http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316heCopyright 2026 הרזונת. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/16/33/64/643316/misc/18877681.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=11061629<div align="right" dir="rtl"> עידכון זה נכתב סתם. סתם ככה אני כותבת. כי לי הרבה מה לעשות. בעיקרון לא הולך לי כל כך טוב בזמן האחרון וגם לא כל כך רע. למה טוב? כי אני יכולה לא לאכול ארוחת בוקר וארוחת ערב, ולארוחת צהריים רק סלט ירקות עם מלח, פלפל ולימון. למה רע? כי אני יכולה, אבל בגלל שלפחות אחד מההורים שלי כל הזמן בבית אני חייבת לאכול. אז אני מכניסה כמה שאני כולהמהאוכל לפה ורצה לשרותים כי אני "צריכה" (כשבעצם אני יורקת הכל). -דיי מגעיל אבל מה לעשות... חוצמיזה חיי מתסכלים מהרגיל. דודה שלי הגיעה לארץ מארצות הברית בגלל שסבתא שלי אושפזה בבית חולים ואח שלי (המניאק) מציק לי מאוד כל הזמן, ואני שמטבעי תמיד משתדלת להרשים אנשים שלא רואים אותי לעיתים קרובות לא עושה לא כלום וזה ממש מעצבן!!! ואם אני מתלוננת לאמא שלי על מה שהוא עושה לי היא לא מתיחסת!! (שלא תחשבו שאני מלשנית - פשוט זה התפקיד שלי בתור אחות קטנה) אבא שלי עושה לי בושות כאלה שאני רוצה למות! לדוגמא: כשדודה שלי הגיעה במונית משדא התעופה אבא שלי (אח של הדודה) רץ בתחתונים בלבד לפגוש אותה בכניסה לבניין!!! בושות! xDDD אני גם נורא דואגת לסבתא שלי כי למרות שלא ה</div>Tue, 14 Jul 2009 21:38:00 +0200neta250@gmail.com (הרזונת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=11061629http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643316&blog=11061629http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=11044767<div align="right" dir="rtl">היה לי היום יום ממש כיף (אבל בעצם גם קשה). הייתי עם חברה בקניון והלכנו לסרט. אז היה לי קשה לא לאכול הרבה כי היה לי כסף אז פופקורן קנינו בינוני לשנינו ובקושי אכלתי ואחר כך היא קנתה גלידה אז אני קניתי פרוזן יוגורט (למי שלא יודע זה בעצם גוש קרח מעורבב בבלנדר עם פירות. (לא משמין בכלל. רק הקלוריות של הפרי). היה ממש מצחיק ואחרי הסרט שמנו לב ששלושה בנים (בני משהו כמו 18) עוקבים אחרינו. חברה שלי מיד נכנסה ללחץ, והתחילה לבכות לי שהם רוצים לחטוף ולאנוס אותה. (בכיינית. לאטוב לה אז שתלך ) אז התחלתי להרגיע אותה שסתם נדמה לה ושהיא פרנואידית, והיא נרגעה קצת.אחר כךשישבנו איפשהו והיה פתאום שקט כזה מוזר, ופתאום מישהו תופש אותנו מאחורה. וייי איך שבשנייה הראשונה צרחנו כמו פוסטמות שקיבלו הנחה בסופרמרקט, ואז התחלתי לצחוק (והיא התחילה לבכות). אז הם כאלה שלושה בחורים בני +18, ואנחנו בנות 13 ו 14 (אני 13) ולקחנו את עצמנו (אני וחברה שלי) והתחלנו לרוץ כמו משוגעות לא משנה לאן העיקר רחוק מהם, ופתאום הם נעלנו, אז כבר התחלנו כבר להירגע, פתאום אנחנו נתקעות (אבל ממש נתקעות. עם הגוף) בבנים האלה.. היא שוב התחילה ל</div>Thu, 09 Jul 2009 18:42:00 +0200neta250@gmail.com (הרזונת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=11044767http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643316&blog=11044767http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=11032693<div align="right" dir="rtl">אוקי. אם אתם קוראים את זה סימן שהפירסומות הסמויות שלי עובדות. לא כל כך הבנתם על מה אני מדברת? לא נורא. אני אסביר. פתחתי את הבלוג הזה (ממש) לא מזמן