<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אני עצמי וסביבתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681</link><description>תהיהות, הגיגים ושירים - כל הקשור לרבדים האנוכיים בתוכינו.
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 tzvik. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אני עצמי וסביבתי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/81/46/62/624681/misc/18151578.jpg</url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=11092411</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 
  תעתועי לילהבחלון הלילה אני הוזה על כוכבי נוגה
יפים כאלו ומעודדים. מושלמים. אני מחייך לעברם כאילו בהם תלוי ההווה בו אני נתון.
כל חלומות נעורי מתנקזים לעבר כוכב זה – כמו משאלה המתנקזת מליבך לעבר האלוקים. פרצופי חיוור, שער ראשי שחור כהה, בוהק,
כך גם עיני. ווילון החלון מתנופף ברוח אביב, גורר עמו ריחות מגן הצמחים אשר טיפחה
אימי. בעבור הדקותיים נישאים ברוח צלילי שטעטל ענוגים – יפים. פנס אור כתום, כתום
ולא לבן, משליך יהבו גם הוא על הרוח – מבקש להשוות איזה תמונה רומנטית במיוחד,
יודע אשר מבלעדי הרוח קרנו יהווה עוד חוליה מסדר העולם המצוי והמתבקש, והלא רצונו
עז להשוות איזה משהו שונה.אמור אני לתת תנומה לעפעפי ברגעים אלו,
אך לא יכול אני להיווצר ולהימנע מהסגוליות שבהיטוות עתיד חייך כאילו היה כחומר ביד
היוצר. כ&quot;כ ענוג רגעי קסם אלו. אך כל זה עתיד להתעוות כיון שבסה&quot;כ, עתיד
חייך נתון בידך כחומר ביד היונק. יונק הנך. מקבל הנך. ואין לאל ידך ליצור בחומר
שהנך עדיין מקבלו.בעיני רוחי אני חושב על &apos;משפיע&apos; – מורה
דרך. המורה הוא אני, החסוד והנאה בעל המידות וההשכל, המסוגל להוביל בני נעורים
בידם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 24 Jul 2009 18:54:00 +0200</pubDate><author>tzvi770@gmail.com (tzvik)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=11092411</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624681&amp;blog=11092411</comments></item><item><title>הבה נדבר על הפרה של דוד טוביה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=11067433</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 
  

הבה נדבר על הפרה של דודה סימה!

או: אינדיבידואליזם מחייב קולקטיביזםזה נוצר ברגע אחד, פתאומי. סתם ככה,
באמצע החיים. איזה ברק מבריק לך את השמיים החולמניים שלך. איזו
הבחנה..



סתם אדם קם בבוקר ולפתע הוא מקבל את
ההכרה כי הוא לא המציאות היחידה הקיימת בפלנטה זו. קיימים עוד
מציאויות שונות סביבו. בד&quot;כ אנו איננו מבחינים בכך, כל מה
שנקרא בדרכנו, הקבצן, האגם, הכסא והשולחן, הכול מקבל יחסו ממני והכול נותן
יחסו אלי, ה&apos;בוקר טוב&apos; והחיוך שהשכן נותן לי, הקפה והעוגה שהמזכירה
מכניסה אלי, הכול מוסב לתשומת ליבי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 16 Jul 2009 19:51:00 +0200</pubDate><author>tzvi770@gmail.com (tzvik)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=11067433</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624681&amp;blog=11067433</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=10651407</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
 
  

צבע כהה נגד הבהיר

רק בן עשרים ושתיםמרגיש כבן שבעים ושתים



רק לפני שלשה עשר ירחים

החילותי בחיפושי אחריך

וכבר לאה אני.

עייף, מותש, נלאה.



רק רציתי, אתה יודע, קצת..

קצת רציתי לבדוק.. למשש..

קצת לא נוח לי ככה.. סגור..

קצת להבין, על מה ומדוע

גומרים את ההלל..



רק החילותי, לברר

רק התחלתי, להידבר

אודות המדובר..

וכבר ריצתי את עונשי

&lt;span lan&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 20 Mar 2009 16:39:00 +0200</pubDate><author>tzvi770@gmail.com (tzvik)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=10651407</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624681&amp;blog=10651407</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=10635854</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
					יש לי חלוםתמיד משך תקופת ילדותי היה לי חלום - חלום אחיד: לאחוז בכף ידה של חברתי ולדהור בשדה פרחים ענק מימדים, שמים כחולים ושמש מקרינה. החלום עדין לא התגשם - אך שיר שכתבתי נתן לי את האפשרות אולי רק לפתח בדמיוני תמונה מדהימה זו. שיר שכתבתי לא מזמן - עדין לא מעובד דיו: יש לי חלום

לרכב על דו גלגלי

במרחב צבעוני אינסופי



יש לי חלום 

להשתכר ולהתבסם 

משדה ריחות אינסופי

&lt;p style=&quot;font-weight: bold;&quot; class=&quot;MsoNormal&quot; dir=&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Mar 2009 14:58:00 +0200</pubDate><author>tzvi770@gmail.com (tzvik)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=10635854</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624681&amp;blog=10635854</comments></item><item><title>פרחים קמלים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=10635681</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיר שכתבתי לא מזמן. השיר הוא חד וקיצוני בתיאור - רק כדי להדגיש את רעיונו. השיר איננו מעובד.הוא עולהבמעלה הגרוןהמחנק הזהבועת לחץ גדולה ומאיימת
בעוד ראשי מוצף תחושות והזיות
מאדי הבועה, העולים למוחי התשוש

כמו סרט אימה 
מותחן בדיוני
אגדה רומנטית
שלל רעיונות
שלל גוונים
הופכים לפסיפס

ובעודם מצטרפים אחד למשנהו,
בעודם יוצרים את הקרוי &apos;פסיפס&apos; 
נגלה החומר האפל הגלום בהם
הופכים הם את עורם לגוון אחיד
שחור, שחור כהה
כהה כהה

אהה.. ליבי יוצר התחושות
מה פתאום עלה בגורלך
ליצור תחושות אלו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 15 Mar 2009 14:29:00 +0200</pubDate><author>tzvi770@gmail.com (tzvik)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624681&amp;blogcode=10635681</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624681&amp;blog=10635681</comments></item></channel></rss>