http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419צרור פנטזיות על אינטימיות, אהבה וסקס. חלקן הגשמתי, חלקן לעולם לא תתממשנה, ואחרות מחכות לתורן. למבוגרים בלבד.heCopyright 2019 אחת מין היישוב. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=11575664<div align="right" dir="rtl">"אהבתי את הבלוג. בואי ניפגש". המסר בהודעה האישית שקיבלתי היה קצר ולעניין. אלא שלמרות האדמוניות הכהה שבשערי, אני לא ממש הרפתקנית מטבעי, ופגישה עם אדם זר שקרא את הפנטזיות הכמוסות ביותר שלי, לאנראתהבאותו רגע כהחלטה הטובה ביותר שאעשה בחיי. אבל- מסתבר שטעיתי. אה, ודאי שהסקרנות ניצחה את הרציונאליות, לא היה לה סיכוי. <P st</div>Sun, 07 Feb 2010 18:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=11575664http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=11575664http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10781075<div align="right" dir="rtl">עיניי היו עצומות, וחיוך דק וטיפשי נמרח על שפתיי, בזמן ששני הבחורים העניקו טיפול מסור לגופי. מתן עיסה את שדיי במרץ, דואג ללטףולצבוט בעדינות אתהפטמות החומות והמגורות שהזדקרו בהתרסה כנגדו. באותו הזמן, חשתי את אצבעותיו של ברי מפשקות אותי, וחגות בסיבוביםאיטיים לצד הדגדגן שלי, מתחתיו ומעליו. הרגשתי שאני מאבדת את שפיות דעתי. תחושות עונג חלפו בכל גופי והרטיטו אותי. לפתע, ברי החל ללטף ברכות את הנקודה הרגישה בין רגליי, מבלי להפסיק. הוא העביר את אצבעו בתפיחות קטנות ועקביות, שוב ושוב. מתן התמקד עתה רק בפטמות, מתאים את קצב מגעו לזה של ברי. שני הבחורים נגעו, ליקקו, ועיסואת גופי בתנועות מתואמות ומטריפות להפליא. התחלתי להיאנחולהתפתל ברעד, מבלי לחשוב. "אוה, נראה לי שאנחנו בכיוון הנכון", לחש ברי. "זה מדהים...", גנחתיחסרתנשימה. "שמח לשמוע",ברי חייך, והגביר את קצב העיסוישל הדגדגן,סוחט ממני נשיפות הולכות ומתגברות. חשתי שאני נמסה מרוב עונג, כל כולי מתמסרת למגען שלארבע הידיים הגבריות והמנוסות,שלא התכוונו לחדול עדשאגמור. נחשול שלרטט מענג הלך והתקרב עד שהציף את כולי, וגמרתי באנחה חזקה. "יום הולד</div>Fri, 24 Apr 2009 22:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10781075http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10781075http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10778559<div align="right" dir="rtl">גילוי נאות, ידעתי בימי חיי רק בחורים ישראלים, נימולים וטובי מראה.מה שכן, שמתי לב שהישראלי נותר ישראלי גם בחדר המיטות.א. אוהב להידחף פנימה, גם כשאין תור.ב. קשיח ונוקשה כלפי חוץ, אבל בתוך תוכו הוא רך (בייחוד אחרי שהוא גומר).ג. לפעמים קצת ישיר, ומדלג על דברי נימוס ו-sweet nothings, אבל יודע להעניק המוןחום ואהבה.