http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187heCopyright 2019 הדרקון הלא נכון. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12679475<div align="right" dir="rtl">תחת שמי ים התיכון חמישי בבוקר, עוד לא יודע מה התכנונים שלי לסופ"ש, כותב לה בסטטוס: "נו, אז נראה אותך בשבת?" והיא, חיה פוליטית שכמותה: "בוודאי". וזהו... נשכח. שבת בערב, שבוע שעבר - אני וחבר שגררתי באזניים להפגין קצת צדק חברתי מטיילים בין המון מיוזע, חותרים למגע עם הבמה, ונעצרים בנקודה שבה קשישים כמונו כבר לא יכולים יותר. שני מטר קדימה היא עומדת שם. בין 150,000... 200,000... כמה שתגידו - פתאום היא צצה. צירוף מקרים? רצון הגורל?? מוזר... אחרי הברכות והאיחולים, והרבה הרבה זיעה וארצי וריטה ו"דפני ליף תעשי לי אוהל", בסוף של הסוף, שאלתי אותה - "לאן עכשיו?", והיא אמרה הבייתה, ואני: "רוצה טרמפ? חניתי רחוק, אבל יש מגזן וחֵברה טובה". במקום ובעיתוי הזה, להצעה כזאת מפתה אני לא חושב שיש מישהי שהייתה מסרבת. אז הלכנו קצת הרבה, קישקשנו לא מעט. והגענו אליה הביתה... אבל אני כנראה לעולם אשאר דפוק, נפרדנו והיא עלתה הבייתה, ואני נשארתי עם הדיווחים בגלגל"צ על הפקקים בדרך. ושלא יבלבלו אתכם עם עובדות ממקום התצפית בעבודה החדשה שלי אני משקיף על גן הסוס בירושלים. למי שלא יודע,</div>Fri, 12 Aug 2011 11:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12679475http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12679475http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12664636<div align="right" dir="rtl">כן אני יודע, הרבה זמן לא כתבתי. ככה זה שמתחילים להתברגן, לגדל חיים. אבל יש לי תירוץ די משכנע &ndash; כשטוב לך, אין לך על מה לקטר, וכשאין על מה להתלונן... הבלוג הוא הראשון להיפגע. שלא תבינו אותי לא נכון, תמיד יש פה ושם כל מיני דברים מציקים, אתם יודעים בקטנות כאלה. עוד יום במשרד, ההיא עשתה ככה, ההוא אמר ככה... ומשרדים ממשלתיים, ובכן איך נגדיר את זה? אממ... בניגוד למה שחושבים זה לא שלא עובדים, עובדים, ולפעמים אפילו קשה מאוד, העניין הוא שלכל אחד יש עבודה מאוד מוגדרת וסמכויות ותחומי עיסוק מאוד ברורים, ואז אם יש יום "חלש", אין הרבה מה לעשות, ומתחילה הטיילת בבניין וה"ביקורים" אצל הקולגות... וזה שאין לו מה לעשות הולך לבקר את ההיא מפניות הציבור, מתנחל לה במשרד ומשבש את העבודה שלה, וההיא מהשכר באמצע החודש, מה תעשה? תלך לבקר את החשב למעלה, לראות אולי הוא חלילה גם עובד... ומכאן הדרך לחגיגה רבתי גדולה. התוצר הכללי מכל זה, לפחות לגבי... הוא שיש הרבה מאוד נשים במשרדי הממשלה, ויסלחו לי כאן בנות ישראל על ההכללה... אבל כל מה שהן מתעסקות מהבוקר עד הלילה זה למצוא לי שידוך, לא שזה רע, זה אולי אפילו מ</div>Fri, 05 Aug 2011 10:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12664636http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12664636http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12614909<div align="right" dir="rtl">עצרו את כל השעונים, נתקו את הטלפון,שתקו כלבים נובחים שלופי לשון,השקיטו פסנתר ותופים, תנו לדממה כבוד,הביאו את ארון הקבורה והרשו-נא לאבל לבוא.קראו למטוסים לעוף מעל לראשינו,ולצייר בשמיים שתי מילים: הוא איננו.קשרו סרט אבל על צוארי היונים בכיכרות,ולשוטרי התנועה, לבשו כפפות שחורות.הוא היה הצפון שלי, מזרח ומערב,יום החול שלי, ימי החג, אביב וסתיו,הוא היה השיר, הירח, וכל כוכב אשר ראיתיחשבתי שנאהב לנצח, וטעיתי.מי צריך עכשיו כוכבים. כבו אותם.כסו את השמש, ואת הירח גם.רוקנו את האוקינוס, עקרו את היערות,כי מעכשיו שום טוב כבר לא יכול לקרות. (Funeral Blues/ W.H. Auden - תרגום: יהונתן גפן) ערן, יהי זיכרך ברוך.