<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>חצי אני וחצי....א-נ-י</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012</link><description>מוטב להיות שנוא בגלל מי שאתה, מאשר להיות אהוב בזכות מי שאינך.
- אנדרה ז&apos;יד</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 החצי והחצי השני. All Rights Reserved.</copyright><image><title>חצי אני וחצי....א-נ-י</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012</link><url></url></image><item><title>שירות לאומי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=12051459</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שירות לאומי

הידעת? 
שירות לאומי=סטלה

לפחות אצלי.
אני עושה שירות לאומי בקיבוץ,בטיפול בילדים מגיל 2-3 ו1-2 זה די כיף בתכלס חוץ מדבר אחד קטן פיצפון.

כל כך משעמם בקיבוצים!!!

אשכרה אין דברים כאלה. אני יוצאת מהדירה ב7 בערב וההרגשה היא 4 בבוקר, אפילו החתולים תוקעים בך מבטים של &quot;מה יש לאהבלה הזאת לעשות מחוץ למיטה ב7 בערב?&quot;
וכל כך שקט שם! אני דופקת מידי פעם על חפצים אקראיים רק כדי לוודא שלא התחרשתי.
סתם סתם..זה לא באמת כל כך נורא, העבודה בגן כיפית,הילדים מתוקים,והגננות מגניבות.
גם שחייתי בעיר (עיר עאלק) לא הייתי עושה יותר מידי . אבל האווירה בעיר הרבה יותר חיה,ערנית זורמת.

הדבר השני שמוציא אותי מדעתי הוא השותפות שלי בדירה. באופן כללי הן נחמדות וכיף והכל סבבה.
אבל הן לא מבינות ציניות!!! 
ביום הראשון שבאתי, יצאנו לטייל ואמרתי משהו כמו &quot;חם לי שבא למות!&quot; וזה אפילו לא ציניות בגרוש ושתהן עושות לי &quot;חס וחלילה, אל תגידי את זה,מה פתאום...&quot;
כאילו שיחלתי לעצמי מוות ארוך ומייסר בעינויים.

הנה מה שכן נחשב למצחיק אצלן:

-בסופר-
השותפה (מצביעה על אוכל לכלבים): הנה אוכל בשבילך!!! חה ח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 20 Sep 2010 20:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החצי והחצי השני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=12051459</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630012&amp;blog=12051459</comments></item><item><title>שאלון אנשים =] כי בת&apos;כלס,מה יש לעשות באמצע הלילה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=11931394</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רשום 20 אנשים שאתה מכיר:
1.אני(אותי אני מכירה הכי טוב...)
2. ברנס
3. דנה
4.ירון
5.שרית
6.אנה
7.ליה
8.דליה
9.טלי
10.עמית
11.אלון
12.עידו
13.אבא
14.אמא
15.דידוש
16.ליאור
17.אדי
18.אלה
19.קובי
20.מיכל

עכשיו, ענה על השאלות:

- כמה זמן אתם מכירים את 13? מאז שנולדתי
- עם מי הייתם מעדיפים להתקע על אי בודד, עם 11 או עם 5? שאלה קשה,הוא כל כך חמוד,איתה יהיה יותר קל..
-איזו תכונה אתם הכי אוהבים ב16? טוב לב טהור,והעובדה שהיא קיימת!
- האם אי פעם הייתם יוצאים עם 9?לא בקטע של בנות
-לאחורנה יצא לכם לפגוש את 7?אנחנו גרות באותו בית...אז...
-&amp;n&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 23 Jul 2010 00:22:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החצי והחצי השני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=11931394</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630012&amp;blog=11931394</comments></item><item><title>כיסופים- סיפור מאד קצר.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=11931056</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
חודש אחד, שלושים ימים,שבע מאות ועשרים שעות,ארבעים ושלוש אלף ומאתיים דקות.
הגעגוע שורף את כל הגוף שלי,בזמנים קבועים ביום,ולפעמים פתאום,בלי סיבה.
אני מרגישה כאילו אני כלואה מתחת למים,ועוד רגע יגמר לי האוויר,זה כואב.
אבל כשהיום מאיר,והשגרה עוטפת אותי קל לי לאהוב את הכאב, לשמוח שהוא פה,מחייה אותי.
אני חסרת תחושה,והכאב הוא היחיד שמשאיר את הלב שלי חי.