</div>Fri, 24 Apr 2009 12:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10778559http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10778559http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10777341<div align="right" dir="rtl">סגרתי אחריי את הדלת. "יין לבן או מוחיטו?" מתןחלף על פניי, לבוש בבוקסר, כשהוא מחזיק בידיו בקבוק יין וכוס זכוכית. "לא משנה..." הסטתי את מבטי מהבליטה שהזדקרה מתחתיו לבגד הקצר שלבש. "האדום משובח יותר" העיר ברי, לבוש במכנסי דגמ"חקצרים ותו לאו, אבל לפחות לא בבוקסר. דווקא לא היה אכפת לי לבחון את שרירי החזההמסוקסים שלו. "אני מבינה שלא חיכיתם לי" הערתי בסרקסטיות לאור העירום החלקי וכמעט מלא שנגלה לעיניי. "בחום הזה של אילת? זה כל מה שאני מוכן לשים עליי"הבליג ברי על ההערה הקודמת. "היינו בדיוק באמצע משחק קלפים, רוצה להצטרף?" מתן החווה בראשו לערימה שהייתה פזורה על השטיח. -בכיף, מה משחקים? פוקר, הייתה התשובה. נו, הייתי צריכה לדעת. -החוקים הם כאלו, מי שמנצחמוריד בגד וכל השאר שהפסידו שותים כוס אלכוהולכלשהיא. השולחן ליד הטלוויזיההיה מצוייד בכל טוב, החל מוויסקי ג'וני ווקר אדום וכלה בוודקה ומיץ תפוזים- המשקה האהוב עליי. אני לא נוטה לשתות יותר מדי, אבל הייתה פעם אחת בימי חיי שהשתכרתי,בהשפעתם החיובית של מתן וברי, יש להוסיף. זה היה במדורת ל"ג בעומר בשנה ב' או ג', רציתי להישאר וללמוד אבל הם ש</div>Thu, 23 Apr 2009 21:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10777341http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10777341http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10776717<div align="right" dir="rtl"> זו הייתה שעת לילה מאוחרת, כשהגעתי סוף סוף למלון באילת. המאבטחים בכניסה היו בעיצומה של החלפהלמשמרת לילה. חיכיתי בסבלנות עד שהנכנס לתפקיד יתפנה להציץ בתיקי, וכשהוא עשה זאת בחיוך מתנצל על ההמתנה, נכנסתי לתוך המלון המפואר. דילגתי על דלפק הקבלה וניגשתי ישירות אל המעלית. בזמן שזו עלתה, שיננתי את מספר החדר שברי שלח לי ב-smsלמכשיר הנייד. הוא ומתן, ידידים טובים מימי הלימודים באוניברסיטה,כבר שכרו את החדר ושלחו לי הודעה שהם ממתינים בו לבואי. **** אחרי שסיימנו ללמוד לפני שנתיים, דרכנו נפרדו וכל אחד פנה לעיר אחרת. מדי פעם דיברנו בסקייפ, אבל זה לא היה אותו הדבר כמו בתקופה שלמדנו ביחד, ובוודאי לא נפגשנו לכוס בירה מדי שבוע כמו פעם. אבל, חודשיים קודם לכן, מתן חגג 28 שנים מיום צאתו מרחם אימו, ולכבוד המאורע התכנסו כל חבריובמסעדת סושי נחמדהבגבעתיים. אניהגעתי מת"א, ואילוברי נסע את כל הדרך מהקריות. ככה זה חברים טובים. בכל מקרה, לקראת סוף הערב נותרנו שלושתינו ומיכל,חברת ילדות של מתן. "תודה שבאתם" בירכה אותנו המלצרית לשלום ומסרה למתן פתק צהוב. זו הייתה אותה מלצרית בלונדינית שניגשה אלינו בת</div>Thu, 23 Apr 2009 19:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10776717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10776717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10775349<div align="right" dir="rtl">לא באמת יודעת. מצטערת. אבל אני כןיכולה לספר מה ואיך אני רוצה לקבל(ולתת), ואולייהיו כמה נשים שיסכימו איתי בעניין, ואז הכותרת באמת תצדיק את עצמה. ובכן, תתכוננו לקיומם הטבעי של מספר פרדוקסים בחיי. 1. אני רוצה שתתייחס אליי בכבוד, אבל במיטה אני רוצה לתת לך את השליטה. (רק לפעמים, אתה יודע.