<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>חלליות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=617607</link><description>רודפות אחרייך, חלליות קוראות לי לחזור</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Arya. All Rights Reserved.</copyright><image><title>חלליות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=617607</link><url></url></image><item><title>מה אני בשבילך, אמא?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=617607&amp;blogcode=10708674</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;P&gt;סתם משא על הכתפיים? סתם משהו שנחת עלייך ואת לא רוצה?&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;רוב הזמן אני לא מרגישה ככה. אבל עכשיו בכיתי... מהקלה, ופחד, ו... אני לא יודעת בדיוק&amp;nbsp;- וכל מה שיכולת לומר זה &quot;אין לי כוח לנחם אותך עכשיו&quot;, ממש כאילו זו איזו חובה לא נעימה, כאילו עיינת בחוברת &quot;ההוראות לאם, חלק א&apos; &quot;, חוק 45 סעיף קטן ח&apos;, שאומר בבירור &quot;אם הילדה בוכה, עלייך לנחם אותה&quot;.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;מה אני בשבילך, אמא? ערימת גללים מסריחה?&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;כואב לי לפעמים כל כך ונמאס לי מהמקום הזה. ונדמה לי שאין לי זכות... יש אנשים במצב הרבה יותר גרוע ממני...&amp;nbsp;אני במצב&amp;nbsp;טוב, דמאט! לא חסר לי כסף ואני מצליחה&amp;nbsp;בלימודים וההורים שלי בסדר (רוב הזמן...)&amp;nbsp;אבל יש רגעים שאני באמת שואלת את עצמי מה אני מחפשת כאן. &lt;/P&gt;
&lt;P&gt;אני יודעת שאני לא אתאבד. אבל לפעמים אני תוהה האם יש סיבה לכך מעבר להשפעה שאני יודעת שתהיה לכך על האנשים סביבי.&lt;/P&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 05 Apr 2009 21:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Arya)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=617607&amp;blogcode=10708674</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=617607&amp;blog=10708674</comments></item><item><title>בלי נאמנות אין אזרחות = אסון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=617607&amp;blogcode=10515360</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;P&gt;חבר&apos;ה, בואו נעצור רגע ונחשוב מה באמת יקרה כתוצאה מהחוק שמנסה ליברמן להפיל עלינו.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;נניח שאני ג&apos;מילה מ... יפו, נניח. אני לא אוהבת את ישראל, אבל אני בסך הכל רוצה לחיות את החיים שלי, אני לא רוצה לבזבזם על התנגדות למדינה. עד ש...&amp;nbsp;יום אחד חל חוק חדש: אני חייבת להצהיר נאמנות למדינה כדי לשמור על אזרחותי. הממ... מה האפשרויות העומדות בפניי?&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;האחת - עזיבת ביתי, שהיה שייך למשפחה שלי עוד מלפני שקמה המדינה. המקום בו אני גדלתי, בו גדל אבי... גם את ילדיי שלי אגדל במקום סמוך. ואז להיות... מה? פליטה? חסרת אזרחות?&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;לא. אני לא רוצה. אבל מה האפשרות הנוספת שלי?&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;להצהיר נאמנות למדינה שהרגה את אבותיי, שמתייחסת אליי כאל אזרחית סוג ב&apos;, שגוזלת את אדמותיי, שרק לפני מספר שבועות הפציצה את משפחתי... זה נורא, אבל זו כנראה האפשרות הממשית&amp;nbsp;היחידה שיש לי. אני לא חייבת באמת &lt;EM&gt;להתכוון&lt;/EM&gt; לזה... לא באמת. &lt;/P&gt;
&lt;P&gt;אז אני מצהירה. אבל זה לא נחשב באמת. שבועה הניתנת תחת איום חרב לא נחשבת באמת - אפילו כשחותמים על חוזה אפשר להוסיף &quot;ת.ל&quot; - תחת לחץ.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;אבל עכשיו אני כועסת אפילו יותר על המדינה הזאת, שבנוסף לכל הרע שגרמה לי, הכריחה אותי לומר שאני נאמנה לה! &lt;/P&gt;