</div>Mon, 11 Jul 2011 19:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12614909http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12614909http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12596494<div align="right" dir="rtl">הנסיעות לירושלים ובחזרה די מתישות. הנחמה היחידה היא אולי הרדיו, שלעיתים קרובות אני מוצא את עצמי "מזפזפ" בין הערוצים השונים עד שאני מגיע לשיר טוב, ואז מתחילים עם ההשתגעויות בתוך הרכב (סוג של טירוף שבכל סיטואציה אחרת הייתה מביכה ביותר). לפעמים נופלים על שיר שקט, מהסוג שגורם לחשוב ולהיזכר. באופן די מפתיע השיר החדש של אייל גולן &ndash; "כשאחר" עושה לי את זה בצורה בלתי מוסברת. בעצם דווקא די מאוד מוסברת, מספיק להיכנס לפייסבוק ולראות שלשותפתי לשעבר לדירתנו בשדרות סיטי יש חבר חדש, ולסטודנטית הנצחית שלמדה איתי גם, ולהיא שפעם פעם יצאנו איזו תקופה (וזה המקום לציין שהכרנו דרך ישראבלוג!)... בכלל לאורך כל השיר עולות באוב עוד ועוד "לשעבריות" כאלה, שכנראה אני עדיין הרוס עליהן במידה כזאת או אחרת. כן, לקראת סוף השיר נפל האסימון, והבנתי שאני ממש ממש דפוק אם ויתרתי על כל אלו שעברו בחיי ואני עדיין מאוהב בכל אחת ואחת מהן כאילו זה אף פעם לא נגמר (כמובן שלא את כולן אני עזבתי, חלקן או אולי אפילו רובן זרקו אותי, אבל זה רק בגלל שהייתי ממש שמוק, אז כנראה שהגיע לי). אני מניח שעם הגיל והקילומטראז'</div>Sat, 02 Jul 2011 22:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12596494http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12596494http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12580779<div align="right" dir="rtl"> תרשו לי לשתף אותכם בסוגיה מעיקה. מתוקף תפקידי החדש, אני נדרש לקבוע עמדה בנוגע להחלטת המשרד הממשלתי בו אני עובד. העניין הוא כזה – האם להיות פרקטי או להיות מוסרי? הסיפור שלנו מתחיל בזה שבחודשים הבאים עלינו לטובה עומד לחול שינוי משמעותי בהתנהלות המדינה מול אזרחיה, סוגיה שכבר זכתה להתייחסות בשולי התקשורת, אך הולכת להיות סוערת לפחות כמו הסיפור עם הקוטג', אבל סביר להניח שהרבה הרבה יותר. הפייסבוק הפך להיות טרנד גם במשרדי הממשלה, ואם תחפשו היטב תראו שכמעט לכל משרד יש עמוד פייסבוק, לכל "שגרירות ישראל ב..." יש טוויטר, ולכל נשיא וראש ממשלה בישראל יש ערוץ יוטיוב. לצורך ההיערכות לקראת השינוי במדיניות של המשרד שבו אני עובד, עומדת על הפרק השאלה האם לגייס טוקבקיסטים בתשלום (ותתפלאו עד כמה זה נפוץ) ומשתמשים מזויפים בפייסבוק. כבר נעשתה פנייה למשרד פרסום שעוסק בעניין וכבר הוקצו התקציבים לצורך מתקפת הנגד. אה כן, ואלו הם כספים שבאו מהכיס שלכם (המס שיורד מהמשכורת והמע"מ שאתם משלמים על כל מוצר). יש לי בעיה די סבוכה בנושא, כי מצד אחד מה פתאום המדינה מתעסקת עם שטויות כמו פייסבוק, ועוד מבזבזת על</div>Sat, 25 Jun 2011 13:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12580779http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12580779http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12534401<div align="right" dir="rtl">נשים, גברים ועולם העבודה תארו לכם סיטואציה כזאת: משרד ממשלתי מכובד, שר שחי את המערכת הפוליטית בישראל כבר עשרות שנים, ולשכה גדולה ומפוארת. מנכ"ל לשכת השר בריאיון מקרי לעיתונות מודיע שהוא מבחירה לא מוכן לקבל נשים לעבודה בלשכת השר (שמונה בד"כ עשרות אנשים). לדבריו "נשים הן לא אמינות, קשקשניות, לא יודעות לעבוד בצוות, ובכלל... אי אפשר לסמוך עליהן". כשפונים לשר הממונה, ושואלים אותו לפשר הדברים, עונה השר – "כן, אני מעדיף בעבודה גברים ולא נשים, יש לזה אין סוף יתרונות". לנשים יש עשרות עמותות וארגונים, במקרה הזה כבר למחרת היום הן היו מגישות בג"צים והצעות לדיונים בוועדות הכנסת, כל מדינת ישראל היתה מזעזעת למשמע ההערות השוביניסטיות של מנכ"ל המשרד והשר שמעליו. קיים חוק במדינת ישראל שנקרא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, הסעיף השני לחוק קובע: "לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בש</div>Sat, 04 Jun 2011 13:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12534401http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12534401http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12518148<div