שהזרע לא יעלה לך לראש). זה יכול להתבטא בכך שאתן לך לבחור את התנוחה שבה אעשה אותך ואחריה גם את זו שבה תעשה אותי,להמשיך בדוגי סטייל ואפילו בחדירה אנאלית. וכפי שקרה לפני מספר שבועות,יכול להיות גם מצב שבו אתמסר לידייך המענגות כשכל גופי קשור ברצועות למיטה ועיניי מכוסות. לא, אין צורך לפשפש בבויידם הזיכרונות מהשירות שלך כמפקד טירונים. אני לא רוצהזובורים על גבול הסאדו-מאזו, זה לא מדליק אותי בכלל. מה שכן מגרה אותי, זו העובדה שאתה יכול לעשות בגופי כרצונך,בידיעה שרצונך תואם לרצוני ומעורב במגע מענג של אצבעותיך ולשונך. מה זה אומר עליי? שאני רוצה להשתחרר ומאמינה שתעשה לי טוב. אם זה נראה לך מעטבנאלי ואף חסר משמעות,תדע שמבחינתי זה אומר המון על היכולת שלי לסמוך עליך. מה זה אומר עליך? שאנחנו מכירים מספיק ז</div>Thu, 23 Apr 2009 13:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10775349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10775349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10774814<div align="right" dir="rtl">הוא חייך. כששכבתי עירומה לידו, והוא עירום לצידי.מלטפת את איבר מינו בזמן שהוא מטייל עם הצעצוע הסגלגל והרוטט על הדגדגן שלי. שיחקנו זה עם זו במשך כמה דקות, ואז זה הגיע. התחלתי קצת להשתחרר ולהנות מהסיטואציה. זרמים נעימים נשלחו בגופי ושרירי הירכיים שלי התחילו לרטוט. העיניים התחילו להתפלפל וגם השפתיים התעקלו מעלה בהנאה. הוא חייך אליי: "כמה שאת סקסית... את עושה לי את זה כל כך....". וגמרתי."תנוחי" הוא אמר,אבל לא הסכמתי להפסיקללטף אותו. מלפפת את ידי באיבר מינו הזקור, כשכל גופי רפוי מהאורגזמה. אחזתי בו בחוזקה וליטפתי בעדינות מעלה ומטה, עוד ועוד- עד שגמר באנחה. "כמה לכלוך אנחנו עושים" הוא גיחך למראה הנוזל שזלג לסדין. "נו, לפחות אנחנו לא צריכים לסחובמשקל כפול במשךתשעה חודשים"ניחם עצמווהצחיק אותי. "אל תשכחשאתם גם זכיתםבגוף מהמם" הוספתי וליטפתי את חזהו, שוכחת שזו לא האקט המועדף על מי שזה עתה גמר. התכרבלנו יחד על המיטה, מול הטלוויזיה, ונרדמנו- עייפים אך מרוצים.</div>Thu, 23 Apr 2009 00:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10774814http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10774814http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10742553<div align="right" dir="rtl">בשבוע שעבר קנינו את הצעצוע הראשון שלי! כלומר, את צעצוע המין הראשון שלי. (אבל ההבדל ביניהםלא היהכזה משמעותי, שניהם פועלים על בטריות ואמורים לגרום הנאה מרובה). כשחזרנו הבייתה, שטפתי את הצעצוע החדשהיטב במים חמים וסבון, וניגשנולמלאכה בהתלהבות. הורדתי את כל הבגדים ושכבתי על המיטה עירומה. פישקתי את רגליי ובן הזוג הניח את הויברטור בעדינות על הדגדגן שלי. ולאט לאטהתחיל להפעיל אותו. הויברציות יצרו תחושות נעימות, אבל לא קרובות לאורגזמות שחוויתי בעבר. זה היה נחמד, אבל לא מדהים... הסתכלתי על בנ"ז (בן זוגי)קצת מאוכזבת. "תשמע, זה לא עובד" סיכמתי. "ברור שזה לא יעבוד ככה" הוא העיר. בנ"ז כיבה את הויברטור והניח אותו בצד. הוא הסתכל לתוך עיניי והתחיל ללטף את גופי העירום, בתחילה העביר יד על השוקיים, אחר כן עבר לפנים הירכיים (המקום החביב עליי), ובין לבין היד השנייה צבטה קלות את הפיטמות המגורותשלי. עצמתי את העיניים בהנאה ונתתי לו להמשיך ולענג אותי כמו שהוא יודע, בנגיעות רכות ומלטפות, על כל גופי. התמסרתי למגע ידיו, והרגליים