<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>נעים בחוץ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643</link><description>פשוט.בלי הקדמה מיותרת.
שיהיה בכיף (:</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 שיר לשירה. All Rights Reserved.</copyright><image><title>נעים בחוץ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/43/46/63/634643/misc/18545028.jpg</url></image><item><title>התגעגעתי אז באתי :)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=11671937</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מילים הן המצאה גאונית .

לא הייתי כאן מלא זמן.מבחנים ואימונים וחו&quot;ל ועבודה ואלף דברים. אני מקווה שיהיה כיף לחזור.


שירה :)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 25 Mar 2010 14:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=11671937</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=11671937</comments></item><item><title>הרגע ההוא.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=11101374</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;העיינים פקוחות.
אני בהופעה. 
מוקפת בחברים שלי ובאנשים שאני לא מכירה. 
הרצפה מלאה בבקבוקי בירה שלאנשים נמאס להחזיק. 
מכונות עשן מגבילות את הראות. 
המוזיקה מדהימה. 
לרגע,כמו יוצאת מגופי,מתבוננת מהצד. 
החברים שלי מאושרים. 
אנחנו משתטים ביחד.
אנחנו אוהבים. 
מתחמקים מבקבוקי הבירה ונהנים מהמוזיקה. 
בין כל האנשים אני מבחינה בך. 
מחייך ומנופך לי בשלום ביישני,אתה מחזיר אותי לגופי.
החמימות במבט שלך מציפה אותי.
אני מנווטת בין ההמונים ומגיעה אלייך.
לפתע קבוצת אנשים גורמת לך להיעלם. 
אני מושיטה את ידי לכיוונך ואתה מושך אותי אלייך,כמה ראוי מצדך. 
אתה אומר הייי,לפי תנועות שפתייך.אני מחזירה בהיי. 
אתה מנשק אותי ועיניי נעצמות. 
זו כבר לא חוויה חוץ גופית,אני לא מתבוננת.
כמו חולמת,כאילו הכל פיקציונאלי. 
אני מפחדת בתוך תוכי,שמא זה באמת חלום.
אוזרת אומץ ופותחת עיניים.
העיניים פקוחות. 
אני בהופעה. 
מוקפת בחברים שלי ובאנשים שאני לא מכירה. 
הרצפה מלאה בבקבוקי בירה שלאנשים נמאס להחזיק. 
מכונות עשן מגבילות את הראות. 
המוזיקה מדהימה. 
אני לא חולמת.אתה פה.החברים פה.כולנו פה. 
אנחנו מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Jul 2009 19:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=11101374</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=11101374</comments></item><item><title>שהוא מפתיע,אז הוא מפתיע בגדול!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=11090433</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;48 שעות אחרי..
אמרת מראש שלא תגיע,כי זה לא מסתדר לך. 
העמדתי פנים שזה בסדר,שאני החברה המגניבה שמקבלת הכל בכיף וחיוך. 
רציתי אותך פה,איתי,במיוחד כשאנחנו חוגגים חצי שנה. 
של כיף ואהבה ותמיכה ובאמת כל מה שאפשר לבקש ועוד.
אמרת לי שתתקשר בעשר להודיע לי על המצב הסופי,שלחת הודעה קרה עם 4 מילים,כמו מוכנה מראש &quot;לא אוכל להגיע,מצטער&quot;. 
החלפתי לפיג&apos;מה ונכנסתי למיטה,בוכה,ולבד,בעיקר לבד. 
בסביבות 11 וחצי שמעתי הליכות בקומה העליונה של הבית. הנחתי שזו אחותי וחזרתי לרחמים העצמיים שלי. 
מאוחר יותר,ב-00:00 נישקת אותי ואמרת &quot;חצי שנה שמחה,לא חשבת שאני אשכח אותנו&quot;. 
הדלקת נרות והרצפה הייתה מלאה בוורדים,הכנת על לוח שעם תמונות,מכתבים,ציטוטים,שירים,סרטים וכל דבר שעשינו ביחד.
הכנת ב-dvd את הסרט האהוב עליי(והראשון שראינו לא ראינו ביחד) ושוקולדים,ותותים,ודיסק על השירים שלנו,ומכתב שגרם לי להתייפח ואחרי כל זה גם שרשרת מדהימה עם הקדשה. 
אני אוהבת אותך.תודה על הקטשיות שאתה כ&quot;כ לא אוהב ועשית בשבילי. תודה על זה שאתה תמיד פה.תודה על הנשיקות החיבוקים והליטופים,על המחוות הקטנות שעושות אותנו למי שאנחנו וגם על הג&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Jul 2009 00:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=11090433</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=11090433</comments></item><item><title>3 שנים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=11040677</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עברו 3 שנים מאז מלחמת לבנון השניה.
זו הייתה המלחמה הראשונה שבאמת זכרתי. נפלו יותר מעשר קטיושות בסביבת מגוריי. 
הפחד ממוות לא היה מהותי וחיוני לי כמו בזמן המלחמה. לא פחדתי רק על עצמי,גם על כל הסובבים אותי.
ואז אתה,יצאת למלחמה,וכבר לא חזרת. 
והבטחת שיהיה בסדר,והבטחת שתחזור ושזה יסתיים מהר,תנחש מה?
לא חזרת וזה לא יסתיים מהר. 
עוד כמה חודשים יהיו3 שנים לך. וזה לא נהיה קל יותר. 
אני לא מגנה את המלחמה.אני חושבת שהיא הייתה חשובה למרות כל הכשלים במערכת. 
החיילים נתנו מעצמם למעננו,בשבילנו. הם לא מתו לשווא,כמו שהרבה אומרים,הם לא מתו סתם. 
כשהם נהרגו זה לא היה לשווא,כשהם יצאו למלחמה הם האמינו במה שהם עושים,במדינה ובמטרה. אז המלחמה לא הייתה לשווא,והם לא מתו לשווא!!
אז אני מגנה השתמטות ומגנה את אמרות ה&quot;זה היה לשווא&quot; &quot;מוות מיותר&quot; וכו&apos;. כי תנסו ללכת ולהגיד לחבר לפלוגה שחבר שלו מת לשווא ותראו מה תהיה התגובה שלו. 
ברור שחבל שכל חייל נהרג,אבל זה לא לשווא.זה על משהו שהם האמינו בו,משהו שכולנו צריכים להאמין בו. הם מתו תוך כדי אמונה בפועלם ובמדינה הזאת,וככה אנחנו צריכים לזכור אותם. לא בתור אלה שה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Jul 2009 14:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=11040677</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=11040677</comments></item><item><title>התגעגעתי אז באתי או איפה לא להתמזמז עם החבר :S</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10993413</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא היה לי פוסט ענק עדיין וממש בא לי לעשות אחד. 
קרו מלא דברים בזמן האחרון: *התחלתי למלצר קבוע (!)
*אמרתי לו 3&amp;gt; שאני אוהבת אותו
*קניתי מצלמה חדשה
* שופינג!! היה מעולה! אביב,אתה החבר הכי טוב שקיים ואתה ומעיין מקסימים ביחד!
* פרסמנו גליון אחרון של העיתון ביצפר ויצא מקסים. 

