http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399heCopyright 2026 blue alien. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=14900753<div align="right" dir="rtl">מתחילה ללמוד באיטליה, מגיעה נקיה מכל "אהבה" מכל בחורה שאי פעם הצליחה להיכנס לחדרון בלב שלך, יודעת שאת פה ללמוד... לא רוצה אהבות לא רוצה כלום , רוצה לסיים את הלימודים בהצלחה לגרום לחיים מאושרים לעצמך ולהורים להתגאות. מכירה 99.9% מהישראלים שמתחילים ללמוד איתך וב0.1% הבודד מגיע משום מקום הבחורה שכל פעם שהיא בסביבה שלך וזה קורה כל יום כמעט כל היום. היא לא ישנה איתך ולא מתקלחת איתך אבל היא שם גם כשהיא לא. היא יוצאת משום מקום. מאיפה קיבינימט היא הגיעה אלי?? חבירם טוענים שהיא לא רוצה כי היא לא נמשכת לבנות, אבל משיחות אישיות היא מחפשת בחורות בטינדר ומספרת לך סיפורים וגם אומרת לך שהיא לעולם לא פוסלת. אז מאיפה לעזאזל הגעת לי ללב? כל מי שהיתה לפנייך לא נכנסה ככה! לאף אחד לא היה ריח כלכך ממכר, צחוק כלכך מתוק, חיוך כלכך יפה. אף אחד לפנייה לא היתה כלכך סקסית ברמה כזאת שאת לא יכולה להרדם, אף אחת לא הטריפה אותך כמו שהיא הטריפה. לשתות קצת אלכוהול או לעשן משהו מספיק חזק רק משכיח את זה ללילה בודד, אבל מה עושים עם כל השאר? חלום שלי כרגע שתנשק אותך אבל לפי המצב הנתון זה לעולם לא יקרה. מנהרה ארוכה</div>Mon, 12 Jun 2017 01:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=14900753http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=14900753http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=14258772<div align="right" dir="rtl">טיפשה! טיפשה! טיפשה! אוף אפשר בבקשה להיות רובוט חסר רגשות ? למה זה טוב? אני מתנהגת כמו ילדה בת 12 בשביל מה זה טוב? אני מדרדרת את עצמי לזה ואחרי זה בוכה, אני גורמת לעצמי לשברון לב ואז משתכרת למשל השבוע הקרב בשביל מה? מישהו שיקח את זה ממני שמישהו יכניס אותי למוסד סגור ויסמם אותי עד שאני ישכח הכל. ישכח מזה רגשות בכלל. בבקשה</div>Mon, 29 Dec 2014 01:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=14258772http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=14258772http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=14225895<div align="right" dir="rtl">היום אני מבינה כמה אני אוהבת אותך... אבל זה מאוחר מידי. היית שלה פעם, של אותה אחת שהיא כמו אחותי, אותה אחת שהיא היחידה בעולם שבאמת מקשיבה לי, היחידה בעולם שתיתן בשבילי את כולה. איך אני כמו מטומטמת עושה לה את זה? הכרנו בטירונות והכרתי אותך לחברים שלי שתיכן הפכתן לזוג בגללי, בגלל שאני הייתי פחדנית, פחדנית מידי להגיד לך שאני רוצה אותך. הייתן ביחד שנה וחצי ובזמן הזה התקרבתי לשתיכן והפכתן להיות הזוג הכי קרוב אלי. יצאתי עם מיליון (איזו הגזמה מופרזת ) אחרות רק כדי לא לחשוב על זה שהיא ישנה איתך בלילה. אחרי שנפרדתן התקרבתי אלייך יותר, הייתי הכתף שלך שבכית עליה, שבכית על הכל. היום אנחנו שותפות באותו בית, ישנות כל הזמן ביחד, מתנשקות בכל הזדמנות, שוכבות מלא וזה לא מרגיש לי פסול... רק כשאני איתך בבית, רק כשאני איתך בבית אני מרגישה מאושרת באמת. ברגע שהדלת נסגרת ואני מתחילה לצעוד לכיוון היציאה מהבניין אני אוכלת את עצמי, רוצה להרוג את עצמי רק כדי לא להיות שם כשהאמת תצא לאור.. איזה מן בנאדם התאהב בחברה הכי טובה שלו ובאקסית של אחותו? אני לא יכולה להסתכל עליה. לא יכולה לדבר איתה. לא יכולה לנשום לידה. </div>Thu, 30 Oct 2014 17:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=14225895http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=14225895http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13987164<div align="right" dir="rtl">לשבת בשדה תעופה לחזור הביתה מהבסיס אחרי שסגרתי 21 יושב מולי איש זקן שנראה כאילו הוא עומד לבכות. רע לי כן אבל אני תמיד חושבת על אותם אנשים שיותר רע להם, זה משנה משהו? אני חיה את החיים שלי לא שלהם ובשלי רע לי, אני מפחדת פחד מוות ממוות בדיוק באותה מידה שאני מחכה לו. לא הגיוני שילדות בגיל שלי חושבת מחשבות כאלה ובאמת משהו לא בסדר אבל אין מי שישמע את כל זה. זה תמיד נשמע כמו תלונה, כאילו סתם ילדה קטנה ובכיינית מדברת. טוענים שעוד לא התבגרתי אולי זה נכון אולי לא אבל אני לא יכולה להתמודד עם הכל. השברים מתחילים להיפתח ורואים את זה עלי בחוץ, הצלחתי להסתיר הכל במשך כמה שנים טובות אבל עכשיו אני לא מצליחה. הכאב עושה פלאים!