<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>nothing special</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792</link><description>nothing special</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 כלהשמותתפוסיםגאדמט. All Rights Reserved.</copyright><image><title>nothing special</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792</link><url></url></image><item><title>אבל אז לא היה מקום..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=11068021</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני עומדת. כולכם מאושרים. באמת עשיתם חיים בלעדי. 
דווקא שמחה שאתם גם. 
גם אני נהניתי. אולי היינו צריכים. אולי היינו צריכות את החופש הזה, קצת , אחת מהשניה. 
את יודעת כשנמצאים רחוק זה מרגיש קצת יותר קרוב, קצת. 
נותן הרגשה שקיים משהו אמיתי שמקשר בין המרחקים. 
עוד אשליה. 
הרי אם זה לא היה בא עכשיו זה היה בא מחר, עוד שבוע. 
כי זה בא תמיד. 
אני, לפחות, הפסקתי לספור. מזמן. 

אני פוגשת אותו &quot;חבל שלא באת, נהנינו מאד ואני בטוח שגם את היית נהנית!&quot; אני מאושרת. לפעמים מספיק משפט כזה, כמעט חיבקתי אותו מאושר.
&quot;אבל אז לא היה מקום לכולנו! &quot; 
לא, לא בגלל שאני כזאת שמנה. 
בגלל שהייתם בדיוק חמישה במכונית. 

את מיותרת. לא צריך אותך. גם ככה אין פה מקום בשבילך. 
עשינו חיים. ולא היינו צריכים אותך בשביל זה. 

במשפט אחד אמרת כ&quot;כ הרבה.
ולא אני לא דרמטית. 
אני פשוט מכירה אותך טוב מדיי 
כדי לדעת שאת בכלל לא התכוונת שאגיב ככה
כי זה כלל לא היה מכוון אליי
זה היה מכוון אליו. 

אני שמעתי במקרה. 
רק כי עמדתי באותו רדיוס של חצי מטר. 
אולי אני שומעת טוב מדיי.


תגידי שאני לוקחת כל דבר ללב.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Jul 2009 22:57:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=11068021</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=11068021</comments></item><item><title>יש! D=</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10930514</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
יכול להיות שאני כבר לא אוהבת אותו?! 

(: לסל וחסל!




אחרי תקופה לא קלה אני חושבת שהגעתי למסקנה שנוכחות של אנשים עושה לי טוב.
אני יכולה לומר ללא צל של ספק שללא נוכחות של אנשים אני נכנסת לדיכאונות 
שבאותו הרגע נראה לי שאינם קשורים האחד לשני.
גיליתי גם פריצת דרך בחיים שלי 
הגעתי למסקנה שאני בישנית. 
אני?! כןכן ידידיי (או לפחות המעט שקורא כאן מדיי פעם) 
מסתבר שאני בישינית. 
אחרי שבדקתי למה יש לי בחילות כשמדברים איתי או שכל תשומת הלב מרוכזת בי ונעשה לי חם מדיי 
הגעתי למסקנה שאני ביישנית. 
דיי מוזר לגלות את זה אחרי 16 שנה, לא? 


מתחילה להתעורר בי מוטיבציה לשינויים בעצמי. מקווה שלא יעבור לי מהר (: 


לילה טוב! 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 06 Jun 2009 00:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10930514</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10930514</comments></item><item><title>זה נורא יפה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10888496</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

זה בערך כמו ורד, 
יפה למראה, באלך שיהיה לך אחד, אבל אז אתה מתחרט, כי זה נורא דוקר.ויפה.

זה בערך כמו החרמון,
זה נחמד למראה, באלך ללכת לשם בחורף, אל אז אתה מתחרט, כי זה נורא מחליק וקר, ויפה. 

זה בערך כמו שקיעה, 
זה מרתק למראה, באלך לשבת שם ולהביא, אבל אז אתה מתחרט, כי זה נורא מסנוור וכואב, ויפה. 

אז אפשר לקנות ורדים 
סינטטיים, זה לא קוצני, וזה לא כואב, וזה יפה. 

אז אפשר גלידה,
מתוקה בצבע ורוד, כי זה נורא מחליק וטעים, ויפה. 

אז אפשר לקנות תמונה,
מרתקת למראה, כי זה מקשט את הבית ולא מסנוור, ויפה.


אז מה אם אין ריח ב ורד.כי הוא עדיין נורא יפה. 
אז מה אם אין איש שלג ומלחמת כדורים מגניבה, כי זה עדיין נורא יפה. 
אז מה אם בתמונה לא מרגישים את החום והחיבור המיסטי, כי זה עדיין נורא יפה. 

