<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אושר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798</link><description>ככל שאני מכירה את האנשים שסביבי אני מתחילה להעריך את החיות יותר.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Just Juli. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אושר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798</link><url></url></image><item><title>מילים|| מכתב שכתבתי לידיד קרוב עם טיפת עריכה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13824110</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
היי, לא היה לי מקום לשלוח לך אתזה בסמס אבל 
אתה יודע מה המילה שהיא אמרה לי עשתה לי?!, 
לא כלכך הכרתה את הסיפור שלי, אבל עכשיו אני רוצה שתכיר, תכיר אותו מכל ההיבטים שיש.
אני יודעת שלא הייתי צודקת בדרך פניה שלי אליה, יכולתי ליהיות הרבה פחות אגרסיבית כלפיה, יכולתי לבחור מילים אחרות
ובאמת שלא חשבתי פעמים.. ואני באמת שמצטערת!!!!
אתה יודע עד כמה המילים יכולות לפגוע? כןכן..אני הבנתי אתזה רק עכשיו, כשהיא באה וקראה לי שוב שרמוטה.
בגיל 15 עברתי אונס!
 ע&quot;י ו&apos;, באנו אליהם לביקור שגרתי, ישבנו שתינו תה וקפה אני שוקו
 ההורים שלי יצאו לסידורים 
והשאירו אותנו בבית עם ההורים 
שהיו אנשים לא טובים, לא באו ממקום טוב וכנירא שגם בחיים לא יהיו שם. 
ישבנו בסלון לבד, שתינו שוקו וראינו סרט, איפשהו זה התפתח לזה שאמרתה לי בואי תרדי לי
אמרתי לך שאני לא רוצה והכריח אותי בכוח!!! ולאחר מכן אנס אותי
באותם רגעים הרגשתי שאני מתה, לא רציתי לדבר עם אף אחד, כלכך שנאתי את עצמי ואת הגוף שלי.
ההורים שלי לא עשו עם זה כלום כי לא האמינו לילדה בת 15 שהיא ילדה טובה,
מביאה ממוצע ציונים של 75-80 ציונים טובים בגדול. &lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 22 Jun 2013 19:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13824110</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13824110</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13733410</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז זהו, סיימתי טירונות בראש נקי והציבו אותי סופית בחייל האוויר, שבוע הבא שבוע מיונים טכניים ושם יבחרו לי את התפקיד שיתאים לי ואז אלך לקורס ומשם נירא מה יהיה איתי.בזמן האחרון שמתי לב שאני יותר שמחה לגביי הצבא מאשר מבואסת,מביאה לעצמי כוחות לקום כל יום עם שאיפה מסויימת ולהרגיש מבסוטה בסוף היום לגלות שהצלחתי,אני חושבת שזה ככה אולי כי ידעתי מראש לאן אני נכנסת, אולי כי החלטתי להכנס עם ראש למעלה ולהישאר ככה כמה שיותר זמן, או ליהיות אדישה למצב ופשוט ליהיות מאושרת..אין לזה הסבר.. השבוע הזה היה כבד עליי, לוויות אזכרות ועוד ימים כבדים בצבא מבחינת הנסיעותוכל מקום היו שולחים אותי בבלבול למקום אחר.. למרות הכל לא זוכרת ת&apos;צמי מורידה ת&apos;ראשושוקעת בדיכאון או בקריזות, אולי פה ושם אבל לא בצורה שאני שמתי לב אבל גם זה עם אנשים ספציפים מאוד..השבוע יצא לי להעביר הרבה זמן ברכבות/ אוטובוסים לפעמים לבד לפעמים לא..יצא לי כלכך הרבה לחשוב לגביי השינויים שחלו בי בזכות הטירונות והאנשים שסביבי, אחד הדבריםשבאמת הבנתי הוא הבנתי שהתגברתי.כן, סופסוף אני יכולה להגיד אתזה בלב שלם אפילו בלי חרטה קטנה אחרכך התגברתי עליו ועל הש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Apr 2013 02:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13733410</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13733410</comments></item><item><title>פוסט תמונה (: חג שמח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13720633</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