</div>Mon, 09 Dec 2013 18:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13987164http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=13987164http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13985528<div align="right" dir="rtl">ההרגשה הזאת שאתה לבד, לא משנה כמה החברים הכי טובים שלך בעולם ינסו לדבר איתך זה לא יעזור. זה כאילו הם לא מבינים הם לא נמצאים בראש שלך כדי להבין. אתה פשוט מבין עם עצמך שהדבר היחידי שנשאר לך לעשות זה לשים את החיוך היפה עם הגומות על הפנים ולהסתיר את הכל, להשתגע לבד!</div>Sat, 07 Dec 2013 21:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13985528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=13985528http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13974298<div align="right" dir="rtl">לנסות למצוא פתרון להכל זה בעיה רצינית.איך יודעים אם ניצן בעניין בכלל?למה דנה רוצה לחזור אבל אחרי פחות מ24 שעות יש לה מישהי חדשה?למה שום דבר לא מצליח לי כמו שצריך?דווקא הדברים שאני הכי רוצה שיהיו שלי לא שלי ולא משנה כמה אני אנסה הם גם לעולם לא יהיו שלי.להפוך את העולם ולסובב אותו בשמיניות לא יעזור לי כדי להשיג את אותם דבריםאותה ילדה קטנה סנובית וחוצפנית לעולם לא תהייה שלי.לעולם אני לא יצליח להתקבל לאותה אוניברסיטה מובחרת כדי לעשות משהו גדול ומוצלח בחיים שלי.החיים שלי תמיד יראו לי כמו גלגל שחוזר על עצמו מכישלון אחד לאחד אחרי זה עוד לא מבינים למה אני משתגעתבאמת? בואו נחשובלמה אי אפשר שדבר אחד יתחיל להסתדר ושאחריו יבוא עוד אחד?סה"כ רציתי למצוא אהבה, ללמוד במקום טוב ולהצליח בלימודים שליכל זה לעולם לא הגיע ואני סקפטית מידי שזה יגיע</div>Mon, 25 Nov 2013 04:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13974298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=13974298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13910054<div align="right" dir="rtl">לכתוב פה מרגיש לי כאילו אני ילדה בת 15 שחושבת שהיא מסכנה ושכל העולם עושה לה רע והיא יודעת הכל ולא באמת מבינה מה זה החיים האמיתיים. אני גם כנראה לא מבינה מהם החיים האמיתיים אבל אם הם כמו ה4 חודשים האחרונים אני לא רוצה לחיות אותם. לפני 5 חודשים כמעט 6 הכרתי מישהי, האישה שהכי היה לי כיף לדבר איתה בעולם על הכלהאישה האידאלית בשבילי, האישה היחידה אי פעם שיכולתי להגיד לה שאני אוהבת אותה ובאמת להתכוון לזה (חלק מהסיפור סופר לפני 3 פוסטים) בשבת בערב זה נגמר סופית, בגללי, בגלל שאני בתקופה כלכך מחורבנת שלאויביי אני לא מאחלת כזאתי תקופה, תקופה שלפי ההרגשה הפנימית איבדתי את המשפחה היחידה שלי שנשארה בחיים (כן זאת לא אחרת מאשר סבתא שלי מהפוסט הקודם), אז זה גרם להרבה עצבים פנימיים עם עצמי שהתפרצו על כל העולם וחטפתי על זה בראש ביום כיפור מחברים טובים, נענשתי על הדברים שאמרתי בלי סוף בצבא כנראה שהיא לא הכי נהנתה שהדברים המסריחים יוצאים לכיוונה אז היא כל שבועיים בערך בחודשיים האחרונים זרקה אותי מחדש והתחטה אומנם אבל אמרה ש"זה לא פונה לכיון טוב". החלטתי לקחת אתץ עצמי בידיים ואמרתי לה את זה שאני הולכת לה</div>Sun, 15 Sep 2013 23:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13910054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=13910054http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13908854<div