אפשר לוותר לפעמים (:

על בנים אפשר להסתכל, וזה נורא יפה. 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 24 May 2009 22:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10888496</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10888496</comments></item><item><title>אולי לא חייבים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10878995</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

לאחרונה אני רואה בנות
שנראות לא הכי יפה
וגם אין להן מערכת יחסים
ואני שואלת
אם זה אולי יכול להיות גם ככה
אם לא חייבים גבר ומערכת יחסים כדי להיות מאושרים באמת.
אני חושבת שזה מוסיף המון
אבל לוותר על החיים רק כי אין בן זוג? 

אולי לא חייבים :]
צריך פשוט למצוא חברים טובים שיקיפו אותך
ושתהנה איתם
לא חייבים מערכת יחסים.

אני מרגישה מפנה.
אולי אני לא חייבת בן זוג כדי להיות מאושרת.

(נ.ב. אתמול חשבתי עליו פעם ראשונה מאז סוף אפריל.
היו לי קצת זרמים בגוף. עדיין. צריך עוד לחכות.. :/)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 22 May 2009 13:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10878995</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10878995</comments></item><item><title>דיייייייייי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10871112</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
בבקשה או שתקח אותה מפה או אותי. 
אני לא יכולה לסבול אותה ואת ההתפרצויות שלה כל פעם מחדש. כל יום.
פעם זה היה לעתים רחוקות יותר אבל היו תקופות שזה היה בתדירות גבוהה יותר.
בדרך כלל אני נכנסת למן דכאון כשזה קורה. 
נמאס לי ממנה. 
ולא משנה מה אומר היא תמשיך לצרוח עליי כמו משוגעת.
&quot;ככה זה בכל הבתים!!?!?!!? &quot; היא שואלת בעצבים. 
אני רוצה לשאול אם בכל הבתים יש אחת כזאת, שלא שולטת בעצבים שלה ולא יודעת לרסן את ההתנהגות המפלצתית הזאת. 
אני עומדת, לא זזה, והיא צורחת. אני מביטה בה, זה לא מזיז לה. כשזה קורה היא במן אטרף כזה. היא לא שמה לב אם היא פוגעת.
סליחה, היא כן שמה לב. 
עכשיו אני נזכרת. לפני 7 שנים, אני, ילדה בגיל 10, יושבת בספה. 
והיא צורחת. אני בוכה &quot;בבקשה תפסיקי.&quot; והיא ממשיכה &quot;לא !!!! אני לא אפסיק!!!! נמאס לי ממכם,כלבים-&quot;

מן צלקת כזאת אצלי. בגלל זה אחרי זה קשה לי להתמסר. וגם המעברים המהירים. 
פתאום זה מפסיק. הכל כרגיל. אבל חלילה לא להזכיר את הרגע בו היא לא שלטה בעצמה. מן מכה מתחת לחגורה. לא מדברים על זה. 

אני מצטערת שקשה לי להגיד אני אוהבת אותך
אני מצטערת שקשה לי להגיד שאת&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 19 May 2009 21:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10871112</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10871112</comments></item><item><title>עוד סעיף נפשי שעלה על סדר היום.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10868452</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
כל היום אני מתלוננת שאין לי מערכות יחסים ושלא קורה כלום.
הרגע הגעתי למסקנה חותכת שעד שמשהו מתקדם אצלי עם מישהו 
אני ישר חוסמת את זה ומנתקת איתו קשר לצמיתות.
בפעם הראשונה שזה קרה האשמתי את זה שהוא בצבא. (והוא עדיין לא עזב אותי) 
בפעם השניה האשמתי את זה שגם הוא בצבא. עד שהוא בקש ממני טלפון.
עכשיו עוד אחד שניראלי קצת גדול..
והאחרון בבצפר גרוע.

או שהדרישות שלי גבוהות מדיי או שאני פחדנית.
וכן,אני פחדנית.
אני מפחדת שהוא יראה אותי ויתאכזב
אז מה אם יש תמונות!?! כולם נראית טוב יותר מבמציאות בתמונות..

אבל אם הוא יתאכזב? 
שיתאכזב.. יש עוד הרבה דגים בים.









ואם גם הם יתאכזבו..? 
:/

הלוואי והיו לי תשובות לכל השאלות. 
לילה טוב, אני.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 19 May 2009 00:33:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10868452</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10868452</comments></item><item><title>הכל חוזר על עצמו.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10852957</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
שוב. טוב לי 
אוהבים אותי
מרגישה מסופקת
נערצת 
יפה . 

ואחרי שניה
רע לי 
מתעלמים ממני
מרגישה מאוכזבת מעצמי
בודדה
מכוערת.

ושוב טוב לי
ורע לי
וטוב לי 
ואז ממש טוב לי ואני מתחילה לשיר ולנגן.
ואז אני נזכרת בו
ורע לי 
רע לי כ&quot;כ.

