<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>חוכמת הפומפה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430</link><description>אם לא אוכל לשתף אתכם בחוכמתי ,לפחות אוכל להצחיק אתכם בטיפשותי.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 The Sweetest Cherry. All Rights Reserved.</copyright><image><title>חוכמת הפומפה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430</link><url></url></image><item><title>האביר על הסיאט איביזה הלבנה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14421717</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מבין כל ההחלטות הגרועות שלקחתי ב22 שנות קיומי וההשלכות שלהן, השבועיים האחרונים סגרו את הפינה בתחום והשאירו עודף ל118 שנים שנשארו לי בבנק.כיצד אוכל להתחיל ולספר את חוסר הרחמים בו קארמה נהגה בי כשלי הייתה בקשה בודדה, תמה וצנועה - לתת במר בחור במקום העבודה הקודם שלי ולהכניס משמעות חדשה במושג &quot;מארחים באהבה&quot;.היו היה מר בחור שהכרתי עוד בתקופת תחרות הקפה שחור הייתי עורכת ביני לבין עצמי בעיר האורות אילת.במשך חצי שנה הצלחתי לספור בערך על חצי יד את מספר ההברות שהחלפנו משום שמר בחור כלכך בדיסטאנס שהוא מעיף הקשב לעצמו כל פעם שהוא עובר ליד המראה. גם לאחר החוויה המכוננת שלנו באחת התקריות המפורסמות ביותר של ערסים משתוללים באילת בה הוא יצא אחלה גבר, לא עפתי על אפקט המאבטח שנוטף ממנו עד כדי תליית פוסטרים שלו חמוש בכוס וודקה רדבול ומיקרופון ב&quot;ישיבה עם האחים&quot;על התקרה של הממתק התורן (עליו השלום). אבל בכל זאת אפשר להבין את מדד הגרופיות שלי כשהוא חיזר אחריי בחלק נכבד מאפליקציות המסרים המידיות כי מצד אחד הוא שבר איתי דיסטאנס ומצד שני גסויות מעולם המלונאות מעולם לא נראו לגיטימיות כל כך.כעבור חודשיים של ציפייה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Dec 2015 15:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14421717</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=14421717</comments></item><item><title>האנטומיה של גרייגוס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14361426</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כפי שוודאי ניחשתם, הדפתי את כל המחזרים שבאו לבקש ממאבוש את ידי בט&quot;ו באב (שאגב רק לרקורד, היה אנטישמי אחושילינג) על מנת לשוב ולעדכן את כל שלושת הקוראים ואקס תוצרת אשכנז (אגב, אני עדיין מחכה שתבוא לסדר לי את המחשב, פשוט לא חפרתי כי חיכיתי לקבל מחזור כדי שלא תבין את זה לא נכון) על כמה עלובים חיי מאחד עד ברכה מצולמת לרגל החג שלי חבוקה עם פיצה שאותה אגב שלחתי גם למר בחור האחרון איתו יצאתי (פעם ורבע מיותר לציין).

אז ככה, נתחיל מכך שאיפה שהו לפני 9 חודשים חתמתי קבע אצל השטן תמורת דרום אמריקה שיבוא עלינו לטובה עם משכורת שגורמת לי לקנא בעלמות החן שמצלומות כשעופריהן צמודים ומעליהם כותרת נוצצת עם שם- בכלל-לא-בדוי במבט הכי סטייל ענווה אביב 2015 (ועדיין הן עושות בחצי שעה מה שאני עושה ביומיים וטכנית את שתינו מזיינים בצורה זו או אחרת).
