http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096heCopyright 2026 Mrs. Splendore. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10532973<div align="right" dir="rtl">I was blown awayWhat could I sayIt all seemed to make senseYou've taken away everythingAnd I can't deal with thatI try to see the good in lifeBut good things in life are hard to findWe'll blow it away blow it awayCan we make this something goodWell, I'll try to do it right this time around Let's start overI'll try to do it right this time aroundIt's not overCause a part of me is dead and in the groundThis love is killing meBut you're the only oneIt's not over Taken all I could takeAnd I cannot waitWe're wasting too much timeBeing strong holding onCan't let it bring us downMy life with you means everythingSo I won't give up that easilyI'll blow it away, blow it awayCan we make this something goodCause it's all misunderstoodWell, I'll try to do it right this time around Let's start overI'll try to do it right this time aroundIt's not overCause a part of me is dead and in the groundThis love is killing meBut you're the only oneIt's not over We can't let this get awayLet it out</div>Sat, 14 Feb 2009 01:29:00 +0200tuta16@ymail.com (Mrs. Splendore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10532973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614096&blog=10532973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10510277<div align="right" dir="rtl">[ הקטע הזה נכתב בבלוג קודם שלי, ומשום מה הרגשתי צורך לפרסם אותו שוב פה. ] '... זה משחק האהבה, מי שנכנס יוצא נפגע ... ' משחק האהבה. כולם מחפשים איך להיכנס ומנסים ללמוד את המשחק. לטעות כמה שפחות, להיות נכונים כמה שיותר.אבל לפעמיים הרעיון הוא, לא להיות צודקים, לא להיות חכמים, כן לטעות לפעמיים, כי רק מזה אפשר ללמוד.הבנתי כמה דברים בזמן האחרון, כולם רוצים שהכל יהיה קל, שלא יצטרכו לעבוד יותר מידי כדי להשיג משהו.אבל עכשיו הבנתי, זה כל העניין. לעבוד קשה, ללמוד את הערך של דברים בדרך הקשה,וככה.. לומדים לנצל את זה בחוכמה. לא מבזבזים את זה ולוקחים את זה כמובן מאליו.אני למדתי לא לקחת שומדבר כמובן מאליו, כי גם אם משהו הגיע אלייך בקלות רבה, סביר להניח שמישהו אחר עבד קשה כדי שזה יקרה.הרבה אנשים לוקחים דברים כמובן מאליו בעיקר באהבה. לוקחים את הבן או בת הזוג כמובן מאליו, את האמון שנבנה בכ"כ הרבה זמן, ובשניה יכול להיעלם.את הרגשות, השמחה, הציפיה, ההתרגשות, הכל ניראה כאילו ישאר לנצח ולא צריך לעשות שומדבר כדי לשמור על זה.את המבטים חודרי הנשמה, את הנשיקות הקטנות מלאות הרגש, החיבוקים שמוחצים כל איבר</div>Sun, 08 Feb 2009 00:12:00 +0200tuta16@ymail.com (Mrs. Splendore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10510277http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614096&blog=10510277http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10501285<div align="right" dir="rtl">חשבתי היום כמה מזל יש לי. כמה מזל יש לי שאתה שלי ויותר מזל שאני שלך, כמה מזל שחזרתי לחשוב נכון ולהבין שאני פשוט אוהבת אותך.שאני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר בעולם הזה, שאני פשוט לא יכולה בלעדייך, שאם עובר יום שאני לא שומעת את הקול שלך אני מתחרפנת. הדרך שבה נפגשנו כלכך הזוייה, ואני יודעת שאולי זה נשמע מפגר, אבל זה סוג של גורל. מי היה חושב שניפגש ככה?למרות שאני יודעת מה אני שווה, ואני יודעת שזה לא מעט, עדיין...אני לא מבינה לפעמיים מה אתה מוצא בי, מה יש בי שאין באף אחת אחרת שגורם לך לרצות להיות איתי? שגורם לך לאהוב אותי?