ואני אוהבת לכתוב בו, אבל גם שיהו כמה גולשים יכול ליהיות נחמד, כי לחברות שלי אני לא יכולה להראות את הבלוג הזה - שידעו על אנה?! חס וחלילה. ולמרות שזה כיף לכתוב, זה גם כיף לקבל תגובות. אז פרסמתי את הבלוג שלי בכמה מקומות ואני מקווה שיכנסו גולשים. חוצמיזה הלך לי בימים האחרונים ממש טוב. אני שוקלת 48, ולא תקועה על 49 כמו שהייתי מלא זמן ( ) והחופש עד כמה שהוא משעמם בכל זאת עדיף מלימודים, וגם היה לי נחמד יותר עם אנה בזמן האחרון. אכלתי פחות, לא הייתי רעבה, אכלתי מאכלים עם פחות אחוזי שומן, וכו'... אז.. לכל החברות שלי מ 'החברות של אנה' שנכנסו לפה, הטינספו הזה הוא בשבילכן: זהו. לא רוצה יותר מדי. גם ככה מקנאה מספיק. בי לכולם..</div>Sun, 05 Jul 2009 23:15:00 +0200neta250@gmail.com (הרזונת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=11032693http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643316&blog=11032693http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=10991810<div align="right" dir="rtl">שלום לכולם. היום אני רוצה לכתוב משהו שלא קשור עלי, למרות שהיה לי הרבה מה לספר. אני רוצה לדבר על הנושא "הכל אני יכול בחופש הגדול" ולא. זאת לא תיהיה כתבה המדברת על מה שאפשר לעשות בחופש ועל ההיתרונות שלו. זאת תיהיה כתבה שקשורה להתאבדויות בחופש הגדול. אולי את חלקינו זה לא מעניין אבל זה בכל זאת נושא חשוב. הנה חלק מכתבה שהייתה באינטרנט: מסקר שנערך במשרד הבריאות עולה, כי משנת 2000 נרשמו כ-400 התאבדויות התאבדות מהווה סיבת מוות שנייה בקרב בנים וסיבת מוות שלישית בקרב בנות לרוב מתאבדים באמצעות תליה וחנק בקיץ מתאבדים יותר . ולמה בעצם מתאבדים יותר דווקא בחופש? יש כמה סיבות. א. חוסר מעס. -נכון, לחלקינו יש עבודה בקיץ, חלק לומדים בחופש וחלק עושים ספורט. אבל בסה"כ זה לא הרבה כמו בשנת הלימודים, שכל שנייה יש משהו לעשות. זה נשמע מוזר, אבל באמת יש אנשים שהחוסר מעס גורם להם להתאבד. ב. סיבה שנייה, היא דיכאון. יש כאלה שנכנסים לדיכאון כי הם מרוחקים מהחברים שלהם בחופש, ומרגישים בודדים. יש כאלה שנכנסים לדיכאון דווקא בגלל שהם מבינים שהם היו לבד ולא שמו לב לזה בגלל שכל הזמן הם היו עסוקים. יש את מ</div>Tue, 23 Jun 2009 13:21:00 +0200neta250@gmail.com (הרזונת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=10991810http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643316&blog=10991810http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=10989943<div align="right" dir="rtl">שוב נכשלתי...אמרתי שהתכוונתי לא לאכול יותר היום חוץ מהדגני בוקר שאכלתי - זה לא הצליח.ולא באשמתי! אמא שלי הכינה אוכל ולא היתה לי בררה.. אבל יותר מחצי זרקתי..(זה היה אוכל מטוגן!!!!!)הרגשתי ממש מלוכלכת כשאכלתי, כאילו אני עושה משהו ממש נורא (מה שנכון) אז אחרי האוכל האקאתי. את הרוב כנראה - ולא בכוונה, אני לא יודעת איך מקיאים בכוונה, זה פשוט בא לבד... אז אפשר לומר שזה עבר.. אבל מחר אני מכפרת ורצה מלא!מהבית שלי ועד הים - שזה 5 או 6 קילומטר - רצה, שם יש מתקנים כאלה שם כושר - עושה בכולם הרבה, וחזרה הביתה - רצה עד שלא יכולה יותר ואז הולכת..כך אני אכפר על מעשי...גם שתיתי חצי בקבוק קולה!!! - לא דיאט! נורא. אני צריכה להתבייש! את זה אין לי איך לתרץ.. סתם כי רציתי. זה לא שזה חובה, או שההורים רואים, סתם. כי רציתי!!!!! אחרי זה הלכתי לחדר שלי וממש התחלתי להרביץ לעצמי.. שאני אזכור שאסור לי לעשות את זה..