לאחר חצי שנה בעיר האורות ובליעת פחמימות מהסוג שגורם לחלי ממן לאשפז את עצמה בקבוצות פרו אנה, החלטתי לשוב אל חדר הכושר, למה? כי לא לכך התכוון המשורר שון הגדול עם שותפתו נ.מינאז&apos; בפואמה &quot;ASS&quot; . אפילו הגדלתי לעשות ובין צווחות &quot;אפידורלל&quot; על ההליכון לבין ה Walk of shame&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Jul 2015 23:00:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14361426</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=14361426</comments></item><item><title>טיזינאבי פינת אילת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14273309</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא, לצערכם טרם התפגרתי מאובר דוז של תה ונשיונאל ג&apos;אוגרפיק (ככה זה כשאת BADASS עם תעודות) אלא חי החברה שכללו בחצי שנה האחרונה ערימות ספרי פסיכומטרי,מילואים ומנשמע אחד איתו שברתי דיסטאנס והוצאתי אותו מהפרינדזון האימתני לדקה וחצי (כלכך מגיע לי פרס נובל על תרומה לזולת על זה, במיוחד אחרי שאבאשלו שאל אותו איך אני במיטה...).
כמובן שרומן הקיץ הסוער שלי עם מנשמע הגיע בתקופת הברוגז ברוגז לעולם שלי עם הממתק תוצרת תימן וכמובןןן שבעת חתימת
 הסכמי הפסקת האש שלנו זתומרת ה&quot;עד שאתה לא מתאפס על החיים שלך ומפסיק להתנהג כמו אחרון הדושבאגים בשפלה אני לא רואה אותך&quot; כאשר הוא הגיב&quot;אז אני לא מבין?! את עושה לי דווקא שאנחנו לא נכנסים עכשיוו לקטנה בשירותים?!&quot; המשכתי לנסות לחנך אותו והוא המשיך בקו של מינימום ליאו דיקפריו תוצרת צנעה עד ששנינו נשברנו ואנחנו חיים באושר ועושר עד עצם הזיון הזה(או עד הפעם הבאה שאני אתהפך על האמאמשלו תלוי מה יגיע קודם כי בסופו של דבר אין לדעת מה צופן העתיד ביחסי השקל תשעים שלנו)

למרות הסכם השלום שנתחם בנינו התיישבתי לו על המיטה באחד מימי השבת שלנו, לגופי רק חולצת סוף טירונות 02 &quot;כי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Jan 2015 20:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14273309</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=14273309</comments></item><item><title>כשמשה רבנו ופטור זקן צבאי מחליטים לקיים יחסים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14127635</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כשמשה רבנו זצ&quot;ל מחליט לקיים יחסים עם פטור זקן צבאי (או הרופא שהעניק אותו.), התוצאה מצויה בעיקר בניו פיד שלי (שהוא כמו גן לעדן לעבודות מחקר על אקסים (אקס תוצרת אשכנז, אל תצחק בלחץ את חיי הזוגיות שלך אתה מטפח נהדר לעיני כל 1000 החברים שלך))
בכל אופן, בדרך כלל לוחמים חצי ערומים חצי חיים בסרט שהם בספרטה (אחי, זה שאתה שקמיסט במטכ&quot;ל לא הופך אותך לפחות שקמיסט) לא מפריע לי כלל אפילו זקניהם המפליצים טסטוסטרון לא.מתי זה הופך לאישיו שלי? הו, ניץ נהדר ששאלת! זה הופך לאישיו שלי כאשר אחת לירח מלא הצנף מתויג בתמונה בה נראה ספק עציר מנהלי,ספק חרדוס שלוחש לבחורות &quot;שיקצע&quot; בטון אירוטי. התשובה לשאלתה השנייה של ניצן קצינתי לשעבר היא - זה מעניין אותי כי, לאור כל הויוה פלטינה שנערך בנינו בחודשים האחרונים מן הראוי שאעקוב אחרי מצב פטור הזקן שלו, אתהה כיצד אף אחד לא סיפר לו שספירת העומר תמה לפני שלושה שבועות והקטע עם המדורה לא היה סתם כדי שכל חברי הפייסבוק של זוגתו המושימושלמת שתחיה (בארץ לעולם לא) יחשבו שהיא ילדת טבע פרועה כאשר היא משעינה את המרפק על מותנה הצרה (שתמות) מטה את הראש ומחייכת חיוך קלולסי שובה בחו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Jun 2014 11:26:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14127635</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=14127635</comments></item><item><title>כרוניקה של צימר בצפון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14094373</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא יודעת כמה זמן לא הייתי בצימר, אני עוד יותר לא יודעת אם אני נמצאת בדרגת הקיטשיות כדי לנסוע אי פעם לצימר בלי לתור את החדר בחיפוש אחר מקומות לעשות בהם סקס.

