http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579Just wearing desciseheCopyright 2026 White Rabbit. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10993778<div align="right" dir="rtl">בואו ואני אודה באמת. כילדה בת 14 וחצי, הדברים היחידים שאנחנו, ה"נוער", עושים בחופש הגדול זה לנוח לנוח לנוח, לעבוד בעבודות מזדמנות בחיפוש מתמיד אחר כסף, ולבלות. החיים הטובים. זה די משעמם, אם מסתכלים על זה מזווית שונה. נכון, חופש. אבל אפשר למצוא דרך לתעל אותו לדברים אחרים. הכנתי לעצמי רשימה של דברים שאני צריכה לעשות החופש, בשביל להגיד בסופו שניצלתי אותו היטב. הדברים המודגשים, הם הדברים החשובים באמת: -ללכת לים. -להתנדב בארגוני צדקה. -לסיים דברים שהתחלתי מזמן. -להתחבר עם המשפחה מחו"ל. -לקרוא יותר מארבעה ספרים. -לכתוב כמעט על כל יום שעובר עליי. -להתנשק בפעם הראשונה. -להתאהב בפעם הראשונה. -להמשיך להרזות. -להעלות את הבטחון העצמי. -למצוא עבודה ותפוקה כספית. די להתחנן לכסף מההורים. -לעזור לאמא שלי כמה שרק אפשר. -לקנות להורים שלי מתנה שוות ערך ליום הנישואים ה-16 שלהם. -לקנות לאמא שלי מתנה שוות ערך ליום ההולדת ה-41 שלה. -למצוא לי מ</div>Tue, 23 Jun 2009 23:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10993778http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10993778http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10990290<div align="right" dir="rtl">-</div>Mon, 22 Jun 2009 23:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10990290http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10990290http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10990034<div align="right" dir="rtl">תני לעצמך לחיות. לעזאזל, תשתחררי. אני יודעת שאת מחפשת את זה, עמוק בדפים. לעזאזל, תפרשי כבר כנפיים ועופי. תחפשי לך מקום, מקום אחר, את לא צריכה להיות פה, זה לא בשבילך. תלכי כבר, תמצאי את עצמך איפה שאיבדת את עצמך, שם, עמוק עמוק בין העצים הגבוהים. אני יודעת שהם סוגרים עלייך, אבל די. מתי תהיי את? בעולם הזה שנקרא מלחמה, במלחמה הזאת שנקראת החיים, אין מקום לשנים כמוך. תבחרי כבר. מי את מעדיפה להיות? </div>Mon, 22 Jun 2009 21:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10990034http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10990034http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10946591<div align="right" dir="rtl">שבוע וקצת לפני החופש. אני פשוט מרגישה את זה דופק בדלת. כמה שאני צריכה את זה, את הזמן הזה של שקט ורוגע. אם זה רק היה מגיע מהר יותר.... 3&gt;</div>Wed, 10 Jun 2009 16:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10946591http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10946591http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10937561<div align="right" dir="rtl">קטע קצר שכתבתי. מטומטם או לא, הייתי חייבת להראות למישהו. תחושה של איפנוט אוחזת בה. יד למעלה, יד למטה. תלויה על חוט. מי אמר שלבובה אין רגשות? היא לא שולטת בגופה, לא שולטת במעשיה. רק המחשבות שלה הנן שלה, המפלט היחיד שלה. החוט מושך את הראש. מכאיב למריונטה שעל רגלה רקום: "אוליביה". מריונטה יפה. ג'ינג'ית בהירה בעלת עיניי דבש מפלסטיק. ולפעמים היא נראית אמיתית, ופה הדובדבן האדום נראה כנפתח באמת. ואתה מביט ומצפה למילים, ואתה מרגיש שהן באות מתוכה. והמבט הבהיר חודר, מפלח את נשמתך, ואתה לא יכול לטעות. היא מדברת איתך. וכואב לה. עוד כמה תצטרך לסבול? המריונטה. עושה מה שאומרים לה. ימינה, שמאלה. למטה, למעלה. המריונטה. קיימת, בלי מהות. אנושית, בלי מקום. <SPAN lang=HE style="FON</div>Sun, 07 Jun 2009 22:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10937561http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10937561http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10919817<div align="right" dir="rtl">-</div>Tue, 02 Jun 2009 22:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10919817http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10919817http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10919151<div align="right" dir="rtl">יואו O: אני בבלוג. אלוהים ישמור, מה קורה פה? כן, נזכרתי שהבלוג קיים -.