הוא אמר שהוא יחזור,ידעתי שהוא שיקר,ובכל זאת קיוויתי שלא. טיפשה.
לא כועסת עליו,לא יכולה לכעוס,אין לי בכלל זכות לכעוס.
הוא לא נטש אותי,העיניים הכחולות שלו נעצו בי מבט מעונה,כשאמר את המילים האחרונות,כשיצא מחוץ לדלת עם מזוודה אחת כחולה גדולה,כשחייך אלי חיוך של פרידה.
אבל ידעתי מיד שהוא לא י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Jul 2010 22:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החצי והחצי השני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=11931056</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630012&amp;blog=11931056</comments></item><item><title>אהבתך היא נחמה בעת תוגה, שקט בעת הסערה, מנוחה בעת לאות, תקווה שעת ייאוש.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=11922669</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני רק בת 17. כמעט בת 18 . לא התנסתי כמעט בדבר,צעירה פזיזה,מרוכזת בעולם שלה.
ככה הייתי לפני שפגשתי אותו.

אהבה ממבט ראשון,מהי? אני אף פעם לא האמנתי שמדובר באהבה שצומחת משום מקום בפעם הראשונה שבה עיניך נתקלות באדם אחר.
ראיתי אותו הרבה פעמים לפני שהתאהבתי בו. עשרות פעמים.
ואז ביום אחד, הסתכלתי עליו,ואז ראיתי. 
ראיתי את כל הדברים שלא ראיתי קודם. את הרכות והעצמה במבט, החיוך,היופי, האופי. התאהבתי.
גם עכשיו שאני כבר לא מרגישה אליו את הסוג המסויים של רגשות שגורם לאנשים לחייך חיוכים אווילים לשמיים הכחולים ולירח המלא, אני יודעת שלעולם לא אשכח אותו.
את השיער השחור המבריק הקצר,העיניים החומות הגדולות,הגבות הישרות,האף-שסולד-בדיוק-בצורה-מדוייקת.
את שאגות הצחוק,את החיוך שמבזיק ונעלם,הילדותיות,הבגרות.
החיבוק החם שתמיד עטף אותי כשהייתי צריכה.
הדרך המיוחדת שלו להגיד בדיוק את הדבר הנכון בלי מילים בכלל.
הנשיקות. הרכות. הביישניות.

אהבה ראשונה לא שוכחים.ואני לעולם לא אשכח אותך.


&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Jul 2010 23:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החצי והחצי השני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=11922669</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630012&amp;blog=11922669</comments></item><item><title>התחלה....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=11917382</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
היי, אני קלי.
וזה הפוסט הראשון בבלוג שלי..
אז אני אספר לכם על עצמי בקצרה דרך השאלון הזה:

שם: קליתאריך לידה: 26.8.92מקום מגורים: ישראלשיר אהוב: טוב,זה משתנה ממש ממש לעיתים קרובות... אבל נגיד Darius Rucker - It Won&apos;t Be Like This For Long סרט אהוב: גם זה משתנה..אבל מר.דידסתוכנית טלוויזיה אהובה: איך פגשתי את אמא,החיים זה לא הכל....זמר אהוב: אין לי ממש זמר אהוב..יש הרבהזמרת אהובה: Leann raimsיום אהוב בשבוע: ראשוןדיסק אהוב: מילה אחת-אינטרנטתאריך אהוב: ?האם אי פעם עישנת? לאהאם אי פעם שתית אלכוהול? שני שלוקים מבירה. אני לא שותה אלכוהול..לא כי אני כזאת יפת נפש או משהו..זה פשוט מגעיל...הטעם רע..האם אי פעם לקחת סמים? לאהאם אי פעם עברת על החוק? כןהאם אי פעם נשבר לך הלב? כןהאם אי פעם עשית משהו שלא רצית לעשות? מי לא? האם אי פעם הצטערת על משהו שעשית? ברור,שוב-מי לא?האם אי פעם בכית על מישהו? כןהאם אי פעם בכית על מישהי? ........האם אי פעם שברת למישהו את הלב? לא. אני בטוחה ב100%האם אי פעם אמרת אני אוהב\ת אותך והתכוונת? כןהאם אי פעם שיקרת? לא. ברור שלא מה פתאום....יש\אין חבר: איןגובה:1.62מידת נעל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 16 Jul 2010 15:43:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (החצי והחצי השני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=630012&amp;blogcode=11917382</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=630012&amp;blog=11917382</comments></item></channel></rss>