חברים יקרים, אני חייבת לומר שאם היה ניתן לעשות גרף המתאר את הרכב הפייסבוק שלי בשבועיים האחרונים היה ניתן לראות גברברים בחולצת בר מצווה חבוקים עם אימם תחת הכותרת &quot;חג שמח&quot; , ערסים וילדים עד גיל 18 חבוקים עם נרגילות בטבריה וזוגות חבוקים אחד עם השני כשלבחורה עדיין יש תלבץ סורר בין השיניים. עם החג אין לי בעיה הרי שגם אני חוגגת אותו גם לא עם טבריה, הרי אני חיילת משוחררת מרוששת מהתחת שלא תגיע לטבריה בזמן הקרוב (גג לטבול בשלולית שנוצרה ליד הסונול הקרוב לאיזור מגוריי) וגם לא עם זוגות. סתם, ברור שי לי בעיה עם השיט הקיטשי הזה.
בתור בחורה שהחליטה לתעל את זמני האימון שלה לצפייה בדקסטר (השולטתתת!!!@) תמונות של זוגות חבוקים על רקע הטיילת בלוד פחות עושה לי אנחה ולייק בחיוך (יותר לכיוון גרעפס סימלי). אז מדוע אני כה ממורמרת? אולי כי כל אבל כל מי שאי פעם העזתי לחמוד, לצאת, להתערבב ולערבב החליט לחטוף את הג&apos;ננה המונוגמית ולהכנס לקשר עם איזו כוסי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 22 Apr 2014 13:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14094373</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=14094373</comments></item><item><title>לכל קרוקס יש שם</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14064104</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ושלך לא מחמיא במיוחד...אני שוכבת במיטה,הוא מעלי,תמיד כשהוא כאן אני לא צריכה יותר דבר,תמיד הוא יודע אותי להרגיע,אם זה בלילה לפני השינה, כשזה שנינו במיטה אני אוהבת להשתיק אותו ולבצע בו את זממי,ברוך בורא הפליסטיישן הנייד, בזכותו, המרגיע התורן לימי הרווקות, אני מרגישה הצורך לשבת עם עצמי במעגל ולהטיל עליך כישוף פאגני שיזכה אותך באימפוטנציה נצחית (ובוא נניח בצד לרגע את העובדה שבימיך כגיטריסט קשוח,אפל ובעל שיער מלא ברק צפית במספיק סרטוני הדרכה המסבירים לך לאן מכניסים אותו (רמז: רצוי לאורגניזם עם דופק)) כמעט ולא קיים.וודאי אתם משלבים ידיים ושואלים את עצמכם מי הפעם? האם זה הממתק התורן? שבאופן תאורטי אנחנו בריב, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא לא יודע את זה וריבאונד זה מצרך הכרחי בימים קודרים אלו.האקס תוצרת אשכנז? מסכן! עזבו אותו! תנו לו להיות מאושר עם זוגתו (השטוחה) שתחייה. (אגב, המחשב מקפיץ לי כל מיני הודעות מוזרות, אשמח אם תבדוק את הגרסה שהתקנת לי - סמס שקיבלת.) או עוד אלמנטים של גבריות בתחת.. אה כן,אם כבר במיטת יחיד עסקינו,הצנף (ייקום דמו)הכל התחיל לפני מספר שבועות כאשר שיחקתי עם עצמי &quot;חפש את&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Mar 2014 16:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14064104</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=14064104</comments></item><item><title>מיומנו של גייבר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14037283</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כיצד נראה גייבר? גייבר שבגב(יי)רים?אגיד לכם כיצד ידידיי,הוא גבוה , רחב גב וחושב שהוא מלך העולם בכך שבכל שבוע מטנף את סדיניו בבחורה תורנית אחרת.