http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685אני לא מאמין שפתחתי בלוג, אבל אני צריך את זה.heCopyright 2026 Juan. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685&blogcode=10916286<div align="right" dir="rtl">עלו עלי. כן דנה, סביר להניח שאת ברגעים אלו מסתכלת על הבלוג הזה (בזכותטעות טיפשית שלי) וקוראת את השורות האלו, לכן אני אצרף קיזור לבלוג האובר-גאוני שלך ושל רז: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=638314 זה בטח יעשה את שלו. ועכשיו בתפנית מפתיעה ביותר- לילה לבן. כן כמובן שגם את/ה היית/ה שם, כולם היו, ובכל מקרה גם אני. אחרי שיצאנו החברים מהישוב (ל"ה, ד"ל, ו-אש"ד) לכיוון תחנת הרכבת בלוד ידענו שמצפה לנו לילה מעניין. זה מה שעבר לי לפחות בראש כאשר הפסדנו בכמה שניות את הרכבת שלנו. נאלצו לשבת בתחנה למשך יותר מארבעים דקות בתקווה שתהיה עוד רכבת לת"א בזמן הקרוב. לאחר ההמנתה הגיעה הרכבת המיוחלת, אך ברציף הלא נכון... רצנו בכל הכוח, גורמים לאנשים שמסביבנו גם לרוץ אחרינו, לרכבת, ועלינו (בסוף חיכינו על הרכבת בתחנה לעוד 10 דקות..). הגענו לת"א, שם פגשנו את א"ד וידידה שלהמהוד השרון, והתחלנו את המסע הלילי המפרך. אחרי פגישה מרעננת עם מיכל ורעות מהמחנה שהייתי בו, יצאנו לכיוון הסינמטק (לצערי...). הוצאתי 30 ש"ח על סרט גרוע על אהוד בנאי (או מישהו מהבנאים) כשאני לא סובל אותו ואני שם רק בגלל שאני חי</div>Mon, 01 Jun 2009 21:41:00 +0200omritre@gmail.com (Juan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685&blogcode=10916286http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637685&blog=10916286http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685&blogcode=10897456<div align="right" dir="rtl">עבר עליי דיי הרבה בזמן האחרון, אפילו למרות שמעט זמן עבר. הייתי בטיול בבית ספר לירושלים. הייתי בטוח שזה יהיה ממש משעמם, אבל דווקא יצאתי בתחושה מאוד מחזקת ומעודדת. היינו בכותל, בעיר דוד (בנקבת השילוח עשינו מלחמת מים..) ויצאתי למרות מה שחשבתי מאוד קשור לשורשים. כנראה שמה שעובר עלי בתקופה האחרונה (מבחנים, לחץ מהחברים, ריבים קשים במשפחה- אף אחדלא מושלם)מאוד מקשים ופשוט הורגים אותי מבפנים, וכל מה שהייתי צריך הוא איזה יום של לצאת מהשיגרה, קצת רוחניות במידה אף פעם לא הזיקה לאף אחד. על האירועים בבית אני עוד מרגיש שקצת קשה לדבר, אז שוב נדחה את זה לפעם אחרת, שבההריב הנוכחי כבר יהיה עבר. רק להבהרה: כמעט תמיד אין לי חלק בזה. אבל למה אני מעורב? אני לא יודע, אין לי שמץ, מערבים אותי. היום אני אמור לנסוע עם החברים מהישוב לת"א לחגיגות המאה. מזמן כבר לא נפגשתי איתם, מאז המעבר שלי לבית ספר שונה (שנאתי את הקודם שלי) אני כבר בקושי נפגש איתם, חוץ מבימי רביעי בפעולות סיירות. אני כבר תוהה מה הם חושבים עלי ועל הילדה שאיתה עברתי לבית ספר החדש, אני רואהושומעאותם כשהם נפגשיםבלעדינו אצל אחד מהם (ד"ל) , במקר</div>Wed, 27 May 2009 18:05:00 +0200omritre@gmail.com (Juan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685&blogcode=10897456http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637685&blog=10897456http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685&blogcode=10884148<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני תוהה מה קורה במקומות שאני לא נמצא בהם. האם משהו קורה שם? מה המשפחה שלי עושה בזמן שאני אצל חברים? מה החברים שלי עושים כשאני עם משפחה שלי? אולי זה קצת מוזר לשאול או לחשוב על זה, אבל כנראה שאני לא אקבל על זה תשובה. אתמול הלכתי לבית של מישהו שהזמין אליו הביתה את החברים לערב. לא היה משהו ממש מיוחד לרעה שם. לא הייתה שום מריבה. שום דבר לא נשבר (כמעט...) אבל אי אפשר להגיד שלא היה מעניין, אחרי הכל לשחק טורניר Guitar Hero זה ממש כיף וגם לפעמים הקרבה לחברים מרחיקה אותך מהצרות במשפחה (בטוח יהיה פושט עתידי על זה). נראה שבינתיים העניינים נמצאים בשליטה. שליטה של מי? אין לי מושג, אבל בינתיים הכל רגוע. </div>Sat, 23 May 2009 18:31:00 +0200omritre@gmail.com (Juan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685&blogcode=10884148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637685&blog=10884148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685&blogcode=10878974<div align="right" dir="rtl">פוסט ראשון. אני כבר המון זמן חושב על לעשות את זה, לפתוח בלוג. בחיים שלי לא חשבתי שאני אגיע למצב שאני ממש אצטרך מקום שבו אני אוכל להביע את עצמי, אבל כנראה שטעיתי (מן הסתם, אחרת לא הייתי פה..) ועכשיו אני חושב שכל בן אדם צריך לשמוע קצת ביקורת, לפרוק קצת את כל הכאב והקשיים שאנחנו לוקחים איתנו מכל יום, להגיע למחשב, ולראות מה אנשים אחרים חושבים עליך, מה הם היו עושים במקומך. אני אפילו איכשהו יכול להגיד שלשמוע מילות עידוד מאנשים שאתה לא מכיר זה גם מנחם, אפילו בצורה ניכרת. אז כן פתחתי בלוג. אבל זה לא הולך להיות בלוג של: "אוי אני כל כך מסכן וחסר התבטאות עצמית ולכן אני פה" או "ממצב אנשושים????" (לא שיש לי בעיה אם הסוגים האלו, דווקא הסוג הראשון יצא דיי דומה לפתיחה...) , זה הולך להיות בלוג שבו זה אני מולכם, וזהו. ועכשיו למשפט עמוק וחסר משמעות: פעם היה פה צב.</div>Fri, 22 May 2009 12:49:00 +0200omritre@gmail.com (Juan)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=637685&blogcode=10878974http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=637685&blog=10878974