<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Cannot find blog</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072</link><description>זהו בלוג מופלא, מרטיט, מרגש, מפעים ומדהים על אבי ביטר- האיש (השמן) ופועלו.























סתם! נכון נבהלתם?</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 קקי סגול עם נקודות ירוקות. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Cannot find blog</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/72/50/63/635072/misc/19670119.gif</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11828773</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
מצטערת שהבלוג ננטש בכמה חודשים האחרונים.
בחופש הגדול אני אחזור, ואני אפילו אשלים פערים. 
הרי איך אפשר לא לצחוק על חג שבועות? או על המתכונות והבגרויות? או על ג&apos;סטין ביבר? רק זה יתן לי חומר לאיזה שלושים פוסטים.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 04 Jun 2010 16:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11828773</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11828773</comments></item><item><title>ליל הסבל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11679053</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 

לפני כל ליל סדר אני חושבת לעצמי שהפעם ליל הסדר לא יהיה גרוע כמוהקודם. שזה חד פעמי שנשפך עלי יין, שזה חד פעמי שסבא טוען שאני זייפנית, ושזה חד פעמי שבני הדודים שלי מרעישים ברעשן כל פעם שאומרים את המילה &apos;מצרים&apos;. הרי כמהפעמים אפשר לעשותאת אותה טעות?לא. השנה זה יהיה שונה!
לצערי, כל ליל סדר אני מגלהמחדש כמה אני רחוקה מהאמת. דודות צובטות, בני דודים צעקניים, צפיפות, הנקיונות שלפני הסדר- כל אלה, ועוד, הם מאפייני סדר קבועים, שבלעדיהם לא יהיה ליל סבל. סליחה, ליל סדר.

להלן המאפיינים הקבועים של ליל הסדר, שלא תגידו שלא הזהרתי:

ההכנות לליל הסדר:
מעבר לנקיונות הבית, שריפת החמץ ואכילת הלחמניות בסתר, כל אדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא מתחמק מהסדר. 
זה מתחיל בזיוף שיעולים, חרחורים, ומחלות כרוניות, ממשיך באלרגיה קשה לחומרי ניקוי שפיתחת בזה הרגע, ונגמר בהתחננות נואשת להורים לא להגיע לסדר השנה. כמובן ששום דבר לא עוזר, ושום דבר לא נשתנה, וכן, אתה תגיע השנה לסדר, גם אם אתה גוסס. 
השלמתם כבר עם ההגעה לסדר? מעולה. זה הזמן להכין את עצמכם נפשית ופיזיתלסדר עצמו.
1.על מנת להרגיל את עצמכםלמצות, רצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Mar 2010 16:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11679053</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11679053</comments></item><item><title>פוסט כשר לפסח- חלק א&apos;.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11656903</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פוסט כשר לפסח. בס&quot;פ (ברוך סדר פסח).
 
כמו שכל ילדי ישראל שמו לב, אחרי זמן רב של המתנה, עצבנות מורטת עצבים ואלפי טבלאות יאוש לקראת פסח, ובעיקר לקראת החופש שלו,הגיע הזמן להכין טבלת יאוש חדשה- מהתאריך הארור בו אנו מתחילים לגרוס מצות, ועד לתאריך המיוחל, המימונה. 

לגויים שבינכם, פסח הוא חג שמציין את יציאת בני ישראל ממצרים, יציאה מעבדות לחירות.ליהודים מבינכם, פסח הוא חג שמציין את החופש, האושר, החו&quot;ל, ושיעורי הבית לפסח. בשבילכם, פסח הוא גם החג בו יש את המפגש המחודש עם דודה שולה, שלא צבתה לכם בלחיים כבר שנה שלמה, ואת שמונת ימי המצות, בסופם יש את תשעת ימי העצירות.

