<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הסודות של ויקטוריה- בלוג אופנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391</link><description>כמה מילים על עצמי: ויקטוריה. תל אביבית, בת 28. חולמת ונושמת אופנה ומדיה, מנהלת בלוג אופנה אוטוביוגרפי תוסס. ניתן לגלוש לבלוג ישירות: www.thesecrets.co.il</description><language>he</language><copyright>Copyright 2019 הסודות של ויקטוריה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הסודות של ויקטוריה- בלוג אופנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391</link><url></url></image><item><title>THE END - פוסט פרידה מהקוראים ומהבלוג</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=14936579</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, איפה מתחילים?
הרבה זמן כבר לא הקלדתי טקסט משמעותי בעברית, ופתאום אני שמה לב שאין לי את המדבקות בעברית על המקלדת.
מהרגע שבו אני מודעת לעניין - אני מתחילה להקליד עם שגיאות איומות. אוקיי, ריסט, ריסט...

כמו שחלקכם לבטח יודעים, אתר ישראבלוג סוגר את השאלטר בסוף דצמבר 2017.
מה זה אומר? בלוגסטר וכל יתר הבלוגים - no more.

למרות שלא עדכנתי בבלוג תקופה ארוכה ואני מתייחסת לעצמי כבלוגרית בפנסיה, הלב נצבט.
לא היה ספק שפרק הבלוגינג בחיי הסתיים כבר לפני שנים, אבל בכל זאת, היה נחמד לדעת שישנה אנדרטה צנועה-אך-נושמת למה שהיה.

כשהשקתי את הבלוג בקיץ 2009, הייתי סטודנטית הרפתקנית עם חיבה עזה לבגדים ולמילה הכתובה.
בלוג אופנה (או מה שזה לא יהיה) נראה כמו האאוטלט המושלם לבטא את עצמי, לחקור ולהשתעשע. ואם מישהו אשכרה יקרא אותו? וואלה, יכול להיות מדליק!
מהר מאד, הבלוג זכה לתהודה שלא העזתי לדמיין אפילו. הוא הפך להיות תחביב שהשקעתי בו המון זמן, אנרגיה ואת כל המשכורת שלי. 
הרווח שלי היה הסיפוק בליצור ולחלוק, אבל ב&quot;חיים האמיתיים&quot; הרגשתי קצת נבוכה לגבי הבלוג שכן פחדתי להיות מקוטלגת כשטחית או נרקסי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 28 Dec 2017 04:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=14936579</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=14936579</comments></item><item><title>פוסט העדכונים הגדול - היי משיקגו!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=14842372</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;באיחור לא אופנתי, אני מעלה את פוסט העדכונים המיוחל.
אז מה קרה איתי בשנים האחרונות, לאן לעזאזל נעלמתי? שאלות טובות והגיע הזמן להוריד את מפלס החשאיות המוסדניקי. ובכן, כבר סיפרתי לכם שהתחתנתי עם גבר חלומותיי בספטמבר 2014 (קשה להאמין שעברו שנתיים). נעשה fast forward מהיר לעתיד ואנחנו מגיעים למקום מושבי היום, שיקגו שבארצות הברית. זו לא חופשה ולא גיחה, אלו הם החיים שלי עכשיו.

בשלהי הקיץ האחרון, בעלולי אורן ואנוכי ארזנו את פקלאותינו ועשינו צ&apos;ק אאוט לחיים עצמם. עברנו לדירה מהממת בקומה ה-35 בדאונטון שיקגו שצופה אל האטרקציה המפורסמת, The Bean. זו התמונה הראשונה שצילמתי ממעמקי הג&apos;ט-לג, בדמדומי זריחה:

