http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638373מחשבות והגגות שונות. תסתדרו עם זה.heCopyright 2026 DIY Generation. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638373http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638373&blogcode=10901341<div align="right" dir="rtl">אוקי, כמה דברים שהשמטתי בפעם הקודמת: כשזה נוגע לטאקט - אין לי בכלל דבר כזה. ובכללי, אני לא חושבת יותר מידי, ופשוט אומרת את הדבר הראשון שעולה לי לראש. וזה פחות או יותר כל מה שעשיתי אתמול. היה לנו ערב 80 שנה למכבי, ומאחר ואני בוגרת בסניף של מכבי, ואפילו מדריכה (על אלו אני אדבר בפעם אחרת) הייתי צריכה לבוא לשם. הדבר הדבילי הראשון שעשיתי, כמסתבר, היה לצחוק על התחת של איזו כתבת חדשות (באמת שלא ידעתי שזה מה שהיא, והתחת שלה היה מרובע לחלוטין). אחר כך לא זיהיתי כמעט אפאחד שבא להגיד לי היי, ויבשתי אנשים על ימין ועל שמאל, פשוט כי לא היה לי יותר מידי מצב רוח. ואז דיברתי עם מישהו שהייתי איתו, אקס פחות או יותר, ובמהלך כל השיחה, קראתי לו בשם הלא נכון. בקיצור, אני לא חושבת שאנשים משבחים את הטאקט שלי. ועכשיו אני אעבור לנושא המטריד הבא. אז שבועות שמח אנשיםכי יש לנו חג מעפן לחלוטין וחסר כל פואנטה לחגיגה, אז צאו לרחובות ותחגגו! באמת שאני לא מבינה את החג הזה. וייפיי המוןהמוןהמון גבינות, בלי בשר, קוצרים שדות, וחופש של יומיים מבצפר. ואו. כן, אני מעריכה את ההפוגה מהמוסד המבחיל אותו ניתן בקל</div>Thu, 28 May 2009 19:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (DIY Generation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638373&blogcode=10901341http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638373&blog=10901341http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638373&blogcode=10891220<div align="right" dir="rtl">חשבתי על זה לאחרונה, ובאמת שהגעתי למסקנה שאין לי עם מי לדבר. יש סיבה לשתיקה המביכה הזו עם כל אחד ואחד איתו אני חולקת איתה, ופשוט שאין לי כוח לפרט כל כך הרבה שתיקות. למען האמת, אני דיי בטוחה שזו הסיבה לכתיבה הזו. חשוב להבין, אני לא איזה אימו מזדיינת שפשוט מחפשת צומי, אני לא מתבכיינת על החיים שלי כי אין לי חברים ואפאחד לא תומך בי ולא שום דבר כזה. יש לי אחלה חיים, אבל לפעמים צריך פורקן רגשי כזה, מישהו שתוכל לספר לו הכל, ולי פשוט אין אחד. בתכלס, החיים שלי מוזרים טיפה, ופה זו נקודה לספר על זה. אני חושבת שיש לי בעיה - ברצינות, כל מי שתשאלו אותו עליו, אני שקטה ולא מזיקה, או לפי האלה מהשכבה שלי אני גם הפריקית. דבילי, אני יודעת. ויש לכם מושג כמה זה קשה? אשכרה, ילדים שלמדתי איתם במשך 9 שנים, והם לא מכירים אותי. לא קיללתי קללה אחתעד לפחות כיתה ח'. תמיד הייתי הילדה השקטה מהכיתה, שאפשר להעתיק ממנה שיעורים.וכל כך נמאס לי. אני בעייתית, אני חושבת שזו אשמתה של אמא שלי, אבל יש לי צורך מטורף לבלוט. אז זה לא קשה להבין כמה זה מציק לילדה שכל הזמן רוצה לבלוט, שאנשים לא מתייחסים אליה. אני</div>Mon, 25 May 2009 18:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (DIY Generation)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638373&blogcode=10891220http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638373&blog=10891220