http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195סיפור בהמשכים . מבוסס על סיפור אמיתיheCopyright 2026 כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=13283592<div align="right" dir="rtl">תגיבו אם כן?</div>Sun, 27 May 2012 19:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=13283592http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=13283592http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12557178<div align="right" dir="rtl">היי כולם, כאן אלה מכמה פוסטים אחרונים ואני גם ברשימות. מי שלא יודע, אני כותבת בבלוג שלי סיפור בהמשכים ממש כמו עדן. הפרטים אחרת והכל אבל הוא דומה ל"כסא עם כנפיים". אתם יכולים לראות את פרקים 1+2 אצלי. דיברתי עם עדן על זה היום והגענו למסקנה שאנחנו רוצות להיות שותפות. גם כי מכירים את הבלוג הזה יותר ובכלל כי הוא בעיקר בלוג סיפורים בהמשכים ואת הבלוג שלי אני הופכת לבלוג אישי, מכל מיני סיבות שלא אחפור עליהם כאן. מקווה שבקרוב מאוד יעלו הפרקים לכאן מהפרק הראשון. אז הסיפור הולך ככה. סיפור על תאומות, לאחת מהן שיתוק מוחין קל, השניה לא נכה אבל יורדת על אחותה כל הזמן... מלבדן יש אח גדול ואחות קטנה. הורים, חברים... ריבים... וכל הדברים מסביב. אז... שיהיה לנו בהצלחה ?</div>Tue, 14 Jun 2011 15:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12557178http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12557178http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12492290<div align="right" dir="rtl">הרבה מהקוראים הקבועים שלי נמצאים איתי בקשר גם מחוץ לבלוג. לא פעם אנו מדברים על מה שאני מרגישה. מה שעברתי וכל זה. לא לכולם סיפרתי הכל בצורה מפורטת ולא בפני כולם חשפתי את כל הרגשות שלי. האמת שלא תכננתי את זה. למעשה הפוסט הזההיה במקורמכתב אישי שנשלח לחברה טובה שלי. כתבתי אותו לפני קרוב לחצי שנה, אבל לא פרסמתי אותו. אבל הוא רלוונטי כמעט לכל אלה שמכירים אותי כתבתיעלכל התהליך, את כל ההרגשות של איך זה להפוך להיות נכה וכל מה שעברתי מאז. אבל כתבתי בעיקר כדי להיזכר מה הייתי ואיפה ולהגיד וואו ענק. <span st</div>Sat, 14 May 2011 23:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12492290http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12492290http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12468322<div align="right" dir="rtl">שלום לכולם. הרבה זמן לא כתבתי פה וגם לא פרסמתי פרקים בסיפור. אז ככה. עדיין אין פרק חדש בנתיים. אבל דווקא יש לי חדשות טובות בנושא. לא מזמן הכרתי מישהי מדהימה. נכה כמוני. למעשה עם נכות אפילו יותר קשה. היא מצאה איך שהוא את הבלוג הזה והוסיפה אותי בפייסבוק ומאז אנחנו פשוט לא מפסיקות לדבר. אפשר לומר שבמהירות שיא הפכנו לחברות הכי הכי טובות שאפשר להיות. אז קודם כל. מה שנוגע להמשך הסיפור . היא הצתרפה אלי ועוזרת לי בכתיבה. האמת שכרגע אני בהתלבטות. אני מרגישה שהסיפור צלילים של אור קצת מיצה את עצמו. נראה שגם לקוראים דיי נמאס ממנו. ולעומת זאת יש לי רעיון לסיפור חדש שאף התחלנו לכתוב אותו. שלדעתי יכול להצליח מאוד. ומצד שני לעזוב באמצע את הסיפור הזה זה לא יפה. אולי נעשה עצירה ונחזור אליו בעתיד. אשמח לשמוע את דעתכם בנושא. נחזור לאלה זה השם של החברה החדשה שלי. זה מדהים עד כמה שאני מרגישה קרובה אליה. כנראה שזה הגורל המשותף שלנו שעושה את זה. למעשה יש הרבה שוני בנינו. אלה בניגוד לי נולדה עם הנכות שלה. אבל עדיין יש לנו המון במשותף . אלה היא לא הנערה הנכה הראשונה שהכרתי. יש לי לא מעט חברות כאלה. כולן</div>Tue, 03 May 2011 09:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12468322http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12468322http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12402226<div align="right" dir="rtl"> שלום לכולם. כאן עדן. אני מתנצלת על כל ההזנחה הגדולה והזמן הרב שלא פרסמת</div>Fri, 01 Apr 2011 11:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12402226http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12402226http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12316766<div align="right" dir="rtl">שלום לכולם כאן עדן. עבר בוע מעניין מאוד. פעם ראשונה שפוסט שלי מגיע למומלצים. המון כניסות ותגובות וגם המון אנשים חדשים שהכרתי. היה ממש כיף. ושוב תודה ענקית לטל על ההמלצה וגם תודה למי שמחליט בישרא על הבחירה בי. אני יודעת שהרבה חיכו לזה אז הנה פרק חדש לסיפור.. אני אמשיך מידי פעם גם בפוסטים אישיים עלי וגם אשלב את המשך הסיפור. אשמח לשמוע ממכם הקוראים מה אתם מעדיפים לראות פה יותר. עדיין אני מחפשת מישהי שמוכנה לעזור קצת בכתיבה. אתם מוזמנים לפנות אלי למסן או פייסבוק. יש לנו גם את תיבת המעריצים שלנו בפייסבוק ברשימות שבצד ואתם מוזמנים ללחוץ על הלייק שבת שלום לכולם. ותהנו מהפרק פרק 35 בת אל חזרתי הביתה לקראת הערב וכל הנסיעה לא יכולתי שלא לחשוב על מה שקרה היום אצל נטע,האשמה כרסמה בי והשתגעתי מתסכול ויאוש,הרגשתי שאני חייבת לדבר עם אורית בת דודתי העיוורת אני חושבת שהיא היחידה שתבין אותי ותדע שתדע להדריך אותי,התקשרתי לודא שהיא בבית ומייד נסעתי אליה .אורית קיב</div>Fri, 11 Feb 2011 11:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12316766http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12316766http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12303618<div align="right" dir="rtl"> שלום לכולם. כאן עדן יש לנו תיבת פייסבוק חדשה ברשימות. אתם מוזמנים לעשות לנו לייק לפני שאני פותחת את הפוסט הזה משהו באמת חשוב. כתבתי עליהבפוסט_הקודם אבל חשוב לחזור על זה שוב ושוב כי העזרה שלכם באמת חשובה היא נערה יפת תואר. עיניים צוחקות. חיוך ממיס. וכסא גלגלים.עד לא מזמן היא היתה רקדנית פלמנקו מוכשרת ועכשיו משותקת עקב פציעה קשה. רק בת 17, עם המון אור בעיניים אמונה ותשוקה לרקוד שוב.וזה אפשרי. ניתוח מסובך ויקר בחו"ל יכול להציל אותה.עזרו לי לעזור לה. אל תהיו אדישים. מכירים את ההרגשה שרציתם משהו כל כך והיה קשה להשיג אותו? אז כאן זה אפשרי.... רק עם קצת עזרה שלכם. כל תרומה קטנה. כל פרסום. כל שיתוף בפייסבוק ואתם עוזרים לנוי לחזור לעמוד על הרגליים. אתם לא תאכזבו אותה. נכון ? לחצו על התמונה לפרטים נוספים עכשיו נעבור לחפירה שלי שקשורה גם כן למה שכבר הזכרתי למעלה. נראה לי שכמה שאכתוב על הנושא הזה תמיד תהיה לי זוות חדשה כדי לחזור אליו. אני מתכוונת לנכות כמובן. כנראה שפשוט אין מה לעשות זה ת</div>Thu, 03 Feb 2011 21:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12303618http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12303618http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12287780<div align="right" dir="rtl">שלום לכולם. כאן עדן האמת שרציתי לכתוב על נושאים אחרים וגם לפרסם פרק חדש בסיפור. אבל יש דברים חשובים יותר. החיים עצמם ביום ראשון השבוע הכרתי את נוי המדהימה. נוי היא נכה כמוני. אפילו קצת יותר אבל זה לא ממש משנה. נערה מדהימה שאני גאה להיות חברה שלה. למרות שנוי שלמה עם עצמה ומביטה קדימה באופטימיות היא לא מוותרת על החלום לחזור ללכת לפני חמש שנים נפלה נוי צברי- בבריכה והפכה למשותקת בארבע