align="right" dir="rtl">השבוע בנוסף לחגיגות יומולדת 20 הגיע היום במבחינתי זה יום חג, זה היום שאני הכי אוהבת בשנה אני חושבת שזה מבחינתי החג היחידי שאני באמת מרגישה משפחתיות וכן זה יום כיפור ! אנחנו לא מהמשפחות הצמות פשוט כל החיים שלי זה היה בלילה משחקים מונופול ובבוקר קמים מוקדם והולכים לסבא וסבתא וסבתא כמובן מפנקת אותי עם האוכל שאני הכי אוהבת וסבא מלמד אותי לשחק קלפים כמו מקצוענית. חיים בתור ילדה בתא המשפחתי שלי אני חושבת שהיו חיים שאני מאחלת לכל ילד הבעיה הגיעה לפני 7 שנים סבא נפטר ומאז זה תמיד היה אני וסבתא שמכינות הכל לכיפור והשאר רק באים בחלק השני של החג. עם הזמן כולם גדלו אני עדיין נשארתי אצל סבתא, אחותי מטיילת בארצות הברית ואח שלי סתם בטלן לפני שנה סבתא התחילה ללמד אותי לבש את כל המאכלים שאני אוהבת והמסובכים , לקח לי שבוע שלם לעשות לה לבש אותם. הייתי בטוחה שהשנה היא גם תיהיה פה לעזור לי אבל זה רק מכה בי כל פעם מחדש סבתא לא פה תצאי מזה !!! סבתא השאירה אותי לבשל לבד למצוא את כל החלקים כשכל שנה חסר אותם וסבתא הופכת עולמות כדי למצוא, אז מצאתי אותם ואנשים ברחוב היו בטוחים שאני על כדורים אבל זה עשה ל</div>Sat, 14 Sep 2013 23:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13908854http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=13908854http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13896575<div align="right" dir="rtl">זה לא סתם אמירה צבאית זה משמש להכל. כשנמאס מדברים שממשיכים לקרות ואין באפשרותך שום דרך לשנות אותה. זה המצב כרגע, אחרי שבועיים בבית ושבוע נופש (סהכ שלושה שבועות) שלא הייתי בחמל רק להיכנס בדלת גורם לי לשביזות. לא בגלל שב4 בבוקר מחכה לי משמרת אלא היחס המדהים שקיבלתי מפקדות שפעם היו חברות שלי, ישנו איתי באותו חדש בטירונות במיטה מעלי בכו לי על הכתף כי הפקירו נשק וקיבלו שבת תופסות מעלי כי עכשיו היא מפקדת מזויפת. חברות שביקשו טובה שאני ידאג לחולצות של החמל ועשיתי זאת בשמחה רבה באות ועושות לי פרצופים כי היתה טעות קטנה בכמות של החולצות. אני רוצה להשתחרר אני רוצה להתחיל ללמוד ולא להתעצבן בגלל כמה פוסטמות, עד מתי באמת?? &lt;br/&gt;-הקטע נשלח דרך הטלפון הסלולרי-</div>Sun, 01 Sep 2013 17:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13896575http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=13896575http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13893662<div align="right" dir="rtl"> אז אחרי שלא כתבתי כאן המון זמן, כמה שנים טובות החלטתי לצאת קצת מהארון לאולי גם לכתוב פה יותר. אז איך קוריאם לי אני לא יפרסם אבל דברים אחרים כן. עוד שבוע אני בת 20 ואני משרתת היום כתצפתנית באילת ! (אני גרה במרכז וכןהנסיעות זה דבר קשה) סייימתי ללמוד לפני בערך שנתיים אם היום מתחילים את השנה החדשה אז היום לפני שנתיים סיימתי את החופש הגדול האחרון שלי D: טוב אז אולי זה ישמע מוזר אבל הם היו השנתיים הכי , אין לי מושג מה, בחיים שלי. התחלתי בלימודי עתודה (יג' יד' ) אחרי מכינה ואחרי 4 חודשים פרשתי מזה כי חשבתי שזה בזבוז שמן עבורי ללמוד משהו שאני לא באמת ישתמש בו בעתיד. עברתי לעבודה רצופה עד השירות ובאיזור דצמבר קיבלתי מכתב שאני הולכת להיות תצפנית, כמובן שכמו כל אחת לא הסכמתי לזה בשום אופן. אם היום היו נותנים לי מכונת זמן בהחלט הייתי חוזרת חוזרת לאותה רגע במכונית שאחותי נוהגת ואבא שלי ששבר את הרגל חודשיים לפני יושב לידה והייתי צועקת על אותה ילדה ומנסה לחנך אותה מעט, אולי זה הסבר קטן אם מישהי תקרא את זה והיא הולכת להיות תצפתנית אז זה יעזור לה. *** אני לא ידעתי שקיימת אפשרות כזאת לסרב בבקו</div>Thu, 29 Aug 2013 12:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (blue alien)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=613399&blogcode=13893662http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=613399&blog=13893662