<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Dying is your latest fashion.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 דוקטור סוס. ™. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Dying is your latest fashion.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824</link><url></url></image><item><title>חחחחחחחחחחח</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=13679569</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביייייי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Feb 2013 17:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=13679569</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=13679569</comments></item><item><title>מפלצת-אדם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12337916</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אף אחד לא
מושלם
כתבת לך
אתמול, מפלצת אדם
אחר כך,
מפלצת, חזרת לדמותך
הם יחליטו
לבד איך ירצו לראותך
ואז
שבלילה חרטות יתקפו
האוויר
יהיה קר, העיניים יוצפו
ואז
תקומי, תתעוררי לעולם
האם זה
טוב ככה, מפלצת אדם?
הימים
קשים, מציאות מפרכת
בעיות
ושגרה שאף פעם לא דועכת
אולי רק
חסר לך אדם רע כמותך
שיבין את
הכעס, יחלוק את סודך
ואין לך
סיבה, ואין לך גבולות
זעקו אז
בזעם שאר הקולות
אולי
תשתני ותיהי כמו כולם,
תישארי
כמו שאת, מפלצת אדם?

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 23 Feb 2011 15:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12337916</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=12337916</comments></item><item><title>אפקט הפרפר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12107324</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;פרפר מרפרף בכנפיו באחד מחופי ברזיל, וכתוצאה מכך בצדו האחר של העולם תתחולל סופת טורנדו. הטורנדו נמצא בדוגמה המקורית. היה אפשר להמציא גם דוגמה אחרת, אבל המדענים שפיתחו את התאוריה בחרו בטורנדו. וזה לא בגלל שגם הם, בדיוק כמו מנכ&quot;ל רשת הצ&apos;יזבורגרים צ&apos;יזוס קרייסט, סבלו מדיכאון קליני. זה בגלל שמדענים שמתמחים בהסתברויות יודעים שהסיכוי שמשהו מזיק יקרה גדול פי אלף מזה שיקרה משהו מועיל.&quot; פתאום דפיקה בדלת\אתגר קרת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Oct 2010 21:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12107324</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=12107324</comments></item><item><title>?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12096034</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת איך להתחיל בכלל.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 11 Oct 2010 21:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12096034</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=12096034</comments></item><item><title>GOLDEN SLUMBERS</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12087721</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נורא רציתי לנגן את פור אליז בסביבות כיתה א&apos;. המורה הקודם שלי, פסנתרן דיי מפורסם,אני חושבת, לא הסכים ללמד אותי אותו. הוא אמר שהוא מסובך מדי בשבילי. אני זוכרת שכעסתי עליו ואפילו ביקשתי מההורים שלי לבטל את השיעורים. הם לא הסכימו, כמובן. לקחתי על עצמי ללמוד את פור אליז לבד, ואז בשיעור הבא לנגן אותו בשלמותו ולהוציא את המורה מהכלים. הצלחתי, אני חושבת. לאחר המקרה הוא נתן לי לנגן יצירות אחרות, בקונצרט סוף השנה ניגנתי פרלוד באי מינור של שופן. בעיבוד קל יותר, אני כמעט בטוחה. השגתי את מה שרציתי. 
עכשיו אני אוהבת יותר גיטרה. הצטרפתי להרכב בשנה שעברה. המורה שלי אומרת שאוכל לעבור לאקוסטית עוד לפני הקונצרט בפברואר אם אמשיך בקצב של עכשיו. מחר הכיתה שלי מופיעה במפקד &quot;בנים בנות&quot; לפני כל בית הספר. אני צריכה לנגן וחברה שלי שרה. התקינו לי רצועה על הגיטרה מלפני חודש. עדיין לא התרגלתי. אני לא מפחדת להתבלבל. אני מפחדת לא לתפוס את האקורד טוב, כי קשה לי לראות מלמעלה. אני מפחדת לשמוע את החריקה הזייפנית של אקורד לא מוצלח ברמקול לפני כולם. חוץ מזה, הכל בסדר. 



