http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131heCopyright 2026 לוֹ-סִי.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10962460<div align="right" dir="rtl">סבתאלה. בזמן שחיכיתי לך בנתב"ג פתאום ראיתי אותך מתקדמת לעברי עם סבא ליד, עשית הפתעה. הודעת שאת באה לבד ולא סיפרת שאת בעצם באה עם סבא. ואז מיצמצתי, וזה היה סתם זוג שנקלע לי בשדה הראייה והתת מודע שלי החליט להפוך אותם לרגע לדמות שלך ושל סבא. כמה שחיכינו, ועד שהגעת. חיבקתי חזק חזק, לפצות על כל הזמן הזה, ולשמור שלא תברחי לי במקרה כמו סבא. ואז נסענו מלא מלא וכל פעם הסתכלתי שמאלה, לוודא שאת עדיין שם ושאני לא חולמת. איזה כיף לראות אותך סבתא...אבל אי אפשר שלא לחשוב על סבא באותה הנשימה. סבא גם היה אמור להיות פה, סבא היה אמור לשבת לידך בטיסה, היית אמורה להסתובב עם סבא בשדה התעופה. סבתא, אני רואה אותך ואני רואה אישה מאוהבת. אני רואה אישה מאוהבת עד כלות נשמתה, עם לב שבור למחצה כי לקחו לה את החצי השני שלה. את מוכיחה לי שכל אלה לא סתם קלישאות. אני לא יכולה להגיד שאני מסתפקת רק בך, כי אין סבא בלי סבתא, סבא וסבתא הפך לצירוף שלא מפרידים, שבא באותה נשימה. אבל איזה כיף לראות אותך, יפהפייה כזו וצעירה מתמיד, אבל עם עיניים שמביעות קצת עצב. הולכת לנצל כל רגע ולנצור אותו, שאני לא אעיז אפילו לשכוח משה</div>Sun, 14 Jun 2009 23:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10962460http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10962460http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10908755<div align="right" dir="rtl">"אי אפשר לגרום לי להיפתח, להגיד שאוהבים אותי כל כך ואז בבת אחת לקום בלי להסביר, ולהשאיר אותי הטמבל הכי גדול בעיר" סליחה...</div>Sat, 30 May 2009 21:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10908755http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10908755http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10819143<div align="right" dir="rtl">ממעמקים קראתי אלייך, בואי אלי.בשובך יחזור שוב האור בעיני..לא גמור, לא עוזב המגע בידייך שיבוא ויאיר למשמע קול צחוקך.ממעמקים קראתי אלייך, בואי אלי.מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך.באוזנייך לוחש שואל...מי זה קורא לך הלילה? הקשיבימי שר בקול אלייך אל חלונך?מי שם נפשו שתהיי מאושרת?מי ישים יד ויבנה את ביתך?מי ייתן חייו, ישימם מתחתייך?מי כעפר לרגלייך יחייה?מי יאהבך עוד מכל אוהבייך?מי מכל רוח רעה יצילך?ממעמקים.</div>Tue, 05 May 2009 14:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10819143http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10819143http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10582795<div align="right" dir="rtl">7.10.08 "בואי ניפרד, נעשה את זה יפה וכמה שפחות כואב זה קצת קשה בואי ניפרד, סוף לאהבה נכון שזה מרגיש בודד אבל זאתהתשובה הו מתוקה שלי, פישלת בגדול אני רוצה לסלוח אבל לא יכול למען האמת זה מזמן כבר מת אז בואי ניפרד, בואי ניפרד. בואי ניפרד, נעשה את זה יפה את הרכוש כבני תרבות נחלק על כוס קפה ומה אכפת לי הוא ושכולם ראו הכינו את הממחטות, אולי תבכו... הו מתוקה שלי... החדר מהדהד, שקט להיפרד וכל החפצים שלך אומרים אותך כהד אני רוצה לחשוב באמת שיהיה לך טוב בשבילי להיות לבד זה קרוב קרוב... הו מתוקה שלי..." </div>Sat, 28 Feb 2009 13:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10582795http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10582795http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10480217<div align="right" dir="rtl">להתעורר עם עיניים נפוחות לתוך יום חדש, עם זכרונות של יום ישן. ללכת לשטוף פנים, להתלבש יפה, לחבוש מסיכה, שאראה חזקה, שתסתיר את הסדקים מתחתיה. כל הזבל שנאגר כבר התפוצץ בלילה, עכשיו אפשר להתחיל להתאפק מחדש. בוקר טוב.