכורת. עברו כמה חודשים מאז ואני הורדתי הילוך מאט בעקבות כי המצב ביניים הזה ביאס אותי, אני יכול לעשות כל כך הרבה יותר, לתת ולתרום כל כך הרבה יותר, אבל אם אני לא מקבל תגמול אז למה לי להשקיע? אני כבר לא מתנדב. לפני כשבועיים הצבתי עובדה שאני מחפש עבודה חדשה. לאחר שהציעו לי כמה משרות וסירבתי להן החברה בה אני עובד הסכימה לדון איתי בתנאים שבהם אשאר, אז העלאה צפויה בקרוב. אני רוצה לעבוד בכדי לחיות ולא לחיות בכדי לעבוד. המשפט הזה מהדהד בתוכי כבר הרבה זמן, עוד מהתקופה שהייתי מדריך, אני צריך להגיע למקום שבו אני עובד בצורה מסודרת ואני מסוגל לבנות את המקום שלי בחיים, בית שבו אוכל להקים את המשפחה שלי, ועד אז אני טכנאי.</div>Sun, 17 Mar 2019 03:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14986551http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14986551http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14983092<div align="right" dir="rtl">זה מרגיש כאילו עברו שנים מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן, לפעמים אני מרגיש את הצורך לשתף אבל אני לא מוצא את עצמי עם מספיק שקט בכדי לעשות זאת. חתונה אני ומים התחתנו לא מזמן, אני גאה בעצמי על זה שטוב לה איתי, היא נהדרת. לפני שפגשתי אותה לא חשבתי שאני אתחתן כל כך מהר, בטח שלא חתונה יהודית עם רב, החיים שלי איתה דורשים ממני הרבה התפשרויות ומביאים לי בתמורה הרבה אושר. עבודה מאז הפוסט האחרון הספקתי למצוא עבודה חדשה ולעבוד בה כבר כמעט שנה וחצי, אני מרוצה מאופי העבודה אבל יש דברים שמפריעים לי - השכר, העובדה שהמשרה צורכת ממני להיות בכוננות שבוע בחודש גם מחוץ לשעות העבודה והרבה לחץ באופן קבוע. אשמה כבר כמה זמן אני מרגיש אשם, אשם על כך שהפסקתי לעזור לאחרים, אשם על כך שאני רואה אנשים במצבים קשים ויודע שאני הייתי יכול לעזור להם. כמובן שזה החמיר אחרי ששמעתי שצ'סטר התאבד, לפעמים אני רוצה להיות מסוגל להתקיים מהמקצוע שאני רוצה לעסוק בו ולא לעסוק במקצוע שאני יכול להתקיים ממנו. געגוע אני מתגעגע אל הרוכבים שלי, במיוחד אל שניים מהם, הם מתקדמים בחיים שלהם ואני כבר לא</div>Sat, 16 Feb 2019 04:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14983092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14983092http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14878624<div align="right" dir="rtl">זה כמו לחץ, כמו כאב, מין תחושת אי נוחות קבועה שמפריעה לי כשאני לא יודע מה לעשות עם עצמי, כשאני נקרע בין ההווה והעתיד, כשאני צריך לעשות החלטות שאני לא רוצה, כשאני צריך לבחור אם לעשות את מה שנכון או את מה שעושה לי טוב... הכאב הזה מונע ממני ללכת לישון בלילות, הוא מונע ממני לצאת ממעגל הנוחות שלי, הוא מונע ממני להתחשב באחרים, הוא גורם לי להיות אנוכי, הוא גורם לי להיות אפאתי, הוא גורם לי להיות ציני, הוא גורם לי לרצות להישאר במקום, הוא גורם לי להרגיש כבול, להרגיש מאוכזב, להרגיש סגור. מים עוזרת לי, היא מקלה עלי, היא תומכת בי, היא הסיבה היחידה שאני נראה איכשהו מתפקד, בעבר כשהייתי מגיע להרגשה הזאת אמא שלי הייתה שולחת אותי לטיפול פסיכולוגי... ואנחנו יכולים לראות כמה זה עזר לי. לפעמים יש בי רצון עז לעזוב הכל, ללכת לגור בחווה ולהישאר עם הסוסים לנצח, אלו חיים שהייתי יכול לחיות, אבל אלו לא חיים שהייתי רוצה למשפחה שתהיה לי... לפעמים אני מאמין שלמצוא עבודה שמכניסה הרבה כסף, גם