http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712heCopyright 2026 musume. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13947410<div align="right" dir="rtl">אז, הממ, היו לי כמה שגיאות הגהה חמורות בפרק הקודם ו ו ואין לי כח לערוך את הפוסט ההוא עכשיו... גם התחברתי רק עכשיו ליוזר הזה בישראבלוג וגיליתי שזאת שמאחורי האתגרון רצתה לתת לי להגיש אותו באיחור, כמה חבל שגיליתי את זה רק אחרי שהיא כבר שפטה את שאר הסיפורים... או שלא חבל כי היא די קטלה שם מישהי על שגיאות כתיב, וכאמור, הפוסט ההוא זקוק להגהה נואשות. לחובבת היאוי עלומת השם אני רק אגיד שישראבלוג מוצף חובבות יאוי, זאת לא בעיה למצוא אותן בכלל. פעם אפילו הייתי חלק ממן חבורה של כותבות וקוראות סיפורי יאוי בישראבלוג ^^" זהו. </div>Thu, 24 Oct 2013 20:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13947410http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=13947410http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13941244<div align="right" dir="rtl">היה יום חם והזעתי בכל הגוף, אבל זה לא מנע ממני לרוץ את כל הדרך, למתוח את רגלי הארוכות לכל אורכן, ולהסתער לחדר המורים אחוז תזזית. כמה מהם שוחחו, ועצרו כדי להפנות מבט להפרעה: אלי. "הו, אילן! בוקר טוב! שמעת שרותי רצה לעיריה, מקום שמיני ב'עבודה'?" פנה אלי איציק, מורה שמנמוך וחייכן שמעולם לא ראיתי אותו בלי ספל קפה ענק ביד. "זה נכון," מיהרה רותי, מורה צנומה וגבוהה עם משקפיים עבות, תסרוקת קארה מקורזלת וקול צווחני, לאשר. "אני אכן רצה מטעם מפלגת העבודה לראשות ה-" "אני באמת מצטער, אני מוכרח לזוז!" הפטרתי לעברם כהרגלי כשאני טורק את הילקוט שלי לתוך התא שלי ביד אחת ורץ לצלם במזכירות דף עבודה. מהר מהר מהר. נותרו רק עשר דקות. מהר מהר. משם טסתי במעלה המדרגות, כשאני חובק את חבילת הדפים החמים ממכונת הצילום, ותלמיד צווחני אחד מפטיר "אסור לרוץ במסדורנות!" בעקבותי, עד שהגעתי ל י'5. התלמידים הסתובבו, חלקם אפילו מחוץ לכיתה, שוחחוו בינם לבין עצמם ולא הבחינו בי בכלל. הטחתי את ערימת הדפים בקול רעש גדול בשולחן והכרזתי: "בוחן פתע!", יוצר הלם לרגע זעום וגל מחאה מיד לאחריו. סגרתי את הדלת לאחר שהשגתי את תשומ</div>Thu, 17 Oct 2013 23:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13941244http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=13941244http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13644364<div align="right" dir="rtl">גם פה יש קצת יאוי</div>Wed, 23 Jan 2013 12:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13644364http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=13644364http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13644339<div align="right" dir="rtl">יש פה קצת יאוי, אז תזהרו.</div>Wed, 23 Jan 2013 10:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13644339http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=13644339http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13644246<div align="right" dir="rtl">שוב יאגאמי-סנפיי הזמין אותי ללמד אותו. זה מגוחך, הרי הוא שנה מעליי בכלל, ובכל זאת לא אומרים לא לסנפיי (במיוחד אחד שעבר איתך כל כך הרבה.) אני גם משתדל שלא להביך אותו, אבל זה בלתי אפשרי, לפעמים. הוא פשוט לא קולט. הוא מתחיל לפהק ולקפץ ולהסתובב בכיסא שלו ואני ממש צריך להלחם על תשומת הלב שלו. זה מגוחך, הרי הוא זה שרצה שאני אבוא ללמד אותו, ובכל זאת הוא זה שמתנהג כאילו הדבר האחרון שהוא רוצה עכשיו זה ללמוד. אני מנסה להחזיק את עצמי, לשמור על האיפוק המפורסם והכמעט אפאטי שלי, אבל יאגאמי-סנפיי תמיד מצליח להרגיז אותי בסופו של דבר. לשבריר שניה אני מתפרק וצועק ש"די כבר! אי אפשר ללמוד ככה!" ואוסף את הדברים שלי וקם ללכת, אפילו רוקע רגליים בדרך לדלת של החדר שלו, אבל לא מסוגל באמת