</div>Sat, 31 Jan 2009 15:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10480217http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10480217http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10266286<div align="right" dir="rtl">ילדה קטנה, מלאה ומתולתלת יושבת בשדה התעופה ומביטה מעבר לחלון השקוף הענק. היא רואה איך עוד מטוס יוצא לדרכו, ואיך עוד אחד ועוד אחד. בעוד כרבע שעה, היא תעלה על מטוס זהה לחלוטין, מטוס שלוקח אותה למקום שהיא מכירה רק בסיפורים ורק בדמיונה. הילדונת תמימה וכולם נורא אהבו אותה. היא היתה מאוד עצובה לעזוב את הארץ אבל גם מוכנה באותו הזמן לצאת למן מסע, מסע שיכול להתפתח לכל כיוון. היא עלתה על המטוס וחיכתה 14 שעות בסבלנות רבה, קוראת את המכתבים העצובים שאומרים שתהיה מאוד חסרה, גם אם היא חוזרת בעוד חודש. כשהמטוס התכונן לנחיתה וכבר ראו את האורות של ארגנטינה, אמא ואבא בכו והילדונת אהבה לראות דמעות של אושר בעיניהם. היא בעצמה כמעט בכתה, למרות שזו הפעם הראשונה שהיא מבקרת שם.</o:p</div>Mon, 08 Dec 2008 10:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10266286http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10266286http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10217412<div align="right" dir="rtl">"תשכבי על הרצפה בארבעים מעלות מאה אחוז לחות.למה פוחדת אני לא יעשה לך שום דבר רערק דלת נועל ושקט לא לדבר. חולצה שלך תני לי ביד אסחט הזיעה ואקרר פני. שמלה נגזור במספריים נזהר שלא לשרוט לך את העור.חם לי מר לי תיכף נתחיל לשחק תני לי את היד שלך נקשור אל הפסנתר ומשחקים משחקים ביני ובין הרצפה את מוחה דמעה הגוף צחק הגוף צעק שוב שקט והשעון נשמע כמו אנחה.נגבי את האף פתחי את הפה אני בא עוד פעםמשחק אחרון ודי אקדח קטן מהכיס נוציא ונדרוך כדור אחד קצר בשקט" גוף הופך גופהכולם בוכים, כולם בוכיםאמא שלך בוכה אני רוצה את אמא שלי</div>Tue, 25 Nov 2008 21:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10217412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10217412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10207393<div align="right" dir="rtl"> I couldn't tell you why she felt that way, She felt it everyday.And I couldn't help her,I just watched her make the same mistakes again.What's wrong, what's wrong now?Too many, too many problems.Dont know where she belongs, where she belongs.<FONT style="BACKGROUND-COLOR: #ffffff" siz</div>Sun, 23 Nov 2008 11:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10207393http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10207393http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10192602<div align="right" dir="rtl">כבר כמה שנים שלמדתי מה זה באמת להתגעגע, להתגעגע עד כאב ולחצים בחזה, וכמה שאני אבכה, לא יחלפו. אני חוששת שגעגוע זה האוייב הכי גדול שיש לי וההרגשה הכי כואבת שהיתה לי. דווקא ברגעים כאלה, שלא טוב אני ממש מרגישה את הגעגועים. לפעמים הייתי רוצה כ"כ להיות ליד כמה אנשים באותו הרגע. <</div>Wed, 19 Nov 2008 19:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10192602http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10192602http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10185746<div align="right" dir="rtl">לפעמים זה קצת קשה לאחוז באויר, אבל אי אפשר להרפות, כי אני מפחדת שהנפילה תהיה כ"כ חזקה שאני לא אצליח לקום. יש לי המון לחץ ופחדים בבטן, וגעגועים שמכרסמים את הלב ואני פשוט לא מצליחה להמשיך ככה. אבל בכל דבר רע יש טוב, וזה זמן מבגר, ואני לומדת על</div>Mon, 17 Nov 2008 20:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (לוֹ-סִי.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=616131&blogcode=10185746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=616131&blog=10185746