http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973אבל איפה אני ??heCopyright 2026 השועל כארנב. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11364144<div align="right" dir="rtl">סוף מסלול ברוך השם, קיבלנו ת'צפרגול המכוער - תודה באמת תודה למי שעיצב את הטנק המעוך והמכוער הזה.למה אני מרגיש כאילו אני עוד פעם מפסיד משהו? למה?אני עוד פעם מרגיש שאני דורך במקום, זה בטח לא בגלל שאני קרבי האמנם.למזלנו הגדוד שאליו אנחנו עולים 74 הוציא אותנו לרגילה ולא העלה אותנו לקו ישר מהטקס.7 חודשים עברו על טיל ממש... עכשיו הכל זיכרון רחוק, תודה שזפון ותודה לחזן על האוכל אבל שידעו שעכשיו הם...רק זיכרון רחוק.טחינת צעירות, מרץ 09 עומדים לטחון צעירות 2 מחזורים, חוזרים לצביעת וסידור אבנים , מטבחים, שמירות ומחסומים אוף.אני מתאפק לא לפלוט איזה "כמה עוד?" עסיסי כזה.7 חודשים בצבא סיימתי מסלול ועדיין לא עדיף יותר להיות ג'ובניק ? לפחות אתה יודע שאתה בטוח, אתה חצי אזרח רוב הזמן ואפילו יכול להוציא אישור עבודה.נחמד שמנסים לשכנע אותנו להעלות חיוך על הפנים כי בגדודים זה כמו משפחה וצריך לקחת הכל עם חיוך למרות שאונסים אותך עם טחינת צעירות, נשמע נהדר אבל באמת... הכל כל כך מסובך לא עדיף להיות עכבר בא"ח?קשה קשה...</div>Tue, 03 Nov 2009 14:29:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11364144http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11364144http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11217243<div align="right" dir="rtl">אני שבור, הרוס...הוא עזב אותי...השאיר אותי לבדי?!איך?!איך הלך לי האייפוד... </div>Fri, 04 Sep 2009 16:38:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11217243http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11217243http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11178643<div align="right" dir="rtl">הייתי אצל הקבני"ת השבוע, לא אני לא רוצה לצאת משריון.איך זה שאנשים שומעים קב"ן ישר עולה אצלם השאלה "אהה, אתה רוצה לצאת?", לא, לא בא לי לצאת, סתם בא לי להציק לאיזה פסיכולוג בשקל בשירות הצבא.קצת חשוד הקטע הזה פסיכולוג בשירות הצבא תחת השם " קב"ן " הממ, לא?בכל אופן מלבד זה ששבוע השטח הפך אצלי לשבוע ת"ש כי נשארתי צוות שמירה בבסיס כל השבוע...אני יושב מולה והיא קוראת לי "סמרטוטי", אומרת לי שאני גורר רגליים...פתיחה מצויינת לשיחה שאמורה לעזור לי כן...וככה זה התגלגל עד שהגענו לשאלה אם אני רוצה לעבוד על זה או להשאיר את זה ככהואמרתי שאני מעדיף לעבוד על זה כי אני לא רוצה שאותה תחושה של "כולם מתקדמים ואני נשאר מאחור"לא תחזור ואז עלה לה על הפנים מבט "אני צודקת" מזלזל טיפה הרגשתי טיפה אנוס באותו רגע אבל היא באמת צדקה,מה לעשות..., אחר כך ציטטה שהמג"ד אמר שהמ"פ מאמין בי, סליחה מראש מכל המפי"ם אבל אני לא בולע את הבולשיט הזהסליחה באמת סליחה...כאילו מפקד פלוגה לא יכול להגיד על טירון שלו שהוא מקרה אבוד לא?איך שהוא בכל השיחה הזאת הגענו למסקנה שקשה לי עם שיגרה, הייתם מאמינים?כשאני חושב על זה כן קשה לי טיפה, במ</div>Sat, 22 Aug 2009 14:11:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11178643http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11178643http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11136845<div align="right" dir="rtl">מה הדבר שאתה הכי אוהב בצה"ל?משהו שג'וב בחיים לא יבינו איך שקושי בונה את הבן אדם מא' עד ת'.מה הדבר שהכי פחות אהוב עלייך בצה"ל?ג'וב למיניהם/הן שהולכים עם ג'ובניקון או איך שלא קוראים לשטות הזאת שהם עושים על הכתף וזה נותן לכומתה שלהם מראה סמרטוטי ומגעיל, אחד הדברים שנתפשים בעיני כזילזול בקרביים...אבל כיאה לג'וב אי אפשר לבקש מהם לכבד את הכומתה שיש להם על הכתף כי גם זה יותר מדי בשבילם.מה הייתה משנה בצה"ל, אילו יכולת?הייתי נותן לתותחן איזה LCD קטן שמראה לו לאן הטנק נוסע כי תותחן הוא האחרון בטנק שיודע לאן הטנק מתקדם.