http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122heCopyright 2026 Pathetic, Emotional,Sick. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=11006591<div align="right" dir="rtl">...</div>Sat, 27 Jun 2009 23:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=11006591http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=11006591http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=11006185<div align="right" dir="rtl">רוסיה היה בסדר... טחנתי, השמנתי, צעקתי, בכיתי, קניתי, רבתי עם ההורים (SHOKER), קיללתי, חשבתי על התאבדות...שוב.. ועכשיו, למנה העיקרית שלקוחה מנ' (: רק כי ממש משעמם לי X0 01. עישנתי. 02. שתיתי אלכוהול. 03. בכיתי שמישהו מת. 04. השתכרתי. [לא בדיוק...] 05. קיימתי יחסי מין. 06. הייתי בקונצרט. 07. עשיתי למישהי\ו ביד \ מישהי\ו עשה לי ביד. 08. הוטרדתי מינית. 09.הטרדתי מינית. 10. התגלחת\עשית שעווה. 11. חירמנתי\התחרמנתי 12. צחקת כל כך חזק שמשהו יצא לך מהאף. 13. בגדת בחבר. [בחבר BOUFRIEND STYLE לא, בחברה-כן] 14. חבר בגד בך. [כנ"ל =.=] 15. הייתי בנשף סיום התיכון 16. בכית בבצפר. [כמה פעמים 0:] 17. נאבדתי בקניון\מרכז קניות. 18. רצתי בעירום. [כיתה ג'] 19. עשיתי\עשו לי ריקוד סטרפטיז. 20. מישהו מהמין השני היה בחדר שלך. 21. מישהו מהמין השני ישן אצלך. <SPAN</div>Sat, 27 Jun 2009 21:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=11006185http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=11006185http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10905021<div align="right" dir="rtl">שמעתי שלשנוא כל כך הרבה זה לא בריא.... XD חה! חה! וחה! ואני ההוכחה~! כולם הסכימו פה אחד שיש לי הפרעה. כלשהי XP מתביישת? לא! הרי תראו אותי, אני דווקא חושבת שאני במצב רוח מרומם לא? אולי טיפה יותר מדי 00 אני מתחילה לבכות מול חברות. מתחילה לבכות בשיעורים. בשירותים. התקפי חרדה ובכי בגלל חוסר שינה וארוחות לא מאוזנות. אבל למי אכפת? עם להם לא אז למה שלי יהיה? והדבר הכי כיף- מוציאה את העצבים על כל מי שחשוב לי (ולא על האלה שאני שונאת) SOMETIMES I JUST WISH I COULD SAY EVERYTHING I WANT WITHOUT THINKING OF THE CONSIQUENSES לפעמים אני מבקשת מאלוהים שאוכל להגיד כל מה שעולה לי בראש בלי לחשוב על ההשלכות "אני שונאת את ההתנשאות שלך!" "אני שונאת את הירידות שלך!" "תפסיקי כבר לחוש!" "די לחשוב שאת יותר טובה מכולם!" "מתה להיות כמוך? ממש לא! אתה סתם בת ******!" "תפסיקו להגיד לי מה לעשות! אתם לא יכולים להגיד אפילו אחד לשני כלום בלי שתתחילו לצרוח כמו מפגרים!" "תפסיקי להתערב לי בפאקינג עניינים!" "I HATE YOUR PITY" והעיקר הוא שאני רק מבקשת מאלוהים שכשכולם יתחילו לקלל ולצרוח בחזרה אני אספוג כ</div>Fri, 29 May 2009 20:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10905021http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=10905021http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10862811<div align="right" dir="rtl">IN UR DREAMS</div>Sun, 17 May 2009 15:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10862811http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=10862811http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10858008<div align="right" dir="rtl">אמ.... אולי עוד אתרגם אותו לעברית, בינתיים הוא באנגלית אז מי שלא יודע אנגלית, מצטערת \: אני מתה להלחין אותו, אבל אני עוד יכולה בקושי לנגן את מה שאני לומדת עכשיו, וגם זה רק בקלאסית ^^ כתבתי אותו לפני כמה דקות, אהבתי מאוד, מישהו מבין? It's hard to hear us screaming, there are things harder to commit, but writing this letter with your best friends blood... houw could I pity you? How could you pity IT? Streetlights turn down on you and shadows show their backs now as you stare at yourself in the mirror how could you pity so much? OH HOW?! The day. you felt. the ground falling underneath you legs- shaking... I miss the day that never was, the one in which you understood the MESS your making! Its hard to hear us whispering, In silence it is kinda hard to HEAR, your best friend just died a painful death and is burried... he's grave is HERE... The moon is laughing at you the buildings feel sorry for you as the guilt takes over your body and you PASS AWAY, by</div>Sat, 16 May 2009 11:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10858008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=10858008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10788484<div align="right" dir="rtl">קצת מצחיק לומר את זה (אולי רק האנשים שאני מכירה, כולל אני, יבינו גם למה) אבל רק בערך לפני שבוע באמת הבנתי שיש לי בעיה... כשאומרים הפרעת אכילה... ישר קופצות לראש בנות שרואים להן רק עצמות. בנות צמות. בנות מקיאות. בנות משוגעות