עברנו לכאן עם מטרה - לימודי MBA באוניברסיטת שיקגו, תכנית שנחשבת לאחת הטובות בעולם.
הדרך פנימה הייתה כל דבר רק לא פשוטה וכללה המון משוכות. אז מה היה לנו? קודם כל, בחינות כניסה מגה תחרותיות באנגלית, ה-GMAT (כמו פסיכומטרי, רק הרבה יותר גרוע). מה עוד? ראיונות, מכתבי המלצה מאנשים מדהימים שעזרו לנו, טונה של חיבורים אישיים, מצגות והרבה לחץ פיזי ונפשי. וכמובן שהכוכבים היו צריכים להתיישר לטובתנו, כי ק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Oct 2016 16:17:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=14842372</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=14842372</comments></item><item><title>The Pastelized look</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=14130655</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;






















ברוכים הבאים לפוסט שהיה אמור להיכתב לפני שבועיים. &quot;היום!&quot;, המשכתי להורות לעצמי כל בוקר מחדש רק כדי לסיים את היום באפיסת כוחות ואחרי 100 תחנות, כשהמוזה היחידה שיש לי היא ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 Jun 2014 11:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=14130655</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=14130655</comments></item><item><title>The Saturday in Tel-Aviv look</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=14110042</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;







או במילים אחרות, שבת ככל השבתות האחרות.
בשבת האחרונה, בן זוגי ואני יצאנו למסע רגלי בעיר עם אפליקציה ממש חמודה וידידותית בשם PocketGuide שמובילה את המשתמש דרך מסלולים תיירותיים נבחרים בערים שונות בעולם. השתמשנו בה ברובע הרומאי השוקק Trastevere והתרשמנו לטובה, עד כדי כך שהחלטנו לטייל באמצעותה בכור מחצבתנו, תל אביב. הסיור הספציפי הזה התחיל מכיכר רבין, שבה המיצג האמנותי של כוסות קפה בשלבים שונים היווה רקע נהדר לכמה תמונות ואפילו התאים להדפס שעל משקפי השמש שלי. משם המשכנו לביתו הצנוע של בן גוריון בשדרה, עצרנו לכריכים מעולים והיידה, לכיוון הנמל והירקון. כמו שאתם רואים, אנחנו עדיין מתקשים עם הקונספט המאתגר הזה של לצלם תמונהיחידהשכוללת אתכלהתלבושתבבת אחת, אבל נו שויין, לומדים תוך כדי תנועה.

אז מה אני לובשת?
(ובחיי, יש לי רעידות של נוסטלגיה מתרגשת בעודי מקלידה את המשפט הזה)

שמלה מנוקדת בגזרת A- של קסטרו. בין השמלות היותר אמינות ושימושיות שיש לי בארון. האורך המהוגן, ההדפס הרגוע והעובדה שהיא לא מכירה במגהץ ככלי הכרחי להישרדותה הופכות אותה לבחירה הראשונה שלי, ליותר מדי אירו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 12 May 2014 16:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=14110042</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=14110042</comments></item><item><title>The headache skirt / pearly bun look</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=13502966</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;




אז מה אני לובשת?
תקופה של שינויים עוברת על כוחותינו, הכל סביבי בתזוזה ועושהסחרחורת-אני משיקה את הסמסטר האחרון (והפעם באמת!) לתואר בתקשורת (בשעה טובה, סיימתי עם ניהול), נמצאת בשלבי סגירה על דירת חלומות משלי וכפי שידוע לכולכם, עובדת בעבודה חדשה ומרגשת. הכל נע מאד מהר, ממש כמו החצאית שלי. למעשה, בכלל מדובר בשמלת סטרפלס של TOPSHOP, אבל אני מסרבת להשתמש בה ככזו כי יש לה קאפים א-לה-ליידי גאגא שלא ממש ברור לי לאיזה אירוע הם יכולים להיות מתאימים. אבל ההדפס שלה מטריף אז אני לא מוותרת עליה כ&quot;כ בקלות, אלא פשוט מגדירה אותה כפריט לבוש אחר, עד שאמצא את התעוזה ללכת על כל הקופה. מעליה זרקתי חולצה מכופתרת (וינטאג&apos;) שמאד מוצאת חן בעיניי בגלל האווריריות והמפתח הנזירי שלה, הצמדתי לסנדלים של river island ולשרשראות פנינים וזהב של אמא. השיער אסוף עם &lt;a rel=&quot;nofollow&quot; class=&quot;blog&quot; style=&quot;text-align: justify;&quot; rel=&quot;nofollow&quot; href=&quot;http://www.sales.welldan.co.il/he-il/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%91%D7%99%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%20%D7%AA%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 10 Oct 2012 12:46:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=13502966</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=13502966</comments></item><item><title>The pop your collar look</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=13030520</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