כמו שאר חגי ישראל, גם חג פסח סובב כולו סביב אוכל. אם בחנוכה המוטיב היה סופגניות, בראש השנה תפוח ודבש, בפורים אוזני המן וביום כיפור צ&apos;יזבורגר עסיסי כפול, עםרוטב אלף האיים, הרבה צ&apos;יפס ביןלחמניות הצ&apos;יזבורגר, גבינה נוטפת שומן ומדיפה ריח... אהמ, כן, נחזור לנושא. בפסח המוטיב המרכזי הוא אוכל נטול טעם, כגון מצה, עוגת מצות, מצה עם שוקולד כשר לפסח, ולחמניה עסיסית. כלומר, מצה עם חרוסת. כידוע לכל, מצה, על כל חוריה, היא אחד המאכלים המשמיני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Mar 2010 19:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11656903</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11656903</comments></item><item><title>צור לעצמך טיול שנתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11629574</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
קוראים וקוראות יקרים שלום. לפוסט-טיול-שנתי הנ&quot;ל נא הצטיידו ב:
- סחבו מסבתכם הצולעת פטיפון. היא במילא לא תוכל לרוץ אחריכם ולצעוק &apos;בן בליעל! אני בכלל לא סבתא שלך!&apos;
- שלושה ליטר מים
- קוביות קרח
- חול. והרבה
- סכין
- מעיל
- מנגינה נעימה של ציוצי ציפורים
- מכשירי חימום/קירור
- אוהל קטן, בגודל של האוהלים של בובות ברבי. זאת הבלונדינית היפה, וווואי, אמא, תקני לי אחת כזאת!
- מצרכים לבישול
- כיסא, עליו אתם יושבים במהלך קריאת הפוסט
- לבוש קצר ומינימלי
- כרית נוצות חתול
- מערכת תופים
- נא להצטייד באח קטן. במקרה שאין, יש לגנוב מהשכנים, או לחכות תשעה חודשי הריון
- סלעים. אני באמת לא יודעת מאיפה תיקחו את זה. קצת דמיון לא מזיק לאף אחד!
- והרבה מצב רוח טוב!

אנא השתמשו במצרכים הכתובים למעלה בהתאם להוראות ההפעלה של הפוסטאשר כתובות באדום. 
נא לכבות ניידים, לשמור על שקט, ולא להפליץ. אנא מכם.
- -- - - - - 


כלא ידוע לכולכם, השבוע יצאתי לטיול שנתי בנגב (פעם שלישית ברציפות שהטיול נערך בנגב. כבר התחלתי לפתח רגשות עזים לסלעים שישנתי עליהם). את הטיול התחלנו בשעות המוקדמות של הבוקר ו/&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Mar 2010 19:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11629574</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11629574</comments></item><item><title>פורים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11607862</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
כמו שרובכם ודאי שמתם לב בסוף השבוע יחגג חג פורים. לרבים מכם החג הזה ודאי מסמל תחפושות, משלוחי מנות ושמחה, אבל לי הוא בעיקר מסמל תחפושות זנותיות, אוזני המן במילוי פרג וגשם. הרבה גשם.


בשביל המוזרים שכמותכם, שמעולם לא חגגו את חג פורים, הנה מדריך חג הפורים המלא, השלם והחופר:

תחפושות
זהו היום היחיד בשנה בו את יכולה להתחפש לזונה. סתם, את לא צריכה להתחפש בשביל זה.
נצלי את היום הזה, ולבשי כמה שפחות. ביום זה רוב הבנות מחליטות להתחפש לתחפושות מקוריות כמו &apos;אחות&apos; (סקסית), &apos;דבורה&apos; (סקסית), &apos;חתולה&apos; (סקסית), ו&apos;דודידו&apos; (סקסי?). 
גם הבנים לא טומנים ידם בצלחת, ומתחפשים לתחפושות מקוריות כמו &apos;חייל&apos;, &apos;שוטר&apos;, ו-&apos;חייל&apos;.

בשבילכם (ובשביל העצלנים שעדין לא מצאו רעיון לתחפושת. פרחחים) הנה מספר רעיונות שתוכלו בקלות להפוך אותן לסקסיות (בשביל הבנות) או נדושות (בשביל הבנים):
- כיפה אדומה. על הבנות ללבוש חזיה אדומה, ותחתונים אדומות. רצוי להוסיף קשת אדומה. על הבנים להתחפש לחייל.
- סינדרלה. הו, בנות יקרות. סוף סוף תוכלו לנעול נעלי עקבים לבית ספר בלי שיתיגו אתכן כפרחות. בערך. ובנים יקרים, גם אתם יוצאים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Feb 2010 15:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11607862</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11607862</comments></item><item><title>יש לי וידוי, יש לי פייסבוק</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11583868</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לאחר שיכנועיםומאמצים רבים מצד החברים שלי, נכנעתי, ופתחתי פייסבוק.
אז נכון שפעם הייתי נגד פייסבוק, אבל אנו נכנסים לעידן חדש, ומי שלא מפוסבק לא קיים.

למעטים מבינכם שלא יודעים מה זה פייסבוק- זהו אתר המורכב מפרופיל, סטטוסים, אפליקציות, צ&apos;אט, קבוצות ותמונותפרופיל שקריות.

