http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660.Sometimes funny, sometimes brutal, but always sincereheCopyright 2026 ~Super Girl. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13612948<div align="right" dir="rtl">אנשים תמיד מאמינים שאדם בוגד הוא שפל, מגעיל ועלוב, אבל לא כולם יודעים שלהיות בצד השני קשה לא פחות ואפילו יותר אם יש רגשות כלפי הנבגד. קשה לי להגיד את זה אבל מיד לאחר שניתקתי שיחה עם ח', אליו נקשרתי מאוד, מצאתי את עצמי מחוברת אל בחור חדש בבסיס, בחור עם עבר לא פשוט שמצא את עצמו בשולי הדרך עם אנשים מפוקפקים, מעמיס על עצמו כדי להאכיל את משפחתו. אפשר להגיד שחיפשתי את החום והאהבה שח' לא יכל להעניק לי כששנינו נמצאים בבסיס סגור ועובדים כל יום כשאנחנו בבית. מצאתי את זה כשהבחור השני (אשר נושא את אותו שם) מפלרטט איתי, צובט אותי או נושך אותי פה ושם. לא לקחתי אותו ברצינות ורוב הזמן עקצתי אותו על היותו ילד קטן וסטוציונר, אולי בגלל זה הוא החליט לקחת צעד קדימה ולילה אחד כשנותרתנו לבד אמרתי לו שהגיע הזמן שיילך לישון ואני אפרוש למשמרת לילה. "את יכולה להגיד לי ביי כמו שצריך?" נאנחתי והרשתי לעצמי לחבק אותו, שניה לפני שהוא עטף את פניי בידיו והביט בעיניי בקיטשיות כ"כ מוגזמת שלא קלטתי. "אני יכול?" "מה עכשיו?" כבר התכוננתי לנשיכה או משיכה בשיער אבל קיבלתי נשיקה חמה על השפתיים. זה לא קרה באותו רגע שדחפתי</div>Sun, 30 Dec 2012 00:08:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13612948http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13612948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13586441<div align="right" dir="rtl">טוב, אני יודעת שלא התפעלתי יותר מדי מח', בעיקר אחרי ששיקר לי אבל מאז לא עבר יום בלי שיחות טלפון ארוכות. בשבת שלפני האחרונה נסעתי לבסיס עם שני בקבוקים וארגז כדי לשמח חברה טובה שקיבלה ריתוק שבוע לפני השחרור שלה, שני חברים שלנו גם כן באו לסגור ואת כל שישי העברנו בחדר עם סרט פורנו (מזעזע) ובקבוק וחצי שחצי ממנו אני שתיתי. מאוחר יותר אחד מהם יצא מהבסיס למסיבה והשניים האחרים עלו לחדר שלה לאפטר בסדינים, הייתי חייבת לנעול את הדלת אבל שכבתי במיטה בתרדמת חורף, אז היא נעלה אותי בחדר בלי מים או אוכל עד הבוקר שלמחרת. במוצ"ש לא הצלחתי להכניס את ח' והחברים שלו לבסיס, הרגשתי רע עם זה ומאוד רציתי לראות אותו, ביקשתי מחברה שתאשר לי יציאה מהבסיס אבל זה היה צריך לחכות חצי שעה עד שהיא תעלה למשמרת אז לא הייתי לי ברירה אלא לצאת ולבדוק את הפריצה בגדר מאחורי המגורים. בדיוק לפני שיצאתי אל הגדר קלטתי שני אוטובוסים בש.ג. ממתינים לאישור יציאה, מיד הסתננתי לאחד מהם והוא הבריח אותי אל מחוץ לבסיס. ח' אסף אותי וישבנו מאחורי תחנת הדלק כי פחדתי שיראו אותי ואני אעביר את השבת הבאה בכלא 4. במשך שעתיים התנשקנו, הזיפים שלו</div>Mon, 10 Dec 2012 07:36:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13586441http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13586441http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13568726<div align="right" dir="rtl">לשבוע האחרון אפשר לקרוא... סוער.התגברו השיחות והטלפונים עם ע', החבר הכי טוב שלי מאז גיל 16. הוא אולי הגבר היחיד שאני מרשה לעצמי להיות חופשיה איתו ביותר ממאה אחוז ואני יודעת שזה הדדי.