כמובן שבתור חובבת &quot;להיות הדבר הכי טוב שקרה לך&quot; איני סובלת גב(יי)רים מהקולקציה להלן, אך בכל זאת כל אחת חייבת אחד כזה ברזומה.אחד כזה שמחלק הקצאות לפי גודל השדיים, אחד כזה שחושב שכל דבר עם דופק יכול לחייך כשהוא רק מפנה את מבטו העקום לעברו, אחד כזה ששמו בישראל הוא &quot;הממתק התורן&quot;.נכון, הבטחתי כי לעולם לא אשוב לאכול סרטים על הלסט סין שלו ונכון ניסיתי להסביר לו בפעם המיליון שהוא לא הדבר הכי טוב שקרה לי, שהוא סביר ולא יותר ושאם עוד פעם אחת ידרג את הבחורות בחייו לפי גודל שדיהן אסרב לגעת בו עד שייבדק ויוכיח לי שהוא לא נגוע כאחרונת היפניות המפיקות הנאה מבוקקה.הכל החל כאשר הגעתי לבר לערב בעל דרגת סיכון גבוהה להפוך למיצג מדגם של &quot;בנות יבשות וגרועות&quot; בעודי נשענת על שולחן ביליארד בהמתנה מאוסה לבירה שתשתדל להציל לי את הערב, קלטתי אותו.*מסתכלת**לא מסתכל**שולחת הודעה**לא מסתכל**מחליטה לאזור אומץ וביחד עם חברה אמיצה הולכת לשבור איתו דיסטאנס ולומר לו שלום**מבחין בי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 08 Feb 2014 16:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14037283</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=14037283</comments></item><item><title>על זוג, פרד והפנייה לקיברות צדיקים כמפלט אחרון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14032986</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלא תחשבו חלילה שאני נואשת כאחרונת התל אביביות שחצו את השלושים עם ארסנל חתולים ובלוג היפסטריזם על שינוי העולם. למעשה, אני לא נואשת כלל, אני יודעת להסתדר לבד מצויין וכבר היו לי תקופות שפל מעולם. תקופות בהן הייתי משקיעה שני שפריצים של דאורדורנט (בהגזמה) וחוצה את הכביש בבושת פנים אל עבר חדר הטינאייג&apos;רים המצחין של האקס תוצרת אשכנז כאשר הדבר שהיה מרגש אותי יותר מכל הוא לגלות שלכבוד ראש חודש אייר והוא החליף מצעים שאוכל לתפוס בהנאה ולהעמיד פנים שאני באמת נהנת ולא נתפסה לי הלחי השמאלית של הטוסיק.המרמור, הוא תסמונת קדם וסתיתטרם הוולנטיינז דיי או כמו שאני אוהבת לקרוא לו י&quot;ד באדר א&apos; התשע&quot;ד. גם הוולנטיינז (שאגב היה אנטישמי כמו הקריסמס) אינו הגורם למרמור שלי שכן איני שולטת בעובדה שהוא מופיע אחת לשנהובשנה שעברה הוא הופיע בתור מחלץ מטר ובמבה שניסה להזרים אותי למופע האקוסטי של יהודה פוליקר.הבעיה היא שהשנה כולם חטפו ג&apos;ננה מונוגמית וכולם ללא יוצא מן הכלל בזוגיות בריאה ומוצלחת. אפילו ההוא, נו האקס תוצרת אשכנז שהתהוללזמן רב כי הוא רב שגל ואף טרח לצוווח עד כמה במרכז הכיכר ביום כיפור (ילד קקה, אחרכך אני צרי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Feb 2014 21:51:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=14032986</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=14032986</comments></item><item><title>האביר על הט(י)נדר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=13994635</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בצער רב ובייגון קודר החלטנו אני והצנף (זתומרת הצנף החליט לבד) שאנחנו מפרידים כוחות. למה אתם שואלים? כי מסיבה לא ברורה מעדיף הצנף שלקיים יחסי אישות עם אלפקה ולשאול את הירח &quot;כמה עוד?