<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>נתיב כתוב, אך רק חלקו גלוי לפני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512</link><description>מעשה בקערה ומצקת.
  קערה- חיים שלמים.
ומצקת- שאיתה אנו בוחשים ומעצבים.
חשבתי על הכוחות הגדולים שטמונים בנו בתור מי שנבראו בצלם אלוקים. 
למי שיש כוח יש אחריות. 
 מפחיד, מרנין את הלב אך קצת מציק לפעמים.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 נקודה, אולי כזו של מבט.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>נתיב כתוב, אך רק חלקו גלוי לפני.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512</link><url></url></image><item><title>שגרה מבורכת(?)</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512&amp;blogcode=10761352</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שבוע טוב לכולנו!

השגרה היא דבר שלרוב נוטה לשעמם אנשים.
יום יום, נסיעה אלאותו המקום, עשיית אותם הדברים או לפחות באופן דומה.
קשה לי לשבת ולעשות את אותם הדברים בכל יום מחדש.
אז כן, עד עכשיו היה חופש ארוך מאוד, אין ספק בכלל.
אפילו ניתן לומר שהחופש הזה, בגלל ימיו המרובים, הפך לשגרה בפני עצמה.
עוד לפני פסח, הייתי בפולין וממש מעט זמן אחר כך התחיל החופש הזה..היו כ&quot;כ הרבה שבתות וימים טובים ולמעשה, בכל שנה מחדש, חופשת הפסח היא אחת המופלאות שנותנת לי המון כוחות להמשך הדרך.
מחר בעז&quot;ה אני חוזרת ללמוד.
זו הולכת להיות תקופה ארוכה ולחוצה, מייגעת ושגרתית עד חנק.
כל הבגרויות החליטו לקשור קשר נגדנו ולהתקיים בבת אחת:P
כבר מחר ניתן לראות את תחילתה של התקופה הזו שרצוני היחידי הוא שתסתיים כבר.
מתכונת בתנ&quot;ך!.. 
השתדלתי ללמוד בימים בהם היה לי מרווח נשימה כמובן, אבל דווקא השבת, אע&quot;פ שכבר עברתי על החומר פעם אחת (מה שלא הספיק בכלל וזאת,רק בשל כמות החומר האדירה! ) והבטחתי לעצמי (כמעט) להקדיש את השבת הזו לחזרות על מה שאני ממש לא זוכרת, משראיתי את השמש היפה ומשהרגשתי את האוויר הנהדר שבחוץ,וויתרתי לעצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Apr 2009 23:29:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נקודה, אולי כזו של מבט.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512&amp;blogcode=10761352</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630512&amp;blog=10761352</comments></item><item><title>סיפור על חירות, אחת קצת שונה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512&amp;blogcode=10749779</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;


מעבר לזמן, במקום חסר כל הגדרה אנושית, 
היו המילים לובשות צורה ממשית.
מקבץ אותיות אשר &quot;חירות&quot; זהו שמן, את סיפור בריאתה של &quot;חירות&quot;, החליטו לחשוף לעיני העולם.

נער צעיר הוא היה, חואן שמו, 
אשר חייו היו קשים מנשוא. 
לעתים, נדמה היה לו לאותו העלם, כי העולם הינו שק אבנים ישן, אך עם זאת עמיד להפליא כנגד פגעי הזמן. שק אשר מתמלא לאיט&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Apr 2009 00:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נקודה, אולי כזו של מבט.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512&amp;blogcode=10749779</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630512&amp;blog=10749779</comments></item><item><title>חלום או תחושה, זאת השאלה! :P</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512&amp;blogcode=10743715</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, 
שאלתי את עצמי האם כדאי יהיה לי שאכתוב על תחושותיי כעת או שמא על אחד מחלומותיי שעשוי להסוות אותן..ואז הגעתי למסקנה, שאולי כדאי לי לחבר בין השניים, מה שקורה בד&quot;כ במציאות ועוד מבלי לשאול אותי. 

אז ככה,

תקווה לי אחת, חלומות לי רבים. 
האחת היא, הגשמה. 
הרבים הם, &quot;רבים&quot;.

כפי שתיארתי בפוסט הפתיחה הקודם, אני מצפה לתקופות מסוימות שעתידות להגיע בחיי אך הזמן פשוט החליט לייאש א&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Apr 2009 17:34:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נקודה, אולי כזו של מבט.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512&amp;blogcode=10743715</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630512&amp;blog=10743715</comments></item><item><title>פוסט ראשון!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512&amp;blogcode=10741454</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
טוב, 
כיצד להתחיל כעת?
זהו זה,כברהתחלתי. :P

(אופס, רושם ראשוני גרוע.)
כן? 
אולי..

על כל פנים, 
נעים לי מאוד,
אספר מעט על עצמי:

אני בת 17 וקצת, לומדת באולפנה, 
מבולבלת מעט אך לא מאוד. 
כמו כולנו, או רובנו, אוהבת לחיות אך פחדנית מהשורה.
רוצה שגיעו תקופות מסויימות אך הזמן החליט לשחק איתי ולהאט את הקצב עד ייאוש:P
לימודים (חלומות) לימודים (שאיפות) ועוד לימודים (אמונה? כן, היא פה, זו אני שדרוש אצלהתיקון).. 
מכירים את זה שלא משנה מי ומה, תמיד, אבל תמיד! החיים של אנשים סביבנו, משעממים ככל שיהיו, עדיין יראו יותר מלאים ומעניינים משלנו? 
מעניין מדוע זה כך.. 

פעם, חשבנו שלאנשים בעולם הזה יש בעיה חמורה של גאווה אבל אז, שמעתי מישהו חכם מאוד שאמר, שבעצם, הכל נובע מחוסר ביטחון שגורם לאנשים לנפח עצמם כמו בלון רק על מנת לחוש מוגנים..אבל בינינו, מה זה כבר בלון?
אם רק אשען עליו נאלץ לומר עליו קדיש..
אז יש חוסר ביטחון לרבים וטובים מאיתנו ודרושה עבודה רבה על מנת לתקן את זה.

בטח שאלתם את עצמכם מדוע שמתי תמונה של עגבניה חח.. 
לכל אדם יש שריטות ואני אוהבת עגבניות, קטצ&apos;ופ, רוטב ע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Apr 2009 00:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (נקודה, אולי כזו של מבט.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630512&amp;blogcode=10741454</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630512&amp;blog=10741454</comments></item></channel></rss>