אם אני לא אוהב אותה, תיתן לי את האפשרות לחיות חיים שאני אוהב, לגדל ילדים, לבנות בית, אבל זה רחוק ממה שאני רוצה לע</div>Tue, 07 Mar 2017 00:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14878624http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14878624http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14816698<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא כתבתי... לפני כבערך שבועיים התרחש תרחיש אשר גרם לי לחשוד שאולי אני חולה, לא חולה בצורה כזאת של לא ללכת לעבודה לכמה ימים ואז להבריא, אלא חולה בצורה של לא להיות מסוגל להתעסק בשום דבר חוץ מהמחלה, היום אחרי ביקור אצל רופא ובדיקה אני יודע שהכל בסדר. בשביל לעכל קצת את הרגשות שלי מהשבועיים האחרונים צפיתי היום בסרט "אשמת הכוכבים", אני חייב להגיד שאני מאוכזב מהסרט בצורה מאוד עמוקה, כי אחרי משפט הפתיחה של הסרט שמדבר על הסופים ההוליוודים הנהדרים שיש בסרטים ציפיתי לסוף יותר רציני מהסרט. מעבר לזה הרגשתי שהמטרה של הסרט כולו היה להגיד משהו כמו "רק חיים יוצרים חיים" ואז אתה אמור להבין שלא אכפת לך מה קורה אחרי שנגמר הסרט כי אוגוסטוס מת וככה זה נגמר, ההצבה במצב הזה הייתה לא מדוייקת ופשוטה בצורה כזאת שמרגישים את הסוף ההוליוודי בדיוק כמו במשפט בתחילת הסרט. כל הצטברות הדברים הללו גמרה לי לחשוב הרבה, בעיקר מחשבות שמתבססות על שאלה אחת גדולה: "איך החיים שלי ישתנו אם אני אגלה שאני חולה?" זה יצר אצלי המון שליליות, המון כאב, המון כובד ראש, הצפה שכזאת של שחור, כאילו שאני מוצף בנוזל שחו</div>Wed, 13 Jul 2016 16:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14816698http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14816698http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14787127<div align="right" dir="rtl">אריק: "איך מצאתי לעצמי מישהי מדהימה כמוך?" מים: "עם כנות, עיניים טובות ולב רחב. ככה התאהבתי בך בהתחלה." אריק: "ומה עכשיו?" מים: "עכשיו התווסף לזה כל מה שהופך אותך למי שאתה." אריק: "אני אוהב אותך." מים: "איזה משוררת אני!"</div>Sat, 09 Apr 2016 16:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14787127http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14787127http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14406293<div align="right" dir="rtl">כל כך קשה לי להרדם כשהיא לא איתי, כאילו שהעולם הנוזל והחי כשהיא נמצאת כאן מאבד את החום וקופא כשהיא חוזרת לביתה... היא מדהימה אותי, אני לא מסוגל לחשוב עליה מבלי לחייך, לשמוח, להיות מאושר, אני לא מסוגל לחשוב עליה מבלי לדעת שמצאתי את האישה שאני אשאר איתה למשך כל חיי. בקרוב אנחנו נהיה שנה ביחד, אני לא יודע מה הציפיות שלה מהתאריך הזה, אבל אני מאמין שיהיה בסדר, אם היא תרצה ממני לעשות משהו מיוחד אני בטוח שהיא תגיד לי. עוד לילה עובר לי בלעדיה, אני הולך עכשיו לנסות לישון על המיטה כשהחצי שלה מעביר לי הרגשת ריקנות שכזו, אני מקווה שאני ארדם מהר.