ושאני חושבת מה אני אוהבת בך, רק מילה אחת עולה לי בראש. הכל. אני אוהבת פשוט כל דבר בך, אפילו אם זה הדבר הכי קטן.הייתי מונה אותם אבל אין לי מספיק שנים בחיים כדי לסיים את זה.כל בוקר, שאני רואה הודעה בוקר טוב ממך פשוט עושה לי את היום. כל היום אני מתהלכת עם חיוך דבילי על הפנים שפשוט לא מוכן לעזוב. ( ותאמת, שכבר כואבות לי השפתיים. (; )אני לא מפסיקה לחשוב עלייך לשניה, אפילו לא אחת, ואני מתגעגעת אלייך בצורה שאי אפשר לתאר בכלל.אני לא מבינה איך יכולתי לחשוב שאני אוכל להסתדר בלעדייך,</div>Thu, 05 Feb 2009 21:53:00 +0200tuta16@ymail.com (Mrs. Splendore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10501285http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614096&blog=10501285http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10464774<div align="right" dir="rtl">כולם בתחילת השנה אומרים, זהו עכשיו אני משקיע, השנה הזאת אני לא אזלזל.ובאמת בשבוע-שבועיים הראשונים, אולי אפילו בחודש הראשון אתה משקיע, ואז אתה מתחיל קצת לזלזל ואומר אני כבר אשקיע יש עוד זמן עד סוף המחצית.אבל אז סוף המחצית מגיעה, ואתה רואה שבעצם לא השקעת בכלל, ועכשיו יש לחץ של הורים ושל הבית ספר,ואתה רק רוצה להיעלם. זאת אני. אחרי שנה שעברה, שפשוט שבועות לא הייתי מגיעה לבית הספר, סתם כי לא בא לי,אחרי שיחות קשות עם הצוות הבית ספרי, ואחרי שעשיתי 2 קורסי קיץ כדי לעלות כיתה, החלטתי שהשנה אני משקיעה, ובאמת בחודש הראשון השקעתי, רשמתי כל מה שאני צריכה לעשות ביומן,כל דבר העתקתי למחברת, גם לא היה צריך, הייתי מוציאה ציונים שלא היו מביישים את אלברט איינשטיין, והייתי מוכנה להתחיל דרך חדשה.אבל מפה לשם התחלתי להבריז שוב, זה התחיל בספורט ונגמר במתמטיקה, אני לא מאמינה שחזרתי לדרך הזאת שוב.ואחרי שיחה קשה ביום הורים, שיחה שכמעט גרמה לאמא שלי לבכות, שיחה שבה אמרו לי שאם אני לא משנה את הדרך,אני פשוט אצטרף לפרוש מבית הספר בכיתה י', החלטתי שזהו אני לא עושה יותר לאמא שלי בעיות.אני מתחילה להיכנס לשיעורים ו</div>Tue, 27 Jan 2009 14:50:00 +0200tuta16@ymail.com (Mrs. Splendore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10464774http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614096&blog=10464774http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10458186<div align="right" dir="rtl">לא רציתי לפגוע, באמת שלא. אתה הבנאדם האחרון בעולם שחשבתי שאני איי פעם אפגע בו. אבל אתה יודע מה? אולי אתה צודק. זה שנשאר ידידים לא יעזור לאף אחד מאיתנו. הרי, אף פעם לא היינו באמת ידידים, תמיד היה משהו ביינינו. אתה אחד האנשים היותר חשובים שיש בחיים שלי, 5 שנים של היכרות לא הולכות ברגל. אבל שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה שנישאר ידידים. אבל הייתי רוצה שתדע שבאמת אהבתי אותך, אתה היית האהבה הרצינית הראשונה שלי. ומה שהיה לי איתך היה ההגדרה האמיתית לאהבה. נותנת רצון למות ולחיות בו זמנית ולמרות שסבלתי ובכיתי כמעט כל יום בגלל זה, לא הייתי מוכנה לוותר עלייך. לא משנה מה חברות, ידידים ואפילו היועצת אמרו לי, עדיין לא הסכמתי. כי אהבתי אותך יותר ממה שאתה יכול לדמיין. אני לא חושבת שאתה הבן אדם היחידי האשם בזה שזה נגמר, אבל כן, הייתה לך אשמה דיי גדולה בזה. לעיתים מאוד קרובות גרמת לי להרגיש נלקחת כמובן מאליו, או שגרמת לי להרגיש שאתה פשוט לא אוהב אותי. וכן הסברת לי למה, אבל אתה מכיר אותי מספיק בשביל לדעת שהייתי צריכה שיראו לי אהבה. מה לעשות, אני לא פשוט מניחה שאתה אוהב אותי, ובמידה מסויימת, כן,</div>Sun, 25 Jan 2009 16:56:00 +0200tuta16@ymail.com (Mrs. Splendore)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=614096&blogcode=10458186http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=614096&blog=10458186