תמונות הפרופיל השקריות הן תופעה ידועה, שמקורה באתרי הכרויות.לצערינו,התופעה גלשה אט אטגם לפייסבוק. 
כן כן, כל אחד מאיתנו חולל על ידי תמונת פרופיל שקרית. כל אחד מאיתנו נעקץ על ידי משתמש חסר רחמים, שהחליט לטשטשאת כרסו ואת אוזניו הגדולות, ולהידמות לרגע לבראד פיט (אם תעצמו את עין ימין, תחשיכו את החדר, ותטו את ראשכם ימינה, זה בהחלט יראה כמו בראד פיט. בערך).


מאפיין נוסף של הפייסבוק הואקבוצות. לא יכולתי שלא לשים לב שהקבוצות בפייסבוק הן למעשה קבוצות תמיכה כמו &apos;טוב, כן, טוב, בסדר, כן, כן, אוקי, טוב, בסדר, כן, טוב, ביי אמא&apos;, &apos;לנמלים של היום , אין חוש הומור - אתה דורך עליהם בצחוק - הם מתים לך באמת !!!&apos;, ועוד.אני נדהמת איך זה שעדיין לא פתחו קבוצה של &apos;אבי ביטר לשלטון&apos;. מישהו חייב לעשות פה צדק!

כמובן, אי אפשר לכתוב פוסט-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 11 Feb 2010 20:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11583868</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11583868</comments></item><item><title>פוסט שנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11570225</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 
הבלוג חוגג שנה. איזה מוזר. באמת שאני מרגישה כאילו הבלוג הוקם רק לפני חודש-חודשיים. 
בשנה האחרונה נכתבו בבלוג מעל ל60 פוסטים, נרשמו 199 מנויים, ונכנסו לבלוג 29,236 אנשים.
הפוסט שקיבל את מירב התגובות הוא הפוסט על חמשת ההמצאות הטובות ביותר שהאנושות ידעה- בו יש 256 תגובות.
רק פוסט אחד הופיע בהמלצות הראשיות של ישראבלוג- הפוסט על הנחיתה האמיתית על הירח, וחמישה ציטוטים מהבלוג הופיעו בציטוטים הנבחרים של ישראבלוג. 
הבלוג נמצא כבר מעל חודשיים בטבלת הפעילים. המקום הכי גבוה שהוא הגיע אליו עד עכשיו זה מקום 25.
אני, אישית, הכי אהבתי את הפוסט על הפייסבוק, ואת הסיפור הדרמטיביותר&apos;איפה המשקפיים שלי?!&apos;.
הבלוג עוצב בשנה הזו כ-5 פעמים. העיצובים הבולטים היו
 
אני רוצה להודות (עד כמה קיטשי שהחלק הזה ישמע) בראש ובראשונה לאחותי שעזרה לי מדי פעם לחשוב על רעיון חדש לפוסט וכתבה את הפוסטים יחד איתי. אני רוצה להודות להורים שהביאוני עד הלום. אני רוצה להודות ל&apos;מפורסמים&apos; (כן בטח) של ארצינו- שהיוו מקור בלתי נדלה לבדיחות על חשבונם. אני רוצה להודות לישראבלוג על כך שמעולם לא נמחק לי פוסט, או משהו קרה לאתר באמ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 05 Feb 2010 10:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11570225</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11570225</comments></item><item><title>למה כולכם נשארים אדישים לזה!?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11558091</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
זהו פוסט רציני. אני יודעת שהמטרה של הבלוג הזה היא לא לכתוב פוסטים רציניים ובעלי משמעות, אבל אני באמת מרגישה צורך לדבר על הטבח הנוראי שמתרחש בימים אלו ממש, מתחת לאפינו הגדול (והזקוק לניתוח). 

הורג אותי שאנשים לא שמים לב למה שקורה סביבם, ונשארים אדישים לכל המאורעות האלה.
תתפלאו, רובכם משתפים עם זה פעולה. אתם אפילו לא מודעים לכך!
הסביבה שלכם, ואתם-הורגים אותם באופן שיטתי: רוצחים אותם, מועכים אותם, מונעים מהם מזון ושתיה, דורכים עליהם, מתעללים בהם ובעיקר מייבשים אותם. הכי נורא, שהכל במסווה של חג האילנות, הלוא הוא ט&quot;ו בשבט.

הכירו את הקורבנות: (כאן הם נראים לפני ההתעללות)
 
הקורבנות הללו עברו תופת בחייהם, ולחלקם אפילו שינו את השם. מישמיש הפך ללדר, ענב הפך לצימוק, תאנה הפכה לדבלה, ואננס הפך לאננס מיובש! 

