<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Why you have to go and make things so complicated</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=642409</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 - the complicate one -. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Why you have to go and make things so complicated</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=642409</link><url></url></image><item><title>fix you  ??</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=642409&amp;blogcode=10984571</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;And the tears come streaming down your face When you lose something you can&apos;t replace When you love someone but it goes to waste Could it be worse? 

לא, ברור שזה לא יכול להיות יותר גרווע !!
כל דפווק .
כל מה שאני עושה לא הולך.
הינה אני בבית, וזה חופש. 
אני אמורה לצאת, עם חברות , להנות. &apos;לנצל כל יום&apos; !!
ולא במקום זה אני בבית .. בוכה. על החיים הדפוקים שלי.
לעשות תוכניות לחופש זה לא בעיה. לצאת כל לילה החוצה זה גם לא.
אבל מה עושים עם הכל , אם את הסיפוק הזה של &apos;וואלה, עשיתי משהו יום&apos; ..
אין את זה.

ושוב פעם אני בוכה. 
ושוב פעם אכלתי כמה שפחות ועשיתי כושר, ושוב פעם הורדתי רק 100 גרם .
ושוב פעם אני נכנסת לבלוגים וקוראת כמה הם מאושרים, וכמה כיף זה להיות יפה, 
להשתכר כל לילה ולהיות עם החבר החתיך שכלכך אוהב ..

והמשפחה. הו המשפחה.
אני תקועה בבית, והם מסתכלים עלי כאילו אין לי מה לעשות .
זה כיף לי לנוח מהשנה המטורפת. זה הכי כיף.
אבל לא בעיניהם. למה אני לא בחוץ. 
כמה 4 ימים עברו ויצאתי רק פעם אחת .. 
למה אני עוברת מהמחשב לטלווזיה.

אין לי מושג מה לעשות עם עצמי !!
אני מרגישה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Jun 2009 12:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- the complicate one -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=642409&amp;blogcode=10984571</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=642409&amp;blog=10984571</comments></item><item><title>for start ..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=642409&amp;blogcode=10975066</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היי, אני דנה, זתומרת לא באמת קוראים לי דנה, 
אבל זה שם נחמד ואני אשמח לשמור על השם שלי בפרטיות. 
אז ככה, פתחתי כאן כבר בלוג, אבל הוא היה על נושא אחר, 
ועשיתי הפסקה מהאתר הזה לשנה, שנה וחצי . והינה חזרתי.
הסיבה לכך היא שאני חושבת שפשוט לא יכולתי שלמור את מה 
שעובר עלי בזמן האחרון לעצמי.. אני צריכה עזרה, 
צריכה שאנשים יגידו לי מה לעשות ומה לא,
למרות שאני לא אוהבת לקבל הוראות, אבל אנשים שלא מכירים אותי 
יידעו הכי טוב מה להגיד כי אין לי סיבה לא להגיד לי את האמת .

בזמן החארון יש לי מספיק בעיות משל עצמי .. שלא תבינו לא נכון, 
זה לא שאני ילדת כאפות בבצפר שלי, מכוערת, דבה וחסרת אהבה וחברים .
ממש לא.
יש לי את החברות שלי, את המשפחה שלי, והאמת שאני גם חושבת שאני דיי יפה ..
הקטע שפשוט אני מרגישה כלכך חלשה לעומת אנשים מסויימים. 
וברגע שידברו איתי או יזרקו לימשהו, אני ישר אתייחס אליו וישנה אותו, 
וזה לאו דווקא טוב .. 
אני רבה עם הרבה חברות שלי, 
ריבים על אגו וסיכסוכים מפגרים על ריכולים ושמועות,
ואני לא יכולה כבר לסמוך על אפחד פה.
עם ההורים שלי אני בקשר בתחת . צעקות, ריבים וויכוח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Jun 2009 18:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (- the complicate one -)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=642409&amp;blogcode=10975066</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=642409&amp;blog=10975066</comments></item></channel></rss>