הייתי נותן לקרביים משכורת יותר סמלית מאשר ה-700 שקל המונפצים האלה.מה דעתך על הבירוקרטיה הצה"לית?שונא בירוקרטיה מכל סוג.האם איכות השירות הרפואי שצה"ל נותן גבוהה מספיק לדעתך?אין תגובה, אנסה לשבור רגל ואגיד לכם איך היה השירות.אם היית יכול לחזור אחורה ולחוות את חוויית השירות מההתחלה, האם היית עושה זאת? לא.</div>Sat, 08 Aug 2009 15:48:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11136845http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11136845http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11115253<div align="right" dir="rtl">שבועיים סוערים במיוחד הסתיימו סופסוף!אני חייב לציין אלה היו שבועיים לא פשוטים בכלל, מהשביזות של תחילת סוף הרגילה, מהביקור ברמת הגולן, החזרה לשיזבון, ועד "איפה כולם?" בהגנ"ש בישובי תפוח בזמן שאני תקוע בצוות שמירה במגורי הפלוגה והעבודה הבלתי נגמרת על הטנקים כל השבוע, עד השמועות והכתבות על ההתעללות בפלוגת "זאבים" בגדוד 74 שאליו אנחנו מיועדים...כל אלה בהחלטת תרמו לא מעט לעובדה שסיימתי את השבועיים מבולבל וסערורי, לא היה לי רצון לדבר עם מישהו, סמס קצר להורים ולא יותר בשעת ת"ש, כעס על אנשים מסויימים בפלוגה שמנסים לחפש ת"ש בכל מה שהם עושים, רצון להיות בבית או בכלל לרדת לג'וב...יום רבעי, פגישה עם הקב"נית אחרי שבועיים כאלה גם היא לא הצליחה להבין מה עובר עלי ואני מצידי לא הצלחתי לבטא מה עובר עלי, אבל זה הרגיש ועדיין מרגיש כבד כמעט כמו טנק, הפגישה הייתה מאוד מתוחה וממש לא צריך להיות פסיכולוג או קב"ן כדי לזהות את חוסר המוטיבציה המופגן שלי, כלפי כל דבר שהוא החיל הזה, המשמעת הזאת, הטנקים האלה שלפעמים נראים המכונה הכי אדירה בעולם ופעם אחרת נראים כמו ארון קבורה אכזרי.באמת שאני אומר לעצמי לא מפריע הת"ש</div>Sat, 01 Aug 2009 11:30:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11115253http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11115253http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11071561<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמין, עוד מעט נגמרת הרגילה ואני כבר שבוז מת.קראתי איפשהו שהמדינה רוצה להרוס את הבית של רועי קליין,כל כך השתבזתי מזה...ואז נכנסתי לאתר פק"ל וקראתי איזה כתבה על משפטים של ג'ובניקים:אני מרגיש שאני לא תורם כלום.למה אני צריך את זה, גם ככה אני לא תורם כלום.מחר אני נרשם לאוניברסיטה הפתוחה.עד מתי? (יומיים אחרי שהוא התגייס)והשתבזתי עוד יותר.פאק שנתיים ושמונה הבאות אני עומד להעביר בטנקים, במנות קרב, ביציאות הגרועות, בגריז ושמנים אם כבר הזכרנו טנקים.בזמן שג'ובניק בקרייה יעלה על א' יעביר שלוש שנים בחברת המזגן, אוכל טוב ויומיות בבית כשהוא עושה מקסימום לכל היותר כל שלוש חודשים שבת בקרייה אולי... כנראה גם את זה אני הוזה.כמה בוגדנית יכולה להיות מדינה עבור בן אדם שהציל 27 מלוחמייה, אז ביתו חוקי או אינו חוקי אנא אערף, קפץ על פאקינג רימון והציל 27 חיילים אם אני לא טועה, קפץ על רימון!לא יודע אם אני הייתי מסוגל לזה בתור קרבי מן המיניין, גם בשביל 27 אנשים אז הלכתי לסכן את עצמי בשביל איזה 6, 7 מיליון שחיים במדינת אוכלת יושבייה (מה אני צריך את זה? פאקינג שיט!) שקיצוניים מכל צידי הקשת הפוליטית (ויש לה</div>Sat, 18 Jul 2009 01:50:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11071561http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11071561http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11069973<div align="right" dir="rtl">תמיד היה לי בראש שאני צריך לשנות בי משהו, אבל תמיד חששתי משינויים.תמיד רציתי להתחיל את הבוקר מול הראי וכמו הבלונדיניים עם עיניים כחולות שהכל מסתדר להם בחיים ולומר לעצמי "בוא'נא כמה אתה יפה".כנראה שחיפשתי מודלים שנראו לי נכונים.