שבוע חופש מהצבא ורק רציתי לאחל חג שמח אהובים 3&amp;gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 27 Mar 2013 11:10:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13720633</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13720633</comments></item><item><title>מה הפואנטה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13682731</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לדיכאון התמידי שאני חוטפת שם? אי אפשר פשוט להישאר פה?
פשוט ככה- ולא לזוז לשום מקום אחר.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Feb 2013 14:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13682731</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13682731</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13671713</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;קשה לי ככה... כולן חולות ובוכות.. אני רוצה הביתה...&amp;lt;br/&amp;gt;-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Feb 2013 21:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13671713</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13671713</comments></item><item><title>זה אפשרי?‏</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13670878</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;להתגעגע לבנאדם שאני לא כזה מכירה?‏, לשים עין על מישהו שבחיים לא ראיתי?‏,  נמאס לי הלבד הזה‏!‏ לא רוצה ככה... לילה טוב ממחווה אלון...3/‏&amp;gt;‏&amp;lt;br/&amp;gt;-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 13 Feb 2013 01:42:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13670878</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13670878</comments></item><item><title>פוסט לפני גיוס?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13668992</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הרגע הזה שאני כותבת פוסט דיי ארוך לגביי חברים ובשניה האחרונה מוחקת את הכל,בגלל חוסר מצברוח כללי בכל מיני נושאים...השבוע אני מוצאת ת&apos;צמי מלא בטלוויזיה ועם המשפחה מעבר למה שאני רגילהמה שלא הכי אופייני לי... אני מוצאת ת&apos;צמי מזניחה את ההליכות שלי והקריאה כדי לשבת עוד 5 דקות עם אמא..הימים האחרונים דיי צורמים לי, אני לא אוהבת לדבר על זה כלכך אבל מי שבאמת קרוב אליייודע שאני מתה מפחד, מהלא נודע.. שאני לא יודעת אייך יהיה לי שם אם אצליח להתחבר לאנשים, שאני דואגת לאבא..בימים האחרונים גם לאמא כי היא ממש ממוטטת מזה, היא לא הכי רצתה שאני אתגייס.. היא נורא פוחדת בכל זאתאני בת יחידה, אבל לא משנה כמה היא רצתה שאני לא אתגייס היא תמכה בי מהרגע הראשון בקשר לצבא. מישומה בימים האחרונים כשאני אומרת שאני עומדת להתגייס אז זה נשמע לי דיי ברור ואפילו במידה.. אבל כשמתקשרים לאבא והוא מבטל תוכניות כי אני מתגייסת זה איפשהו צורם לי לשמוע:&quot;הבת שלי מתגייסת&quot;.. אולי זה כי אני רוצה להדחיק או אולי אני פשוט עדיין לא מוכנה לזה.. אז מה? פוסט הבא כבר חיילת?(: שבוע נפלא שיהיה!



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Feb 2013 16:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13668992</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13668992</comments></item><item><title>פוסט לחברה ההכי טובה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13668077</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא מרבה לכתוב בד&quot;כ על החברים שלי, אבל יש לי חברה ממש נהדרת שרציתי להקדיש לה פוסט
החברה הזאת היא מבין היחידות שתמיד איתי פה, החברה היחידה שאני יכולה לשתף אותה בכל פרט קטן בחיים שלי
לשתף אותה בהרגשות הטובות והרעות, החברה היחידה שאני יכולה לסמוך עליה ב100%!
החברה היחידה שמודעת לכל הדברים שמפחידים אותי, משמחים אותי, מרגשים אותי ועושים לי טוב.
 החברה היחידה שנותנת לי הרגשה שאני הולכת לכיוון הנכון לגביי הגיור ולגביי הבחורים שאני איתם בקשר כלשהו.
בזכות החברה הזאת למדתי לחייך יותר, למדתי להעריך יותר את עצמי ואת הסביבה שלי.
החברה הזאת לימדה אותי שאני לא צריכה לזרז שומדבר בחיים שלי כי לכל דבר יש את הזמן שלו,
אני יכולה להמשיך מאילת ועד נהריה זאת החברה היחידה שזוכה ממני באמת להערכה,
בגלל שהיא מי שהיא- היא לא מנסה להשתנות בשביל אף אחד, היא נותנת לכל הסביבה שלה להרגיש האנשים ההכי מיוחדים.
היא משדרת אופטימיות כמו שאף אחד עדיין בסביבה שלי לא שידר.
החברה הזאת בת 20 ויש ילד, בונבון של ממש. ילד שכל הורה חולם עליו -555- טפו טפו טפו 
הילד הראשון שנתן לי להאמין שיש ילדים מקסימים.
הדבר ההכי ח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Feb 2013 19:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13668077</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13668077</comments></item><item><title>חלומות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13666673</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כבר כמה שנים באים אליי חלומות כאלה על אותו הבחור, החלומות ההכי מקסימים שיש לי..התיאור של הבחור עצמו בחלום הראשי והבלתי נשכח: בחור גבוהה נירא ארופאי, שיער חום בהיר, עם קול באס עדין כזה בדיוק כמו שאני אוהבת, אני זוכרת שהיה לו ריח טוב,ולבוש בבגדים קלאסים לבנים (לא ממה שאני אוהבת אבל מתאים לו), מטופח אבל עם זיפים, בחור בעל עיניים כחולותבחור שאם הייתי רואה ביום יום הייתי נמשכת אליו בטירוף בדיוק בטעם שלי. החלום שהכי זכור לי עם אותו הבחור זה זה שהלכנו ביחד באותו שביל קרוב לחצי שעה, סיפרנו על עצמנו,סיפרנו חוויות מהחיים, והתפתחה בינינו איכשהו שיחת נפש, בספסל הראשון שראינו התיישבנולפי הנראה בחלום לא כלכך הכרנו. וחיבקתי אותו, חיבוק כזה שגרם לו לדמוע (לא יודעת למה אפילו.)הרגשתי משיכה אבל בפעם הראשונה נתתי לבחור את השליטה, נתתי לו לעשות מה שהוא רוצההיתה לי החלטה שלא משנה מה אני מפסיקה עם השתלתנות.אחרי חצי שעה של שיחת נפש מלאה באמוציות, חיבוקים והנשיקה הראשונה ביחד החלטנו שאנחנו קמים וממשיכיםללכת למקום אחר, כי היינו במקום עם דיי הרבה אנשים ורצינו את הפרטיות שלנו, אייך שקמנו ראיתי מוליאת החיוך ההכי י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Feb 2013 19:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13666673</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13666673</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13665833</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;I will never let you fall

I&apos;ll stand up with you forever

I&apos;ll be there for you through it all

Even if saving you sends me to heaven&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 09 Feb 2013 02:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Just Juli)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636798&amp;blogcode=13665833</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636798&amp;blog=13665833</comments></item></channel></rss>