בפוסט זה אני קוראת לכם להשמיע את הקולכם, להביע מחאה, להפגין, למחות ולהגיד לא עוד!
לא עוד פירות מיובשים בטעם של עשב מיובש. לא עוד לאכול קמטים. לא עוד סיבים תזונתיים שגורמים ל&apos;יציאות&apos; שלכם להיות.. לא משנה.

תסתכלו עליהם (תמונות קשות לצפייה)
 

אז תפסיקו להיות אדישים
ותחשבו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 Jan 2010 15:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11558091</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11558091</comments></item><item><title>חורף חורפי במיוחד, עם נגיעות גשם ומורים לספרות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11548257</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;-פוסט זה נכתב במהלך שלוש דקות, ולכן הוא גם נראה ככה. מי אמר שאני לא מהירה?-

 
אז חורף. כמו שכולכם שמתם לב.
אני אישית לא מחובבי העונה, אבל אל תיקחו אותיכדוגמה, כי אני גם לא מחובבי הקיץ, הסתיו והאביב. 
החורף מביא עימו שלל מחלות (כמו שתיארתי בפוסט הזה), שלל בגדים מכוערים ומשמינים (כמו שאפשר לראות פה), עייפות קשה (כמו שניתן לראות פה), והרבה, אבל הרבה, נהגים מטומטמים שאוהבים להשפריץ על ילדים תמימים בדרך לבית הספר (כמו שניתן לראות בכל כביש בארץ ישראל במהלך החורף). 

היום, הלכתי לתומי לבית הספר, כשאני חבושה בכובע גרב, גרובה בגרביים, לבושה בגרביונים, גרביל בידי וגבר שרמנטי בשנות ה70 לחייו לצידי. 
בעודי הולכת התחיל לו טפטוף קל ומרושע, שהתחזק לגשמון. בהבעה מבואסת ופרצוף תחת הלכתי לתור אחר מקום מחסה בו אני אוכל להוציא בניחותא את מטרייתי השבורה מהתיק. 
לצערי, המחסה היחיד באופק היה בית הספר, ולכן לא הייתה לי ברירה מלבד להמשיך לצעוד באופניים שלי לעבר בית הספר.

איכשהו, לא ידוע כיצד- עברתימעל ממחצית הדרך כשרוב גופי יבש. סנטימטרים ספורים לפני שער הכניסה לבית הספר, תקף אותי המורה האכזר שלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 25 Jan 2010 20:04:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11548257</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11548257</comments></item><item><title>השבוע לפני</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11539821</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
השבועלפני שנה בדיוק הושבע ברק אובמה לנשיא השחור הראשון של ארה&quot;ב.
כשהושבע, הבטיח אובמה הרים וגבעות, כיאה לכל פוליטיקאי וזוכת תחרות מלכת היופי. הואהבטיח לתקן את הכלכלה המדשדשת, לקדם רפורמה בבריאות, ולעשות שלום עולמי. מלכת יופי כבר אמרתי?
אז מה באמתעשה אובמה במהלך השנה הזאת? בעיקר נאומים סוחפים ומרגשים עד דמעות, וזכיה בפרס נובל שלא באמת הגיע לו.אני חייבת לציין שאני רואה פה דמיון מחשיד למדי לבוש (רק שבוש זכה בפרס פטל הזהב, ולא בנובל).

 

אז כמו ששמתם לב, אובמה לא באמת עשה משהו משמעותי. הנה מה שהיה קורה אם אובמה לא היה נבחר:

לאחר הבחירות המוקדמות שנערכו בשנת 2007 הוכרזו מספר מועמדים לנשיאות ארצות הברית: קקי סגול עם נקודות ירוקות (או בקיצור Mccain), ומועמדת אנונימית בשם הגבר(ת) גאגא. בבחירות המוקדמות נפסלו מספר אנשים ביניהם גרגמל (שהבטיח למלא את הבית הלבן בחתולים, ובראשם יעמוד חתול בשם &apos;מיצי&apos;. סתם, קוראים לו&apos;חתחתול&apos;. מקורי), ברק אובמה (שהבטיח שלום עולמי. פחח)ופריס הילטון (שהבטיחה לצבוע את הבית הלבן בורוד).

המועמדת הראשונה הייתה Mccain (כאמור קקי סגול) שהציעה מצע מרתק של עלי חס&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Jan 2010 22:24:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (קקי סגול עם נקודות ירוקות)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=635072&amp;blogcode=11539821</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=635072&amp;blog=11539821</comments></item></channel></rss>