פעם ראשונה השבוע מזה שנים עמדתי מול הראי, בתחילת הרגילה ופעם ראשונה שהסתכלתי על עצמי בלי שום דבר רע לומר על עצמי, פשוט חשבתי ואמרתי בקול "כמה אתה יפה", הרגשתי את זה פעם ראשונה באמת לאהוב את מה שאתה.ירדתי 16 ק"ג, בדיוק!מ- 97.5 ק"ג נכון לאוגוסט 2008 עד-81.5 ק"ג נכון לעכשיו.כמעט שנה של דיאטה יש אנשים (בעיקר בחורות וסלחו לי מראש) שהיו מסתכלים ואמרים "שנה שלמה רק 16 קילו?" ומרימים גבה...כן רק 16 ק"ג בשנה, אבל הייתי שלם עם כל קילו שהורדתי, לא הרעבתי את עצמי לדעת, לא הרגתי את עצמי בשעות על שעות מיותרות במכון כושר.היום, היום עוד המלאכה רבה היעד הבא שלי סוף האימון המתקדם ופחות מקסימום 5-8 קילו.הזינוק המשמעותי היה בעיקר בזכות הצבא, מסתבר שאורך חיים אינטנסיבי עוזר מאוד, ארוחות קבועות, כל הזמן בפעילות שרוב הזמן אינה ספורט, הסחת הדעת ואי העיסוק בחיפוש אחר מודלים.יום ראשון אחר</div>Fri, 17 Jul 2009 16:14:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11069973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11069973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11067587<div align="right" dir="rtl">יום שלישי 2:25 לפנות בוקר...אני ועוד חבר לוקחים אוטובוס,אני מציג חוגר ומה אומר ל הנהג החצוף...הנהג: "אתה לא על מדים, תשלם כמו כולם".ניסיתי להתווכח דקה שתיים, לא באמת כואב לי על החמש וחצי השקלים האלה אבל עם כל הכבוד...אם כבר אני קרבי, קורע את התחת שלוש שנים-מעיף לאבדון את שנות השיא שלי על איזה מדינה,שגם ככה זה לא ממש מקדם אותי בחיים אחרי צבא,אז לפחות שיממנו נסיעות חינם גם על אזרחי...לא שזה שווה את התוספת סיכון שמרחפת לי כמועננה על הראש ועל העצבים...אבל בכל זאת.-מה הוא באמת מצפה שאני אהיה על מדים, שתיים בלילה, באמצע רגילה ?</div>Thu, 16 Jul 2009 20:25:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11067587http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11067587http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11064550<div align="right" dir="rtl">אלוהים יקר.הדברים הטובים תמיד עוברים מהר מדי.השבת, הרגילה, הגימלים...כל אלה כל כך קצרים ומעטים, עוברים -כהרף עין.אז במטותא ממכך, תעשה שהדברים הטובים האלה יעברו לאט יותר.באהבהממני השועל.</div>Wed, 15 Jul 2009 20:26:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11064550http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11064550http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11050121<div align="right" dir="rtl">יום שני 06/07/09:20:48 - מתחילים ללכת.22:10 - ההצגה חייבת להימשך אז הולכים.24:33 - עדיין הולכים, באופק עדיין לא רואם שום דבר.1:30 - האורות האלה חזקים אבל רחוקים, נראה שלמרות שאנחנו הולכים הם רק מתרחקים.3:15 - עדיין עומדים על הרגליים בטקס רשמי.לא יודע איך זה לקבל כומתה סגולה אבל אני משער שהגבעת'ניקים האלה בטח הרבה יותר מתרגשים...למה אצלנו לא נרשם שיא חדש במדד...בעיקר כי היה סתמי מסע כומתה כל כך סתמי לא נראה מעולם... אולי זה בגלל השביזות, אולי זה בגלל הנוף, אולי זה בגלל שאנחנו בשריון אבל סתמיות כזו!המסע היה בסביבות שיזפון, יצאנו בערב, ידענו מראש שבסוף המסע ההורים לא יחכו לנו... מטעמי חיסכון כמובן - היה ממש משביז לדעת שלמרות שקרעת את התחת 4 חודשים בשביל הכומתה הזאת ההורים לא יראו אותך מקבל אותה ואתה מצדך לא תרגיש אליה דבר.נוף מדברי מסביב במקום הנוף המקסים של לטרון ואנחנו הולכים, אחר כך רצים ואז שוב הולכים וממשיכים ללכת, הולכים והולכים והולכים, פודרה וחול עולים באויר כשנעלי הצבא הגבוהות והכבדות ממהרות לדרוך ולהסתלק, מפעם לפעם אתה מרים מבט לבדוק שהירח (שהיה מלא באותו לילה) עדיין למעלה לא נט</div>Sat, 11 Jul 2009 13:28:00 +0200kob4z@yahoo.com (השועל כארנב)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=612973&blogcode=11050121http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=612973&blog=11050121