תקרית מביכה שאני מוכרחה לשתף עם מי שקורא פה(!!) 
בסשן של התמזמזות אחרי שחזרנו מהים אליו הבייתה איכשהו התחלנו להתמזמז על האי של המטבח שלו(לא משהו זול,עד כמה שאפשר,פשוט ישבתי על האי,ואני מניחה שאם מה שקרה לא היה קורה אז קצת יותר מזה). בכ&quot;מ שמענו דפיקות בדלת אבל החלטנו שזה לא הגיוני שיהיה מישהו בבית בשעה כזאת והמשכנו בעניינו. מיותר לציין שההגיון שלנו צולע (או יותר נכון,פשוט הפוך לגמרי) ולמטבח נכנסו אחיו הגדול וחברה שלו. הוא לא כעס אלא עודד אותו,אני והחברה של אחיו היינו בשוק טוטאלי מהעניין,אבל השתיקה המביכה מהרגע שהפסקנו להתמזמז כי אחיו כחכח בגרון ועד הקטע שאחיו שיבח אותו הייתה מספיקה להפיכתי לעגבניה בשלה (הסמקת על). 

בא לי ממש לעשות פוסט אופנה מתישהו. אני יאסוף חומרים ויעשה משהו על הטרנדים החדשים של הקיץ. 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Jun 2009 21:54:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10993413</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=10993413</comments></item><item><title>אני בוגרת.וסופסוף עשיתי את זה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10954650</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הוא חזר היום בצהריים ונפגשנו במקום שלנו בים (יש לנו מקום קטן ושקט,זה מקסים). 
הוא ניסה לדבר,קפצתי עליו בנשיקה לפני שהוא הספיק לדבר ואמרתי את זה,אמרתי &quot;אני אוהבת אותך&quot;. זה הרגיש טבעי,מדהים ומיוחד. הכל מדהים,אני בעננים,אושר עילאי. 

פוסט קצר ומהיר,הוא פה,זה עדכון בשביל אביבוש,תודה י&apos;חתיך שכמותך.

משהו קטן וטוב:אהממ..נראה לי שזה ברור. 

שיהיה בכיף (:
שיר לשירה 

עריכה:זה ממש עדיין מוזר לדעתי,שהיה לי קשה להגיד לו את זה,כי הרגשתי ככה כבר הרבה זמן,מוזר.
ותגיבו,בבקשה (:

עריכה: ועלייך (החבר הכי טוב כביכול) אני עדיין כועסת.פגעת בי כ&quot;כ. לא אומרים דברים כאלה.יש גבול לכמה שאתה יכול להיות חסר רגישות ופוגע.וכן,אני אומרת אתה,כי אתה שונה וכי אתה מיוחד.כי אתה (!) היית החבר הכי הכי וממך ציפיתי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Jun 2009 22:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10954650</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=10954650</comments></item><item><title>&amp;quot;לא יודעת למה,לא יודעת איך,איך ומה..&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10944068</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;המרחק,מוחלט ואמיתי. ובמרחק אתה קרוב. אתה תמיד איתי. (רומיאו-יהודה פוליקר)

