<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Unacceptable Habits</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628293</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 SHELLYX. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Unacceptable Habits</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628293</link><url></url></image><item><title>Friday Night</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628293&amp;blogcode=10729798</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פתאום הבנתי שכאשר מותירים בצד את כל הבעיות, שוכחים מהכל, לא נותנים לאף בחור להטריד אותך- אפשר באמת להנות משיחות תמימות, לצחוק בקולי קולות, ולהעביר את הזמן בהנאה, בלי סיבה מיוחדת. באמת שאני לא דורשת משהו חוץ מזה, אני מעדיפה לסיים ככה את השבוע מאשר לחזור הביתה מלאה במחשבות שלא עוזבות אותי, מלאה בכעסים- בעיקר על עצמי, על איך שאני נותנת להרבה דברים שוליים מסביב לשבש לי הכל. אני לגמרי מרוצה, מזמן לא חזרתי אחרי יציאה רגילה שכזו ושום דבר לא התרוצץ לי בראש; לא איך הוא מתייחס אליי, לא מה היא אמרה, לא מה הם עשו- פשוט כלום, לפנות בוקר של יום שבת- ואני שלווה. זה חדש.

מה שהצליח לעורר בי תחושה טובה היא העובדה שהצלחתי להעלים את כל הרגשות שהיו לי כלפי הבן-אדם הדוחה ההוא, ושאפילו הפסקתי להעריך אותו או לרצות להיות קרובה אליו באיזשהו אופן. הוא פשוט הולך כל-כך להתחרט (הוו, אני כזאת מזל עקרב. אז מסתבר שאני כן נקמנית..), ולמרות שיש בי צד שהולך להתגעגע אל האדם המתוק והאכפתי שטמון בו- אני לא מוכנה להיות עוד אחת שהוא ישחק בה משחקים ושתעזור לו לטפח את האגו שלו. אני שלמה עם ההרגשה ושלמה עם ההחלטות שלי, וזה מש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Apr 2009 02:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SHELLYX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628293&amp;blogcode=10729798</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628293&amp;blog=10729798</comments></item><item><title>איך שוב נפלתי בפח שלו?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628293&amp;blogcode=10718999</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
זה מעניין איך אתה גורם לי להרגיש כזאת קטנה ומטומטמת כל פעם מחדש, בזמן שאתה בכלל לא שווה שאני אסתכל לכיוון שלך. לא, אני ממש לא מדברת מתוך שחצנות או סנוביות, אני הבן-האדם האחרון שתתפסו מתנהג ככה- אבל באמת שלא מגיע לך שמישהו יתייחס אלייך, במיוחד לא אני. יכול להיות שטעיתי כשחשבתי ש&quot;הפעם זה יהיה אחרת&quot; ושלא יהיה לי מה להפסיד אם אני אנסה שוב, אולי הפעם תהיה מעט יותר בוגר ואולי אפילו יתפתח בנינו משהו- אבל שוב הצלחת לאכזב, אתה תמיד נשאר אתה וכנראה שאף פעם לא תשתנה. 
את האמת, זה ששוב לא הצליח בנינו זה מה שפחות מטריד אותי, יכול להיות שדיי חזיתי זאת מראש; מה שפגע בי באמת זה שהשליתי את עצמי שהערכת אותי לפחות בתור בן-אדם, שבאמת היה אכפת לך ממני, ושמאחורי כל משחקי האגו שלך ראית בי מישהי שכיף להיות בחברתה- כמו שאתה נוהג להראות שאתה כל פעם הולך אחריי כמו דבק. מעניין איך זה שכשאתה בא לשבת איתי על דעת עצמך ולא רוצה לזוז מטר ממני- פתאום אני זו שנמרחת עלייך, ואיך זה כשאנחנו לבד אתה מקסים ומצחיק וליד החברים שלך אתה הבחור הבלתי מושג שאני בכלל לא לליגה שלו. בכל פעם שהתאכזבתי התנחמתי בעובדה שטוב לי גם עם הק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Apr 2009 11:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (SHELLYX)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=628293&amp;blogcode=10718999</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=628293&amp;blog=10718999</comments></item></channel></rss>