הוא סיפר לי על הפעם הראשונה שעישן ואפילו התקשר אליי עוד לפני שחלפה ממנו ההשפעה, הוא סיפר לי גם על החוויה המינית האחרונה שלו וכמה זמן עבר מאז. לפני כמה ימים דיברנו על זה שוב ואמרתי לו כמה שאני רוצה שתהיה לו חברה והייתי רוצה להכיר לו מישהי אבל אני לא מצליחה למצוא מישהי שתתאים לו כמו שצריך, כמה שמגיע לו חברה חמודה ומקסימה ולא אחת שהוא יצטרך להשתנות בשבילה. גם הוא אמר שהוא רוצה להכיר לי את אחד החברים שלו ושאל אותי אם אני רוצה קשר רציני, אמרתי לו שזה בדיוק מה שאני מחפשת ונמאס לי מכל הילדים הקטנים והמשחקים שלהם.הוא אמר לי כמה שקשה לו עם ה"היובש" הזה בבנות ואז אמר"מה דעתך עלינו?""עלינו... מי? איך ז"א?""הבנת למה אני מתכוון."קיבלתי זמן לחשוב על זה וכעבור 24 שעות הוא התקשר אליי לשאול מה התשובה שלי אבל התאכזבתי כשהוא אמר לי שהוא רוצה קשר לא מחייב ונאלצתי לדחות את ההצעה. באותה שיחה הוא שלח לי תמונה של מישהו ושאל אותי מ</div>Mon, 26 Nov 2012 22:58:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13568726http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13568726http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13547636<div align="right" dir="rtl">אפשר לסכם את השבוע במילה אחת- מקסים! הכרתי בנות חדשות שהגיעו לבסיס, לאחת מהן התחברתי מאוד ולא רק כי היא נתנה לי אוכל וסיגריות. בסוף השבוע השותפה שלי לשבוע קיבלה גימלים והוא הוקפץ לסגור איתי. עשינו שיחת נפש ארוכה על למה ברחתי ממנו לשבוע אחר והצלחתי להסביר לו שהייתי חייבת לעשות את זה בשביל עצמי והוא עדיין מאוד חשוב לי. בערב שישי התנחלנו בחדר עם צחוק מעבודה ועישונים שפשוט גרמו לזה להיות הרבה יותר מצחיק. אני לא יודעת איך, אבל איכשהו מצאתי את עצמי איתו במיטה, מחובקת בכפיות כשהחבר הקטן שלו דוקר את הגב התחתון -מאוד- שלי. זה הפריע לי והסברתי לו בעדינות שייקח רוורס כי זה לא מתאים, זה לא עזר אז החבר הקטן שלו אמר שלום לאגרוף שלי ועברתי לספה להמשיך לעשן. העישונים הפכו להרגל אצלי, לא הרגל טוב מדי אבל אני חייבת להעביר את הזמן. קצת עצוב לי שהוא לוקח אותי בצורה מובנת מאליה ומרשה לעצמו להתחכך בי כשאני מנסה להסביר לו שאני לא מעוניינת. אני מגיע למצב הזה עם כל הידידים הקרובים אליי וזה פשוט מתסכל. הייתי ממשיכה להרחיב על זה אבל אחרי ארבע כוסות קפה הידיים שלי רועדות וקצת קשה לכתוב. שבוע טוב.</div>Sun, 11 Nov 2012 11:29:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13547636http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13547636http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13529284<div align="right" dir="rtl">להיסטוריה יש נטיה לחזור על עצמה, כמו עכשיו למשל שלוש שעות נסיעה מהבסיס אחרי שבת לא קלה אל שבוע אפילו יותר מאתגר. עוד לא הספקתי לשתות כוס מים מרגע שנכנסתי וכבר נשמעו צעקות לא ברורות מהאזור של אחותי והחבר שלה. הם צרחו אחד על השניה במשך כמה דקות, לא הייתי בטוחה מה עומד לקרות אבל כששמעתי חפצים מתנפצים מיד לקחתי את התינוקת הקטנה שלהם והעסקתי אותה בחדר שלי. ניסיתי להרגיע אותה והיא בכתה לסירוגין כששניהם נכנסו והמשיכו לצעוק -אני אפילו לא יודעת מה- ולדחוף אחד את השניה. הוא ניסה לגשת אל העגלה ואחותי דחפה