גפיה. היום, כשהיא בת 17.5, יש לה בפעם הראשונה תקווה: טיפול מיוחד בתאי גזע עשוי להשיב לה את האפשרות לעמוד על שתי רגליה. עכשיו היא מנסה לגייס מימון של מיליון שקלים כולנו יחד יכולים לעזור לה להגשים את החלום. לחזור ללכת זה גם החלום שלי אבל אני לא חושבת עליו עכשיו. כולי מרוכזת בהצלחה של נוי. הטיפול יקר וומסים בכל הדרכים לגייס את הכסף בשבילו <a class="uiVideoThumb" title="לחצי כדי להפעיל את הסרטון" rel="dialog" href="ht</div>Tue, 25 Jan 2011 18:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12287780http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12287780http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12279861<div align="right" dir="rtl">אז כמו שסיפרתי בפוסט הקודם שהיה בעצם עוד פרק של הסיפור. בזמן האחרון אני מרגישה צורך לכתוב לפעמים גם קצת באופן אישי. זה לא שאני נוטשת את הכתיבה של הסיפור. אני מתכוונת לשלב בין הדברים. נכון שיכלתי לפתוח לזה בלוג נפרד אבל זה יהיה בלוג חדש ואלמוני ואין לי ממש כוח לזה. פה קוראים רוב האנשים שחשובים לי ושהיתי רוצה שידעו קצת ממה שעובר עלי.אני מקווה שזה לא יצור בלבול בין החלק האישי והסיפור בהמשכים. אגב סידרנו את הקישורים לכל הפרקים ברשימות בצד. תודה ענקיתתת לדפנה המדהימה. אח חברה יקרה ומדהימה. אז איך נתחיל? זה מוזר כי הרבה זמן אני מרגישה רצון לכתוב ופתאום לא יודעת מה לכתוב. נעשה את זה סוג של פוסט הכרות למרות שהרבה כאן בעצם מכירים אותי. אז אני עדן. בדיוק עוד חודש אהיה בת 17. כן אני יודעת שאני כבר ילדה גדולה אבל לפעמים עדיין מרגישה תינוקת. טוב לא תמיד. יש גם זמנים שאני מרגישה כמו זקנה בת 70. כנראה זה כי בחיים הקצרים שלי עברתי הרבה. רוב הקוראים פה יודעים למה אני מתכוונת אבל לטובת אלה שלא אני אזכיר. ב4 וחצי השנים האחרונות אני יושבת בכסא גלגלים בגלל פציעה בתאונת דרכים. כן אני נכה. יש הרבה</div>Fri, 21 Jan 2011 10:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12279861http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12279861http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12267356<div align="right" dir="rtl">שלום לכולם. כאן עדן. אני יודעת שהזנחתי. מצתערת שהפרקים לא מתפרסמים בצורה צפופה כמו פעם. אבל אני ממשיכה בסיפור ואין מה לדאוג. מקווה שנפרסם עכשיו בתדירות גבוהה היותר. זה תלוי גם במוטיבציה שתהיה לנו ובתגובות שלכם. רציתי לשתף אותכם הקוראים במשהו. חלק גדול מיכם גם בקשר איתי במסן פייסבוק או דרכים אחרות. . אני עוברת הרבה דברים בחיים שלי. בעבר היה לי בלוג אישי אבל שנים כבר שלא עדכנתי בו ולא הרגשתי צורך. לאחרונה אני מרגישה שוב צורך לכתוב על עצמי. אני לא יודעת באיזו תדירות זה יהיה. אין לי כוונה לפתוח עוד בלוג. אני פשוט אנצל את הבלוג הזה. אנסה לשלב בין הסיפור בהמשכים לקצת כתיבה אישית שלי. לפעמים זה יהיה לצד הפרקים ואם יהיו נושאים ממש חשובים אז גם כפוסטים נפרדים. אז מקווה שתהנו מהקריאה. גם בסיפור וגם בחלק האישי שבת שלום לכם. עדן. ולא לשכוח להגיב נטע בוקר. התעוררתי. בעצם אני בכלל לא בטוחה שזה בוקר. איבדתי כבר את מימד הזמן. יום ולילה הכל מבולבל אצלי. ככה זה כשאת חיה בחושך.בכל פעם כשאני מתעוררת אני מנסה לפקוח את עיניי. הרגשתי כל כך סחרחורות בתוך הראש.וגם כאב עז עמוק בתוך הגולגולת. אמנם</div>Fri, 14 Jan 2011 10:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (כותבות הסיפור. כסא עם כנפיים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638195&blogcode=12267356http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=638195&blog=12267356