אני אוהבת אותך.וידעתי שנפגעת,הלוואי והיית קורא את זה וכל מה שקורה עכשיו היה נחסך מאיתנו. 
הוא נסע עם חברים לצפון,הוא שלח לי הודעה לפני שהוא נסע &quot;נסעתי לנקות את הראש.הכל בסדר בינינו,אל תדאגי.אוהב __&quot; 

אני לא מסוגלת לכתוב,העיניים מתמלאות בדמעות.פגעתי באדם שמעבר לזה שאף פעם לא פגע בי,באדם שאוהב אותי. (ואני אוהבת אותו,פשוט מפחדת להגיד) 

מקווה שיהיה יותר טוב 
שיר לשירה.

עריכה: 11.6.2009
הוא עדיין בצפון.אוף. 
צילמתי תמונות ממש יפות,אני אנסה לעלות אותם בפוסט הבא. ואני בדרך למחיקת 3 יעדים ברשימת המטרות שלי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 09 Jun 2009 20:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10944068</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=10944068</comments></item><item><title>זה לוקח לי זמן, לוקח לי זמן לנסות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10940666</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני טיפשה.פגעתי בו.באדם שאני הכי אוהבת,שהכי חשוב לי. 
הוא בא אליי והלכנו לים.התחלנו לדבר והוא אמר לי (שוב) &quot;אני אוהב אותך&quot;.כמובן שבגלל הפוביה הלא ברורה שלי והמאוד טיפשית שוב אמרתי לו &quot;תודה&quot; ולא &quot;גם אני&quot;. 
והוא התעצבן,הוא אמר שהוא מנסה להבין והוא לא מצליח. 
אני שונאת את עצמי,וכועסת ומאוכזבת מעצמי. אני מוקסמת ממנו,זה יותר מסתם אוהבת כי מעבר להתאהבות שלי הוא הפך להיות באיזשהו מקום גם החבר הכי טוב,הוא מושלם. 
לא מגיע לי אותו,הוא טוב מדי בשבילי.ועכשיו הוא מתנהג כאילו הכל בסדר,למרות שרבנו. ואני שומעת בקול שלו שפגעתי בו..ואין לי מושג למה קשה לי להגיד לו שאני אוהבת אותו,ואני אוהבת אותו,כ&quot;כ. 

פשוט לאזור אומץ ולקפוץ לתוך המים. (תודה,אביב) 

עד הפעם הבאה,שיהיה יותר טוב מעכשיו
שיר לשירה (עדיין מגובסת)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 08 Jun 2009 20:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10940666</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=10940666</comments></item><item><title>איך להגיד את זה?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10921970</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עם כל הדברים שקרו בין חג שבועות להיום שכחתי לספר על החג. 
היה מדהים.היו פדיחות על והרבה שתיקות מביכות שבאו אחרי בדיחות של אמא שלי.אבל היה מדהים. וההורים אהבו אותו וגם צור ורן(!!) וגם אני 3&amp;gt;. 
שברתי את היד,עפתי במדרגות בבוקר שאחרי שבועות.הוא החליט להפתיע ולבוא לארוחת שישי,אמא שלי הזמינה אותו כשלא הייתי לידם. ואני,בשיא ההתלהבות ובגופיה ובוקסר של שינה (כלומר,לא יוצאים איתם מחוץ לחדר שאבא בבית :S חוק חדש..אבל אמא מתנגדת אז יהיה טוב) עפתי לכל אורך גרם המדרגות ושברתי את יד שמאל. את שאר החג ביליתי מגובסת והוא לא זז ממני,כמה שאני אוהבת אותו. 
והוא אמר את זה,הוא אמר &quot;אני אוהב אותך&quot; ואמרתי לו תודה,לא אמרתי &quot;גם אני&quot; למרות שזה נכון.אני טיפשה,ומגיע לי פרס על כמה שאני טיפשה..איך אני אומרת לו שאני אוהבת אותו,את כל כולו,על הטוב ועל הפחות,על כל מי שהוא. ועל כמה שאני מתגעגעת שהוא לא פה וכמה שאני מתרגשת שהוא כן,וכמה עדיין יש לי פרפרים בבטן שאני רואה אותו אחרי הרבה זמן שלא (שבוע,פלוס מינוס) או שהוא תופס לי את הפנים שהוא מנשק אותי רק בגלל שהוא יודע שאני אוהבת את זה. ואם אני עצובה ומצטנפת לכדור קטן הו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 Jun 2009 17:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10921970</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=10921970</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10910456</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


תחושה מעורפלת. 
של יותר מדי רגשות.
ועוד מעט,עוד מעט,אני ממש מרגישה את זה קורה
אני לא יוכל להתמודד עם זה
כמו מים שממלאים כיור ונשפכים ממנו החוצה,ככה אני מרגישה
עוד שנייה,והרגשות יישפכו ממני,אני מקווה
&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style=&quot;MARG&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 31 May 2009 14:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (שיר לשירה)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=634643&amp;blogcode=10910456</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=634643&amp;blog=10910456</comments></item></channel></rss>