אותו ממנה, העגלה היטלטלה וכבר לא הייתה לי ברירה אלא לקחת אותה ולצאת מהבית. היא נרגעה בדרך לסבתא ואני שעוד לא הספקתי להוריד את המדים הייתי צריכה לטפל בתינוקת עם כאבי בטן ובכי הסטרי בפעם הראשונה בחיי. זה לא היה קל והייתי מוכרחה להעמיד פנים שאני רגועה כדי שסבתא לא תבהל ותקלוט שמשהו קורה עם ההורים של התינוקת. ניסיתי לגרום לאבא לבוא אבל הוא היה מחוץ לעיר ואמא התעכבה בבית כשניסתה להרגיע את הרוחות אבל הצלחתי לשכנע אותה לבוא ולטפל בתינוקת במקום בשני בני ארבעים. אחרי שעה שהעברנו אצל סבתא אני ואמא ח</div>Sun, 28 Oct 2012 17:55:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13529284http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13529284http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13509423<div align="right" dir="rtl">יום הולדת 20? אני מכחישה כל קשר למאורע ומסרבת להזדקן! עדיין חגיגות שישי בתוקף (את שבת יום הולדת האחרונה סגרתי) ואני מבטיחה לשכוח הכל ולכתוב שחזורים בבלוג. הידיד שניסה להתחיל איתי בפעם האחרונה, אותו אחד שעזר לי לתכנן את היום הולדת שלי ניסה שוב לעשות מהלך. סירבתי בתוקף כי אני כבר בוגרת ואמרתי לו שיכבד אותי (וואו, פעם ראשונה) אבל הוא המשיך לנסות "אני אוהב אותך, את לא מבינה?" "כן?" "כן" "אז תכבד אותי ותתחיל בזה שתניח את הפלאפון כי אתה מסטול." אני גאה בעצמי!!!</div>Sun, 14 Oct 2012 15:44:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13509423http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13509423http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13445505<div align="right" dir="rtl">אני לא יודעת איך זה אבל איכשהו אני תמיד מוצאת את עצמי עם כל האקשן, תמיד מעורבת, לטוב ולרע. זה לא כיף כמו שכולם חושבים, לא רק בגלל החברים כי זה לא נגמר שם. אחי ואחותי הצליחו לריב אחרי חיים שלמים של אהבה שקשה לי לתאר במילים, הם הרימו ידיים אחד על השנייה. זה קרה לפני שלושה חודשים, מאז הם לא החליפו מילה ועכשיו, דווקא כשהפסקנו לריב ואפילו נעשינו סוג של BFF, אני לא מצליחה לגרום לאחותי לדבר עם אחי או להחזיר אותו חזרה אל המשפחה המחודשת שלנו. ועכשיו אני מרגישה כל כך אשמה, אולי אם לא הייתי עוזבת את הבית זה לא היה קורה? מה אם לא הייתי זורמת אל תוך הריבים שלה והיא לא הייתה מוציאה עליו תסכול ועצבים בכל הזדמנות? סוף סוף אני חוזרת הביתה, חיה בצורה שנחשבת יחסית נורמלית למשפחה שלי, אבל משהו חייב להידפק. אחי לא מוכן לבוא לאכול ארוחת ערב לכבוד יום ההולדת של אבא. ניסיתי לדבר אליו בהגיון אבל "איפה שאחותך תהיה, אני לא." אני כ"כ רוצה להחזיר את הרסיסים של המשפחה שלי אבל זה לא עובד ואולי אפילו מאוחר מדי לנסות. "אז מחקת אותנו?" "סוג של. אני סיימתי את החלק שלי במשפחה הזאת, יש לי משפחה משלי עכשיו. יש ד</div>Sun, 02 Sep 2012 14:43:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13445505http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13445505http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13382525<div align="right" dir="rtl">אני רואה תמונות מקצועיות של אחותי ולא ניתן לחמוק מהעצב בעיניה. שנותיה הרבות ניכרות בפניה הקטנים והיא רזה מתמיד. היא נראית רע. זה כל כך ברור שהיא אדם אשר החיים