לצאת משם בלי להעיף בו מבט אחרון רווי אשמה, בטח שלא מסוגל לטרוק את הדלת אחרי. כזה אני, ובגלל זה אף אחד לעולם לא יתייחס אלי ברצינות. אני חנון מידי, אכפתי מידי, לא מרושע מספיק. בגלל זה יאגאמי-סנפיי רודף אחרי אישידה-סנפיי עם הלשון בחוץ ולא חושב עלי בכלל. אישידה-סנפיי לא היה סובל את ההיפראק</div>Wed, 23 Jan 2013 09:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=13644246http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=13644246http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11981089<div align="right" dir="rtl">(נכתב במקור ב 13/2/2010 21:57 )"אה, זה אתה!" הוא אמר בחיוך של הקלה. לרגע קצת התבלבלתי."למי ציפית?" שאלתי."לא משנה, מה אתה רוצה?" הוא שאל ומשך את תיק הצד שלו מהמדרכה."טעינו בחלוקה של הטיפים, אתה צריך לקחת גם את זה." אמרתי לו והושטתי לו עוד כמה מטבעות."הו," הוא אמר ואסף אותם, ואז התבונן בהם מקרוב, נעץ בי מבט חשדני והמשיך ואמר: "רק בשביל זה רדפת אחרי את כל הדרך?""כן! ואם אני כבר כאן... יש מצב שתתן לי את הקלסר שלך?" שאלתי בחיוך הכי מקסים שלי."ומתי תחזיר לי אותו בדיוק, כבר אין לימודים עכשיו." הוא השיב באפאטיות."מה זאת אומרת? אני לא אראה אותך בעבודה?!" שאלתי."מה זאת אומרת, גם אתה עובד בלילות, לומד בבקרים וישן בצהריים בחופשת סמסטר?" הוא שאל אותי."מה?! קבעת רק משמרות לילה לכל החופשה?!""כן, יש לך בעיות שמי-""-למה עשית את זה לעצמך?!" התחלחלתי."מה זאת אומרת? ככה הכי נוח לי ללמוד! אני עושה ככה מאז סמסטר ב של שנה שעברה!" הוא כיתף את תיק הצד שלו ופנה ללכת."אז, חכה! אולי תתן לי את הקלסר ואני כבר אחזיר לך אותו-""-לא.""אבל- הנה- אנחנו כבר קרובים לבית שלך, נכון? אם אתה ממילא לומד בלילה עד הצהריים של היו</div>Mon, 16 Aug 2010 15:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11981089http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=11981089http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11544171<div align="right" dir="rtl">אז, במוקדם או במאוחר תגלו (במידה ועוד לא כבר גיליתם) שהסקת מסקנות פזיזה מידי בדר"כ מעידה על מי שמסיק אותן משהו. זה על משקל "הפוסל במומו פוסל", בערך, רק שכאן זה יותר כמו סוג של רגישות לעניין מסויים, ולפעמים גם רגישות גבוהה מידי שגורמת לכל משב רוח קטן להרגיש כמו סופת טורנדו. זה כמו, למשל, שלהומואים (אמור להיות) גיידאר, וכמו שאנשים שמשוכנעים שהאף שלהם מכוער יתמקדו קודם כל באף של כל אדם שהם יתקלו בו. או כמו שנשים (סטרייטיות!) שרוצות לרזות/שומרות משקל/מתעסקות בכל הקטע הזה של דיאטות מסתכלות הרבה על ישבנים של נשים אחרות, בלי קשר למימדים שלהם. טוב, אני חושבת שנתתי כאן מספיק דוגמאות כדי שתבינו על מה אני מדברת, למקרה שלא הבנתם עוד לפני שהעלתי את כל הדוגמאות האלה.אה, קראתי ספר נהדר בשם "גנב החלומות", ואני ממליצה לכל מי שחושב(ת) בטעות שאני יודעת לכתוב לקרוא אותו. זה ייתן לכם(ן) קצת מושג על מה המשמעות האמיתית של הביטוי "לדעת לכתוב". וחוץ מזה שהספר כתוב טוב, הוא גם ממש מגניב. וגם, אהבתי את רעיון המספר המתחלף. גם אני גדלתי על אנימורפס. או משהו.טוב, כן, הנה הסיפור:"קום כבר יא מסטול!" אמר רקסי שבאופן א</div>Sat, 23 Jan 2010 20:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11544171http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=11544171http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11525487<div align="right" dir="rtl">"פולו..." הוא מלמל בקול רך. בכלל לא שמתי לב שמישהו פתח את הדלת, נכנס לחדר וניצב מאחורי. עד כדי כך הייתי שקוע בחשבונות שלי."מה העניין, זאק?" שאלתי אותו מבלי להתמקד בו ממש, עדיין שקוע בעבודה שאני תמיד לוקח גם הביתה. (חבל שלא משלמים לי גם על זה, והאמת שאף אחד לא מבקש ממני לעשות את זה. אני פשוט צריך להעסיק את עצמי במשהו כשאני בבית, ואני מעדיף שזה יהיה משהו מועיל.)"