</div>Mon, 16 Nov 2015 05:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14406293http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14406293http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14401580<div align="right" dir="rtl">למה העולם לא מסוגל להתמודד עם פליטים? כל מלחמה או בלאגן קטן שקיים בעולם פליטים נוהרים אל ארצות עם תרבות מערבית אשר יהיו מוכנות לקבל אותם, בכל פעם שזה קורה יש פגיעה בארצות הללו. למה זה כך? - כי השוני בתרבות הוא כה גדול שאי אפשר פשוט לקחת אדם ממדינת עולם שלישית ולהניח שהוא יסתדר באירופה או אמריקה... האריתראים והסודנים בארץ יצרו מהומה לא קטנה, מקרי אונס, נשים מפחדות ללכת לבד אחרי השקיעה, הימנעות ממקומות אשר יודעים שישנם יותר פליטים אשר מסתובבים שם ועוד. באירופה ישנם מקרים דומים: נערה אשר נאנסה עד למותה והאנס לא הפסיק גם לאחר מותה (בשוודיה, ישנם נתונים על מקרים נוספים בכתבה). מה אפשר לעשות בנידון? האם זה נכון להפנות גב אל מדינות במלחמה? האם עדיף לתת לאנשים הללו למות? אם הבחירה הייתה בידיי הייתי מציע לסגור גבולות למעבר ישיר למדינה, להקים וועדה בינלאומית לקליטת פליטים ולהקים בתי שיקום וקליטה ברחבי העולם, כך שתהיה רשות מסויימת שתטפל בהם ותיקח אחראיות עליהם, תשתף פעולה עם המדינות אשר מסוגלות לקבל פליטים, תכשיר את הפליטים לקראת החיים במדינה מערבית ותרגיל אותם לקראת המעבר, לימודי שפה, לי</div>Wed, 04 Nov 2015 16:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14401580http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14401580http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14376717<div align="right" dir="rtl">אני אוהב שהכביסה שלי מעורבבת עם שלה, אני אוהב שאני תולה אותן ביחד, אני אוהב שהיא באה ומקפלת את הכביסה של שנינו, אני אוהב שהיא יושבת עלי, אני אוהב שהיא מתכרבלת איתי, אני אוהב את זה שהחיים שלי והחיים שלה הפכו ביחד לחיים שלנו. זה כל כך ברור לי שאני אתחתן איתה יום אחד, היא האישה הכי מדהימה שאני מכיר, האישה הכי מדהימה שאיי פעם פגשתי. אני אוהב לשמוע את הלב שלה, אני אוהב את העובדה שאני יכול לדעת בדיוק מה עובר לה בראש בכל זמן נתון מבלי שהיא תגיד לי, היא פשוט משדרת אלי את כל הדברים שהיא חווה, אני אוהב אותה, יותר ממה שחשבתי שאני יכול לאהוב, ברמה כזאת שאני מתחיל להאמין בגורל. היא יודעת כמה היא חשובה לי, היא יודעת שאני אוהב אותה יותר מהכל והיא יודעת שאני רוצה להתחתן איתה, זה יקרה יום אחד, עד אז אנחנו צריכים לחכות ולבנות את העתיד שלנו יחדיו. אני אוהב את זה שחשוב לה להגשים את הפנטזיות שלי שכבר מזמן הפכו לשלנו, אני אוהב את זה שאנחנו מתייחסים למערכת היחסים שלנו כאילו אנחנו כבר נשואים למרות שאנחנו לא גרים ביחד עדיין (נקווה שזה יקרה בקרוב). היום אני קופץ בכל יום מהצוק ובכל יום היא הכנפיים</div>Sat, 05 Sep 2015 02:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14376717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14376717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14346386<div align="right" dir="rtl">בחודש האחרון יצא לי להיות בהרבה חופשים, קטנים וגדולים, עם האישה הכי מדהימה שאני מכיר. זה מדהים אותי איך שהמצב הסתדר ככה שיש לי חודש מלא בחופש לפני חודש מלא בעבודה, וכמה מפתיע אחרי זה עוד חופש ואז עוד עבודה... אני לא מוצא את הזמן שלי לכתוב על מה שעובר עלי אז בקצרה אני יכול להודיע שטוב לי יותר ממה שחשבתי שאיי פעם יהיה לי, זוגיות זה דבר מדהים.</div>Sun, 28 Jun 2015 01:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (SignedForLife)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643768&blogcode=14346386http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643768&blog=14346386