חוצמיזה מחר אני לא אנסה לצום כי יהיה לי נורא קשה בריצה ובספורט אבל אני אוכל ממש קצת..בוקר: קוטז': 4% על פרוסת לחם לבן. (שיהיה כח לריצה)צהריים: סלט וזהו.ערב: נוותר.אז.. שיהיה לי בהצלחה!</div>Mon, 22 Jun 2009 21:22:00 +0200neta250@gmail.com (הרזונת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=10989943http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643316&blog=10989943http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=10988392<div align="right" dir="rtl">היי חבר'ה!אז היום החלטתי לנסות משהו אחר..בוקר אכלתי דגני שוקולד עם חלב -לא מסוגלת לעמוד מול הדגנים ולומר לעצמי "זה לא טוב". אני יותר מדי אוהבת אותם.. אבל חוץ מהם אני לא אוכל יותר כלום היום! נכון, זה יהיה קשה כי סבתא שלי נמצאת בבית שלי ודואגת שאני אוכל אבל המליצו לי על כמה שיטות:א. דווקא לזה הייתי יכולה להגיע לבד... כשלא מסתכלים לזרוק לפח האשפה.-כאן עולה הבעיה - אבל כשהיא תפתח את הפח, היא תראה הכל..אז זהו, שלא. אפשר לזרוק לשקית, את השקית לגלגל, ולשים עמוק בפח :)ב. לאכול מ-מ-ש לאט, ואז זה נראה כאילו אני אוכלת הרבה ולומר שאני לא רוצה יותר.ג. לאכול בביסים ממש קטנים ואז לומר שלא רוצים יותר.*נכון שהשני והשלישי דומים במטרה, אבל אי אפשר להשתמש תמיד באותה השיטה... אז היום אני הולכת לקנות בגדים חדשים כי הישנים כבר לא כל כך באופנה.. , כי מרוב הבגדים שלי כבר גדלתי והם קטנים עלי (אוףף) אבל בעצם זה לא אומר שממש שהשמנתי כי אני בת 13 ואני בכל זאת עדיין גדלה..ויש עוד משהו שממש שימח אותי! היום כשעמדתי לצאת מהבית ולבשתי את הג'ינס הצמוד (מאוד) שלי, שמתי לב שהוא כבר בכלל לא צמוד! כנראה רזיתי למרות שאני</div>Mon, 22 Jun 2009 13:21:00 +0200neta250@gmail.com (הרזונת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=10988392http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643316&blog=10988392http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=10986380<div align="right" dir="rtl">שלום! קוראים לי נטע וכאן אכתוב על חיי (האומללים) כדי לתת עצות בפרו - אנה, לקבל עצות ולהתחלק בחוויות. אז... קצת עלי? גיל: 13. גובה: 1.63 - בערך. משתנה כי אני גדלה. משקל: 41. שמנהה!! משקל מטרה: 30 (אז אולי לא יהיה שמנה ומכוערת) &#9829;&#9829;&#9829; אז בעיקרון זהו. עכשיו אתם מכירים אותי. אבל אני לא מכירה אותכם. תגיבו ונכיר! אם בין התגובות נמצא תופעה מיוחדת במינה, אני מבטיחה שאני אפרסם אותה! (באישור כמובן). &#9829;&#9829;&#9829; אוקיי, אז אני חייבת לספר שהיום חטאתי. כל היום ניסיתי לאכול כמה שפחות (אני עוד רק נכנסת לכל הקטע של אנה) ובאמת אכלתי ממש קצת אבל בערב המשפחה שלי אכלה גלידה (המאכל של השטן!!)ולא יכולתי להתאפק!! אני חולה על גלידה!!! תוך שנייה נעלמו לי כל העקרונות של ה"לאכול כמה שפחות" ואכלתי... מישהי יכולה להמליץ לי על עונש מתאים? להקיא אני לא יכולה (ובעצם לא ממש רוצה) גם יש לי בעיה לצום.. כל היום לפחותאחד ההורים שלי בבית ואין לי אפשרות לוותר על האוכל אז קיבלתי טיפים בפורום מסויים (שתכף אתן לו חסות) אבל זה לא מספיק.. &#9829;&#9829;&#9829; אז ככה.. אני רוצה לספר</div>Sun, 21 Jun 2009 21:06:00 +0200neta250@gmail.com (הרזונת)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=643316&blogcode=10986380http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=643316&blog=10986380