כל הקוטביות הזאת מתחילה להמאס. 

נ.ב. אני מתחילה לגלות את הפרצוף האמיתי של כל החברים 
גיליתי מי באמת ומי שם פלסטיק מזוייף. 
אני צריכה להודותעל כל האמיתיים.
איך לא שמתי לב אליהם עד עכשיו?! 

יש לי תיאוריה שהם יכולים להיות הפתרון לקוטביות שלי.
רק איתם טוב לי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 May 2009 22:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10852957</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10852957</comments></item><item><title>תסביך אישי. פוסט לפתירת תסביך.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10836697</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני אנסה לפתור תסביך שלי בפוסט הזה. 
מכיוון שזה אמור להיות נורא חופר, אני פשוט אחסוך תגובות. 

אז..למה בעצם אני לא רוצה להיות איתם?
קודם כל,זה לא שאני לא רוצה להיות איתם, זה הם לא רוצים להיות איתי.
אם כך, למה הם קוראים לי בכל פעם שאני בצד, לבד? 
נו זה ברור. כל אחד רוצה להרשים את השני באכפתיות החמימה שלו, ולכן הוא קורא לך כאילו להראות כמה שהוא נחמד לאחרים.
הוא יכל להראות את זה אחרת.
נכון אבל זה היה הכי קל והוא ידע שתסרבי גם ככה. 
אז למה ההוא בא עד אליי ודיבר איתי וניסה לשכנע אותי ללכת אליהם?
זה.. כי הוא ילד מיוחד. האמת שהוא השתנה הרבה כשאני חושבת על זה מהפעם האחרונה שהתראינו. 
חוץ ממנו אף אחד מהם בעצם לא ממש רוצה לראות אותך,
אז למה הם כל הזמן רוצים שאני אבוא? כבר שנה!
כי הם צריכים אותך, הם צריכים עוד אחת שתעשה מה שאומרים. 
הם רוצים אותי בגלל הכשרון שלי? 
לא ממש. רק בגלל שאף אחד מהם לא מוכן לעשות את מה שהם רוצים שתעשי.
לנצל אותי?! 
כנראה שכן. 
לא יכול להיות . הם אוהבים אותי, אכפת להם. אתה צריך לראות איך ההוא דיבר איתי כשבאנו. 
כל אחד עושה כמיטב יכולתו להשיג את מה שהו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 May 2009 10:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10836697</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10836697</comments></item><item><title>מוות. וחיים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10792239</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אל תקטוף, נערי,יש פרחים שבני חלוףיש פרחים שעד אינסוףנשארים במנגינה.אל תקטוף נערי,יש פרחים שבני חלוףיש פרחים שעד אינסוףעם המנגינה.
לפני עשרים וחמש שנהנפטר אבו של אבי
לפני עשרים שנה נפטרה אמו של אבי
לפני עשר שנים נפטר אביה של חברה טובה
לפני חמש שנים נפטרה דודתי. 
לפני חודש נפטר אביה של חברה
לפני שבוע נפטר אביה של ילדה מהשכבה.

כל כך הרבה מוות
כל כך הרבה אסונות

לפעמים אני שואלת אם 
כל הדברים האלה נותנים סיבה לחיות
או שהם בעצם נותנים עוד סיבה ל
למה לא?!

כל כך הרבה מוות
כל כך הרבה אסונות

פרידות
בגידות
עזיבות
פחד
ייאוש
תסכול
דיכאון
אובדן
משבר
סבל
בדידות 

&amp;nbs&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Apr 2009 23:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10792239</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10792239</comments></item><item><title>דמט.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10777384</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אלה, אלהתגידו לי מה קורה להמה הבחור עושה לההיא עוד ילדה קטנהמה קורה להמה אם זה סתם נדמה לה?חולמת שהוא קורה לה..כה צעירה לא מבינהמאמינה, מאמינהזו אצלה אהבה ראשונההוא המלך של השכונהעם אופנוע חדישהיא תישבר, היא תיגמריום אחד הוא לא ירצה בה יותרהיא תמצא את עצמהזרוקה על הכביש...אלה אלהשמישהו יגלה להזה לא כמו שזה נדמה להאלה המסכנה
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט 
דמט דמט דמט

לעזאזל. 
איך..? 
איך???? אני לא מצליחה לקלוט איך אני לא מוצאת חן בעיניך.
לא כי אני יפה 
לא כי אני מוכשרת
לא כי אני חכמה 
כי אתה נתת לי להרגיש ככה. &lt;/FO&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 23 Apr 2009 21:37:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (כלהשמותתפוסיםגאדמט)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=625792&amp;blogcode=10777384</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=625792&amp;blog=10777384</comments></item></channel></rss>