 




(^מממ, יש שיגידו שאני יסודית ויש שיגידו שאני... מטורללת. A little bit of both, if you ask me )
אז מה אני לובשת?

בלייזר שחור- ענתיקה אמיתית, של זארה.
סוודר פסטל סרוג- Carriage Court של Sears. אחת מהפנינים שמצאתי בארון של אמא שלי כשחיפשתי פריטים הולמים לחורף הקשה-יחסית שעובר עלינו. לבשתי אותו מעל חולצה מכופתרת בעלת שרוולים ארוכים- של אמא שלי גם כן. אותה מכופתרת של אמא שלי הפכה לאחד הפריטים היותר חרושים בארון שלי. אני מרפדת איתה מתחת לסוודרים וסריגים והצווארון המוגזם שלה משדרג כל הופעה.
סקיני ג&apos;ינס אפור- ישן ישן. של ברנרד.
ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 Jan 2012 18:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=13030520</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=13030520</comments></item><item><title>The snow white look</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=12906408</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז מה אני לובשת?סוודרון bobble (אין לי מושג איך לתרגם את זה לעברית, הכוונה היא לעיגולדות שסרוגות בחזית שלו)- של topshop- עלה 100 ש&quot;ח בסייל לפני מספר חודשים.
מכנסי סקיני לבנים- של zara- עלו 60/70 ש&quot;ח. אני לא זוכרת איזה מהשניים היה על תווית המחיר, אבל בוודאות זה היה אחד מהשניים. באופן מעניין, יצא לי ללבוש את החמודים הללו הרבה יותר ממה שחשבתי שייצא לי במעמד החיוב. אחרי הכל, מכנסיים לבנים הם מכנסיים לבנים, קנבס פוטנציאלי לכתמי קטשופ (גיליתי שזה מאד בעייתי לאכול ארוחת ערב מול homeland. האוכל לא מסיים את המסלול שלו מהצלחת אל הסועדת. אולי בגלל שהסועדת נראית ככה:  במהלך הצפייה ומאבדת יכולות של מוטוריקה עדינה וחוש כיוון). אני מוכרחה להגיד שעבר זמן מה מאז הפעם האחרונה שבה לבשתי תלבושת שכל כולה מבוססת על טהרת הלבן. אולי בחג השבועות בכיתה ד&apos;. אבל אני מודה קבל עם ועדת הבלוג- היה בזה משהו סימפטי ואשמח לחזור על החוויה. למרות הפריטים הספורטיביים יחסית, ממש הרגשתי כמו שלגיה. &lt;img title=&quot;לשון&quot; src=&quot;../Common/JScript/tiny_mce/plugins/emotionsisrablog/img/smiley2-ashon.gif&quot; border=&quot;0&quot; alt=&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 02 Dec 2011 13:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=12906408</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=12906408</comments></item><item><title>HELLO WINTER</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=12895884</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמה מחברי האמת שלי בעונה הקרה:



1. טבעת נחש של ASOS.
2. תיק לאקה של Mischa Barton מדגם STORM.
3. לק נצנצים כחול.
4. מגפונים &quot;חבושים&quot; ברצועות של Miss KG.
5. כובע עם פונפוני דב של ASOS.