- ביום רביעי יצאתי עם ורד ומיטל לקניון, והיה כיף ונחמד, וקניתי איפור יפה שרציתי הרבה זמן, וקבלתי עיפרון לעיניים מתנה [!] הקטע הוא שהוא בקושי מוציא צבע D: כמה שימושי. בכל מקרה, הלכנו הלכנו הלכנו, התפדחנו התפדחנו התפדחנו, עשינו טיול במעלית ונופפנו לאנשים לשלום מתוכה, ואז הלכנו לאיזור של האוכל *-* הייתה שם מכונת צילום, והצעתי שנלך להצטלם. [בשביל מה לעזאזל היא שם?] כל אחת הייתה צריכה לתרום חמישה שקלים, ולי היו עשרה במטבע אחד. [מרתק הא? חכו, עכשיו החלק המעניין. -לא-] ראיתי שהבן-אדם הכי סקסי, הכי מושלם, והכי יפה עלי אדמות, עובד באחד המזנונים, ואני בשיא ההסטריה, והלב שלי פועם ברמות. הלכתי לבקש ממנו שייפרוט לי. הוא פרט. היה מגניב, וקצר מדי. אחרי זה הייתי מאושרת. טובבב.... אז קצת הגזמתי עם המאושרת, אבל בואו נגיד שנמסתי טיפה על הרצפה. הצטלמנו, יצאו תמונות מכוערות, D: בכל מקרה היה חביב, השמנות אכלו המבורגרים, ואני אכלתי נאגטס [אגב, הם נראים הרבה יותר טוב בתמונה.] אחר כך ירדנו למטה וי</div>Tue, 02 Jun 2009 19:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10919151http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10919151http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10871543<div align="right" dir="rtl">אבא שלי, הוא אני בגרסה המבוגרת.... והגברית יותר. אבא שלי, הוא מי שיבין אותי יותר טוב מכולם. אבא שלי, הוא מי שאני אוהבת הכי בעולם. בגלל הנושא החם החלטתי לכתוב פוסט על אבא שלי. אם הוא לא היה כאן, האדמה שלי הייתה מתפוררת לי מתחת לרגליים. אני נולדתי עם האופי שלו, נולדתי עם ההתנהגות שלו, עם התחביבים שלו ועם חלק רב מן התכונות. כשיש משהו שמעצבן אותי, אבא שלי יבין מיד. כשאמא שלי מעצבנת אותי, הוא יבין מיד. הוא היה שם, איפה שאני נמצאת עכשיו. אבא שלי הוא הכי חכם, הכי מצחיק והכי חזק. אבא שלי הוא סופרמן, רק אנושי, ועם כרס. אין לי מילים שיתארו כמה אני קשורה אליו. יותר ממה שאני קשורה לכל בן אדם אחר על פני העולם שלנו. אולי אם הוא לא היה עובד עד מאוחר, הייתי גם מוצאת יותר זמן להגיד לו את זה. אבא, אני אוהבת אותך. מה הייתי עושה בלעדייך? אני מעריכה אותו כל כך, את אבא שלי. אולי בגלל שאני כל כך דומה לו. שנינו עקשנים, שנינו מצחיקים, ושנינו אנשים שכשלחוץ להם מדי הם יינשמו עמוק, ורק אז ימשיכו. שנינו מהסוג שלא אוהב ללכת לישון בלילה. שנינו מהסוג שלוקח לו שעה להרדם ולהתעורר עוד אחרי שקמנ</div>Tue, 19 May 2009 23:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10871543http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10871543http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10859799<div align="right" dir="rtl">אחרי הפוסט הקודם הגעתי למסקנה שאני צריכה להכיר מישהו חדש, שיבוא ויבלגן לי את החיים טיפה. אני צריכה מישהו, לא משנה מי. כל אחד. מישהו שיהרוס טיפה ויבנה טיפה, שיוסיף משהו לחיים שלי. וזה לא צריך להיות במובן של אהבה. לא, אפילו סתם חברה חדשה, או ידיד חדש. מישהו חדש אני פורקת. אני לא אומרת את זה בשביל שאנשים יבואו וייכתבו לי שזה פוסט בלי טעם. לא לכל דבר יש טעם. אני צריכה מישהו חדש. חרא בלבן משעמם לי. </div>Sat, 16 May 2009 18:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10859799http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10859799http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10857301<div align="right" dir="rtl">[אנחהגדולה] -זה קטע מהיומן האישי שלי. אני לא אכניס לפה עוד הרבה קטעים משם.- יצא לי לחשוב בזמן האחרון כמה שהחיים שלי סתמיים. אין לי בעיות, אין לי צרות, משעמם לי. אני כל כך מקנאה באנשים עם בעיות. הקטע הוא שאני לא יכולה ליצור לעצמי בעיות, כי זה נוגד כל דבר טבעי שקיים. אני פשוט צריכה מישהו שייכנס לחיים שלי ומהר. יבלגן לי אותם טיפה. אני קמה בבוקר בתחושה שאין לי למה לקום, כי במילא לא יקרה שום דבר שונה. היום יהייה כמו אתמול ומחר יהייה כמו היום. שום דבר לא קורה, כל יום אותם האנשים, אותם הפרצופים. אני צריכה שינוי. לעזאזל. שינוי.</div>Sat, 16 May 2009 00:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (White Rabbit)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=624579&blogcode=10857301http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=624579&blog=10857301