התאכזרו אליו. אחותי תביני, החיים תמיד יתאכזרו אלייך, הפיתרון הוא לא להיכנע להם. אם רק היית מבינה את זה בזמן אולי לא היית מגיעה למצבך הנוכחי... היא נראית רע, כואב לי להגיד את המילה הזו אבל היא נראית כמו נרקומנית. היא דועכת מיום ליום ומאבדת את עצמה ואת האנשים סביבה. אני רק מקווה שהילדה הקטנה שלה תתן לה את הכוח שהיא צריכה ואת המוטיבציה להילחם במכשולים שהחיים מספקים לה בכל יום. אני לא חושבת שיהיה להורים שלי את הכוח לטפל גם בתינוקת ואני לא רוצה לאבד גם אותם. אני לא יודעת איפה אחותי הגדולה והמודל לחיקוי שתמיד סימנתי לעצמי, אני יכולה רק לקוות שתשוב אלינו, אבל עד שזה יקרה את צריכה להיות חזקה. תאחזי בחיים חזק ואל תאבדי את עצמך, אם לא למענך או למעננו, אז למען התינוקת הקטנה שלך שעוד לא נחשפה אל העולם. אוהבת, אחותך הקטנה והזהה. </div>Wed, 25 Jul 2012 00:33:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13382525http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13382525http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13273359<div align="right" dir="rtl">מוזה עוטפת אותי ואני מצליחה לכתוב סיפור חדש. עושה סדר בחיים שלי, אולי גם במערכות יחסים (כרגע אין משהו רציני מדי באופק) והכל מתחיל להשתפר. במשך כל השבוע עשיתי משמרות לילה, לא יכולתי לאכול בגלל השעות המבולבלות ומחכה לעוד תקופה ארוכה של לילות. אני מתחילה לשפץ את החדר שלי ובינתיים עוד גרה אצל סבתא. יכול להיות שמשהו זז והחיים שלי הולכים כמו שצריך? אני לא יודעת ולא רוצה לקלקל את זה אז מעכשיו אני לא מצפה ליותר מדי רק כי אני לא רוצה להתאכזב ובינתיים הכל מתקתק לפי השעון! שמחה(?) </div>Mon, 21 May 2012 19:29:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13273359http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13273359http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13253632<div align="right" dir="rtl">מעכשיו אני דואגת לעצמי. מעכשיו אני מתרכזת בי. אני חוזרת הביתה בעוד חודש לפחות, משפצת את החדר שלי ומציבה לעצמי מטרות חדשות. עד יום ההולדת הבא שלי (20) באוקטובר אני מוכרחה להוריד לפחות 15 ק"ג, זה נשמע הרבה אבל זה אומר שבכל חודש אני צריכה להוריד כשלושה ק"ג. אני חושבת שאני יכולה לעמוד ביעד הזה! אני חוזרת לעבוד בעבודה המתישה והספורטיבית שלי, חוזרת להתאמן והולכת לאכול כמו בנאדם ולא כמו... טוב, נחסוך שמות גנאי? אני רושמת בכל יום מה אכלתי וככה אוכל לעקוב אחרי התפריט שלי ויהיה לי יותר קל לקצץ את כל מה שמיותר. ספורט ספורט ספורט בכל ערב! מקלחת חמה ולישון :) עכשיו שאני עושה שבוע שבוע (בתור סמבצית) יהיה לי יותר קל להוציא את זה לפועל, בעיקר כשאני בבית אבל גם בבסיס זה לא רע בכלל- אני אוכלת עד שתי ארוחות מגעילות וקטנות ליום. יהיה לי יותר קשה להתאמן כי לפעמים אני עושה לילות ולא תמיד יש לי זמן להכניס אוויר לריאות, אבל אני אנסה לדחוף את זה. אני מבטיחה לעצמי שבגיל 20, כשאני אחליף קידומת, אני אהיה האני הכי טובה שיש! (מקורי, משהו...) </div>Thu, 10 May 2012 00:02:00 +0200Lucydarling@walla.com (~Super Girl)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=633660&blogcode=13253632http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=633660&blog=13253632