התרחקוזו מזו מאליהן, מאפשרות גישה ישירה לכפתור ההפעלה שלי. התחלתי לג</div>Tue, 14 Apr 2009 13:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10742553http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10742553http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10741682<div align="right" dir="rtl">הידיים היו קשורות למיטה, גם העיניים כוסו בחולצה דקהשהייתה זרוקה בצד. רק הרגליים נותרו חופשיות, כי אני אמנםסומכת עליו, אבל רומא לא נבנתה בלילה אחד. *** "מה דעתך לקשור אותי?" ביקשתי ממנו וחיכיתי לתגובה. הוא הסכים, ובאותו רגע התחרטתי. "עזוב, לא חשוב" הפטרתי.לא ניסיתי לשחק אותה קשה להשגה, באמת שיניתי את דעתי, החשש מפני אובדן השליטההכריע באיפון מוחץ את הרצון להתמסר כל כולי למגע ידיו. אבל כדור השלג כבר התחיל להתגלגל, והוא לא עמד להרפות כל כך מהר מהפנטזיה הכמוסהשהתגלתה בפניו. "תני לי לקשור אותך" הוא ביקש. "תסמכי עליי. אנחנו כברשלוש שנים ביחד, אני רק רוצה לעשות לך נעים". ניסה להעלות טיעונים לוגיים, מבלי להבין שרציונאליות, כבודה במקומה מונח- אך מקום זהאינו במיטה. הרגש הכריע כרגיל. אבל הבחור בשלו. "תסתכלי עליי" הוא הפציר תוך כדי שהוא מלפף סביב ידי האחת כבל קשירה של אופניים. הבטתי בעיניו. "תסמכי עליי, את יכולה להשתחרר בכל רגע, אני לא אקשור חזק. אם תרצישנפסיק, רק תגידי...". והסכמתי. אחרי ששתי הידיים היו קשורות למיטה, הגיע גם תורן של העיניים, גם לזה הסכמתי, וניסיתי להירגע. הוא הת</div>Tue, 14 Apr 2009 02:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10741682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10741682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10740288<div align="right" dir="rtl">דינג-דינג-דינג! הצלצול החזק של הדלת הקפיץ אותי ממקומי והגביר את קצב הלב שהיה גבוה ממילא. קצת משונה, כשחושבים על זה, להיבהל מצלצול של דלת לאור העובדה שאני זו שלחצה על הפעמון, הרי זה לא שציפיתי שמנגינת ערש חרישית תבשר על בוא האורחים ליושבי הבית.כנראה שזה נבע מההתרגשות לפגוש ידיד ותיק אחרי שנים ארוכות שבהן לא התראינו.הסברתי-הרגעתי את עצמי והמתנתי בציפיה מול הדלת הסגורה.יאיר ואני הכרנו בגיל שמונה עשרה, כששמרטפתי על אחותו הקטנה בזמן שהוריו טסו לחו"ל, נסעו עם חברים לצימר בצפון או סתם יצאו לבילוי שקט מחוץ לבית.באחד מסופי השבוע האלו, יאיר הקדים לחזור מהצבא ופגש אותי, במקום לחזור הביתה נשארתי לדבר איתו, ומשם הדרך לידידות אמיצה הייתה קצרה.אחרי שסיים את השירות הצבאי, נסע יאיר ללמוד ציור בצרפת, ואני נותרתי לסיים את השירות שלי ולהתחילבלימודים האקדמיים. נשארנו בקשר דרך המייל, הסקייפ ושאר העזרים הטכנולוגיים שסייעו לי ללמוד על חייו בגולה הרומנטית, חברתו הצרפתית ואחריה זו הבלגית, ואת המוצא של השלישית כבר אינני זוכרת. כשהיה מגיע לביקורי מולדת קצרים, היינו נוסעים לטייל בארץ כדי שיוכל לצייר את הנופי</div>Mon, 13 Apr 2009 19:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (אחת מין היישוב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630419&blogcode=10740288http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630419&blog=10740288