שרואות את עצמן שמנות למרות שהן רזות כמו מקל. כולם כבר עברו למחשבה שלספור קלוריות זה בסדר. שעם את אוכלת משהו את בסדר. בסדר גמור. קשה לי קצת לכתוב את הפוסט, אז הוא לא יהיה ארוך. אני רק חושבת שלא ממש הכרתי את אנה או את מיה כמו שרבות מאיתנו (בנות בגילי) הספיקו, לצערי, להכיר. אני לא זוכרת משלשלים. אני לא זוכרת הקאות. תמיד אכלתי. אבל עם אגיד שלא היו נסיונות להקיא- אשקר עם אגיד שלא היו נסיונות לרעוב- גם אשקר מתי התחלתי את ה"דיאטה"? לפני שנה בערך. מתי התחלתי לשמוע "וואי ממש רזית! כל כך יפה לך! וכו' "? אולי לפני כמה חודשים טובים אני סופגת מחמאות כאלה... די הרבה? אני לא בטוחה... אולי. אבל מה זה שווה מה שאומרים לך כשאת מביטה במראה ורואה גוש שומן מהלך? עם תחת בגודל של כל אירופה ובטן שיכולה להכיל את כל תושבי אמריקה (שתיהן) ואולי יותר מחצי תושבי סין? והיריכיים? הן ענקיו</div>Sun, 26 Apr 2009 22:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10788484http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=10788484http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10769391<div align="right" dir="rtl">" במקום בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן - אינני עומד יחידי. עימדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון קטגורים. אך אין הם יכולים לקום על רגליהם לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם - אני מאשים. מפני שעפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא. " (גדעון האוזנר, משפט אייכמן) יש כל כך הרבה להגיד. אך איך להגיד? ממה להתחיל? ממה לסיים? מה לי ולשואה? הרי לא אני צריכה לכתוב לכם את הפוסט הזה! את הפוסט צריכים לכתוב שישה מליון מאיתנו שלא יכולים. מיליון וחצי ילדים. לפחות. הרי לא אני יכולה לספר לכם איך זה לשבת ברכבת. בלי המשפחה. רעב. מעונה. עייף. אבל לא להצליח לישון. כי הרי לא איתי יושבים עוד אלפי ילדים בוכים, רעבים ומותשים מהחיים כמוני! הרי לא אני הופרדתי מילדיי, מהוריי, מכולם. לא אני נותרתי לבד. ובכל זאת-הם לא עיבדו תקווה. לפחות חלק מהם. חלק גדול. הם עמדו בגבורה בכל הרגעים הקשים. חלק שרדו אותם</div>Tue, 21 Apr 2009 15:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10769391http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=10769391http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10758530<div align="right" dir="rtl"> שעה: 12:05 מריחה: משהו מסריח 0ם אוכלת\שותה: כרגע צחצחתי שיניים.... לובשת: חולצה תכלת חדשה וג'ינס אפור ישן ודי גדול. עושה: כותבת פוסט מרוב שיעמום שומעת: 10 years today- bullet for my valentine חושבת על: סבתא שלי, היא אמורה לבוא עוד מאת+ על המילים של השיר (אני אוהבת אותו כל כך) פעם אחרונה שאכלתי משהו אכלתי: חביתה (אני כזאת פרה!), מללפון ומיץ תפוזים (היום בבוקר) פעם אחרונה ששמעתי שירשאני לא שומעתעכשיו היה: שמעתי איזה שיר של AFI או\ו פאניק בMTV (היה 10 הטובים בקטגוריית EMO וואטדפאק?) לפני בערך 25 דקות פעם אחרונה כשבכיתי היה כש: לא עניינכם למה, אבל לפני כמה ימים. אני בוכה הרבה &gt;.&gt; פעם אחרונה כשצחקתי היה כש: היום בבוקר כשראיתי את NEW FOUND GLORY בMTV 3&gt; טוב, זה היה נסיון כושל לעשות את אלה, אשמח לרואת גרסאות טובות יותר בעתיד.</div>Sat, 18 Apr 2009 12:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10758530http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=10758530http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10757142<div align="right" dir="rtl"> And here we go again גאדאמיט! אני מנסה לספור את כלהפעמים שפתחתי בהם בלוגים וזה כמעט בלתי אפשרי... אני כל הזמן פותחת, נוטשת, נועלת, מוחקת, שוכחת, נוטשת כמו הרבה דבריםאחרים בחיים שלי. ר ו ן, 14, ט'. שיערשטני ושרוף מכל מה שאני עושה לו, עיניים כחולות-אפורות. (אתם לא חייבים לקרוא מפה עם זה חופר לכם) סכיזופרנית. מזוכיסטית. פגועה. דכאונית. משוגעת. שותה. שמנה.רגישה. שלילית. אנטי. צינית ברגעים של כעס. שונאת הרבה. מחורפנת ושרוטה ברגעים של שמחה. פטית. מכונה גם: "חננה, פריקית (WTF), חרשנית, אימו\ אית, מופרעת, חשה, וואנאבי" ועוד כל מיני זבלים כאלה. נידחת מהחברה. לומדת הרבה. משקיעה במה שהיא עושה. "ילדה טובה". אוהבת לבכות. אבדנית. גיטריסטית מתחילה. רוכבת סקייטבורד מתחילה. בעלת יצירות מוזרות. מגעילה (גרעפסים וכו' -נקווה שהבנתם את הכו').בעלת אסוציאציות מוזרות. אני נוטשת את רוב הבלוגים שאני עושה אבל אני אתאמץ קצת הפעם. זה יהיה בלוג על החיים שלי, הרגשות שלי, השירים שלי, המוסיקה שאני אוהבת, הביקורת וההערות שלי על הרבה דברים. ובכללי, זה הולך להיות בלוג אישי. פרטי. שלי. משמע, אני לא</div>Fri, 17 Apr 2009 22:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (Pathetic, Emotional,Sick)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=631122&blogcode=10757142http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=631122&blog=10757142