http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629625אני כותב סיפורים קצרים ומוזריםheCopyright 2026 m..k... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629625http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629625&blogcode=10733576<div align="right" dir="rtl">בדרך הביתה הרהרתי על העניין של טל , זה באמת לא הגיוני שבחורה כמוה , מתבודדת , תרצה לעשות כזה דבר שמושך כל כך הרבה צומת לב , או שבעצם...היא לא היתבודדה , בעצם החברה גרמה לה להתבודד ... זה לא חשוב אמרתי לעצמי , הוצאתי את הפאלפון חיברתי לו את האוזניות חיפשתי בין השירים כמעט דקה מצאתי את השיר שרציתי " פייר" של ג'ימי הנדריקס , והידלקתי לי סיגריה , הפארק היה במרחק של עשר דקות מהבית אבל משום מה הפעם הרגשתי שההליכה לוקחת לי שעה ,כאילו פתאום הבתים שהכרתי כל כך הרבה זמן והעצים שלא השתנו מאז שאני זוכר אותם נראו מעניינים ויפים וכל בן-אדם או חיה שעברו ברחוב נראו לי פתאום חשודים,מה לעשות ככה זה שמעשנים .הגעתי אל מחוץ לבלוק נעמדתי באמצע השביל שעובר במרכז החצר שנמצאת בכניסה והיסתכלתי למעלה לקומה השבעית שבה גרתי עם הורי ואחי הקטן, תוך כדי שאני מפשפש בכיסיי מחפש את הסטילה ומסטיק נזכרתי ששחכתי לקנות שתיה חריפה... "ככה אתה מתכוון לזיין אותה היום?" אמרתי בקול רם והסתובבתי בחזרה לצאת מהבלוק נתקלתי בזקנה הסנובית והמאניקית מהקומה השניה היא הסתכלה לעברי והנידה בראשה בטח היא חושבת לעצמה לאן הדרדר הנוער של היו</div>Sun, 12 Apr 2009 01:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (m..k..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629625&blogcode=10733576http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629625&blog=10733576http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629625&blogcode=10731299<div align="right" dir="rtl">היסתכלתי עליה המום עינייה היו ריקות מרגש וקרות למראה.הרעשים מסביבי היו ערבוביה של בכי הלם כאב מבוכה ואף מידי פעם נשמעו קולות צחקוק.לא הכרתי אותה ... שאלתי את דוד מי היא הוא אמר לי שהיא קטנה מאיתנו בשנה קראו לה טל היא הייתה תמיד מוזרה ,תמיד לבשה שחור, תמיד ישבה אם אותם החברים שלה במדשאה ליד הגדר, לפתע שמעתי מאחורי "מגיע לבת זונה פריקית מסריחה" הסתובבתי וראיתי את דנה שמיסביבה שלושת החברות הקרקרניות שלה שכרגיל מסכימות בלי היסוס לכל שטות ושקר אשר יוצאים לה מהפה"ממש חבורת תרנגולות רחלניות" אמרתי לדוד תוך כדי שרעש הסירנות המתקרבות הלך והתגבר. שהאמבולנס והמכבאי אש הגיעו הכניסו את כולם לכיתות,שאלנו את המורה למה אי אפשר להישאר בחוץ אבל היא לא ענתה אחרי כמה דקות כבר הבנו את זה לבד , ישרעם רעש ההתנעה של המסור החשמלי, השתפדה חזק המסכנה... בערב של אותו יום דוד קפץ אלי וביחד הלכנו לפארק לדפוק את הג'וינט שדוד הביא ... "חתיכת גו'ינט זה אה יא דוד" אמרתי לו בזמן שאני מנסה לא להשתעל או להחנק "תגיד זה לא מפריע לך "? הוא שאל "לא " עניתי לו "כמה שיותר חזק יותר טוב " מיד ירה לעברי "דיברתי על טל יא סטלן" ה</div>Sat, 11 Apr 2009 17:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (m..k..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629625&blogcode=10731299http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629625&blog=10731299http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629625&blogcode=10725966<div align="right" dir="rtl">"ברחתי מוקדם. אני מחכה לך מחוץ לכיתה." אוחחח דוד המעצבן הזה ! שלחתי לו הודעה בחזרה "שעוד חמש דקות אני בחוץ"המורה חילקה אותנו בדיוק לזוגות . היא אמרה שזה הציון הקובע ....לא הקשבתי לה יותר מידי, הייתי עסוק בלדמיין את דנה אצלי בבית, עובדים ביחד על העבודה בביולוגיה .עובדים ... פחח לא נראה לי איך שהיא תבוא אני יציע לה משהו לשתות, אני ישחק אותה קול , היא תתרשם ממני לטובה היא תראה שאני יותר מהבחור השמן והמוזר שיושב תמיד בסוף הכיתה.הפעמון צילצל .. המורה המשיכה לדבר אבל אף אחד לא הקשיב לה כולם רצו ללכת כבר הביתעדיין בהיתי בדנה וראיתי שהיא מתקדמת לעברי "היא בטח רוצה לקבוע מתי נפגש היום" חשבתי לעצמי "עכשיו זה הזמן ... תהיה רגוע"הסתובבתי כדי למחוק את החיוך המטומטם שנדבק לי לפרצוף,כמובן זה לא עזר ."פולי" היא אמרה בקול רגוע ובקרירות של מקפיא תעשיייתי . הסתובבתי חזרה מסמיק כולי . "אז שבע אני אצלך ... ואין לי הרבה זמן אז בלי בלבולי שכל","אני רוצה לזוז כבר בשמונה""בבבסדר" גימגמתי לעברה .היא הסתכלה עלי גילגלה את העיניים השחורות שלה הזיזה את ראשה מצד לצד ופלטה אנחה ."למה תמיד אני נדפקת אם ילדים מוזרים "</div>Fri, 10 Apr 2009 07:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (m..k..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=629625&blogcode=10725966http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=629625&blog=10725966