&lt;P&gt;אני לא. כשיוולדו ילדיי, אני אחנך אותם לשנוא את הארץ הזאת. ואם הם ינסו להצטרף לארגון טרור פלשתיני, אני רק אשבח אותם. המדינה הזאת עברה כל גבול (לא רק מטאפורית)&amp;nbsp;- לא רק שהשתלטה על אדמות ורצחה, אלא היא גם מכריחה אותנו להכריז על תמיכתנו בה... ציונים ארורים!&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;ובחזרה לעצמי... לא, אני לא אנטי ציונית. למעשה אני ציונית מאד ומאמינה לחלוטין במדינת ישראל. אבל מה שאני מנסה לומר כאן הוא זה: הצהרת נאמנות למדינה רק תכעיס יותר את הערבים הישראלים. הם יצהירו אם זאת הדרך היחידה בה יוכלו להישאר בבתיהם ועל אדמותיהם, אבל זה לא יגרום להם יותר נאמנות ממה שהייתה קודם - אפילו פחות.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;למעשה, גם אני לא רוצה להכריז נאמנות למדינה! אני ארגיש כמו בברית המועצות הקומוניסטית. מה השלב הבא? לא נוכל לדבר סרה בממשל, אני מניחה, מה שאומר שכל המדינה תצטרך לשתוק או להיכנס לכלא... ומכאן אני כבר לא אזכיר לכם את כל זוועות הממשל הקומוניסטי, אבל חבר&apos;ה, ימנים או שמאלנים או חייזרים או&amp;nbsp;מה שלא תהיו - חוק הנאמנות המגוחך של ליברמן נוגד את האינטרסים הבסיסיים של כולנו. הוא יוביל לכעס רב יותר של הקהילה הערבית הישראלית, וכולנו יודעים לאן &lt;STRONG&gt;זה&lt;/STRONG&gt; מוביל. &lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;אז רגע&amp;nbsp;לפני שאתם מצביעים ליברמן כי הסיסמה נראית נורא יפה על מסך הטלוויזיה...&lt;/P&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Feb 2009 15:15:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Arya)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=617607&amp;blogcode=10515360</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=617607&amp;blog=10515360</comments></item><item><title>לא שפויה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=617607&amp;blogcode=10503826</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&lt;P&gt;כבר יש לי בלוג. למעשה, יש לי הרבה בלוגים. אם לומר את האמת, פתחתי כל כך הרבה בלוגים שאני לא מסוגלת לזכור את כולם.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;את רובם מחקתי. את חלקם שמרתי. מתוך סנטימנטים, אולי, או שחשבתי שאכתוב בהם שוב. היה לי בלוג די מצליח; ואז העברתי אותו לתפוז, והוא גסס לאיטו. התכוונתי לכתוב בו עכשיו. היה משהו שרציתי לכתוב. רציתי לכתוב על פוליטיקה.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;אבל לא יכולתי. למה? פשוט לא יכולתי. לא רציתי. רציתי לחזור לכאן.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;וזה כל כך נוסטלגי, באמת, לכתוב כאן בישראבלוג. יש בזה יותר מדי זכרונות; אני בעסקי הבלוגים מכיתה ה&apos; בערך, והיום אני יו&quot;דניקית. אלוהים, כמה שהשתניתי; לפעמים נדמה לי שכל אחד מהבלוגים האלו מבטא פן אחד באישיותי ובחיי.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;האמת היא שאני לא מבינה לגמרי למה פתחתי את הבלוג הזה, למה עיצבתי אותו ככה ולמה קראתי לו ככה. אולי סתם כי אני לא שפויה.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;אני לא לגמרי בטוחה מי כן שפוי... אבל אני יודעת שאני לא. לא לגמרי. לפעמים אני מרגישה קצת כמו חייזר בעולם החיים. אולי זו הסיבה שקראתי לבלוג כך, ואולי סתם בגלל שאני אוהבת את ברי סחרוף.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;דיכאונות, געגועים, שמחה, אהבה. מזה מורכבים החיים שלי, כל שבוע מכיל אותם במינונים שונים. לא בטוחה לאן אני הולכת ולמה... אולי לבקר בשביל החלב. &lt;a target=&apos;newWin&apos; class=&apos;blog&apos; href=&quot;http://www.youtube.com/watch?v=Ey6YcPoOwFo&quot;&gt;לקחתי שוקו&lt;/A&gt;.&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;בכלל רציתי לכתוב פוסט פוליטי. לא יודעת למה כתבתי את זה. מי יודע?&lt;/P&gt;
&lt;P&gt;&amp;nbsp;&lt;/P&gt;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 Feb 2009 16:44:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Arya)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=617607&amp;blogcode=10503826</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=617607&amp;blog=10503826</comments></item></channel></rss>