align="right" dir="rtl">בימים האחרונים נתקלתי ביותר ויותר סטטוסים בפייסבוק של חברים שלי שמתלוננים שאנחנו ממש מדינת עולם שלישי, כמו למשל בתורים באחת מחברות הסלולר, או התנהגות בסופרמרקט ועוד כל מיני דוגמאות. ובכן יקירי, אני מתפלא למה אתם חושבים שאנחנו לא מדינת עולם שלישי?? גיאוגרפית אנחנו על גבול אפריקה אסיה... יש לנו שלטון מושחת ולא יציב... פערים חברתיים – מקום ראשון בעולם המערבי! שכבת אוליגרכיה שלא מביישת את זו של רוסיה (למעשה אנחנו חולקים כמה אוליגרכים במשותף). גם בתרבות, לאחר ניצחון המוזיקה שמתכנה ים תיכונית (ושאין לה שום קשר למדינות אגן הים התיכון), אנחנו כבר לא ממש "אירופאים". אנחנו לא יכולים בלי איזו מלחמונת אחת קטנה לפחות כל שנתיים-שלוש. וגם פה, בדיוק כמו בחוף השנהב או האיטי, מסוכן להסתובב ברחוב (ואני מכיר מספר מקומות שבימי שישי בלילה כמו שעון יש דיווח על מקרי שחיטה פומביים). ודי לצאת לסיבוב עם האוטו ולפגוש את הבבונים שעל הכביש, ועוד בכמות כזאת שלא הייתה מביישת אף סוואנה אפריקאית. אז אחרי כל זה, איך אפשר להגיד שאנחנו לא מדינת עולם שלישי? שבת שלום, הדרקון.</div>Fri, 27 May 2011 19:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12518148http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12518148http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12508700<div align="right" dir="rtl">עבר קצת זמן מהפעם האחרונה שכתבתי, אבל יש לי תירוץ טוב - אני נוסע כל בוקר לירושלים לעבודה וחוזר סחוט כל ערב (אל תדאגו לי, מסתבר שאם משלמים לך מספיק כסף אתה תעשה הכל). בכל אופן, באופן זמני שמו אותי בחדר עם שתי סטודנטיות שנראות בכלל לא רע (שתיהן מאורסות וכבר מקשקשות כל היום על שמלות חתונה, אולמות אירועים ושאר מריעין בישין - יש משהו יותר מבאס מזה?). אבל מה? זאת שנראית כמו לולב כל הזמן יורדת על חברתה שנראית לגמרי לא רע אבל עדיין נשאר עליה טיפ'לה בשר. פעם-פעמיים הערתי למכשפה שכולה עור ועצמות שהיא המכוערת מבינהן - גם באופי וגם בגוף (אבל במילים יפות כמובן). לא ממש עזר, היא הצליחה להכניס את החברה שלה לסרטים, ופצחה כיד הדימיון הטובה על המין היפה והחזק בדיאטת חסה והליכות בחמש בבוקר. מעניין לעניין ובאותו העניין - רשת GAP ישראל העלו את קולקציית הקיץ החדשה שלהם לשנת 2011, ובכדי להמחיש יותר מכלמאמר מלומד של דוגמנית למה צריך אתחוק הפוטושופ, הם לקחו דוגמניות סופר-אנורקסיות. עקב תגובות הנאצה, עשו טובה והסירו בGAP את התמונה המזעזעת מכולן: תסלחו לי בנות, באמת שאני לא מבין מה יפה במראה הגטו...</div>Sun, 22 May 2011 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12508700http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12508700http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12489537<div align="right" dir="rtl">רק רכבת! יכולתי לכתוב פה מגילות על מגילות בנושא שביתת הרכבת השבוע, אבל אז הייתי מאבד את כל שני הקוראים שעוד נכנסים לבלוג שלי. ולכן בצעד חריג קישרתי לריאיון של הפרשן הכלכלי של ערוץ אחד אצל קרן נויבך: http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&amp;v=XvcEbWv-rRg ושאלה ששוב, לאחר מאבק העובדים הסוציאלים, והרפואה הציבורית ועכשיו עובדי הרכבת...זה רק אני שכל פעם מצפה מאזרחי ישראללחשוב מעבר לצרכים המידיים שלהם? שבת שלום, הדרקון.</div>Fri, 13 May 2011 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12489537http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12489537http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12476245<div align="right" dir="rtl">הקבוצה הכי פולנית בפייסבוק.</div>Sat, 07 May 2011 12:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (הדרקון הלא נכון)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=6187&blogcode=12476245http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=6187&blog=12476245