&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 07 Oct 2010 20:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12087721</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=12087721</comments></item><item><title>ביקורת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12066597</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני וחברה יוצאות מחנות משחקים סמוכה לקניון לאחר שחיפשנו במשך שעה סוג של פנס לעבודה באנגלית. אישה מבוגרת יושבת על ספסל מולנו, מוקפת בשקיות ומבקשת עזרה. בלי לחשוב הרמנו את השקיות והתחלנו ללכת לכיוון שהורתה לנו. כעבור כמה שניות האישה נעצרת, נשענת על קיר של אחד הבתים ועוצמת עיניים. היא מתלוננת שקשה לה. הצענו לה את עזרתנו בלקיחת העגלה שהחזיקה. היא לא הסכימה. המשכנו עוד כמה מטרים קדימה. היא נעצרה שוב. עכשיו כבר התעקשתי לקחת ממנה את העגלה. לא ידעתי מה היה בפנים, אבל אני יכולה להגיד שזה היה כל כך כבד שבקושי יכולתי להתקדם. 
הגלגלים של העגלה היו שבורים, אז גררתי אותה על המדרכה. אני לא יודעת כמה מגוחכת נראיתי, ואני חושבת שעברנו ליד כמה בנות מהשכבה בדרך. כעבור כמה קילומטרים אני מרגישה את ידיי תפוסות, רגליי עקומות ווריד בראשי מאיים להתפוצץ.
&quot;לאן אתן הולכות?&quot; האישה שואלת. בזמן שאני מתלבטת מה לענות חברתי עונה &quot;לספרייה&quot;. הזקנה מהנהנת ואנחנו ממשיכות ללכת. בעצירה הבאה אני משקרת שלא כבד לי, בצעדים האחרונים אני כבר עומדת ליפול.  
לאחר חצי שעה, בערך, אנחנו מגיעות לדלת ביתה. היא כמובן מזמינה אותנו להיכנס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Sep 2010 20:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12066597</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=12066597</comments></item><item><title>10\9\8</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12027939</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אנו לומדים מהניסיון לאט, ובמחיר שגיאות מרובות -פרויד
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Sep 2010 17:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=12027939</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=12027939</comments></item><item><title>חופש!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=11990178</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סדנת תיאטרון, הרכב בגיטרה, חברים, משפחה ו8 ימים בצרפת  

משום מה כל אוגוסט יש לי פוסט כזה 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 21 Aug 2010 00:25:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=11990178</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=11990178</comments></item><item><title>טיוטה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=11952486</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;נו.&quot; &quot;מה?&quot; &quot;שאלה בהיסטוריה&quot; &quot;אין לי עכשיו.&quot;&quot;אז בגאוגרפיה!&quot; &quot;לא. אוף. בבקשה תן לי להיות שנייה בשקט.&quot; &quot;עד מתי שנייה?&quot; &quot;לא יודעת&quot;&quot;עד שיסתיים השיר?&quot; &quot;כן.&quot; ובלי שאתה שם לב אני מריצה את השיר אחורה. &quot;נו.&quot;&quot;מה?&quot;&quot;הסתיים כבר?&quot; &quot;לא. תראה, שהפס הירוק יגיע לסוף&quot; אתה מדבר ואני לא שומעת. עצרתי לרגע את המוזיקה והסתכלתי עלייך. &quot;כן?&quot; &quot;מה אמרת? לא שמעתי&quot; &quot;למה לא שמעת?&quot; &quot;כי דיברת שאני עם אוזניות&quot;&quot;אז תוציאי אותן&quot; אתה אומר וחוטף את הטלפון מידיי. &quot;תראה, אין לי כוח, בסדר? היה לי יום קשה. אל תציק לי עכשיו&quot;&quot;את יודעת מה אני עושה שאני עצבני? או שאני נכנס למיטה עם ספר סתם באמצע היום, או שאני אומר ערי בירה&quot; אני מתייאשת ומכניסה את הטלפון לתיק. &quot;טוב, מה אתה רוצה?&quot; &quot;שאלה בהיסטוריה!&quot;&quot;טוב....... כמה נשים היו להנרי השמיני?&quot; &quot;שש!&quot; אתה צועק ומזנק ממקומך בהתלהבות, &quot;קראתי בבן המלך והעני. עוד שאלה&quot; למזלי האוטובוס הגיע לתחנה שלי, אני יורדת ואומרת לך שלום. בזווית העין אני מספיקה לראות אותך מסתובב ומטריד ילד אחר בשאלות המעצבנות שלך. רק בכיתה ב&apos; וכבר יודע כל כך הרבה.וגם אני הייתי כמוך שהייתי קטנה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Aug 2010 13:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=11952486</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=11952486</comments></item><item><title>אתה מתבגר ביום שבו אתה צוחק על עצמך בפעם הראשונה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=11905394</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני שמחה לראות איך השתניתי מהשנה שעברה, איך הפכתי מילדה חסרת ביטחון למה שאני עכשיו. אני לא מהפרונט של הבמה ולא מאלה שמתחבאות בבושה ומפחדות להסתכן. אני לא המשוגעת ולא הביישנית, אני באמצע, כמו הרוב.   אני מתחרטת על רוב מה שקרה אבל לא על הדרך, זה היה חשוב ודיי הכרחי ואני שמחה שיצא לי לנסות  הולך להיות כיף בחופש, עוד פחות מחודשיים מתחילה כיתה ח&apos;. אני לא יכולה שלא לפחד אבל אני בטוחה שיהיה בסדר (:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 Jul 2010 22:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (דוקטור סוס. ™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635824&amp;blogcode=11905394</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635824&amp;blog=11905394</comments></item></channel></rss>