אפשר את הקלסר שלך משנה ג'?" הוא שאל, עדיין בקול החנפני הזה."קח אותו במתנה, מצידי." מלמלתי. היציבה הרפויה שלו התחלפה מיד ביציבה הזקופה והרגילה שלו. ההצגה נגמרה. אחי הקטן שב להיום מלא מרץ כהרגלו כשכמעט דילג לספריה ושלף משם את הקלסר של סמסטר א, שנה ג'.רגע לפני שהוא יצא מהחדר התבוננתי בו סופסוף ואמרתי לו את מה שכבר שלוש שנים אני חוזר ואומר לו בכל פעם מחדש:"אתה יודע, כשאני למדתי באוניברסיטה פתרתי את כל התרגילים בעצמי.""אני יודע, לך לא היה שום אח גדול שכבר למד חשבונאות לפנייך בשביל להעתיק ממנו." הוא ענה לי את אותה התשובה שהוא עונה לי תמיד."אני מתכוון לזה שאתה צריך לעשות את העבודות בעצמך אם אתה רוצה ללמוד משהו כמו שצריך." המשכתי את אותו</div>Fri, 15 Jan 2010 11:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11525487http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=11525487http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11457460<div align="right" dir="rtl">לא עבר הגהה • לא מכיל יאוי • נכתב החל מה12:30 ועד ל13:50 ב 15.12.2009 • לא קשור לשום סיפור שהוא שעלול להמצא בבלוג זה • אולי יהפוך לסיפור בפני עצמו בעתיד, ואולי לא • איחולי חנוכה שמח לכל הקוראים והמבקרים, הקבועים והרנדומלים, הסמויים והמגיבים, המציצים, המרפרפים, הקוראים פוסט והקוראים בארכיון - או בקיצור לכל מי שפה • ברכות ואיחולים לכל מי שאין לו יום הולדת היום, וגם למי שכן • ד"ש חם לכל מי שקר לו, למרות שלא זה מה שיחמם אותכם. תלבישו סוודר! • כדאי לכם לבדוק מה קרה בתגובות של הפוסט לפני הפוסט הקודם, כי סניה יצא שם הומו. • וזהו. • אה, כן, אם קראתם את הפוסט לפני הפוסט הקודם אתם מוכרחים לקרוא גם את התגובות כי הבחור הוא מפיירפוקס ישראל שוב (כולה פעם שניה, אבל תרשו לי להתלהב) הגיב לי, ותיקן את הטעויות האיומות והנוראיות שהיו לי בפוסט. • הרבה יותר הגון מצידי לתקן את הטעויות בפוסט בעצמי במקום להפנות אתכם לתגובות, אבל אני רוצה להתלהב. • אה, וגם להתפדח באותו ההקשר ממש. • יאמר לזכותי שניסיתי לקבור את עצמי מאותה הסיבה ממש. • יאמר לרעתי שפרשתי אחרי שראיתי איך השכנים שלי מסתכלים עלי, היה לי קר והבנתי עד</div>Tue, 15 Dec 2009 12:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11457460http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=11457460http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11384132<div align="right" dir="rtl">כל קשר בין מה שנכתב כאן למציאות מקרי בהחלט. אין לי שום מידע על ארגונים שתומכים בנוער במצוקה, והדברים שכתבתי בסיפור הזה הם כולם פרי דמיוני הקודח. עמכם הסליחה.(ד"א, בננה עם חננה, על בית דרור שמעתי, גם אם לא ממש התעניינתי, עוד לפני שכתבתי את הסיפור הזה בכלל. אני לא רוצה להזכיר מקומות ספציפים בסיפור הזה כי אני הולכת להמציא על המקומות האלה כל מיני דברים... ^^" ובלי קשר לזה שאין לי משוג עד כמה ההמצאות קרובות לאמת, הסיפור הזוי מספיק כדי ששום דבר מה שאני אכתוב בו לא יהיה קשור למציאות. הממ וזהו.)כמו כן, גם אין לי שמץ של מושג כיצד מתנהלים בתי ספר אקסטרנים. עמכם הסליחה בפעם השניה.(בפעם השלישית-גלידה!)אז...עוד פרק של עלילות איתי! למקרה שלא שמתם לב, בפרק הקודם לקחנו כמה צעדים אחורה בזמן, ואחרי שתגמר סאגת העבר נעבור לסאגת העתיד. אני מקווה שזה לא יפריע לכם יותר מידי לאור העובדה ש... טוב, עד שחזרתי לעדכן את הסיפור הזה כבר שנה ג' של איתי, גלעד, דני ועוד כמה כבר עמדה בפתח.בפרק הזה... אמור להיות יאוי, אבל אני אדע את זה בודאות רק אחרי שאני אגמור לכתוב אותו.עוד לא עבר הגהה.תגיבו אם אתם רוצים שאני אדע שיש ל</div>Thu, 12 Nov 2009 13:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (musume)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629712&blogcode=11384132http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629712&blog=11384132