&quot; לגיטימי יותר מחברה לחורף.אך מה קורה כשהאלפקה לא זורמת על הקטעים המוזרים שלו? (קושקוש, גם אם אמרתי שזה בסדר וכל אחד והשריטות שלו, כל הקטע עם הלטקס ממש, אבל ממש לא לגיטימי!!) .לכן, מבעוד מועד שינס הצנף מותניים ונרשם לאפליקציית הכל יכול &quot;טינדר&quot; שהולכת וטופסת תאוצה בקרב קהל הגברים שממש היו רוצים למצוא זיווג הגון אך מפחדים שיצאו לדייט ובחסות הקור ישימו לב לפיטמות הקטנות באופן מטריד. אפילו עזרתי לו לבחור תמונות כאשר לא ידעתי מה זה טינדר.כשגיליתי, סירוס כימי וכשפי וודו נשמעו פתאום כמו אופציה לגיטימית לגמרי.אבל אני? בסדר גמור! ובכלל לא ישבתי מול הר פחמימות, בכיתי את נשמתי עד שנראתי כמו צורכת LSD כבדה עד ששקלתי לבוא בקול מתנדנד לאימי שתחייה ולבקש ממנה 10 שקל להגיע לבאר שבע ואכלתי סרטים ברמה שאני באמת ובתמים מאמינה שפסטיבל קאן צריך להכיר בי בגלל תמונה שהועלתה בה נראית בחורה יותר כוסית ממני משעינה את ראשה על כתפו החסו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 18 Dec 2013 14:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=13994635</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=13994635</comments></item><item><title>סביח אל חי&amp;quot;ר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=13950439</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני שאני פותחת ב&quot;בפרקים הקודמים&quot; , חייבת לפנות בפנייה נרגשת לעורכי ישראבלוג - הקטע הקודם נמחק ואני לא מחפשת אשמים כרגע, בפעם הבאה אנא, במקום להתנהג בבריונות ולמחוק לי את הפוסט פשוט תגידו &quot;כפרה, את כותבת קקה בלבן&quot;ואחרי שנשמנו עמוק וספרנו עד 10 ,בפרקים הקודמים של הדרמה הטורקית דלת התקציב בה אני חיה:הצנף בעט אותי לחיפו -&amp;gt; בזרועות פתוחות רצתי לממתק לשעבר -&amp;gt; חזרנו לקיים מצוות סמוך למיטת קומותיים צבאית -&amp;gt; חווינו קטע סוער בו דיברנו אחת לשבועיים , נפגשנו אחת לחודש והסקס היה סביר מינוס -&amp;gt; בזמן הזה התחילו איתי בנים עם נטייה לחטיבה היריבה של הצנף -&amp;gt; שקלתי לתת צ&apos;אנס -&amp;gt; לא יילך, הוא רוסי מידי -&amp;gt; לא יילך ,הוא מגלח את בית השחי -&amp;gt; לא יילך, יש לו מנת משכל של 6 שנות יסודי (לא כולל כיתה ו&apos;) וחוכמת רחוב -&amp;gt; אה, אולי ניתן צ&apos;אנס להוא עם המבט החושני והקאבר פוטו שלו זורק חזיזים במשחק של בית&quot;ר -&amp;gt; מוותרת -&amp;gt; נו , רותם, עבר כבר חודש וחצי -&amp;gt; שוקלת שוב -&amp;gt; מוותרת-&amp;gt; אבל דייטים משתלמים כלכלית -&amp;gt; טוב , נו , בסדר, בירה בחינם לא תהרוג אותי -&amp;gt; מחליטה לוותר אחרי הודעת ה&quot;בעיר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Oct 2013 22:23:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (The Sweetest Cherry)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614430&amp;blogcode=13950439</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614430&amp;blog=13950439</comments></item></channel></rss>