ומה שבאמת הייתי צריכה עכשיו:



1. רמיקס מושחת של שוקו, שוקולד וקצפת. אבל שמישהו אחר יכין אותו בשבילי. ולא כי שילמתי לו כסף עבור המשימה הזו בבית קפה. אלא כי הוא אוהב אותי. לא שוללת קומבינציה בין מלצר למחייתו לבין אוהב אותי.
2. ריאן גוסלינג באחד ממבטי ה&quot;אה וואלה?&quot; שלו.
3. משהו לעשות עם ריאן גוסלינג בערב שבת קריר. אני חשבתי על לקרוא את כל כתביו של ניקולס ספארקס יחדיו ולהתחיל (כדי להרגיז) ב&quot;יומן&quot;, בניסיון למצוא הבדל מהותי ביניהם (ספויילר: הבדל כזה לא יימצא, אבל בהצלחה בחיפושים).
4. נרות, נרות, נרות ונרות.
5. נעלי בית פלאפיות וחסרות מודעות עצמית. קיפודים נראה לי כמו דגם שריפה-תי במיוחד. Like. 

כי מה אמר שבלוג אופנה צריך להיות הדבר הכי רציני ואין-קונטרול בעולם...
חורף שמח, נטול צינונים ומלא באהבה לכל מי שקורא את זה! &lt;img title=&quot;מא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 26 Nov 2011 20:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=12895884</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=12895884</comments></item><item><title>The silk on silk look</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=12891094</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נתחיל מהנושא שלבטח מעניין אתכם יותר מהכל- תוצאות הגרלת התיק של ALDO (אני קוראת לשלי אלדון- שילוב בין &quot;אלדו&quot; ל&quot;ילדון&quot; ). 
בחרתי מספר אקראי דרך כלי ה-True Random Number Generator, ניגשתי לספירה ויש לנו זוכה... cohen.liat@walla.com. מזל טוב גברת כהןנקודהליאת! אני מיד יוצרת איתך קשר בתיבה שלך. 
ברשותכם, אני מעלימה מהפוסט הקודם את מאות התגובות שלכם שכוללות את מייליכם. נראה לי שזה יותר בטוח ודיסקרטי ככה.  תודה רבה לכולם על ההיענות המדהימה, באמת שאתם אדירים.  אני מקווה שכבר בקרוב מאד אוכל לערוך הגרלה נוספת שמצ&apos;פרת אתכם הקוראים ומחזירה לכם קצת אהבה, שהיא באמת כאין וכאפס לעומת מה שאתם מעניקים לי על בסיס קבוע.

ונעבור לפוסט לבוש מיום רנדומאלי באוניברסיטה:


&lt;img src=&quot;http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/91/63/63/636391/posts/2&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 24 Nov 2011 20:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=12891094</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=12891094</comments></item><item><title>הגרלה- תיק הוררררס של אלדו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=12881784</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;once upon a time הבטחתי שאערוך שוב הגרלה בבלוגסטר (זוכרים את הגרלת הינשופים? ) והגיעה השעה לעמוד במילה שלי.
טטאם טטאם... *תופים*מצילתיים* טוב מראה עיניים ממקרא אותיות:



אויש, הוא קצת ביישן. אם אני הייתי נראית כמוך, לא הייתי מתביישת. 






(טיהי, סליחה. הייתי חייבת)


אז מה יש לנו כאן? תיק חדש מדונדש של ALDO שעדיין ישן את שינת החורף שלו בתוך הניילונים והטיקטים. הבפנוכו שלו מחולק לכמה תאים בהדפס מנומר () ויש לו רצועת cross body שניתנת להסרה לפי הצורך והרצון. 

אוקיי, ולצעדים הטכניים:

אני לא אלאה אתכם במיליון צ&apos;ק-פוינטס בדרך אל היעד הנכסף, כי עם יד על הלב, גם אם הייתי נתקלת בבלוגופנה שמגריל דירה באמצע השאנז אליזה אבל דו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 Nov 2011 12:27:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (הסודות של ויקטוריה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=636391&amp;blogcode=12881784</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=636391&amp;blog=12881784</comments></item></channel></rss>